אקסון פרסמה תחזית ל-30 שנה קדימה - אז מה לקנות עכשיו?
ענקית האנרגיה אקסון מובייל בעלת שווי השוק הגדול ביותר בבורסות ארצות הברית, מפרסמת מדי שנה את תחזית צריכת האנרגיה הגלובלית לשנים הבאות. בפרסום האחרון מתחילת חודש דצמבר השנה, מציגה החברה לראשונה, תחזית ל-30 השנים הבאות בנושא צריכת האנרגיה העולמית. לנוכח גודלה וחשיבותה של החברה מעניין ללמוד את הערכותיה לגבי משק האנרגיה העולמי לשנים הבאות.
צריכת האנרגיה העולמית תגדל ב-30% ב-2040 בהשוואה ל-2010, התוצר העולמי יוכפל באותה תקופה, אוכלוסיית העולם תגדל ל-9 מיליארד נפש ורמת החיים תעלה ברחבי העולם.
במדינות השייכות לארגון ה-OECD צריכת האנרגיה צפויה להישאר קבועה, אף על פי שצפויה צמיחה כלכלית ועלייה ברמת החיים. בניגוד למדינות אלו, הביקוש לאנרגיה במדינות שאינן שייכות לאירגון צפוי לצמוח בשיעור הקרוב ל-60% בפרק זמן זה.
הביקוש לאנרגיה לייצור חשמל צפוי להיות הגורם המוביל בגידול בביקוש. ב-2040 צריכת האנרגיה ליצור חשמל עתידה להוות 40% מכלל צריכת האנרגיה העולמית. הביקוש לפחם יגיע לשיאו ב-2025, אז יתחיל לקטון הדרגתית בעקבות המדיניות להקטין את פליטת גזי החממה. השימוש באנרגיות מתחדשות ובאנרגיה גרעינית צפוי לגדול משמעותית.
השימוש באנרגיה גרעינית צפוי לגדול בממוצע ב-2.2% לשנה, קצב צמיחה גדול בהרבה מקצב הגידול הכללי הצפוי באנרגיה בשיעור של 0.9% לשנה, אך נמוך מהתחזית של אקסון מהשנה שעברה. בשנה שעברה מסרה אקסון את תחזיתה לפני אסון הצונאמי והנזק שנגרם בעקבותיו לכורים הגרעיניים בפוקושימה יפן.
הנפט, הגז הטבעי והפחם יוסיפו להיות הדלקים העיקריים ב-2040 וצריכתם צפויה לענות על כ-80% מצריכת האנרגיה העולמית הכללית. הנפט צפוי להישאר מקור האנרגיה העיקרי בעולם, והצמיחה בביקוש לנפט במדינות שאין שייכות ל-OECD צפויה לגדול ב-70% עד 2040.
צריכת הגז הטבעי העולמי צפויה לגדול במהירות ולעבור את הפחם כספק האנרגיה העיקרי השני אחרי הנפט. הביקוש לגז טבעי צפוי לגדול ביותר מ-60% עד שנת 2040. הגידול באספקת הגז הטבעי והנפט צפוי להגיע ממקורות לא-קונבנציונליים, למשל הפקה מפצלי סלע.
שיפור ביעילות צריכת האנרגיה באמצעות שימוש בטכנולוגיות חדשות לחיסכון באנרגיה, כמו ברכב היברידי ובתחנות כוח יעילות ביותר המופעלות בגז טבעי, יקטינו את קצב הגידול בביקוש לאנרגיה וירסנו את הגידול בפליטת גזי חממה.
פליטת הפחמן הדו חמצני העולמית כתוצאה מצריכת אנרגיה תגדל באופן מתון והגידול ייעצר בסביבות 2030. בארצות הברית ובאירופה, בהן כבר החל המעבר מהשימוש בפחם לשימוש בגז טבעי, הפולט פחות גזי פחם, פליטת הפחמן הדו-חמצני צפויה לרדת עד שנת 2040.
בעקבות תחזיות אקסון, ניתן להסיק כי הביקוש לאורניום צפוי לגדול משמעותית. מכיוון שאספקת האורניום ממכרות עונה רק על 78% מהצריכה כיום לייצור חשמל וכמות האורניום ממחזור עתידה לרדת, צפוי מחסור באורניום ומחירו יעלה בהכרח. השאלה היא רק מתי. השקעה באורניום לטווח הארוך נראית מבטיחה מאוד.
הביקוש לנפט יוסיף לגדול, בעיקר בקרב המדינות המתפתחות. בגלל שהגילויים של שדות הנפט החדשים אינם עונים על הירידה בתפוקת שדות הנפט הגדולים העיקריים, שרובם עברו כבר את שיא תפוקתם, יישאר מחיר הנפט גבוה ואף צפוי לעלות.
למרות הגידול המרשים הצפוי בשימוש בגז טבעי, מחירו לא צפוי לעלות משמעותית בתקופה הקרובה, לפחות לא בארצות הברית, בה הפקת גז טבעי מפצלי סלע באמצעות טכנולוגיות חדשות של קידוח אופקי מהווה כיום כ-20% מאספקת הגז הטבעי ומביאה ליצירת מלאים גדולים של גז - דבר שגרם לצניחה הגדולה במחיר הגז הטבעי הנסחר בארצות הברית.
כאשר משווים את מחיר הגז הטבעי כיום עם מחיר הנפט והפחם על בסיס אנרגטי שווה, רואים שמחיר הגז הטבעי הוא כחמישית ממחיר הנפט ושווה למחיר הפחם. כך שהשימוש בגז טבעי (המזהם ב-45% פחות מאשר פחם) ליצור חשמל, יגדל מאוד בעתיד. השימוש בגז טבעי דחוס להנעת כלי רכב צפוי גם כן לגדול מאוד בעתיד. כבר כיום נעות בעולם כ-13 מיליון מכוניות המונעות בגז טבעי.
שוק הסחורות בשבוע האחרון
במסחר בסחורות בשבוע שעבר נרשמו ירידות תלולות, זה שבוע שני ברציפות. מדד הסחורות הרציף CCI של Reuters CRB, המורכב מ-17 סחורות עיקריות במשקל שווה כל אחת, ירד בסיכום שבועי ב-3.45%. מדד CCI נמוך כיום ב-20.7% משיא כל הזמנים, שנרשם ב-20 באפריל השנה. בטבלה שלהלן מפורטים השינויים במחירי הסחורות העיקריות, במדדי המניות ובשערי המטבעות בשבוע שעבר וב-12 החודשים האחרונים.
איך משקיעים באורניום?
קרן הסל הקנדית Uranium Participation Corporation נסחרת בבורסת טורונטו בסימול U מ-10 במאי 2005. כל נכסי התעודה מושקעים באורניום, כך שמחיר הקרן עוקב באופן ישיר אחר מחיר האורניום.
ב-13 באוגוסט 2007 הנפיקה חברת Van Eck Global קרן סל שמטרתה לחקות ככל האפשר את הביצועים של מדד האנרגיה הגרעינית DAXglobal Nuclear Energy של הבורסה הגרמנית. המדד משקף את הביצועים של החברות החשובות בעולם העוסקות באנרגיה גרעינית. קרן הסל נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול NLR, ודמי הניהול הם 0.57% לשנה.
קרן הסל Global X Uranium ETF נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול URA מ-05 בנובמבר 2010. הקרן משקיעה בחברות העוסקות באורניום, ודמי הניהול הם 0.69% לשנה.
חברת Cameco היא חברה קנדית, שמנייתה נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול CCJ ובבורסת טורונטו בסימול CCO. החברה הפיקה כ-20% מהתפוקה העולמית של אורניום ממכרות בשנת 2010. בבעלות החברה הרזרבות העשירות בעולם של מכרות אורניום מבחינת תכולת האורניום ומחיר ההפקה.
- 7.אבי 21/12/2011 15:33הגב לתגובה זואזור פיקושימה יחזור להיות כשהיה רק בעוד 30-40 שנה - באירופה -גרמניה החליטו לא להמשיך עם אנרגיה גרעינית וכורים ישנים יצאו בעתיד משימוש . לכן אולי כדאי להשקיע בחברות אנרגיה סולרית יש חברות כמו FSLR שההון העצמי שלהן גבוה משווין בבורסה . מה דעתך ? תודה
- 6.אריה 20/12/2011 07:50הגב לתגובה זועל מנת לענות על שאלותיך דרושה כתבה שלמה שתתפרסם בקרוב.
- 5.יונתן 19/12/2011 23:46הגב לתגובה זוהבנייה, הרכבים, אפילו הבנקאות (מישהו הבין אגב מה זה בנקאות היברידית)? אחלה כתבה
- 4.רועה צאן 19/12/2011 23:00הגב לתגובה זואריה, האם לדעתך מחיר החיטה אטרקטיבי כעת? והאם לדעתך הוא צפוי לעלות? ומתי? ועד כמה? תודה!
- 3.CCJ נראית שווה בדיקה,תודה (ל"ת)טל 19/12/2011 12:39הגב לתגובה זו
- 2.בעצם כן הזכרת - אני מתנצל - אני מזדקן כנראה (ל"ת)DAVID 19/12/2011 12:01הגב לתגובה זו
- 1.אריה היקר - שוב לא הזכרת את תעודת סל URA (ל"ת)david 19/12/2011 11:59הגב לתגובה זו
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
אסף בנאי, מייסד ומנכ”ל משותף, פרופיט קבוצת פיננסים צילום:שלומי יוסףלאומי פרטנרס ומשפחת שסטוביץ' רוכשים נתח בפרופיט לפי שווי של 650 מיליון שקל
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים בשלב מתקדם של משא ומתן להשקעה של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים.
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים במשא ומתן להשקעה משותפת של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים שמנוהלת על ידי אסף בנאי. ההשקעה מבוססת על שווי של כ-650-660 מיליון שקל לפני הזרמת הכספים, גבוה כמעט פי 4 מהשווי שבו נרכשה השליטה בחברה לפני חמש שנים. לאומי פרטנרס יוביל את ההשקעה. כמחצית מהסכום יזרום ישירות לקופת החברה להרחבת פעילות, והיתרה תשולם לבעלי השליטה הקיימים - אסף בנאי ושלומי אלברג, שמחזיקים כל אחד ב-40%, ויוסי סגול עם 20% שהצטרף לפני כארבע שנים.
פרופיט הוקמה ב-2006, והיא "בית סוכנים" וסוג של פמילי אופיס. היא מתמחה בהפצת מוצרי ביטוח, פנסיה והשקעות פיננסיות. כיום היא מנהלת נכסים בהיקף של יותר מ-80 מיליארד שקל, עם צוות של מעל 300 מתכננים פיננסיים-סוכני ביטוח מורשים. החברה מפעילה גם קרן גידור שמנהלת 400 מיליון שקל, ומרוויחה על פי ההערכות כ-60-70 מיליון שקל בשנה.
פרופיט הרחיבה את פעילותה לתחום ההשקעות האלטרנטיביות וספגה מכה - גם הפסד כספי וגם מכה תדמיתית עם הנפקת פעילות בבורסה, מגדלור שמאוחר יותר נמחקה אחרי הפסדי עתק למשקיעים ואחרי שהציפה בעיות-תקלות גדולות בניהול השקעות ובדרך המחיקה של החברה - פרופיט בריבוע - אסף בנאי ושלומי אלברג שיווקו השקעות אלטרנטיבות והרוויחו פעמיים.
עם זאת, עדיין יש פעילות שאפילו מתרחבת בתחום ההשקעות האלטרנטיבות, רק שלא דרך חברה נסחרת. הפעילות הזו כוללת קרנות נדל"ן והלוואות פרטיות.
הנהלת פרופיט חוזקה לאחרונה עם מינויים בכירים: דניאל כהן, בעל ניסיון של 15 שנים בהפניקס, משמש כמנכ"ל, ואמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי לשעבר בהפניקס, מנהל את מחלקת המחקר. השינויים האלה תורמים ליציבות, במיוחד לאחר סכסוך משפטי עם הפניקס ב-2023 על חשדות טוויסטינג, העברת לקוחות בין מוצרים ללא הצדקה. הסכסוך נפתר בהסכם שיתוף פעולה, שכלל גידול של 20% בהפצת מוצרי הפניקס דרך פרופיט, והוביל להכנסות נוספות של 25 מיליון שקל.
היסטוריית הבעלות בפרופיט כוללת תהפוכות. ב-2008 רכשה פסגות 50% מהמניות, וב-2012 השלימה שליטה מלאה. ב-2016 קנתה פסגות את יתרת המניות תמורת 56 מיליון שקל. ב-2021, בנאי ואלברג רכשו חזרה את השליטה ב-165 מיליון שקל, וסגול הצטרף בשווי 200 מיליון. השווי הנוכחי של מעל 650 מיליון הוא תודות להרחבת רשת הסוכנים מ-150 ל-300 והוספת שירותי ייעוץ דיגיטלי, שמגדילים את מספר הלקוחות במעל 10% בשנה.
