ועדת קדמי: מחיר המזון היקרים - בגלל ריכוזיות באספקה ובקמעונאות
הצוות לבחינת יוקר המחיה בישראל בענפי המזון והצריכה בראשותו של השופט לשעבר יעקב קדמי, הציגה היום (ב') את המסקנות הסופיות וההמלצות ליוקר המוצרים בישראל, כשנה לאחר תחילת מחאת ההמונים בקיץ שעבר.
מנתוני בחינת הועדה עולה שמחירי המזון בה יקרים הרבה יותר מהממוצע במדינות ה-OECD (ארגון לשיתוף פעולה בינלאומי) ומגמת ההעלייה החלה בשנים האחרונות. ב-2005 היו מחירי המזון בישראל נמוכים ב-10%-20% לעומת מדינות ה-OECD, ואילו ב-2010 היו המחירים גבוהים ב-10%-20% מאותן מדינות.
נתון מדאיג נוסף, גם קצב ההתייקרות של המוצרים גבוה בהשוואה בינלאומית. מספטמבר 2005 ועד יוני 2011 עלו מחירי המזון ב-5% לעומת 3.2% במדינות ה-OECD.
הועדה מצאה את הכשלים בשוק הישראלי בדמות ריכוזיות במקטעי האספקה והקמעונאות. לדברי הועדה, קיימים "קשרי ספקים קמעונאים בעייתיים וחוסר בשקיפות מחירי המוצרים לצרכן".
הריכוזיות באספקה היא מהגבוהה במדינות ה-OECD. ישראל ראשונה בסעיף זה ב-11 קטגוריות שנבדקו ושנייה ב-5 קטגוריות אחרות. במקטע הקמעונאי, רכישת קלאבמרקט על ידי שופרסל הגדילה את נתח השוק של שתי הפירמות הדומיננטיות בשוק אשר החזיקו ב-2009 64% מהשוק. שיעור השוק החמישי בגובהו ב-OECD. ההשלכות הן "תחרות מועטה של שחקנים כשאין לחץ להורדת מחירים והעברת מחירי התשומות במלואה לצרכנים". כמו כן נאמר כי כשמחירי התשומות יורדים, הירידה לא עוברת לצרכנים.
- 3.04/06/2012 20:55הגב לתגובה זומכיוון שכולנו צרכנים של רשתות המזון הגדולות בודאי שמתם לב שמכל סוג של מזון יש מקסימום 1-2 על המדפים.תשאלו למה ??? כי אותם חברות רוכשות שטח על המדפים וחוסמות כניסה של חברות קטנות.אותם חברות קטנות יכלו לשם שינוי להוזיל בצורה משמעותית את מחירי אותם מוצרים .אז איפה הממשלה ??? למה היא לא נלחמת בקרטל הסמוי השוכן על המדפים של הרשתות.דרך אגב .לפני 25-30 שנה התחרות הייתה גדולה ומשתלמת לצרכנים עד שהרשתות רכשו את הקטנים וחיסלו את התחרות.קוזה נוסטרה.
- 2.אחד 04/06/2012 11:14הגב לתגובה זובאוסטריה ראיתי לחם מלא 500 גרם - 1 יורו ( 5 שקלים). בארץ ככר לחם מלא 500 גרם עולה 10 שקלים ומעלה. מדינת הגנבים, לא פלא ששונאים יהודים בעולם, אם יהודים שודדים יהודים, הם כנראה גם ניסו לשדוד את הגויים.
- 1.דחוף לפקח על המחרים קילו תפוח ב15 שח בושה (ל"ת)אריק / 04/06/2012 10:54הגב לתגובה זו
חיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסףהגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים
הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?
במובנים רבים אין שום סיבה עסקית לנפילה במניית ג'י סיטי. החברה עשתה מהלך עסקי נכון מבחינת הדוח רווח והפסד - רוכשת את השליטה בסיטיקון במחיר נמוך מההון. ההשקעה צפויה להניב תשואה טובה מהמימון שילקח. במקביל יהיה גם רווח חשבונאי. הכל דבש. בעלי המניות אמורים לשמוח, אבל סיבה אחת גדולה גרמה לנפילה - גרידיות / תאוות בצע.
זה טבע אנושי, אי אפשר להתנגד לזה, אפילו חיים כצמן מהיזמים הוותיקים, המנוסים, המתוחכמים, נופל בזה כל פעם מחדש. כצמן רוצה להרוויח, והוא צודק, אבל אחרי ששנים רבות הוא משדר לשוק שהוא מוריד את המינוף, שהוא ממוקד בצמצום הפעילות למען הורדת חוב, שהוא עושה הכל כדי לשפר את היחסים הפיננסים, שהוא לא פוזל לצדדים לעשות עסקאות, אלא ממוקד בתוכנית, הוא מועד. כנראה שיזמים לא יכולים לשבת בשקט שהם רואים עסקה טובה. כצמן לא לבד יש הנהלה גדולה ואיכותית בחברה, אבל משהו השתבש שם בעסקה האחרונה.
הם רכשו מניות בסיטיקון בידיעה שהם עולים מעל 50% וצריכים להציע לכל בעלי המניות לקנות. למה הם צריכים את זה? אחרי מימוש עשרות נכסים והנפקת הפעילות בברזיל ואחרי שאגרות החוב שהיו בתשואת זבל ירדו לתשואות נמוכות, הם התפתו או פשוט טעו. כל אחת מהאפשרויות רעה לשוק. הוא מבין שהחברה עם כל גודלה וכל הנהלה, וכל הבלמים על חיים כצמן, יכולה בכל נקודת זמן להפתיע.
השוק ובעיקר חברת הדירוג, מעלות, הופתעו. הם לא אוהבים להיות מופתעים. הירידות במניה והירידה באג"ח מייצרים דינמיקה שלילית ובעצם קובעים מציאות בשטח - הירידה באג"ח והעלייה בתשואה האפקטיבית לכ-10% היא התוצאה הכי קשה באירוע הזה והיא עלולה להקשות על גיוסי המשך (גלגולי חוב). אם הנהלה לא יודעת שהמהלך שלה עלול להוביל לתוצאה כזו, אז יש בעיה. היא לא קוראת ולא מבינה את השוק.
- ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היא מנסה לתקן. יש הנפקה של חברה בת שאמורה להכניס כסף ולהקטין את המינוף, אבל השוק מפנים שצריך להגדיל את פרמיית הסיכון בניירות ערך של כצמן - יכולה להיות הפתעה, ולכן מראש נדרוש ריבית גבוה יותר. כלומר, גם אם עכשיו חוזרים למינוף הרגיל, אגרות החוב לא יחזרו לחלוטין למצב הרגיל. הם יבטאו אלמנט של הפתעה-סיכון עתידי.
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןמנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"
טאואר סמיקונדקטור טאואר 13.62% יצרנית השבבים האנלוגיים ממגדל העמק, מפרסמת את תוצאותיה לרבעון השלישי ומציגה ביצועים חזקים בקצת מהציפיות, לצד תחזית שיא לרבעון הרביעי. הכנסות החברה רשמו גידול של 6% ל-395.7 מיליון דולר ועלייה של כ-15% ברווח הנקי ל-54 מיליון דולר לעומת הרבעון הקודם. החברה מספקת תחזית שיא לרבעון הרביעי, עם צפי להכנסות של 440 מיליון דולר.
טאואר מייצרת שבבים שממירים אותות מהעולם הפיזי (כמו אור, קול או טמפרטורה) לאותות חשמליים שניתן לעבד דיגיטלית. היא פועלת כ-"foundry", כלומר מפעל שמייצר שבבים לפי תכנון של חברות אחרות, ולא מפתחת מוצרים סופיים בעצמה.
טאואר מתמחה בטכנולוגיות מתקדמות המשמשות מגוון תעשיות: שבבים לניהול הספק המשולבים במכשירים אלקטרוניים ומערכות רכב, חיישני תמונה למצלמות תעשייתיות, רפואיות
וביטחוניות, שבבים לתקשורת אלחוטית ו־RF למכשירי מובייל, וכן רכיבים אופטיים מתקדמים מבוססי טכנולוגיות SiGe ו-SiPho המשמשים להעברת נתונים במהירות גבוהה במרכזי נתונים וברשתות תקשורת. לטאואר מפעלי ייצור בישראל, בארצות הברית וביפן, והיא מספקת ללקוחותיה שירותים מקיפים
הכוללים פיתוח תהליכי ייצור, העברת טכנולוגיה ואופטימיזציה לייצור סדרתי. לקוחותיה העיקריים הם חברות שבבים, יצרניות רכיבים אלקטרוניים וחברות טכנולוגיה בתחומי התעשייה, הרכב, התקשורת, הרפואה והביטחון.
תוצאות הרבעון השלישי
ההכנסות ברבעון הסתכמו ב-395.7 מיליון דולר, עלייה של 6% לעומת הרבעון הקודם ושל כ-7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. התוצאה מעט מעל תחזית השוק שעמדה על 394.98 מיליון דולר. הרווח הגולמי עלה ל-93 מיליון דולר לעומת 80 מיליון דולר ברבעון השני, והרווח הנקי הסתכם ב-54 מיליון דולר. הרווח המדולל למניה לפי כללי GAAP עמד על 0.47 דולר, בעוד שהרווח המתואם (Non-GAAP) עמד על 0.55 דולר - גבוה מהתחזית שעמדה על 0.54 דולר.
- למה התחזיות השחורות על מפולת לא מסתדרות עם המציאות
- האם מניות השבבים הישראליות יקרות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ברבעון עמד על 139 מיליון דולר, לעומת 123 מיליון דולר ברבעון הקודם, וההשקעות נטו ברכוש קבוע הסתכמו ב-103 מיליון דולר.
