חוף מבטחים באג"ח של IDB - הנה שלוש סדרות לשונאי סיכון

צחי קלמין | (14)

שנה מלאת אתגרים עוברת על קבוצת I.D.B ונוחי דנקנר העומד בראשה. וועדת הריכוזיות, הרפורמה בשוק התקשורת, המחאה החברתית ובראשה מרד הצרכנים. גם ההאטה בשווקי העולם והחשש מפני כניסה למיתון עולמי לא מטיבות עימו. התקופה האחרונה אשר מאופיינת בפדיונות כבדים בקרנות המסורתיות החלה להשפיע על מחירי אגרות החוב המובילות בקבוצת דנקנר ואלו הגיעו לתשואות דו ספרתיות, הבולטות שבהן אג"ח של כור, דיסקונט השקעות ו- I.D.B. מנגד, בולטת בחוזקה ובחסינותה היא חב' גב ים: החברה הינה אחת מהחברות הגדולות והוותיקות בארץ, פועלת בתחום הנדל"ן המניב והמגורים. החברה מתמחה בניהול פארקים לעסקים והיי טק החל משלב הייזום תכנון וההקמה ועד שלב השיווק, הניהול ומתן השירותים. לחברה סך כולל של 744 אלף מ"ר נכסי נדל"ן המפוזרים ע"פ 20 אתרים, שיעור התפוסה הינו 96% . לחברה לקוחות רבים ממגוון הקשת העסקית בעלי איתנות פיננסית גבוהה, בין לקוחותיה ניתן למנות את מיקרוסופט, ערוץ הספורט, אינטל ועוד. בתחום המגורים ניתן לציין את פרויקט רמת הנשיא בחיפה, פרויקט המונה 1,060 יחידות דיור ע"פ 18 מבנים (חלק החברה בפרויקט הינו 50%). כל פעילותה העסקית של החברה מתבצעת בישראל בלבד. לצד הקובננטים הטובים כגון מכפיל הון של 1.07 ויחס הון למאזן בשיעור של 27.11, גב ים מציגה בדוחותיה הכספיים יציבות וגידול עקבי בכל הפרמטרים. הכנסות מהשכרת מבנים הסתכמו בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2011 ב-244 מיליון ש"ח, לעומת 224 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ-9%. ה-EBITDA בתשעת החודשים הראשונים של 2011 הסתכם ב- 219 מיליון ש"ח, סכום זה מהווה גידול של כ- 10% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2011 הסתכם ב-141 מליון שקל. לגב ים יתרות עודפי מזומנים גבוהות והיא שומרת על רמת מינוף של 50%- 45%, נתון זה הינו מהנמוכים בענף. לחברה 3 סדרות אג"ח סחירות: אגרות החוב של גב ים מהוות אלטרנטיבה טובה להשקעה בתקופה זו של העלאת פרמיית הסיכון של שוק האשראי, גב ים בולטת לחיוב מול כל סקטור הנדל"ן המניב. הנתונים הפיננסים שלה לרבות יחס חוב למאזן, איכות הנכסים המניבים, ושדרת הניהול המקצועית תורמת למיצובה הגבוה. אנו מוצאים כי דירוגה של חב' מידרוג (AA-) מייצג בצורה סבירה יותר את פרמיית הסיכון בנייר. למשקיעים סולידיים ושונאי סיכון אנו ממליצים להתמקד בסדרה ה' הצמודה אשר נמצאת על החלק הקצר - בינוני של העקום הצמוד. סדרה ז' השקלית, אשר נמצאת על חלקו הבינוני של העקום השקלי מהווה אף היא אפשרות השקעה מעניינת. השקעה בסדרות אלו יש בכוחה ליצור רווחי הון לטווח הארוך וכן, לשמש כהגנה על תיק הנכסים של המשקיעים הן הפרטיים והן המוסדיים.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    מכרבל גילונים 22/12/2011 00:53
    הגב לתגובה זו
    חששות מקריסת הנדל" ן , כמו כן כ המרווחים הקונצרנים עלו ואף חברה לא תהיה חסינה ממשלתי ארוך ב 5% קבוע ו 3% צמוד וגילונים ומק" מ לנזילות זה נקרא לישון בשקט קונצרני זה זבל! אף אחד לא רוצה להחזיר פה חובות , יעשו תרגילים ושמיניות באוויר בשביל להתחמק (לא ספציפית גב ים)
  • 13.
    באמת לא ברור מה נסגר עם ההמלצה הזו (ל"ת)
    נועם 21/12/2011 11:09
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    יוד 20/12/2011 08:59
    הגב לתגובה זו
    אני אוסיף היום לתיק שלי-המחיר טוב
  • 11.
    אורן 20/12/2011 01:20
    הגב לתגובה זו
    חברה שבוודאות הולכת להיחלב על ידי בעל השליטה פינננסייר על שלא הולך ליפול לפני שינצל כל אפשרות ופרצה. אגח ל-9 שנים עם תשואה פחות מ-5% צמוד, זה בדיחה ממש, מייד לשורט, מה הסיכוי שזה יחזיק מעמד, ומה כבר תרוויח אם במקרה זה לא יקרוס.
  • 10.
    מקורב לחומוס 19/12/2011 20:55
    הגב לתגובה זו
    אבל חסר פה נתון הבטחונות בכל אג" ח מה גם שלמה ללכת סטרייט אם התלבונד 40 לבד נותן יותר מגב ים ז' סה" כ ניתוח יפה
  • 9.
    הגולש 19/12/2011 19:12
    הגב לתגובה זו
    מענין היכן יהיו האגחים בעוד חודש חודשיים האם נראה או/תם במחיר נמוך משמעותי?
  • 8.
    כתבה טובה 19/12/2011 16:02
    הגב לתגובה זו
    הבחור מבין
  • 7.
    כתבה מאוד חלשה.... (ל"ת)
    גבי 19/12/2011 15:49
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    גב ים ז' שווה קניה ברמות הנוכחיות (ל"ת)
    תותח 19/12/2011 12:13
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    בן 19/12/2011 11:28
    הגב לתגובה זו
    דווקא היום, עדיף בקונצרני לקחת סיכון בתיק מפוזר
  • 4.
    תשואה נמוכה למח" מ ארוך, הצחקתני. (ל"ת)
    ר 19/12/2011 11:19
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    עמלת שורה 19/12/2011 11:01
    הגב לתגובה זו
    גב ים היא אחת הזרועות היציבות הבודדות שנותרו לנוחי אבל נכסים ובניין וכמובן דסק" ש ו-IDB פיתוח ואחזקות צמאות למזומנים. לדעתי דווקא בסיטואציה הזאת עדיף ללכת על המניה שצפויה להתחיל חליבת דיבידנדים אל עבר נכסים ובניין. הדיב' יכולים לאיים על מאזן החברה ולעלות את התשואה על אגרות החוב. מה שיוביל להפסד הון. בתשואה כזאת לא מדובר באג" ח בריא לשונא סיכון.
  • 2.
    דובי 19/12/2011 10:50
    הגב לתגובה זו
    לא הבנתי את ההגיון מדוע לקנות אג" ח גב ים ה' צמודה בתשואה 2.57 לכמעט 4 שנים ,וכמובן לא לישון טוב בלילה מדאגה ישלמו ? תספורת ? מה שכן הבנתי שאתה מושקע חזק בניירות אלו .צדקתי ?
  • 1.
    בשביל 3.5% תשואה ישהשקעות הרבה הרבה יותר טובו (ל"ת)
    נוחי דנקנר 19/12/2011 10:07
    הגב לתגובה זו
תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום: דוברות האוניברסיטהתמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום: דוברות האוניברסיטה

ראש המוסד לשעבר: "המטרה במלחמה עם איראן היתה להגיע למו"מ, אני לא רואה מו"מ"

ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, בכנס אוניברסיטת תל אביב: "הפתרון מול איראן הוא פוליטי, לא צבאי. גם אחרי הצלחות מבצעיות, בלי תכנון ליום שאחרי - הניצחון עלול להתהפך"; וגם - מה הוא חושב על מלחמה בעזה?

מנדי הניג |

בנאום חריף, ביקר ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, את הדרך שבה ישראל ניהלה את המערכה מול האיום האיראני גם בתחום הגרעיני וגם בהשלכות האסטרטגיות הרחבות. פרדו הציב במרכז דבריו את הקביעה שההכרעה על פיתוח נשק גרעיני או הבלימה-עצירה שלו היא החלטה שהיא פוליטית מעיקרה, כזו שאינה מוכרעת באמצעות מהלכים צבאיים בלבד. הוא הזהיר כי ללא בנייה של מהלך מדיני מקביל, כל הישג בשדה הקרב, מרהיב ככל שיהיה, עלול להתהפך ולהפוך לחיסרון אסטרטגי. 

בביקורת גלויה, הוא טען כי ישראל פגעה ביכולותיה להגיע להסכם טוב יותר עם איראן ב-2015 בשל עימות ישיר עם ממשל אובמה, וכי גם במערכה הצבאית האחרונה לא נוצל המומנטום ליצירת משא ומתן בזמן אמת. את הדברים אמר פרדו בכנס "עם כלביא" של אוניברסיטת תל אביב, שם הציג את מודל "עשר הקומות" - מדרג שלבים מהסנקציות והלחץ הבינלאומי ועד הקומה האחרונה של עימות צבאי,  והבהיר כי היעד הוא להימנע ככל האפשר מהגעה לקומה הזו, משום ש"נכנסים אליה ולא יודעים איך יוצאים". לצד פירוט המודל, שזר פרדו ביקורת נוקבת על סדר קבלת ההחלטות המדיני-ביטחוני, על שיתופי הפעולה עם ארה"ב, ועל היעדר תכנון ליום שאחרי, הן בזירה האיראנית והן בעזה.


"התבקשתי בזמנו לגבש את האסטרטגיה מול איראן. רצינו,  והייתה בקשה, לעשות זאת בצורה מסודרת ומאורגנת. נקודת המוצא הייתה שההחלטה לפתח נשק גרעיני היא החלטה פוליטית, ומשכך גם ההחלטה להפסיק את הפיתוח היא פוליטית ומתקבלת סביב שולחן הממשלה.

"ההבנה הייתה שיש שלוש דרכים עקרוניות: כיבוש נוסח עיראק - לתפוס את סדאם, לפרק את המדינה, ומטבע הדברים לא יהיה נשק. מהפכה - המשטר מתחלף, עולה משטר חדש ומשקיע בתחומים אחרים.

והאפשרות השלישית - להביא את המשטר הקיים להפסיק את הפיתוח ולהשקיע בתחומים אחרים.

"שני המסלולים הראשונים לא רלוונטיים לאיראן. איראן היא בגודל חצי יבשת אירופה, ולכן כיבוש אינו רלוונטי. מהפכה היא אירוע פנימי שיכול לקרות מחר או בעוד חמישים שנה – אין אפשרות לנחש. אפשר לסייע למהפכה, אבל כל עוד היא לא התחילה, אין מה לגעת.

תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום: דוברות האוניברסיטהתמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום: דוברות האוניברסיטה

ראש המוסד לשעבר: "המטרה במלחמה עם איראן היתה להגיע למו"מ, אני לא רואה מו"מ"

ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, בכנס אוניברסיטת תל אביב: "הפתרון מול איראן הוא פוליטי, לא צבאי. גם אחרי הצלחות מבצעיות, בלי תכנון ליום שאחרי - הניצחון עלול להתהפך"; וגם - מה הוא חושב על מלחמה בעזה?

מנדי הניג |

בנאום חריף, ביקר ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, את הדרך שבה ישראל ניהלה את המערכה מול האיום האיראני גם בתחום הגרעיני וגם בהשלכות האסטרטגיות הרחבות. פרדו הציב במרכז דבריו את הקביעה שההכרעה על פיתוח נשק גרעיני או הבלימה-עצירה שלו היא החלטה שהיא פוליטית מעיקרה, כזו שאינה מוכרעת באמצעות מהלכים צבאיים בלבד. הוא הזהיר כי ללא בנייה של מהלך מדיני מקביל, כל הישג בשדה הקרב, מרהיב ככל שיהיה, עלול להתהפך ולהפוך לחיסרון אסטרטגי. 

בביקורת גלויה, הוא טען כי ישראל פגעה ביכולותיה להגיע להסכם טוב יותר עם איראן ב-2015 בשל עימות ישיר עם ממשל אובמה, וכי גם במערכה הצבאית האחרונה לא נוצל המומנטום ליצירת משא ומתן בזמן אמת. את הדברים אמר פרדו בכנס "עם כלביא" של אוניברסיטת תל אביב, שם הציג את מודל "עשר הקומות" - מדרג שלבים מהסנקציות והלחץ הבינלאומי ועד הקומה האחרונה של עימות צבאי,  והבהיר כי היעד הוא להימנע ככל האפשר מהגעה לקומה הזו, משום ש"נכנסים אליה ולא יודעים איך יוצאים". לצד פירוט המודל, שזר פרדו ביקורת נוקבת על סדר קבלת ההחלטות המדיני-ביטחוני, על שיתופי הפעולה עם ארה"ב, ועל היעדר תכנון ליום שאחרי, הן בזירה האיראנית והן בעזה.


"התבקשתי בזמנו לגבש את האסטרטגיה מול איראן. רצינו,  והייתה בקשה, לעשות זאת בצורה מסודרת ומאורגנת. נקודת המוצא הייתה שההחלטה לפתח נשק גרעיני היא החלטה פוליטית, ומשכך גם ההחלטה להפסיק את הפיתוח היא פוליטית ומתקבלת סביב שולחן הממשלה.

"ההבנה הייתה שיש שלוש דרכים עקרוניות: כיבוש נוסח עיראק - לתפוס את סדאם, לפרק את המדינה, ומטבע הדברים לא יהיה נשק. מהפכה - המשטר מתחלף, עולה משטר חדש ומשקיע בתחומים אחרים.

והאפשרות השלישית - להביא את המשטר הקיים להפסיק את הפיתוח ולהשקיע בתחומים אחרים.

"שני המסלולים הראשונים לא רלוונטיים לאיראן. איראן היא בגודל חצי יבשת אירופה, ולכן כיבוש אינו רלוונטי. מהפכה היא אירוע פנימי שיכול לקרות מחר או בעוד חמישים שנה – אין אפשרות לנחש. אפשר לסייע למהפכה, אבל כל עוד היא לא התחילה, אין מה לגעת.