בנק ישראל: "מחירי הדירות ימשיכו להתמתן לאור הצעדים שננקטו בנדל"ן"
בבנק ישראל מוטרדים מהסיכונים הנשקפים למשק הישראלי בעקבות משבר החוב באירופה. מדיוני החלטת הריבית, במסגרתם הוחלט להותיר את הריבית לחודש נובמבר ללא שינוי ברמה של 3%, הביעו ששת חברי הוועדה המוניטרית דאגה מפני התמשכות התהליך של גיבוש ואשרור של תוכנית הסיוע והאי ודאות הכרוכה בכך ומפני התמשכות האווירה השלילית בשווקים העולמיים.
לנוכח רמת אי-הוודאות לגבי הפעילות העולמית, בפרט באירופה, וההתמתנות המסתמנת בפעילות המשק הישראלי, הדגישו חברי הוועדה כי על רקע הורדת הריבית בחודש הקודם, השארת הריבית ברמתה הנוכחית מותירה בידי בנק ישראל מרחב תגובה להתרחשויות הכלכליות בארץ ובעולם.
בחודשים האחרונים עלה המדד במצטבר ב-2.9%, ומאז תחילת השנה עלה המדד מנוכה העונתיות ב-1.9% . מדד המחירים ללא דיור עלה ב-2.1%- ו- 0.9 , בהתאמה. כמו כן, על רקע הוזלות המחירים בפועל ואלו הצפויות בעקבות המחאה החברתית והציפייה להאטה בפעילות, ירדו הציפיות לאינפלציה
הנגזרות משוק ההון, והן כעת סביב 1.6% בלבד, לעומת 1.8% בראשית החודש ו-2% אחוזים באמצע ספטמבר. תחזיות החזאים לאינפלציה בתקופה זו הן - 2.2%, גם הציפיות לאינפלציה לטווחים ארוכים יותר הן בקרבת מרכז היעד- סביב 2.3%.
יצוין כי לראשונה הוועדה המוניטרית בחנה תרחיש בו הצמיחה העולמית תהיה נמוכה ב-1% מאשר בתרחיש הבסיסי. תרחיש כזה, אומרים בבנק המרכזי, במידה ויתרחש יוביל להפחתות נוספות בריבית ב-12 החודשים הקרובים לרמה של 2% בלבד.
בניגוד לתחושת הקיפאון בשוק הדירות, בבנק ישראל לא טוענים כי לא ניכרת האטה משמעותית, למרות ירידה חדה בהיקף העסקאות. מחירי הדירות עלו ביולי-אוגוסט ב- 0.8% , וקצב עלייתם ב-12 החודשים האחרונים הוא 12.1%
התמתנות קלה לעומת החודש הקודם. יחד עם זאת, המשך הגידול בצד ההיצע, ההשפעה-בפיגור של העלאת הריבית, צעדי בנק ישראל בתחום המשכנתאות והצעדים שנקט משרד האוצר במיסוי על נדל"ן - כל אלה צפויים להמשיך ולפעול להתמתנות במחירי הדירות במהלך השנה הקרובה.
- 6.בנק ישראל צריך להוריד את מחירי הדירות ב 50% (ל"ת)כלכלן 07/11/2011 20:13הגב לתגובה זו
- 5.חיים 07/11/2011 18:51הגב לתגובה זוהתנועה להורדת מחירי הדירות: אנו קוראים לציבור לא לבוא בשלושה החודשים הקרובים לירידי דירות ולא למשרדי המכירות של הקבלנים כך הקבלנים יבינו את הרמז ויורידו את המחירים.
- 4.ושקו 07/11/2011 14:34הגב לתגובה זוהלמ" ס, לכן חיב בנק ישראל להעלות את הריבית בשום אופן לא להוריד. אחרת מחירי הנדל" ן הקפואים עלולים להתעורר.
- 3.ז 07/11/2011 14:23הגב לתגובה זוהמחאה בקיץ האחרון עשתה פלאים. גם העלתה את הדלק,גם את החשמל וגם את הארנונה. מי ייתן והקדוש ברוך הוא יקח אליו את כל האידיוטים שיצאו לרחובות. עכשיו בגלל חוסר הכנסות מנדלן למדינה,נקבל עליית מחירים מחודשת בדלת האחורית.
- 2.גג 07/11/2011 14:08הגב לתגובה זורבים מאיתנו שואלים את עצמם לאחרונה, יבגני צצל מדוע שוק הנדל" ן הישראלי, אחרי תקופה של שגשוג מתמשך עצר בצורה קיצונית. מדוע ההתקררות אינה הדרגתית ויש אווירה של חוסר ודאות וכאוס ? גם היום ישנם אנשים אשר נאחזים בקרנות המזבח ומייחסים את שארית העסקאות שנשארו בשוק להצלחה. האנשים האלו אינם מבינים ששוק הנדל" ן, בניגוד לשוק פיננסי, לא יכול לחדול מלהתקיים. תמיד יש את אלו שחייבים לקנות ואת אלו שחייבים למכור, כאשר הקבוצה השנייה נערמת על הגדר והמצב הנראה בעין בלתי מזוינת מצביע על כך, הקבוצה הזו לא תחזיק מעמד זמן רב ובדרכה למטה חבריה ירמסו אחד את השני. חפשו את המשך הכתבה המדהימה על מצב שוק הנדל" ן באתר בועת נדל" ן זה ראשון בגוגל, כל המידע שהקבלנים מסתירים
- מעניין שמר צצל מנבא ערימה של יושבי על הגדר (ל"ת)רק מצד המוכרים 07/11/2011 18:10הגב לתגובה זו
- פיני 07/11/2011 22:41איש נדיר עם יכולת עמידה שאין דברים כאלו
- 1.אחד העם 07/11/2011 13:53הגב לתגובה זוהדירות,מה שגרם למחירים לזנק זה פעולות בנק ישראל ב4 שנים האחרונות,הם כמעט האשמים היחידים לזינוק!!!
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
