פישר: "בזמני משבר עדיף לקצץ הוצאות מאשר להעלות מיסים"
נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, נשא את ההרצאה המרכזית בכנס של קרן המטבע הבינלאומית שהתקיים אתמול בוושינגטון, שכותרתו "מדיניות פיסקלית והמשבר - הלקחים שנלמדו והצעדים לעתיד".
הנגיד סקר בהרצאתו את הספרות העדכנית העוסקת באפקטיביות של המדיניות הפיסקלית, בהתייחס לאופן בו הרחבה פיסקלית, הן מצד הגדלת הוצאות והן מצד הפחתת מיסים, משפיעה על התוצר ("המכפיל הפיסקלי").
מבין הנקודות שסקר הנגיד, ניתן להזכיר שהספרות מתייחסת, למשל, לכך שכאשר ננקטת מדיניות להפחתת הגירעון, השפעתה השלילית על התוצר עשויה להיות קטנה יותר במקרה של צמצום הוצאות, משום שהעלאת מיסים עשויה להביא גם לעליית מחירים שתביא למדיניות מוניטרית מצמצמת.
כמו כן, במדינות שלהן מייחסים השווקים הסתברות גבוהה לחדלות פירעון, השפעתו המצמצמת של צמצום פיסקלי על התוצר תהיה נמוכה יותר, היות והשבת הסדר הפיסקלי על כנו תורמת להפחתת התשואות על אגרות החוב, ולכן יש לה אפקט מרחיב. למעשה, לא ניתן אף לשלול את האפשרות שבמצבים מסויימים האפקט המרחיב של מדיניות כזו יהיה גדול מהאפקט המצמצם.
בכל אופן, גירעונות מתמידים המצטברים לחובות שהולכים וגדלים אינם רצויים: השפעתם על הצמיחה ארוכת הטווח שלילית, והם גם מפחיתים את כושר התמרון של המדיניות הפיסקלית ואת יכולתה להגיב למשברים. בהקשר זה הזכיר הנגיד את תהליך צמצום החוב הציבורי בישראל מאז 2003, שאיפשר גידול של הגירעון בפרוץ המשבר ב-2008 מבלי שהממשלה נתקלה בקשיי מימון.
סוגיה נוספת אליה התייחס הנגיד הנה המידה הרצויה של הרחבה פיסקלית בעת משבר, תוך התייחסות לסיכונים שיכולים לנבוע מהרחבה כזו בעיקר הסיכון לעליית הריבית על החוב הממשלתי והסיכון להתפרצות אינפלציונית. התשובה תלויה, מן הסתם, בעומק המיתון, בגודל הגירעון והחוב ובמידת האמון לה זוכה הממשלה ערב המיתון, בשערי הריבית ושער החליפין, ועוד.
הנגיד ציין, שההרחבה המשמעותית של הגירעון שבוצעה, למשל, בארה"ב ובבריטניה, לא הביאה לגידול חד בתשואות, בעיקר משום שהבנקים המרכזיים תמכו בשוק האג"ח הממשלתי על ידי רכישה מאסיבית של אגרות חוב ממשלתיות. כמו כן, המדיניות הגירעונית במדינות אלו לא יצרה לחצים אינפלציוניים, ואלו אינם צפויים להיווצר כל עוד הביקושים אינם מתחדשים ושיעורי האבטלה נותרים גבוהים. הנגיד הזכיר גם את הצורך בהגדרת אסטרטגיית יציאה מההרחבה הפיסקלית, היות וישנו חשש שהיעדר אסטרטגיה מוצהרת לעניין זה תפחית את אמינות המדיניות ותעלה את התשואות לטווחים הארוכים.
הנושא השלישי אליו התייחס הנגיד היה הסוגיה המאוד אקוטית לגבי האסטרטגיה הרצויה לחידוש הצמיחה באירופה. בהקשר זה, מוזכר בדרך כלל שילוב של צעדים; מצד אחד, צמצום פיסקלי שיחזיר את הגירעון והחוב לרמות ברות קיימא, שיצטרך להתרחש בהדרגתיות, ולעיתים תוך סיוע פיננסי חיצוני. ייתכן גם שתידרש פעולה נחרצת יותר מצד הבנק המרכזי האירופי כדי לתמוך בצרכי המימון של הממשלות. מצד שני, ידרשו רפורמות מבניות שונות, בשווקי העבודה, בשווקי המוצרים, בשווקים הפיננסיים ובהפחתת הבירוקרטיה ועידות התחרותיות.
חלק ממדינות גוש האירו זקוקות לפיחות ריאלי, שבהיעדר שער חליפין משלהן יכול להיות מושג רק תוך צעדים, שאינם פשוטים לביצוע, של הפחתת שכר ומחירים ייתכן גם שיהיה צורך לנקוט בצעדים מנהליים בתחום זה לתקופת הביניים.
הנגיד דן גם במודל אפשרי שבו המדינות שמצבן הפיסקלי איתן יותר יבצעו צעדים מרחיבים, תוך תקווה שהרחבת הביקושים תחלחל למדינות שבמשבר. אפשרות זו מצריכה בדיקה מחקרית, שתיקח בחשבון גם את דפוסי הסחר בין מדינות אירופה. בכל אופן, לאסטרטגיית צמיחה שמתבססת על עזיבת גוש האירו תוך כדי פיחות יהיו עלויות מרחיקות לכת, היות והחברות בגוש נושאת בחובה יתרונות רבים.
לסיכום דבריו אמר הנגיד: " כמי שבא מבנק מרכזי בעיר שבה נאמר לפני 2,500 'אין חדש תחת השמש', הייתי צריך לסכם את דברי בכך, שכבר מזמן הבנו את כל מה שאמרתי היום על מדיניות פיסקלית. אך זו לא תהיה האמת. בשנים האחרונות למדנו הרבה מאוד על אופן הפעולה של המדיניות הפיסקלית, ואיך להשתמש בה כדי להשיג תוצאות טובות יותר".
הנגיד ציין שיש לצפות שקרן המטבע הבינלאומית תקדיש תשומת לב רבה לתפקידה של המדיניות הפיסקלית בייצוב הכלכלה בעת שגרה, ולצורך בבניית מרחב אפשרויות למדיניות הפיסקלית כך שתוכל לתרום את חלקה לייצוב בעת משבר. גם הקשר בין המדיניות הפיסקלית והמוניטרית, והצורך לשמר את היציבות הפיננסית ולקיים רפורמות מבניות, יידון לעומק.
- 4.א 20/04/2012 17:39הגב לתגובה זופישר כלכלן םבריק
- 3.כלכלן 19/04/2012 21:13הגב לתגובה זומי שמבקר אותו לא מבין על מה הוא מדבר .
- 2.ע.ק 19/04/2012 14:28הגב לתגובה זול1 הדרך לבצע פיחות בשוק חופשי של מט״ח היא הורדת ריבית. כאשר הדולר החל להחלש הנגיד לא יכל להוריד ריבית כיוון שהיא כבר הייתה נמוכה מאוד ולכן ״נשק" הריבית לא היה אפקטיבי, מסיבה זאת בחר סטנלי להתערב בשוק המט״ח עי רכישת דולרים כדי לשמר שער חליפין שהיצואנים יכולים להתמודד איתו, ולראיה היצואנים לא פשטו רגל. אילו סטנלי לך היה עושה זאת היצואנים היו נפגעים וכדי לשמר רווחיות היו מפטרים עובדים. הכסף ששימש את סטנלי לקניית הדולרים העלה את ערכו עם עליית שער החליפין. בנוסף המדינה משלמת את חובותיה לחול בדולרים ולכן המדינה בעיקר הרוויחה וגם הציבור מכך שהמשק לא נכנס למיתון דבר שהיה גורר פיטורין והעמקת המיתון עוד יותר. לכן אל לך לזלזל בנגיד שביצע צעד זה על אף ביקורת מבית ומחוץ כי בצעד זה הוא שמר על מקומות העבודה של הרבה מועסקים ומנע מהמשק להיכנס למיתון בעקבות מסחר של ספקולנטים במט״ח.
- 1.אי 19/04/2012 13:27הגב לתגובה זותראו את המומחה הסינלי הזה שממליץ לאחרים ואצלנו כשתעשיות ןיצואנים קרסו כשהדולר היה כמעט 3 שקלים לא עשה פיחות אלא שרף מילירדי דולרים למדינה
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiהזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזמנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?
