האנליסטים צופים: ענקית הדשנים כיל תציג מחר רבעון חזק; סימן לבאות?

מניית החברה נפלה מתחילת השנה בכ-30% למרות השיפור בתוצאות לעומת אשתקד. האנליסטים חושבים שהיא נסחרת במחיר כניסה נוח
ערן צחי | (8)

ענקית הדשנים כיל צפויה לפרסם מחר את דו"חותיה לרבעון השלישי לשנה זאת על רקע המשבר העולמי שפוגע גם בענף הסחורות וגם על רקע עניינים מקומיים הנסובים סביב שאלת התמלוגים המוגדלים שהמדינה דורשת ממנה לשלם על קציר ים המלח.על רקע כך איבדה מניית החברה מתחילת השנה כ-30% מערכה וזאת למרות שתוצאותיה בשני הרבעונים הראשונים של השנה היו טובים מאלו אשתקד.

האנליסטים המסקרים את החברה מעריכים כי למרות כל האתגרים האלו צפויה מחר החברה להציג גם הפעם דוח טוב, גם ברמת ההכנסות וגם בשורת הרווח הנקי. משיחה שקיים Bizportal עם שני אנליסטים עולה כי עיניהם נישאות מעבר לתוצאות של הרבעון החולף עמוק לתוך 2012 בציפייה שהעתיד יהיה טוב בתחום הדשנים.

האנליסט גלעד אלפר , מבית ההשקעות אקסלנס מציין כי: "הדוחות יהיו בסדר, לא מדהימים. כאשר אחת הסיבות לכך היא שהחוזה הגדול עם ההודים נחתם מאוחר מידי ולכן השפעתו לא תיוחס בתוצאות של הרבעון, מה שאומר שהרבעון הרביעי יהיה רבעון חזק".

אלפר צופה כי כיל תרשום הכנסות של 1.82 מיליארד דולר, מדובר בגידול לעומת הרבעון המקביל אשתקד אז רשמה החברה הכנסות של 1.39 מיליארד דולר. בשורת הרווח הנקי הוא צופה 443 מיליון דולר, לעומת 243 מיליון דולר אשתקד.

אלפר מוסיף "השאלה שיש לשאול היא לא איך יראו הדוחות, אלא מה יהיה עוד חצי שנה. נכון להיום על רקע המשבר העולמי ניתן לראות כי באירופה וברזיל יש סימני חולשה ראשונים בביקושים".

"כדי לבין להבין מה יקרה בשנה הקרובה, זו שאלה מאקרו כלכלית. מה יהיה מחיר הגרעינים וכמה ימכרו? בעניין הזה אני אופטימי, בתנאי שהצמיחה בסין תמשך. מה שחשוב לעולם זה שהצמיחה בסין תמשך, הרי שהצמיחה היחידה בשש השנים האחרונות הגיעה מכיוון סין והודו ואילו בארה"ב היתה ירידה.

צריך לזכור שכל הרעה במצב הכלכלי העולמי יביא את הממשלות להדפסת כספים וזה יגרום לירידה בערך המטבעות וזה שתביא לעלייה במחיר הסחורות. כמו כן, הנפט במחיר הנוכחי מגביר את הביקושים לאתנול ולכן הביקוש לתירס יימשך, דבר שיגביר את הביקושים לדשני האשלג שאותם מייצרת כיל".

המלצה ומחיר יעד: קנייה, 60 שקלים

האנליסט אמיר אדר , ממגדל שוקי הון אמר כי: " סה"כ נראה דוחות טובים. נראה כי ישנה יציבות בביקושים פחות. בסין המחירים ירדו מה שהוביל לעלייה ביקושים. כרגע נראה מצב יחסית יציב. כל החמרה במצב הכלכלי בגוש האירו תשליך על הביקוש לדשנים".

אדר צופה כי כיל תרשום הכנסות של 1.97 מיליארד דולר, מדובר בגידול לעומת הרבעון המקביל אשתקד אז רשמה החברה הכנסות של 1.39 מיליארד דולר. בשורת הרווח הנקי הוא צופה 447 מיליון דולר, לעומת 243 מיליון דולר אשתקד.

אדר מוסיף "נראה תוצאות יפות מאוד. אבל הפעם התוצאות זה לא העניין. מה שיותר מעניין זה ההתפתחויות בזירה הבינלאומית ואיך חברות הדשנים ימשיכו להגיב למצב".

"כמו כן לכיל יש גם את כל העניינים המקומיים סביב קציר ים המלח והתמלוגים למדינה. כרגע נראה כי הדרישה לאשלג יציבה. אני אופטימי לגבי תעשיית הדשנים לטווח הארוך, אם מסתכלים שנתיים קדימה. אם לא יהיה זעזוע אז כיל נסחרת בתמחור נוח".

המלצה ומחיר יעד: קנייה, 55 שקלים

האנליסט יונתן קרייזמן , מכלל פיננסים ברוקראז': "להערכתנו כיל תציג רבעון חזק. עם זאת, לדעתנו הטריגר האמיתי במניה קשור פחות לתוצאות הכספיות ויותר לפתירת סוגיות קציר המלח ושיעור התמלוגים הנמצאות בפני הכרעה. אנו מעריכים בזהירות כי הפרסומים האחרונים בדבר פשרה בדמות 85% מנשיאת עלות קציר המלח על ידי החברה ומנגד העלאת שיעור התמלוגים ל-10% - מהווים התפתחות חיובית ביותר ביחס לציפיות המוקדמות"

קרייזמן צופה כי כיל תרשום הכנסות של 1.79 מיליארד דולר, שיפור לעומת הרבעון המקביל אשתקד אז רשמה החברה הכנסות של 1.39 מיליארד דולר. בשורת הרווח הנקי הוא צופה 475 מיליון דולר, לעומת 243 מיליון דולר אשתקד.

המלצה ומחיר יעד: תשואת שוק, 45 שקל

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    עובד מפעל 20/11/2011 20:59
    הגב לתגובה זו
    כיל מחר טסה 3 % למעלה המון הזמנות גם לעתיד במחירים יקרים יותר
  • 6.
    חזי 20/11/2011 16:11
    הגב לתגובה זו
    עובדים על האוצר במתכוון השקשוקה עובדת ויש רווחים. כולנו משלמים את קציר המלח ולא מקבלים תמלוגים. האוצר עושה איפה ואיפה עם משקיעי הגז-אלו משלמים 70 אחוז ואלה משלמים 5
  • 5.
    המדינה תהרוג את כיל כמו את טבע (ל"ת)
    המוות של כיל 20/11/2011 16:00
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    כולם בוכים בוכים ומצביעים ליכוד (ל"ת)
    יעל 20/11/2011 15:13
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שחר גלבוע 20/11/2011 14:52
    הגב לתגובה זו
    כי" ל - צינור החמצן של הנגב. תקצצו את כי" ל , חצי מהנגב יתייבש. גלעד ארדן הפופוליסט מחפש כותרות אצל יפי הנפש-הירוקים-השמאלנים. תנו לו את משרד הבריאות והוא ירד מהגב של כי" ל. גילוי נאות - הכותב היה עובד מי" ה עד שיצא לפנסיה הממומנת גם היא ע" י כי" ל.
  • 2.
    יש מישהו שיכול לומר כיצד מקיאים על הבורסה (ל"ת)
    ש" י 20/11/2011 14:46
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    במדינת הגמדים 20/11/2011 14:14
    הגב לתגובה זו
    כיל צריכה לברח מהמדינה הזזאת רק כך הם ילמדו לקח
  • חזי 20/11/2011 16:14
    הגב לתגובה זו
    כיל גנבים ברשיון האוצר. משפחת עופר ממשיכה לשקשק את נערי האוצר שחזקים על חלשים כמו רופאים או משקיעי הגז אבל נעלמים וסוגרים דילים בשושו מתחת לשולחן עם עופר
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.