פרופ' לאוטרבך: "רשות ני"ע צריכה לפתוח בית ספר לדירקטורים כך שיוכלו לייצג באמת את האינטרס של הציבור"

ראש הקתדרה לממשל תאגידי באונ' בר אילן מרגיש צורך להיות קצת ציני ביחס לאפקטיביות של ועדת הריכוזיות. "אני לא מצפה שמוסדיים יפתחו מחלקות מיוחדות בכדי לעקוב אחר החברות בהן הם משקיעים"
יעל גרונטמן | (1)

"עשו בוועדת הריכוזיות כמה דברים יפים, צעדים בכיוון הנכון אבל מותר להיות גם קצת ציני ביחס לאפקטיביות של הצעדים האלה", כך אמר היום בשיחה עם Bizportal פרופ' בני לאוטרבך, העומד בראש הקתדרה לממשל תאגידי בביה"ס למנהל עסקים באוניברסיטת בר אילן ואשר משמש גם כיו"ר ועדת ההשקעות של כלל גמל (שבשליטת נוחי דנקנר). לדבריו, "השאלה המרכזית במאבק נגד הפירמידות ועל הגנת הציבור מפני ניצול של בעלי שליטה היא: מי יגן על המשקיע הקטן? (מפני התיאבון של בעלי השליטה בחברות ההחזקה - י.ג)". יש כמה תשובות לשאלה הזו ובכולם נגעו בוועדת הריכוזיות: הוועדה החליטה כי בכל חברות הפער (חברה בה לבעל השליטה יש פחות מ-33% בהון) במדרגה השניה והשלישית של הפירמידה יגדילו מאד את מספר הדירקטורים החיצוניים שאינם קשורים לבעל השליטה, האמורים להגן על הציבור. "הדירקטורים החיצוניים לא הוכיחו את עצמם עד היום כאגרסיבים במיוחד על שמירת זכויות הציבור. אבל לוועדת הריכוזיות היה בכל זאת חידוש, כי אם עד היום על הדח"צ המליץ בעל השליטה, הרי שמעתה והלאה יבחר הדח"צים על ידי המשקיעים שאינם מקבוצת השליטה, מה שיגביר את עצמאותם ועשוי להוביל לשיפור בתיפקודם כמגיני העם. אבל אני לא בטוח שזה יעבוד, כי כיום אין לנו מספיק דירקטורים חיצוניים מקצועיים שיכולים להביע עמדה עצמאית מקצועית מספיק. "ייתכן שרשות ני"ע צריכה לפתוח בית ספר לדירקטורים ולפתח את מאגר הדירקטורים המקצועיים על מנת שיוכלו לייצג באמת את האינטרס של הציבור. נדרשת העלאת רמה מקצועית. כיום רוב הדירקטורים החיצוניים מקבלים את מינוי בתור תפקיד כבוד ולאו דווקא בחירה מקצועית. דירקטורים חיצוניים צריכים לבוא ממאגר או רשימה שיקבלו את אישור האוצר או הרשות לני"ע". בהתייחס לגופים המוסדיים אומר פרופ' לאוטרבך כי במסקנות הוועדה נכתב שהמוסדיים יצטרכו לקחת בחשבון שיקולי ממשל תאגידי בעת ביצוע השקעת בני"ע ולקבוע קווים אדומים בהתנהלות השוטפת של חברה בה הם משקיעים - כלומר על המוסדיים לנקוט בגישה אקטיביסטית יותר לגבי השקעה בחברות שלא פועלות כראוי. "זו בעיה, כי הפוקוס של המוסדיים הוא על שיקולי תשואה והגדלת פעילות הלקוחות ולא הפיקוח על החברות בהן הם משקיעים שיתנהגו בצורה אתית ונאותה", מסביר לאוטרבך ומוסיף, כי "בעקבות הפחתת דמי הניהול (שלדעתי הן מוצדקות) המוסדיים ינסו לחסוך, ואני לא מצפה שהם יפתחו מחלקות מיוחדות שיתעסקו באופן התפקוד של החברה בה הם משקיעים. מה שיקרה זה שהמוסדיים יפנו לגורמי יעוץ חיצוניים ויעדיפו חברות יעוץ זולות שיבדקו בעבורם אם החברות בהם הם משקיעים עומדות בכללי המנהל התאגידי. היעוץ של חברות מסוג זה צפוי להיות ברמה רדודה - לא זה מה שיגן על המשקיע הקטן. "הגורם השלישי שיכול להגן על האינטרסים של המשקיעים הן חברות היעוץ המקצועיות והאובייקטיביות (כדוגמת אנטרופי או בעבר פועלים סהר, י.ג.) שיכולות לבחון כל עניין לגופו ואינן קשורות לאף טייקון. הוועדה עשתה צעד יפה וחשוב כשאמרה כי חברות יעוץ מסוג זה יצטרכו רישוי מקצועי מיוחד על מנת להבטיח את הרמה. אבל שוב כמו בעניין הדירקטורים החיצוניים מדובר בתחילת הדרך. נחייה ונראה אם הם מסוגלים לעמוד בדרישות הוועדה. החשש שלי היא שבסופו של דבר חברות היעוץ לא יהיו ברמה מספיק טובה והתוצאה לא תהיה טובה. אם חברות היעוץ לא יעשו עבודה ברמה מספיקה אני מקווה שלא יקרה פה מה שקרה עם סוכנויות הדירוג שנתנו דירוגי טריפל A בסיטונאות ובסוף המשקיעים מצאו את עצמם עם אג"ח שלא שווה כלום וחברות פושטות רגל" סיכם את דבריו פרופ' לאוטרבך.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    כלכלן 24/02/2012 02:52
    הגב לתגובה זו
    יבריא את המערכת , שום בית ספר לדירקטורים לא ימנע המשך גיוס של כספי ציבור ברמת הסיכון הקיימת .
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

צים תימחק מניו יורק? גליקמן ואונגר מנסים להשתלט בפרמיה של 30%

אלי גליקמן מנכ"ל צים רוקח עסקה שבה הוא ישתלט על צים וימחק אותה מוול סטריט. בשלב הבא צים עשויה להתמזג עם ריי שיפינג של רמי אונגר

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אלי גליקמן צים

מנכ"ל צים, אלי גליקמן במהלך לרכוש את השליטה בצים ולמחוק אותה מהמסחר. צים שנסחרת מתחת למזומנים (אם כי יש התחייבויות עתידיות) ובמכפיל רווח נמוך, היא שחקנית משמעותית בתחום הספנות ולמרות תחזיות אפורות לפני שנה-שנה וחצי היא מצליחה עדיין לייצר רווחים מרשימים (מכפיל רווח מתחת ל-8). כל זה קורה למרות מצב לא פשוט בכמה זירות - תעלת סואץ סגורה, עלייה בהיקף המכולות וההאטה מסוימת בשווקים.

זה כנראה מעיד על הפוטנציאל בתקופות הטובות וגליקמן נערך לכך - לצד מנהלים בכירים בצים הוא חובר לאיש העסקים רמי אונגר, שמייבא רכבי קיה ובעל חברת הספנות ריי שיפינג, על מנת לרכוש את השליטה. השאלה - למה שהציבור יסכים למחיקה. למרות שיש פרמיה שכנראה תגיע לקרוב ל-30%, עדיין צים שנסחרת בכ-1.85 מיליארד דולר כבר ביקרה לא מזמן במספרים שהקבוצה רוצה לשלם כ-2.5 מיליארד דולר. זאת לא בוננזה אדירה בהינתן הפוטנציאל בצים.

בשביל גליקמן זו יכולה להיות עסקת חייו. משכיר בכיר הוא יקפוץ לעמדה של חלק מבעלי השליטה. השבחה בהמשך עשויה להיות מאוד רווחית, בקנה מידה של עשרות ומאות מיליוני דולרים. אלא שכעת גליקמן בא ללא יכולות מימוניות ולכן אונגר הוא דמות מפתח בעסקה. אונגר הוא מעשירי הארץ, שגם מחזיק בפעילות סינרגטית לצים. הכוונה היא, ככל הנראה, למזג בהמשך את צים וריי. 

עסקה כזו תהיה ממונפת והיא תיעזר בכמות המזומנים הגדולים בקופה. הסיכון בעסקה כזו הוא כמובן שינוי בתנאי השוק. צים חיה בשוק מחזורי כשכעת אנחנו עומדים לקראת כניסה גדולה מאוד של ספינות חדשות, אלא שבמקביל הצרכים גדלים ויש כמויות גדולות של ספינות ישנות שיוצאות מהמחזור. צים חידשה את רוב הצי שלה בשנים האחרונות והיא נמצאת במבנה תפעולי שמתמודד טוב עם התחרות. היא יעילה ורווחית והיא בהדרגה גם עולה בנתח השוק העולמי.

הסייקליות של השוק לא מרתיעה את גליקמן מעסקה נוכחית כי הוא רואה לטווח בינוני-ארוך. הזמנת ספינות זה עניין של מספר שנים ותמיד יהיה מצב בשוק שכאשר הכל טוב מזמינים ספינות חדשות וכשהספינות האלו מגיעות וגדלה התחרות, מצמצמים הזמנות. ואז השוק חוזר להיות טוב. חברות שיודעות לעבור את המשבר, מגיעות לגאות, וצים נמצאת במב שהיא חזקה פיננסית, תפעולית ועם כרית מזומנים גדולה. כלומר, להבדיל מבעבר שהיא קרסה מספר פעמים והגיע להסדר חוב, מצבה עכשיו טוב. 

המכשול העיקרי של גליקמן יהיה הציבור. לא בטוח שהוא יהיה מוכן למחוק את צים במחיר שגליקמן ואונגר רוצים.

שמוליק רופא ריט 1 (נטי לוי)שמוליק רופא ריט 1 (נטי לוי)
דוחות

ריט 1 מדווחת על צמיחה דו ספרתית ב-NOI ומעלה תחזיות להמשך

קרן ההשקעות בנדל"ן מניב רשמה עלייה של כ-11.8% ב-NOI מנכסים זהים וכ-8.6% ב-FFO ברבעון השני; הרווח הנקי זינק לכ-202 מיליון שקל בעקבות שערוך נכסים, והתחזית לשנה כולה עודכנה כלפי מעלה

תמיר חכמוף |

ריט 1 ריט 1 0%  , קרן ההשקעות בנדל"ן מניב, דיווחה על תוצאותיה הכספיות לסיכום הרבעון השני והמחצית הראשונה לשנת 2025, המשקפות רבעון נוסף של גידול דו ספרתי בפרמטרים המרכזיים.

ה-NOI ברבעון השני של 2025, עלה בכ-11.2% לכ-132.5 מיליון שקל, לעומת כ-119.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ה-NOI במחצית הראשונה של 2025, עלה בכ-11.1% לכ-255.2 מיליון שקל, לעומת כ-229.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. החברה הציגה עלייה משמעותית ב-NOI, שנבעה בעיקר מגידול NOI בנכסים זהים בתקופת הדוח, וזאת על אף ההשפעה של מכירת הקומות במגדל היובל בת"א בתחילת השנה.

ה-NOI מנכסים זהים ברבעון השני ובחציון הראשון של שנת 2025 צמח ביחס לתקופות המקבילות אשתקד בכ-11.8% וכ-12.9%, בהתאמה. העלייה נבעה מעליה ריאלית בהכנסות בכל תחומי הפעילות. 

ה-FFO המתואם ברבעון השני של 2025 עלה בכ-8.6% לכ-93.6 מיליון שקל (כ-0.48 שקל למניה), לעומת כ-86.2 מיליון שקל (כ-0.44 שקל למניה) ברבעון המקביל אשתקד. ה-FFO המתואם עלה בכ-10.2% במחצית הראשונה של 2025 לכ-180.5 מיליון שקל (כ-0.92 שקל למניה), לעומת כ-163.8 מיליון שקל (כ-0.84 שקל למניה) בתקופה המקבילה אשתקד. העלייה ב-FFO המתואם נבעה בעיקר מהעלייה ב-NOI, בניכוי השפעת העלייה בהוצאות המימון הריאליות.

הרווח הנקי לבעלי המניות ברבעון השני של 2025 זינק לכ-202 מיליון שקל, לעומת כ-38 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. העלייה נובעת בעיקר מהשיפור בתוצאות התפעוליות כאמור, וכן מכך שברבעון השני של 2025 נרשם שערוך חיובי, נטו, בסך של כ-154 מיליון שקל בגין התאמת שווי הוגן של נדל"ן להשקעה לעומת כ-21 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי לבעלי המניות במחצית הראשונה של 2025 טיפס לכ-292 מיליון שקל, לעומת כ-91 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. החברה מציינת כי רווחי השערוך בתקופה נבעו בעיקר מעדכון אומדן תזרימי המזומנים של נכסי החברה, וללא שינוי משמעותי בשיעורי ההיוון.