שיר נוסצקי: "מה שקרה אמש זה סיפור אישי מחריד ולא אסקלציה במחאה, ועדיין אי אפשר להתעלם מהאצבע המאשימה"

נוסצקי, ממארגנות ההפגנה לציון שנה לפרוץ המחאה החברתית מתייחסת להצתה העצמית של סילמן: אני מקווה שהמנהיגים שלא הבינו את המסר אחרי ש-44 איש נשרפו בכרמל - קיבלו עכשיו את המסר"
יעל גרונטמן | (10)

"מה שקרה אתמול היה אירוע מחריד שזיעזע את כולנו" אומרת בשיחה עם Bizportal שיר נוסצקי, ממובילות המחאה החברתית שהיתה בין מארגני ההפגנה שנערכה אתמול בהשתתפות אלפי אנשים ברחובות ת"א לציון שנה לפרוץ המחאה החברתית, אשר במהלכה הצית עצמו משה סילמן כאקט של יאוש. ועם זאת היא אומרת "אני מנסה להזכיר לעצמי שמדובר במקרה של אדם שהגיע לסף יאוש. אך אני לא חושבת שצריך להגדיר את זה כאסקלציה ברמת המחאה, אלא בסיפור אישי מחריד".

לדברי נוסצקי, "המכתב שמשה סילמן השאיר מאחוריו, שלפיו אין לא מה להפסיד בגלל מדיניות הממשלה, בגלל ביבי ושטייניץ באופן אישי ובגלל אופן הטיפול במקרה שלו בביטוח הלאומי, מהווה אצבע מאשימה חד משמעית ואי אפשר להתעלם מכך. הכתובת היתה על הדף - והבנזין היה עליו".

"אני מאוד מאוד מקווה שמובילי המדיניות קיבלו את המסר גם בלי שאנחנו נצטרך לתרגם להם אותו. אני מקווה שהרשויות בישראל יעשו היום חשבון נפש למה שהמדיניות ההרסנית הזו עושה לאנשים. אם הם לא הבינו את המסר של מבקר המדינה אחרי ש-44 נשרפו בכרמל, אז אולי המסר יגיע אליהם מאדם אחד שהעלה את עצמו באש", מעבירה נוסצקי ביקורת חריפה על ההתעלמות מצד ההנהגה בישראל מהביקורת החריפה של מבקר המדינה שכוונה ישירות גם לשר האוצר שטייניץ וגם לשר הפנים ישי .

"אבל האירוע הנורא הזה צריך להוביל גם לחשבון נפש שלנו כבני אדם. אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מה אנחנו צריכים לעשות כשאנחנו רואים בן אדם במצוקה שכזו, שעובר מדלת אל דלת במשרדי הממשלה ונענה בדחייה".

"במכתבו ובשרפתו הוא ציווה עלינו להרים את הקול שלא נשמע עד כה. מצוקת הדיור אליה נקלע סילמן, שהיה צפוי להיזרק השבוע לרחוב, מהווה רק סימפטום לאטימות הרחבה יותר שמאפיינת את מדיניות הממשלה בישראל. הדבר הכי נורא הוא שכרגע משה סילמן מוצא את עצמו גם ללא מיטה וטיפול מתאימים, כי בישראל אין מספיק מיטות לטיפול באנשים שנכוו. אין סימלי מזה להוכיח את רמת הפגיעה באזרחי המדינה".

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    שיר כמה שטויות אפשר לדבר (ל"ת)
    אבי 15/07/2012 15:34
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    מה הקשר בין מחאת הדיור לאסון הכרמל?? (ל"ת)
    מחאת השמאל הקיצוני!! 15/07/2012 15:18
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    שוקי 15/07/2012 15:00
    הגב לתגובה זו
    הצרכנים החזיריים הם אלה שמפגינים ! לך תבין.
  • 7.
    זה מגוכח להשלות שאין אסקלציה, ולדעתי היא נדרשת (ל"ת)
    חלם 15/07/2012 15:00
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    בנטוב 15/07/2012 14:54
    הגב לתגובה זו
    והממשלה תמיד אשמה כי היא המהיגה והאחראית וההגה בידה והתקציבים בידה ואילו החלוקה הייתה צודקת והניהול הייה תקין ולא אינטרסנטים סקטוריאלים בוחשים כל הזמן בכל מיני שתיקים איך לימשוך תקציבים והטבות לגופים שכל מטרתם רק לנצל את הקופה הציבורית לטובתם ומבלי ליתרום למדינה דבר ואילו הילדים שתורמים למדינה ומשרתים אותה בגבולות מקופחים ביד גסה וברישעות והגיע הזמן לשינוי ועדיף שייעשה בחוכמה ולא בעורמה אחרת עתיד המדינה בסכנה
  • 5.
    מאיר 15/07/2012 14:46
    הגב לתגובה זו
    קראת את דברי השופטת במשפטו ההזוי?
  • 4.
    מארגני המחאה ירדו מהפסים - צריך מיד להעמיד אותם במקומם (ל"ת)
    יונתן 15/07/2012 14:38
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    בא 15/07/2012 14:37
    הגב לתגובה זו
    נדלן זה שם המשחק ,רק חבל שמדובר באנשים חלשים ולא במשחק ,פעם היו מחלקים דירות בשיכון לאנשים ,לעולים ,לזכאים ,מה היה רע .
  • 2.
    יעקב 15/07/2012 14:08
    הגב לתגובה זו
    ביבי זו טראגדיה לאומית ולא אישית . תפסיק להסית את הנושא ותתחיל לדאוג לתיקון העוולות שאתה יוצר נבחר מסית !
  • 1.
    אבי - מתנגד למחאה 15/07/2012 14:03
    הגב לתגובה זו
    אל תנסי להאשים את הממשלה, אתם הלהטתם את האווירה והצתתם אצל הבן אדם את הדחף למעשה הנורא.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.