בקשה לתביעת ענק בסך 8.3 מיליארד ש' נגד נטוויז'ן, בזק בינלאומי וסמייל בגין הטעיית צרכנים במכירת כרטיסי חיוג

הטענה המרכזית בתביעה היצוגית, כנגד נטוויז'ן, סמייל ובזק בינלאומי, הנותנות שירותי חיוג לחו"ל בתשלום מוקדם, החברות הטעו את הלקוחות שרכשו כרטיסי חיוג לחו"ל ולא נתנו להם להנות מדקות בונוס חינם שהובטחו להם
יעל גרונטמן | (2)

בקשה לתביעה היצוגית ענקית הוגשה בבית המשפט בת"א נגד החברות נטוויז'ן, סמייל ובזק בינלאומי, הנותנות שירותי חיוג לחו"ל בתשלום מוקדם. החברות נתבעות ב-2.737 מיליארד שקל כל אחת, כך שבסה"כ נתבעות שלוש החברות בסכום ענק של כ-8.3 מיליארד שקל (לשתי קבוצות התובעים) .

הבוקר דיווחה לבורסה חברת סלקום כי כנגד חברת נטוויז'ן המוחזקת במלואה על ידי סלקום הוגשה בקשה לתביעה יצוגית בסך של 2.7 מיליארד שקל בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו.

הטענה המרכזית, הנשענת על תביעות יצוגיות שכבר הוגשו בעבר, היא שהחברות התעשרו שלא כדין והטעו את הלקוחות שרכשו כרטיסי חיוג לחו"ל בתשלום מראש באשר לכמות הדקות שניתנו להם בפועל. על פי כתב התביעה תובעת קבוצת התובעים הראשונה כי "כל אדם שרכש במהלך 7 השנים שקדמו להגשת התובענה הזו, או ירכוש למן הגשת תובענה זו ועד למועד בו יתקנו המשיבות את דרכיהן, איזה מבין כרטיסי החיוג מסוג Pre-Paid של המשיבות ועשה בו שימוש לכל יעד שהוא, אשר מכילים כמות דקות נמוכה יותר מכפי שמובטח בהודעה הקולית".

בנוסף להטעיה באשר לכמות הדקות הניתנת לרוכשים בפועל והפרת המצגים וההתחייבויות בקשר עם כמות הדקות בכרטיסים, נדרשות החברות גם לפצות את התובעים בגין שיחות שחויגו ולא נענו וכן בגין בונוסים שהובטחו ולא ניתנו לרוכשי חלק מהכרטיסים בעבור שיחות באורך מסויים.

בתביעה היצוגית נתבע פיצוי בסך 500 לכל אחד ממי שקנה את כרטיסי החיוג המשולמים מראש לחיוג לחו"ל ב-7 השנים האחרונות. את התביעה היצוגית הגישו בשם אזרח נפאלי, עורכי הדין מיכאל בך, רון לדרמן ודניאל שמואלי.

בשלב זה נטוויז'ן אינה יכולה להעריך את הסיכוי להצלחת התביעה היצוגית כנגדה ואת השלכותיה על החברה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    KO 19/02/2012 11:30
    הגב לתגובה זו
    מבטיחים רוחב פס של (לדוגמא) 20 מגה אבל לחו" ל זה הרבה פחות . " מתעדפים" תעבורה שזה אומר שהם חוסמים רוחב פס לביטורנט (ולפני שאתם קופצים יש מספיק תוכן חוקי בטורנט) ומגבילים ל50 גיגה בחודש שזה כלום ! שלא לדבר על האפלואד המגוחך והפינגים שבריצפה
  • שימי 19/02/2012 12:07
    הגב לתגובה זו
    תאמין לי שזה עוד בקטנה.... החברות הללו גובות סכומי עתק ב200-300% יותר ממה שסיכמת איתם בתשלום החודשי...ועובדים פשוט על שיטת מצליח. והכל בזכות סעיף הט.ל.ח...זאת נהייתה פשוט בדיחה!!
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי ועל מניות הארביטראז'

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי ועל מניות הארביטראז'

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.