פגיעה קיצונית ישירה ולא מידתית: "הפחתת דמי הניהול תפגע קשות בענף הגמל ותערער יציבותו"

איגוד קופות הגמל: "הפחתת דמי הניהול לתקרה של 1.05% תפגע בחוסכים בטווח הארוך, שיוותרו עם מספר מצומצם של שחקנים וענף ריכוזי"
יעל גרונטמן | (5)

באיגוד קופות הגמל קיבלו בתדהמה את הפרסומים אודות הסיכום מאמש הנוגע להפחתת דמי הניהול המקסימליים ואמרו בתגובה כי "הפחתת דמי הניהול לתקרה של 1.05% תפגע בחוסכים בטווח הארוך, שיוותרו עם מספר מצומצם של שחקנים וענף ריכוזי. זאת, בניגוד גמור למגמה הנוכחית של עידוד התחרות במשק ובניגוד למתווה בו תמך מקצועית משרד האוצר לאורך כל הדרך (הפחתת דמי הניהול המרביים ל 1.5% בסוף השנה ועד למינימום של 1.2% בהמשך)", נכתב בהודעת האיגוד.

באיגוד קופות הגמל טוענים היום כי "המתווה הנוכחי שמהווה פגיעה קיצונית ישירה ולא מידתית בהכנסות הגופים המנהלים את החסכונות, כולל החלת ההפחתה רטרואקטיבית על הכספים המנוהלים כיום, משנה לחלוטין את התנאים העסקיים בענף ועשוי לערער את יציבותו. מעבר לכך, ההפחתה פוגעת קשות ביכולת של גופי הניהול להשקיע בשיפור השירות ללקוחות וביכולתם לעמוד בדרישות הרגולציה ההולכות וגדלות".

"באופן אבסורדי, המתווה עליו סוכם כולל 4% דמי ניהול מתוך הפקדות, על אף שלא נעשה כל צעד ממשי לעידוד ההפקדות לחיסכון ארוך הטווח באמצעות החזרת המסלול ההוני לגמל. מאז שנת 2005 חלה ירידה של למעלה מ-5 מיליארד שקל בשנה בהיקף ההפקדות לחיסכון ארוך טווח, כלומר ירידה של כ- 30 מיליארד שקלים בהיקף החיסכון הלאומי".

באיגוד קופות הגמל הביעו תמיהה רבה מהאופן בו התקבלה ההחלטה המפתיעה ומההליך המהיר והמביך, בלא שראשי הענף זכו להביע בפני ראש הממשלה את עמדתם ואת ההשלכות הצפויות לצעד כה דרמטי המשפיע ישירות על כספיהם של מיליוני חוסכים בישראל.

באיגוד בוחנים את השלכות העניין ושוקלים את המשך צעדיהם בנושא.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    ואולי תאומץ שיטת תשלום שמתגמלת רק על הצלחות ? (ל"ת)
    קורמורן 22/02/2012 13:55
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אבי 21/02/2012 20:09
    הגב לתגובה זו
    אתם עוד חות נפגתם סלולר נפל דלק ירד ב 30% ברווח אתם בקושי 15%
  • 3.
    יעקב 21/02/2012 19:43
    הגב לתגובה זו
    להחזיר את התחרות לענף קופות הגמל. אני מעונין להחזיר את הקופות לבנק אבל לא ניתן בגלל שועדת בכר אסרה על תחרות חופשית בענף. מדוע החברות האחרות לא יכולות להתחרות עם הבנקים על כספי הלקוחות? לאוצר הפתרונות ... הלא נכונים שגורמים לנו נזק רב.
  • 2.
    גנבים מושחתים תאבי בצע הרווחתם מעל 11 מליארד (ל"ת)
    תום 21/02/2012 18:54
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    חזי 21/02/2012 17:59
    הגב לתגובה זו
    אלה ה" מחוברים" המאוגדים בעלי כח ללחוץ והממונים היום ע" י החלשים. הם ישלמו קצת יותר נגיד 0.4 אחוז והמסכנים ימיכו לשלם יותר 1.05
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן
דוחות

מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"

יצרנית השבבים עקפה את תחזיות השוק עם רווח מתואם של 55 סנט למניה לעומת צפי של 54 סנט והכנסות של 395.7 מיליון דולר מול צפי ל- 394.9 מליון דולר;  מעלה תחזית לרבעון הרביעי ב-5% להכנסות של כ-440 מיליון דולר - המניה מגיבה בעליות - מה אמר  אלוונגר המנכ"ל בשיחת הועידה?
מנדי הניג |
נושאים בכתבה טאואר

טאואר סמיקונדקטור טאואר 3.16%   יצרנית השבבים האנלוגיים ממגדל העמק, מפרסמת את תוצאותיה לרבעון השלישי ומציגה ביצועים חזקים בקצת מהציפיות, לצד תחזית שיא לרבעון הרביעי. הכנסות החברה רשמו גידול של 6%  ל-395.7 מיליון דולר ועלייה של כ-15% ברווח הנקי ל-54 מיליון דולר לעומת הרבעון הקודם. החברה מספקת תחזית שיא לרבעון הרביעי, עם צפי להכנסות של 440 מיליון דולר.

טאואר מייצרת שבבים שממירים אותות מהעולם הפיזי (כמו אור, קול או טמפרטורה) לאותות חשמליים שניתן לעבד דיגיטלית. היא פועלת כ-"foundry", כלומר מפעל שמייצר שבבים לפי תכנון של חברות אחרות, ולא מפתחת מוצרים סופיים בעצמה.

טאואר מתמחה בטכנולוגיות מתקדמות המשמשות מגוון תעשיות: שבבים לניהול הספק המשולבים במכשירים אלקטרוניים ומערכות רכב, חיישני תמונה למצלמות תעשייתיות, רפואיות וביטחוניות, שבבים לתקשורת אלחוטית ו־RF למכשירי מובייל, וכן רכיבים אופטיים מתקדמים מבוססי טכנולוגיות SiGe ו-SiPho המשמשים להעברת נתונים במהירות גבוהה במרכזי נתונים וברשתות תקשורת. לטאואר מפעלי ייצור בישראל, בארצות הברית וביפן, והיא מספקת ללקוחותיה שירותים מקיפים הכוללים פיתוח תהליכי ייצור, העברת טכנולוגיה ואופטימיזציה לייצור סדרתי. לקוחותיה העיקריים הם חברות שבבים, יצרניות רכיבים אלקטרוניים וחברות טכנולוגיה בתחומי התעשייה, הרכב, התקשורת, הרפואה והביטחון.

תוצאות הרבעון השלישי

ההכנסות ברבעון הסתכמו ב-395.7 מיליון דולר, עלייה של 6% לעומת הרבעון הקודם ושל כ-7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. התוצאה מעט מעל תחזית השוק שעמדה על 394.98 מיליון דולר. הרווח הגולמי עלה ל-93 מיליון דולר לעומת 80 מיליון דולר ברבעון השני, והרווח הנקי הסתכם ב-54 מיליון דולר. הרווח המדולל למניה לפי כללי GAAP עמד על 0.47 דולר, בעוד שהרווח המתואם (Non-GAAP) עמד על 0.55 דולר - גבוה מהתחזית שעמדה על 0.54 דולר.

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ברבעון עמד על 139 מיליון דולר, לעומת 123 מיליון דולר ברבעון הקודם, וההשקעות נטו ברכוש קבוע הסתכמו ב-103 מיליון דולר.

דינה בן טל גננסיה מנכלית אל על
צילום: שלומי יוסף

הרווח שלא יחזור - מה יקרה לאל על בשנים הבאות?

אל על חותמת רבעון מצוין עם רווח של 203 מיליון דולר אבל פרישת המנכ"לית דינה בן טל גננסיה וחזרת התחרות לשוק מציירים תמונה מורכבת - חברת התעופה הלאומית תמריא או תצנח בשנים הקרובות?

רונן קרסו |

רגע לפני חזרה אמיתית של התחרות בתחום התעופה - רבעון שיא לאל על - למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי של אלעל עלה ל-202.6 מיליון דולר.

הדוחות שפורסמו היום מבטאים גידול בפעילות - 7% בהכנסות ביחס לשנה שעברה ל-1.07 מיליארד דולר, וגידול של 85 ברווח ל-203 מיליון דולר. רבעון שלישי הוא רבעון עונתית חזק. מתחילת השנה, החברה הרוויחה 364 מיליון דולר, ירידה לעומת רווח של 415 מיליון דולר בתשעה החודשים הראשונים בשנה שעברה. 

בסוף השנה תפרוש דינה בן טל, מנכ"לית אל על לאחר שלוש שנים בלבד בתפקיד והיא ייצרה בשנים האלו תוצאות שהביאו את אל על לשיא של כל הזמנים ורווחים שהסיכוי שיחזרו נמוכים מאוד. 

פרישתה של בן טל העלתה מחדש את הסוגיה העדינה ביחסים בין מנכ"ל לבעלים. בן טל הביאה את אל על שהיתה על סף פירוק בקורונה ועם חוב עצום של 1.7 מיליארד, לעודף של מאות מיליוני דולרים, תזרים מזומנים חיובי ונתונים פיננסיים חזקים. היו כמה שלבים - ראשית במקביל לכניסת משפחת רוזנברג לשליטה בחברה והתמיכה הממשלתית, נעשה רה ארגון גדול. בן טל גננסיה הצליחה להושיב את הוועדים באל על סביב שולחן גדול אחד ולחתוך. זה הישג גדול שאולי לא נמדד מידית בשורה התחתונה, אבל שם הבסיס להצלחתה - היכולת להניע את העובדים. 

אל על הלכה והשתפרה ואז הגיעה המלחמה. זה נראה רע מאוד, אבל מהר מאוד מ"עז יצא מתוק" - אם בתחילת המלחמה היה סיכוי טוב שאל על תחזור לבקש תמיכה מהמדינה, מהר מאוד התברר שהיא הפכה ליצרנית מזומנים גדולה כי היא הפכה למונופול בקווים המרכזיים. התזרים והרווחים היו בשמיים, אל על הרוויחה את כל השווי שלה לפני המלחמה בשנתיים. היא כל כך גדלה שהיא כבר רצתה להפוך לחברת החזקות ולקנות את ישראכרט. מהר מאוד ירדה מהרעיון.