מגיבים לפרישת מוזס: "כיל היא בעיקר ים המלח והרבה פחות מי שמנהל אותה"
עקיבא מוזס שכל כך מזוהה עם ענקית הדשנים כימיקלים לישראל שבשליטת משפחת עופר הודיע הבוקר על כוונתו לפנות בקרוב את כיסא המנכ"ל עליו ישב במשך 13 השנים האחרונות. בניגוד להודעת הפרישה של שלמה ינאי, מנכ"ל טבע היוצא שכללה גם את זהות מחליפו, בכיל טרם בחרו למוזס מחליף.
האם זהות המנכ"ל המיועד קריטית בדומה לטבע? לשם השוואה: ביום ההודעה על פרישת ינאי המנייה זינקה ב-3% ואילו היום כיל יורדת ב-2% במחזור הגבוה בבורסה.
הדעות של האנליסטים חלוקות. יונתן קרייזמן, אנליסט בבית ההשקעות כלל פיננסים ברוקראז' אמר בתגובה לפרישה "באופן עקרוני זה אירוע הכי פחות משמעותי מהפרישות שראינו לאחרונה. בסך הכל מדובר בחברה שפועלת בשוק מאוד לא תחרותי, כך ששם המשחק הוא בגדול - יכולת הפקת האשלג ולא מעבר. במילים אחרות כיל נמדדת בעיקר בזכות המשאב שעומד לרשותה שהוא ים המלח ולא מי שמנהל את החברה".
קרייזמן טוען עוד כי "כיל נמצאת בשליטה מלאה על ידי משפחת עופר כך שכל ההחלטות האסטרטגיות של החברה מובלות ע"י משפחת עופר ולאו דווקא המנכ"ל. נכון להיום האסטרטגיה של החברה די ברורה והיא להתרחב באמצעות הדשנים המורכבים ובגלל שהאסטרטגיה קבועה מראש אז למנכ"ל אין כל כך הרבה השפעה בנקודת הזמן הזו".
גיל בשן, אנליסט בבית ההשקעות IBI מציין כי "למרות שלכל אחד יש מחליף, עזיבתו של עקיבא מוזס את כיל היא ללא ספק אבידה לחברה. עקיבא היה מנכ"ל מוערך בעל ניסיון עשיר, שהוביל את החברה בשנים של קפיצה אדירה ברווחים. נכון שעיקר הגידול ברווחי החברה נבעו מעליית מחיר האשלג, הקשורה לתופעות גלובאליות, ולא לכיל עצמה, אך כיל הייתה מהחברות היחידות שרכשו נכסי ייצור אשלג ע"י רכישת מכרותבתקופה בא מחירי האשלג עוד היו נמוכים".
בשן מוסיף "גם כיום החברה פועלת לפיתוח פעילויות נוספות שצפויות להיות העתיד של שוק הדשנים (הדשנים המורכבים), ע"י רכישת חברות בתחום ורכישת נכסי ייצור, מהלכים שאת תרומתם נראה בעוד מספר שנים. גם במישור הניהולי, הסגנון של עקיבא, של עבודה שקטה בדרכי נועם ובגובה העיניים, השתלם לחברה. בתקופה של מחאה, ולחץ ציבורי המהלך לחתירה להסכם מול האוצר בסופו של דבר השתלם לחברה שבהחלט יצאה בזול מכל הסיפור הזה של קציר תמלוגים". לסיכום אומר בשן: "מעניין מי יחליף את עקיבא, האם זה יהיה מתוך החברה או מבחוץ. בכל מקרה מי שלא יבוא ייכנס לנעליים גדולות".
יניב פגוט, האסטרטג הראשי של קבוצת איילון אמר כי "הקלישאה המוכרת לפיה מחליפו של עקיבא מוזס יידרש להיכנס לנעליו הגדולות מתאימה באופן מוגבל לסיטואציה הנוכחית של חברת כיל".
- 4.אשלגן כלורי. 08/01/2012 19:29הגב לתגובה זוהיום כי" ל זה ים המלח. להפקת אשלג מים המלח יתרונות טבעיים לעומת מקורות אשלג אחרים והם: א. הפקה ע" י אנרגיית שמש ולא על ידי כרייה תת קרקעית. אגב, אנרגיית שמש עלותה = 0. ב. היובש באויר המאפשר להחזיק מלאים גדולים בחוץ בעת משבר. השאלה היא מה לכל זה ולעקיבא מוזס שעסק כל חייו בפוספטים, שהם חיה מים אחר (ים תטיס).
- 3.חזי 08/01/2012 14:36הגב לתגובה זומי שמחובר לשלטון ולא משלם מיסים ומזהם ללא עונש -רווחיו ירקיעו לשחקים ולא חשוב איזה טעויות יעשה הדיבידנדים והמשכורת והבונוסים מובטחים על חשבון הציבור
- 21 מליון שקלים בעשר שנים. על חשבוננו......... (ל"ת)הציבור 08/01/2012 16:14הגב לתגובה זו
- 2.לא מבינים מהחיים שלה 08/01/2012 13:51הגב לתגובה זוואלה האנשים שמנהלים את קופות הפנסיה שלנו??
- 1.מניית כיל 08/01/2012 13:30הגב לתגובה זונסחרה גם ב 8000 ירדה כל כך הרבה מה כל כך מציאה להשקיע במניה הזאת?

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?