פחות, אבל מרוויחות: הרווח של 3 חברות הסלולר השנה - 2.23 מיליארד שקל
אתמול הייתה זו פרטנר האחרונה מקרב שלוש חברות הסלולר הגדולות שפרסמה את תוצאותיה לרבעון השלישי והציגה
מתחילת השנה זכו החברות להכנסה מצרפית של 14.5 מיליארד שקל, בדומה לתקופה המקבילה אשתקד. בשורה התחתונה הרווח המצרפי של השלושה הסתכם ב-2.2 מיליארד שקל - מדובר בירידה של 16.5% לעומת התקופה המקבילה. עיקר הקיטון נבע מהירידה ברווחיות של פרטנר שצללה ב-32% לעומת אתשקד.
בסיכום הרבעון החולף הרווח הנקי של שלוש החברות יחדיו הסתכם ב-634 מיליון שקל, כאשר השורה התחתונה של פרטנר היתה זו שספגה את עיקר הפגיעה. ההכנסה המצרפית של החברות הסתכמה ב-4.83 מיליארד שקל.
"הרבעונים הבאים יהיו יותר קשים"
האנליסטית סבינה פודבל מלידר שוקי הון ציינה בשיחה עם Bizportal: "ברבעון השלישי רואים את המשך המגמות השליליות בענף, הפגיעה בתוצאות של החברות נובעת משילוב של הרגולציה והתחרות. סקטור הסלולר לא ראה את התחתית ואני מעריכה שהרבעונים הבאים יהיו יותר קשים". להערכת פודבל גל פגיעה נוסף בשלושת החברות המובילות יגיע מכיוון המפעילות החדשות: מירס וגולן טלקום.
לשאלה איזו מניה מבין המתחרות היא המועדפת, אמרה פודבל "הרושם שלי שסלקום מגיעה יותר מוכנה לקראת שנה הבאה. היא מתאפיינת ביציבות גבוהה יותר מזו של פרטנר. באשר לפלאפון להערכתי לחברה יש אפשרות לבלום במידה מסויימת את ההרעה זאת בשל העובדה שהיא עדיין לא ניצלה לגמרי את ניידות הלקוחות מהתשתית הישנה לזו החדשה. פרטנר עברה שינויים רבים ברמת השליטה וגם בשדרת ההנהלה כמו שזה נראה היא עוד צריכה לעבור שינויים אירגוניים, לאור כך יהיה לה קשה יותר להתמודד מול אתגרי השנה הקרובה".
"בשנת הבא יהיה הרבה יותר צפוף כי מספר השחקנים יגדל משלוש לשש"
יונתן לנדאו, אנליסט התקשורת במיטב ברוקראז' אמר: "הרבעון השלישי המחיש את כל הבעייתיות בשוק הסלולר כאשר כל שלוש החברות הציגו ירידה בתוצאות, זה עוד לפני שנכנסו המתחרות החדשות. יש לציין כי ההדרדרות בתוצאות הוחמרה מרבעון לרבעון ולא רק בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. בשנת 2012 יהיה הרבה יותר קשה כי נכון להיום יש שלושה שחקנים ובשנה הבאה יהיו שישה שחקנים, זאת לאחר שגולן טלקום, מירס ולפחות מפעיל וירטואלי אחד יכנסו לשוק. עוגת הסלולר תתחלק שונה וההתדרדרות תימשך הן בהכנסות והן ברווחים".
לנדאו מעדיף דווקא את החברה של אילן בן דב: "מבין חברות הסלולר אני חושב שפרטנר עדיפה כי היא זולה במונחי ערך יחסי עם מכפיל EBITDA חזוי של 5.1 לעומת 5.4 בסלקום. בנוסף להערכתו פוטנצאל התאמת העלויות להכנסות הינו גבוה יותר אצל פרטנר ביחס לסלקום. עם מחפשים נקודה אופטימיות בירידות החדות שחוו לאחרונה המניות של השתיים ניתן למצוא אותה בעלייה בתשואת הדיבידנד החזויה של פרטנר לרמה של 9% ושל סלקום לרמה של 8%". (הדיבידנד מחולק לשווי שוק וככל שמחיר המניה נמוך יותר כך תשואת הדיבידנד גבוהה יותר).
- 4.דורון לאופר כרמיאל 24/11/2011 20:47הגב לתגובה זוביושר ולא למען העושר אזי מרויחים פחות ואז.......כולםםםםםםםםםםםםם נהנים ,ובעתיד גם חברות הסלולר יהנו ,וכל הכבוד לשר מגבעת אולגה ,הוא צפוני אבל לא צפונבוני.
- 3.יליד הארץ 24/11/2011 09:59הגב לתגובה זוהגלידה בתל אביב שהצהיר על הכנסה של פחות מ300 לירות לשנה. אם לבעל חברה כל שהיא חסר לגמור את החודש אני מתנדב לשלוח לו לחם ותפוחי אדמה.
- 2.שיוווו, נרגעתי לרגע דאגתי לחברות הסלולר.. (ל"ת)ישראל יקרה לנו-יהודה 24/11/2011 09:37הגב לתגובה זו
- 1.מנקנקים אותכם/נו בחשבוניות זה למה כ" כ הרבה .. (ל"ת)אא 24/11/2011 09:15הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
