יניב חברון: "קצת יותר ודאות רגולטורית וגיאופוליטית - והזרים יחזרו לת"א"
"העליות החדות שנרשמו במניות הבנקים הישראליות מאז ההודעה של בנק ישראל על מתווה הלימות ההון, נרשמו רק בגלל שנוצרה ודאות בשוק לגבי דרישות הרגולציה מהבנקים" , כך אומר היום בשיחה עם Bizportal יניב חברון, מנהל מחלקת מחקר ואסטרגיה בבית ההשקעות אקסלנס.
"הוודאות הרגולטורית הפחיתה את החשש ממחנק אשראי במשק וכעת ניתן לשערך את הבנקים כראוי, כאשר גם הסתברות לראות מהם דיבידנדים גדלה ואת זה השוק אוהב. מעבר לבהירות הרגולטורית לא ניתן לומר שהשתנה משהו דרמטי במערכת הבנקאית . בימים הקרובים נהיה יותר חכמים כשנראה את היקף המחיקות שירשמו הבנקים בעקבות ארועים שונים כגון הסדרי חוב בעיקר כאלו הנוגעות לקבוצות הלווים הגדולים במשק וכן את השפעת הקשיים שגברו בשוק הנדל"ן".
"מה שלמדנו מהתגובה בשוק הוא שחוסר הודאות הרגולטורית הוא שפגע בענף הבנקאות, כמו גם בענף הביטוח שגם בו נרשמה התאוששות מאז התבהרה התמונה הרגולטורית ביחס לעמלות הניהול בתחום הגמל. הרגולציה עצמה שברובה נועדה לתמוך בהגברת התחרות והשקיפות היא לא הבעיה, אלא חוסר הודאות שנמשך במשך זמן ארוך מדי בשוק הישראלי ביחס להחלטות של העומדים בראש הרשויות האחראיות על הרגולציה. כל עוד לא תהיה בישראל תוכנית רגולטורית מובנית ולאורך שנים - נראה את הפער שנפתח בין ישראל לעולם נשמר".
חברון טוען שירידת המחזורים בבורסה הישראלית מאד מדאיגה, אבל היא לא קיימת רק בישראל. גם במדד ה-S&P500 נרשמה ירידה של כ-35% במחזורים ולמרות זאת השוק שם הצליח לעלות יפה. הפגיעה במחזורים בבורסה הישראלית נבעה בראש ובראשונה מחוסר הודאות הרגולטורית והחשש מהקשחה ניכרת עוד יותר שלה שהותירה את המשקיעים על הגדר. אך יש פה עוד גורמים שפגעו במחזורים בשוק כגון יציאת המשקיעים הזרים והסטת הכספים על ידי הישראלים לחו"ל".
"במידה ותהיה יותר ודאות הן מבחינה רגולטורית והן מהבחינה הגיאופוליטית אני צופה שבטווח הזמן הבינוני נראה גם את המשקיעים הזרים חוזרים וגם את הישראלים מחזירים כספים הביתה", מעריך חברון.
"בפרספקטיבה גלובלית, הצמיחה בישראל אמנם התמתנה, אך בסה"כ המצב הכלכלי הוא טוב ולמרות זאת המשק מראה ביצועי חסר - בזאת אשמה בעיקר חוסר הוודאות הרגולטורית שנוצרה פה. אני חושב שזה מצויין שהאוצר אימץ את שיטת התקציב הדו שנתי אבל זה לא מספיק והייתי מעדיף לראות בישראל תכנון לטווח ארוך בדומה לתוכניות החומש הכלכליות הנהוגות בסין".
"תכנון ארוך טווח היה נותן נקודת תצפית טובה יותר על השפעת הרגולציה על הסקטורים השונים, מה שהיה יוצר כר עבודה נוח יותר גם לרגולטור וגם למשקיעים".
- 5.בנטוב 26/03/2012 11:45הגב לתגובה זולבורסה להיתאושש הכל מיתנהל על מיסחר יומי אגרסיבי וכולם רוצים עכשיו ומהר צריך לעודד משקיעים לתווח ארוך ואז ניראה ברכה
- בולשיט - צריך להוריד את המס. (ל"ת)טווח ארוך? 26/03/2012 12:06הגב לתגובה זו
- מסכים איתך על הורדת מס למשקיעים לטווח ארוך (ל"ת)בנטוב 26/03/2012 12:43
- 4.סוחר קטן 26/03/2012 11:45הגב לתגובה זוחברון מבין מה הוא אומר. הבנקים יעשו השנה 30%
- 3.למה להם? (ל"ת)הזרים ישלמו 25% מס 26/03/2012 11:44הגב לתגובה זו
- 2.לזרים אין באמת סיבה לחזור (ל"ת)נראה לך 26/03/2012 11:41הגב לתגובה זו
- מס גבוה ומיותר. הלואי שכולם יברחו - מרד ! (ל"ת)ואין סיבה לשלם 25% 26/03/2012 11:45הגב לתגובה זו
- 1.יללת אוכלי החינם 26/03/2012 11:30הגב לתגובה זוהזרים יוצאים הזרים מכניסים - בילבולי ביצים.
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןמנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"
טאואר סמיקונדקטור טאואר -0.29% יצרנית השבבים האנלוגיים ממגדל העמק, מפרסמת את תוצאותיה לרבעון השלישי ומציגה ביצועים חזקים בקצת מהציפיות, לצד תחזית שיא לרבעון הרביעי. הכנסות החברה רשמו גידול של 6% ל-395.7 מיליון דולר ועלייה של כ-15% ברווח הנקי ל-54 מיליון דולר לעומת הרבעון הקודם. החברה מספקת תחזית שיא לרבעון הרביעי, עם צפי להכנסות של 440 מיליון דולר.
טאואר מייצרת שבבים שממירים אותות מהעולם הפיזי (כמו אור, קול או טמפרטורה) לאותות חשמליים שניתן לעבד דיגיטלית. היא פועלת כ-"foundry", כלומר מפעל שמייצר שבבים לפי תכנון של חברות אחרות, ולא מפתחת מוצרים סופיים בעצמה.
טאואר מתמחה בטכנולוגיות מתקדמות המשמשות מגוון תעשיות: שבבים לניהול הספק המשולבים במכשירים אלקטרוניים ומערכות רכב, חיישני תמונה למצלמות תעשייתיות, רפואיות
וביטחוניות, שבבים לתקשורת אלחוטית ו־RF למכשירי מובייל, וכן רכיבים אופטיים מתקדמים מבוססי טכנולוגיות SiGe ו-SiPho המשמשים להעברת נתונים במהירות גבוהה במרכזי נתונים וברשתות תקשורת. לטאואר מפעלי ייצור בישראל, בארצות הברית וביפן, והיא מספקת ללקוחותיה שירותים מקיפים
הכוללים פיתוח תהליכי ייצור, העברת טכנולוגיה ואופטימיזציה לייצור סדרתי. לקוחותיה העיקריים הם חברות שבבים, יצרניות רכיבים אלקטרוניים וחברות טכנולוגיה בתחומי התעשייה, הרכב, התקשורת, הרפואה והביטחון.
תוצאות הרבעון השלישי
ההכנסות ברבעון הסתכמו ב-395.7 מיליון דולר, עלייה של 6% לעומת הרבעון הקודם ושל כ-7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. התוצאה מעט מעל תחזית השוק שעמדה על 394.98 מיליון דולר. הרווח הגולמי עלה ל-93 מיליון דולר לעומת 80 מיליון דולר ברבעון השני, והרווח הנקי הסתכם ב-54 מיליון דולר. הרווח המדולל למניה לפי כללי GAAP עמד על 0.47 דולר, בעוד שהרווח המתואם (Non-GAAP) עמד על 0.55 דולר - גבוה מהתחזית שעמדה על 0.54 דולר.
- למה התחזיות השחורות על מפולת לא מסתדרות עם המציאות
- האם מניות השבבים הישראליות יקרות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ברבעון עמד על 139 מיליון דולר, לעומת 123 מיליון דולר ברבעון הקודם, וההשקעות נטו ברכוש קבוע הסתכמו ב-103 מיליון דולר.

אל על: למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי עלה ל-202.6 מיליון דולר
אל על אל על 0% מפרסמת את דוחותיה לרבעון השלישי. הכנסות חברת התעופה הלאומית עלו ל-1.074 מיליארד דולר, גידול של כ-7% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, אבל לצד זאת נרשמה שחיקה ברווחיות התפעולית. שיעור ההוצאות מהמחזור טיפס ל-75.7%, לעומת 73.1% אשתקד, והרווח התפעולי התזרימי (EBITDAR) ירד קצת. בשורה התחתונה, הרווח הנקי דווקא עלה ל-202.6 מיליון דולר, לעומת 187.4 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2024, בזכות שיפור בסעיף המימון וירידה בנטל החוב.
חברת התעופה מסכמת רבעון חיובי מבחינת
השורה התחתונה, אבל עם סימני האטה תפעולית. מניית אל על 0% טיפסה בכ-13.6% בחודש האחרון, בכ-94% מתחילת השנה וביותר מ-106% ב-12 החודשים האחרונים. שווי השוק של החברה עומד על כ-8.5 מיליארד שקל, מה שנותן לה מכפיל של כ-4 (!)
בהנחה שרווח של כ-202 מיליון דולר ברבעון משקף קצב שנתי קרוב למיליארד דולר בשורה התחתונה.
החברה מציינת כי הרבעון התאפיין בביקוש עונתי חזק לקראת תקופת הקיץ והחגים, יחד עם המשך מגמת ההתאוששות בענף התעופה המקומי. לאחר ההשבתה שנגרמה במהלך מבצע “עם כלביא”, חזרו בהדרגה לפעילות גם חברות התעופה הזרות, והדבר הביא לעלייה בתנועת הנוסעים בנתב"ג בשיעור של כ-20.8% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. עם זאת, התנועה הכוללת בנתב"ג עדיין נמוכה ב-23.7% ביחס לרמות 2023 - מה שמעיד כי השוק רחוק מהתאוששות מלאה.
לצד הגידול בהכנסות, אל על נאלצה להתמודד עם עלייה חדה בהוצאות. ההוצאות התפעוליות הסתכמו ב-813.3 מיליון דולר - קפיצה של כ-10.8% לעומת השנה הקודמת - בעיקר בשל התייקרויות בסביבה העסקית, התחזקות השקל מול הדולר (שפגעה בכ-30 מיליון דולר ברווח התפעולי), וכן הפרשות לתביעות משפטיות בהיקף של כ-12 מיליון דולר. ההוצאות על שכר גדלו ל-239.3 מיליון דולר, ומהוות כ-22.3% מהמחזור לעומת 20.2% אשתקד, בין היתר עקב עלייה במצבת העובדים והסכמי השכר החדשים.
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- הסטארט-אפ שביקש לשנות את עולם העבודה פושט רגל, ומה קרה היום לפני 77 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם פעילות המטענים, שהייתה מנוע רווח בשנים האחרונות, רשמה ירידה של 8.4% להכנסות של כ-55 מיליון דולר בלבד, בשל חזרתן של חברות זרות לשוק המטען והתייצבות הביקושים. מנגד, ההכנסות מטיסות הנוסעים עלו ב-7.6%, בעיקר בזכות גידול בהיצע המושבים (עלייה של 3.3%) ושיפור במדד התפוסה שהגיע לשיא של 95.3%. מדד ה-RASK (הכנסה למושב משוקלל קילומטר) עלה ב-4.2% - ביטוי ליכולת החברה לשמר רמות מחיר גבוהות בתקופה של ביקוש קשיח.
