פרופ' לאוטרבך: "רשות ני"ע צריכה לפתוח בית ספר לדירקטורים כך שיוכלו לייצג באמת את האינטרס של הציבור"
"עשו בוועדת הריכוזיות כמה דברים יפים, צעדים בכיוון הנכון אבל מותר להיות גם קצת ציני ביחס לאפקטיביות של הצעדים האלה", כך אמר היום בשיחה עם Bizportal פרופ' בני לאוטרבך, העומד בראש הקתדרה לממשל תאגידי בביה"ס למנהל עסקים באוניברסיטת בר אילן ואשר משמש גם כיו"ר ועדת ההשקעות של כלל גמל (שבשליטת נוחי דנקנר).
לדבריו, "השאלה המרכזית במאבק נגד הפירמידות ועל הגנת הציבור מפני ניצול של בעלי שליטה היא: מי יגן על המשקיע הקטן? (מפני התיאבון של בעלי השליטה בחברות ההחזקה - י.ג)".
יש כמה תשובות לשאלה הזו ובכולם נגעו בוועדת הריכוזיות:
הוועדה החליטה כי בכל חברות הפער (חברה בה לבעל השליטה יש פחות מ-33% בהון) במדרגה השניה והשלישית של הפירמידה יגדילו מאד את מספר הדירקטורים החיצוניים שאינם קשורים לבעל השליטה, האמורים להגן על הציבור.
"הדירקטורים החיצוניים לא הוכיחו את עצמם עד היום כאגרסיבים במיוחד על שמירת זכויות הציבור. אבל לוועדת הריכוזיות היה בכל זאת חידוש, כי אם עד היום על הדח"צ המליץ בעל השליטה, הרי שמעתה והלאה יבחר הדח"צים על ידי המשקיעים שאינם מקבוצת השליטה, מה שיגביר את עצמאותם ועשוי להוביל לשיפור בתיפקודם כמגיני העם. אבל אני לא בטוח שזה יעבוד, כי כיום אין לנו מספיק דירקטורים חיצוניים מקצועיים שיכולים להביע עמדה עצמאית מקצועית מספיק.
"ייתכן שרשות ני"ע צריכה לפתוח בית ספר לדירקטורים ולפתח את מאגר הדירקטורים המקצועיים על מנת שיוכלו לייצג באמת את האינטרס של הציבור. נדרשת העלאת רמה מקצועית. כיום רוב הדירקטורים החיצוניים מקבלים את מינוי בתור תפקיד כבוד ולאו דווקא בחירה מקצועית. דירקטורים חיצוניים צריכים לבוא ממאגר או רשימה שיקבלו את אישור האוצר או הרשות לני"ע".
בהתייחס לגופים המוסדיים אומר פרופ' לאוטרבך כי במסקנות הוועדה נכתב שהמוסדיים יצטרכו לקחת בחשבון שיקולי ממשל תאגידי בעת ביצוע השקעת בני"ע ולקבוע קווים אדומים בהתנהלות השוטפת של חברה בה הם משקיעים - כלומר על המוסדיים לנקוט בגישה אקטיביסטית יותר לגבי השקעה בחברות שלא פועלות כראוי.
"זו בעיה, כי הפוקוס של המוסדיים הוא על שיקולי תשואה והגדלת פעילות הלקוחות ולא הפיקוח על החברות בהן הם משקיעים שיתנהגו בצורה אתית ונאותה", מסביר לאוטרבך ומוסיף, כי "בעקבות הפחתת דמי הניהול (שלדעתי הן מוצדקות) המוסדיים ינסו לחסוך, ואני לא מצפה שהם יפתחו מחלקות מיוחדות שיתעסקו באופן התפקוד של החברה בה הם משקיעים. מה שיקרה זה שהמוסדיים יפנו לגורמי יעוץ חיצוניים ויעדיפו חברות יעוץ זולות שיבדקו בעבורם אם החברות בהם הם משקיעים עומדות בכללי המנהל התאגידי. היעוץ של חברות מסוג זה צפוי להיות ברמה רדודה - לא זה מה שיגן על המשקיע הקטן.
- 1.כלכלן 24/02/2012 02:52הגב לתגובה זויבריא את המערכת , שום בית ספר לדירקטורים לא ימנע המשך גיוס של כספי ציבור ברמת הסיכון הקיימת .
טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?
מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה
הדוחות של טאואר טאואר 4.53% טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה.
היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.
מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים.
תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים.
- טאואר מכה את הצפי בשורה העליונה ובשורה התחתונה
- "אפסייד של 48% במניית טאוואר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר.
קרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״דסרצ'לייט נערכת לצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות
הקרן האמריקאית תוכל למכור את מלוא אחזקותיה בתוך שנתיים ולרדת מתחת ל־5%; לראשונה, בזק תתנהל כחברה ללא בעל שליטה יחיד
ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם על ההיתר שמאפשר לקרן סרצ'לייט לרדת מהשליטה בבזק בזק -0.48% , הצעד האחרון שנדרש כדי להשלים את השינוי המבני בחברת התקשורת. החתימה סוגרת הליך רגולטורי של חודשים ארוכים, שבו עבר המסמך בין משרד התקשורת, משרד הביטחון והשב"כ.
עם חתימת ראש הממשלה, הקרן האמריקאית יכולה מעתה למכור את אחזקותיה בבזק, שהן כיום כ־15.9% ממניות החברה ולרדת בהדרגה גם מתחת לרף של 5%, מבלי להזדקק להיתרים נוספים. כלומר, בזק תצטרף לשורה מצומצמת של חברות בורסאיות גדולות בישראל שפועלות ללא גרעין שליטה.
החתימה של נתניהו מגיעה לאחר שאושרה קודם על ידי שר התקשורת שלמה קרעי, שקידם את המהלך במשרדו, וכן לאחר הסכמת שר הביטחון ישראל כ"ץ והשב"כ. יחד, האישור המשולב של שלושת הגורמים מהווה את התנאי הסופי הדרוש לפי רישיון בזק. ההיתר החדש מאפשר לסרצ'לייט למכור את מניותיה בבורסה כבר החל ממחר. לקרן יינתן פרק זמן של עד שנתיים כדי להשלים את המכירה ולרדת מתחת ל־5% מהון החברה. בתקופת המעבר תוכל להותיר נציג אחד בדירקטוריון בזק, בעוד שני הדירקטורים הנוספים מטעמה יתפטרו.
בשלב זה מחזיקה סרצ'לייט בשליטה בבזק יחד עם השותף הישראלי דוד פורר, באמצעות חברת ביקום. שני הצדדים מבצעים בשנה האחרונה מהלך מכירה מדורג: במרץ נמכרו כ־5% מהמניות בכ־950 מיליון שקל, ובספטמבר עוד כ־5.7% תמורת כ־965 מיליון שקל. העסקאות הללו צמצמו את אחזקות הקרן מ־27% ל־15.9%, והן צפויות להמשיך עד ליציאה מלאה. ההיתר החדש מבטל את מגבלת המכירה בתקופת החסימה ,מהלך חריג בהסכמים מסוג זה ומאפשר לסרצ'לייט למכור גם במהלך תקופה זו, בכפוף לתיאום עם החתמים.
- "פריסת הסיבים כמעט הושלמה - עכשיו מתחילים לקצור את הפירות"
- בזק: עלייה של 4% ב-EBITDA, מאשררת את התחזית השנתית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בזק תפעל לראשונה ללא גורם שליטה יחיד
עזיבת הקרן צפויה לשנות את מבנה הניהול בבזק. לראשונה בתולדותיה, החברה תפעל ללא גורם שליטה יחיד, אלא תחת בעלות מבוזרת של גופים מוסדיים ומשקיעים מהציבור. זהו מודל פחות שכיח בחברות תשתית מפוקחות, אך מקובל יותר בשווקים מפותחים. במשרד התקשורת מעריכים כי השינוי יגביר את השקיפות ויחזק את המשילות התאגידית בחברה. מנגד, יש מי שמזהירים כי ניהול ללא גורם מרכזי עשוי להקשות על קבלת החלטות מהירה ולדרוש תיאום הדוק יותר בין בעלי המניות.
