יניב חברון: "קצת יותר ודאות רגולטורית וגיאופוליטית - והזרים יחזרו לת"א"
"העליות החדות שנרשמו במניות הבנקים הישראליות מאז ההודעה של בנק ישראל על מתווה הלימות ההון, נרשמו רק בגלל שנוצרה ודאות בשוק לגבי דרישות הרגולציה מהבנקים" , כך אומר היום בשיחה עם Bizportal יניב חברון, מנהל מחלקת מחקר ואסטרגיה בבית ההשקעות אקסלנס.
"הוודאות הרגולטורית הפחיתה את החשש ממחנק אשראי במשק וכעת ניתן לשערך את הבנקים כראוי, כאשר גם הסתברות לראות מהם דיבידנדים גדלה ואת זה השוק אוהב. מעבר לבהירות הרגולטורית לא ניתן לומר שהשתנה משהו דרמטי במערכת הבנקאית . בימים הקרובים נהיה יותר חכמים כשנראה את היקף המחיקות שירשמו הבנקים בעקבות ארועים שונים כגון הסדרי חוב בעיקר כאלו הנוגעות לקבוצות הלווים הגדולים במשק וכן את השפעת הקשיים שגברו בשוק הנדל"ן".
"מה שלמדנו מהתגובה בשוק הוא שחוסר הודאות הרגולטורית הוא שפגע בענף הבנקאות, כמו גם בענף הביטוח שגם בו נרשמה התאוששות מאז התבהרה התמונה הרגולטורית ביחס לעמלות הניהול בתחום הגמל. הרגולציה עצמה שברובה נועדה לתמוך בהגברת התחרות והשקיפות היא לא הבעיה, אלא חוסר הודאות שנמשך במשך זמן ארוך מדי בשוק הישראלי ביחס להחלטות של העומדים בראש הרשויות האחראיות על הרגולציה. כל עוד לא תהיה בישראל תוכנית רגולטורית מובנית ולאורך שנים - נראה את הפער שנפתח בין ישראל לעולם נשמר".
חברון טוען שירידת המחזורים בבורסה הישראלית מאד מדאיגה, אבל היא לא קיימת רק בישראל. גם במדד ה-S&P500 נרשמה ירידה של כ-35% במחזורים ולמרות זאת השוק שם הצליח לעלות יפה. הפגיעה במחזורים בבורסה הישראלית נבעה בראש ובראשונה מחוסר הודאות הרגולטורית והחשש מהקשחה ניכרת עוד יותר שלה שהותירה את המשקיעים על הגדר. אך יש פה עוד גורמים שפגעו במחזורים בשוק כגון יציאת המשקיעים הזרים והסטת הכספים על ידי הישראלים לחו"ל".
"במידה ותהיה יותר ודאות הן מבחינה רגולטורית והן מהבחינה הגיאופוליטית אני צופה שבטווח הזמן הבינוני נראה גם את המשקיעים הזרים חוזרים וגם את הישראלים מחזירים כספים הביתה", מעריך חברון.
"בפרספקטיבה גלובלית, הצמיחה בישראל אמנם התמתנה, אך בסה"כ המצב הכלכלי הוא טוב ולמרות זאת המשק מראה ביצועי חסר - בזאת אשמה בעיקר חוסר הוודאות הרגולטורית שנוצרה פה. אני חושב שזה מצויין שהאוצר אימץ את שיטת התקציב הדו שנתי אבל זה לא מספיק והייתי מעדיף לראות בישראל תכנון לטווח ארוך בדומה לתוכניות החומש הכלכליות הנהוגות בסין".
"תכנון ארוך טווח היה נותן נקודת תצפית טובה יותר על השפעת הרגולציה על הסקטורים השונים, מה שהיה יוצר כר עבודה נוח יותר גם לרגולטור וגם למשקיעים".
- 5.בנטוב 26/03/2012 11:45הגב לתגובה זולבורסה להיתאושש הכל מיתנהל על מיסחר יומי אגרסיבי וכולם רוצים עכשיו ומהר צריך לעודד משקיעים לתווח ארוך ואז ניראה ברכה
- בולשיט - צריך להוריד את המס. (ל"ת)טווח ארוך? 26/03/2012 12:06הגב לתגובה זו
- מסכים איתך על הורדת מס למשקיעים לטווח ארוך (ל"ת)בנטוב 26/03/2012 12:43
- 4.סוחר קטן 26/03/2012 11:45הגב לתגובה זוחברון מבין מה הוא אומר. הבנקים יעשו השנה 30%
- 3.למה להם? (ל"ת)הזרים ישלמו 25% מס 26/03/2012 11:44הגב לתגובה זו
- 2.לזרים אין באמת סיבה לחזור (ל"ת)נראה לך 26/03/2012 11:41הגב לתגובה זו
- מס גבוה ומיותר. הלואי שכולם יברחו - מרד ! (ל"ת)ואין סיבה לשלם 25% 26/03/2012 11:45הגב לתגובה זו
- 1.יללת אוכלי החינם 26/03/2012 11:30הגב לתגובה זוהזרים יוצאים הזרים מכניסים - בילבולי ביצים.

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?