יתרות השורט ירדו ל-1.15 מיליארד שקלים; הפוזצייה בבבילון גדולה מבבזק
יתרות השורט על מניות מדד המעו"ף רשמו ירידה נוספת זה השבוע השני ברציפות. המגמה החיובית שנרשמה בסנטימנט העולמי עת יוון התקדמה בצעדי ענק לקראת ההכרזה על קבלת חבילת הסיוע שהתקבלה לבסוף היום (ג') נתנה את אותותיה גם בפוזיציות השורט בישראל.
הבורסה בתל אביב סגרה את שבוע שעבר בצורה מעורבת. מדד המעו"ף איבד השבוע 1.1%. מנגד, מדד ת"א 75 התחזק בשבוע החולף ב-1.3%. במקביל היתרות על מניות מדד המעו"ף עמדו נכון ליום חמישי האחרון על 1.15 מיליארד שקלים - ירידה של 1.72% לעומת השבוע הקודם כאשר עשר מניות בלבד מבין מניות המעו"ף רשמו עלייה בפוזיציית השורט כאשר חברת בזן בולטת עם זינוק של 49% ל-11.3 מיליון שקלים. יתרות המכירה בחסר על מניות מדד ת"א 75 רשמו אף הם ירידה של 1.87% לרמה של 422 מיליון שקלים.
את הירידה החדה ביותר ביתרות השורט רואים במניית בזק החבוטה. השורטים צנחו ב-59.6% לרמה של 1.5 מיליון שקלים בלבד שלחה את מניית המעו"ף לרשום יחס שורט למחזור ממוצע יומי של 0.03 בלבד - מדובר ביחס הנמוך ביותר מבין מניות המעו"ף וכל זאת בהפרש גדול מהמניות האחרות. המשמעות היא שהלחץ הנובע משורטיסטים שפועלים בנייר הוסר ממנית בזק.
בגזרת הבנקים, כל יתרות השורטים במניות הבנקים רשמו ירידה: פועלים, לאומי ודיסקונט, למעט מזרחי טפחות שם היתרות טיפסו 32.6% לרמה של26.1 מיליון שקלים. נציין כי זאת בניגוד להשקפה הרווחת בקרב האנליסטים כי בנק מזרחי טפחות הוא הבנק הבטוח והמועדף בישראל וצפוי לרשום רבעון טוב יותר בהשוואה לבנקים האחרים.
התנועה החדה במדד ת"א 75 הייתה במטריקס עם זינוק של 78.63% לרמה של 4.3 מיליון שקלים, מנגד, באבגול היתרות נחתכו ב-68.4% ל1.3 מיליון שקלים בלבד. מניה נוספת שהייתה בכותרות השבוע היא טאואר, לקראת פרסום הדו"חות ביום חמישי. מהדו"חות עלה כי
יתרות השורט בביוליין זינקו במעל 200% לסך כספי של 959 אלף שקלים. ברקע לזינוק החד בפוזיציית השורט היא הנחת השורטיסטים כי חברת הביומד הולכת להנפקה, מה שאכן קרה ביום חמישי שעבר והביא את המניה לצלילה חדה לאחר העליות בעקבות פרסום שני הסכמי מסחור.
- 7.מישהו ראה שכבר שבוע 22/02/2012 00:53הגב לתגובה זומישהו שם לב שכבר שבוע שלישי שהשורט על אפריקה יורד
- 6.השורטים קיבלו זבנג נוסף (ל"ת)קיבלו בראש הנבלות 21/02/2012 16:33הגב לתגובה זו
- 5.גיבורים על מניות קטנ 21/02/2012 15:41הגב לתגובה זוהשורטיסטים הם נוכלי השוק,הם גיבורים על מניות קטנות, די מדיקל,על ביוליין,בבילון,אזורים,אלביט הדמיה, הם מקבלים כל הזמן בראש מאפריקה,פועלים,מזרחי,לאומי,פרטנר עכשין תיתן להם בראש, ועוד.
- 4.שכחו לציין 21/02/2012 15:39הגב לתגובה זוויקבלו עוד קצת מבזק,לאומי,פרטנר,אפריקה,ששחטה אותם,גזית גלוב שפירקה אותם, בטח יירדו חלקם חשב להתאבד עקב הפסדים.
- 3.ואיך בדיוק אפשר לצפות ברשימה ??? אנחו גמדים ? (ל"ת)אחד 21/02/2012 15:34הגב לתגובה זו
- 2.959 אשח לא 959 מיליון (ל"ת)דני 21/02/2012 15:31הגב לתגובה זו
- 1.נתן 21/02/2012 15:21הגב לתגובה זופשוט מאוד הפוזיציות נשחקו ,אני לא בטוח שהכמות ירדה . נקודה למחשבה
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןמנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"
טאואר סמיקונדקטור טאואר 3.19% יצרנית השבבים האנלוגיים ממגדל העמק, מפרסמת את תוצאותיה לרבעון השלישי ומציגה ביצועים חזקים בקצת מהציפיות, לצד תחזית שיא לרבעון הרביעי. הכנסות החברה רשמו גידול של 6% ל-395.7 מיליון דולר ועלייה של כ-15% ברווח הנקי ל-54 מיליון דולר לעומת הרבעון הקודם. החברה מספקת תחזית שיא לרבעון הרביעי, עם צפי להכנסות של 440 מיליון דולר.
טאואר מייצרת שבבים שממירים אותות מהעולם הפיזי (כמו אור, קול או טמפרטורה) לאותות חשמליים שניתן לעבד דיגיטלית. היא פועלת כ-"foundry", כלומר מפעל שמייצר שבבים לפי תכנון של חברות אחרות, ולא מפתחת מוצרים סופיים בעצמה.
טאואר מתמחה בטכנולוגיות מתקדמות המשמשות מגוון תעשיות: שבבים לניהול הספק המשולבים במכשירים אלקטרוניים ומערכות רכב, חיישני תמונה למצלמות תעשייתיות, רפואיות
וביטחוניות, שבבים לתקשורת אלחוטית ו־RF למכשירי מובייל, וכן רכיבים אופטיים מתקדמים מבוססי טכנולוגיות SiGe ו-SiPho המשמשים להעברת נתונים במהירות גבוהה במרכזי נתונים וברשתות תקשורת. לטאואר מפעלי ייצור בישראל, בארצות הברית וביפן, והיא מספקת ללקוחותיה שירותים מקיפים
הכוללים פיתוח תהליכי ייצור, העברת טכנולוגיה ואופטימיזציה לייצור סדרתי. לקוחותיה העיקריים הם חברות שבבים, יצרניות רכיבים אלקטרוניים וחברות טכנולוגיה בתחומי התעשייה, הרכב, התקשורת, הרפואה והביטחון.
תוצאות הרבעון השלישי
ההכנסות ברבעון הסתכמו ב-395.7 מיליון דולר, עלייה של 6% לעומת הרבעון הקודם ושל כ-7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. התוצאה מעט מעל תחזית השוק שעמדה על 394.98 מיליון דולר. הרווח הגולמי עלה ל-93 מיליון דולר לעומת 80 מיליון דולר ברבעון השני, והרווח הנקי הסתכם ב-54 מיליון דולר. הרווח המדולל למניה לפי כללי GAAP עמד על 0.47 דולר, בעוד שהרווח המתואם (Non-GAAP) עמד על 0.55 דולר - גבוה מהתחזית שעמדה על 0.54 דולר.
- טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?
- למה התחזיות השחורות על מפולת לא מסתדרות עם המציאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ברבעון עמד על 139 מיליון דולר, לעומת 123 מיליון דולר ברבעון הקודם, וההשקעות נטו ברכוש קבוע הסתכמו ב-103 מיליון דולר.

הרווח שלא יחזור - מה יקרה לאל על בשנים הבאות?
אל על חותמת רבעון מצוין עם רווח של 203 מיליון דולר אבל פרישת המנכ"לית דינה בן טל גננסיה וחזרת התחרות לשוק מציירים תמונה מורכבת - חברת התעופה הלאומית תמריא או תצנח בשנים הקרובות?
רגע לפני חזרה אמיתית של התחרות בתחום התעופה - רבעון שיא לאל על - למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי של אלעל עלה ל-202.6 מיליון דולר.
הדוחות שפורסמו היום מבטאים גידול בפעילות - 7% בהכנסות ביחס לשנה שעברה ל-1.07 מיליארד דולר, וגידול של 85 ברווח ל-203 מיליון דולר. רבעון שלישי הוא רבעון עונתית חזק. מתחילת השנה, החברה הרוויחה 364 מיליון דולר, ירידה לעומת רווח של 415 מיליון דולר בתשעה החודשים הראשונים בשנה שעברה.
בסוף השנה תפרוש דינה בן טל, מנכ"לית אל על לאחר שלוש שנים בלבד בתפקיד והיא ייצרה בשנים האלו תוצאות שהביאו את אל על לשיא של כל הזמנים ורווחים שהסיכוי שיחזרו נמוכים מאוד.
פרישתה של בן טל העלתה מחדש את הסוגיה העדינה ביחסים בין מנכ"ל לבעלים. בן טל הביאה את אל על שהיתה על סף פירוק בקורונה ועם חוב עצום של 1.7 מיליארד, לעודף של מאות מיליוני דולרים, תזרים מזומנים חיובי ונתונים פיננסיים חזקים. היו כמה שלבים - ראשית במקביל לכניסת משפחת רוזנברג לשליטה בחברה והתמיכה הממשלתית, נעשה רה ארגון גדול. בן טל גננסיה הצליחה להושיב את הוועדים באל על סביב שולחן גדול אחד ולחתוך. זה הישג גדול שאולי לא נמדד מידית בשורה התחתונה, אבל שם הבסיס להצלחתה - היכולת להניע את העובדים.
- אל על: למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי עלה ל-202.6 מיליון דולר
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל על הלכה והשתפרה ואז הגיעה המלחמה. זה נראה רע מאוד, אבל מהר מאוד מ"עז יצא מתוק" - אם בתחילת המלחמה היה סיכוי טוב שאל על תחזור לבקש תמיכה מהמדינה, מהר מאוד התברר שהיא הפכה ליצרנית מזומנים גדולה כי היא הפכה למונופול בקווים המרכזיים. התזרים והרווחים היו בשמיים, אל על הרוויחה את כל השווי שלה לפני המלחמה בשנתיים. היא כל כך גדלה שהיא כבר רצתה להפוך לחברת החזקות ולקנות את ישראכרט. מהר מאוד ירדה מהרעיון.
