ראש קרן החילוץ מנסה להרגיע? "יפן תמשיך לקנות אג"חים של ה-EFSF"
ראש קרן החילוץ האירופית (EFSF), קלאוס רגלינג, ממשיך בניסיונותיו לשכנע את מנהיגי מדינות אסיה בעלות רזרבות מט"ח גדולות במיוחד לרכוש אגרות חוב של קרן החילוץ וזאת ולנסות להגדיל את היקף הקרן מ-440 מיליארד דולר ל-1 טריליון דולר לפי המתווה החדש באיחוד האירופי.
כעת מודיע רגלינג כי הוא הצליח לרתום את את יפן, המחזיקה בהיקף של כ-2.7 מיליארד אירו של אג"ח EFSF שהונפק באוקטובר, להשתתפות במכרז האג"ח וזאת בהמשך ישיר לאחר שגורמים רשמיים ביפן כבר הביעו נכונות בעבר לסייע לאירופה על ידי הגדלת רכישות האג"ח שתנפיק ה-EFSF, אם הם יראו שאירופה נוקטת צעדים לקיצוץ הגירעונות התופחים של מדינות היבשת.
"ממשלת יפן תמשיך לקנות אג"ח של ה-EFSF שהונפק ב-10 החודשים האחרונים ואנחנו נמשיך להיות בקשר בנוגע להשקעות עתידיות", אמר היום (ב') רגלינג בתום פגישה שערך עם סגן שר האוצר של יפן.
ביקורו של רגלינג בטוקיו מגיע לאחר שבסוף השבוע ביקר בסין, המדינה בעלת יתרות המט"ח הגדולות בעולם (3.2 טריליון דולר). ההערכות הן כי הסינים ינסו למנף את המשבר ולדרוש ויתורים פוליטיים מצד אירופה כתנאי להשקעות סין ב-EFSF. ברשתות התקשורת הזרות דווח בשבוע שעבר כי סין עשויה אפילו לדרוש הסרת אמברגו הנשק שהטילה עליה אירופה בסוף שנות ה-80, אולם ארה"ב מתנגדת לכך נחרצות.
סוכנות הידיעות הסינית: אירופה לא צריכה לצפות שסין תבוא להצלתה
סוכנות הידיעות הרשמית של סין שינחואה (Xinhua) פרסמה אתמול (א') מאמר דעה, לפיו אירופה לא צריכה לצפות שסין תבוא להצלתה ו"תושיע" אותה ממשבר החובות. למרות שבייג'ין תעשה כל מה שהיא יכולה בכדי לעזור לחבר בצרה.
במאמר הגיבה סוכנות הידיעות לדברים שאמר ראש קרן החילוץ של אירופה, אשר נועדו לפתות את סין להשקיע בה. ראש קרן החילוץ, קלאוס רגלינג, הודיע בסוף השבוע האחרון, כי המשקיעים בקרן היציבות הפיננסית של אירופה (EFSF), עשויים להיות מוגנים כנגד חמישית מההפסדים ואגרות החוב יוכלו לבסוף להימכר ביואן במידה ובייג'ין תחפוץ בכך.
- 2.לפישר יש יתרות גדולות... (ל"ת)cleareye 31/10/2011 11:14הגב לתגובה זו
- 1.גו 31/10/2011 09:53הגב לתגובה זוחברה לא לימכור לא רציו ולא אבנר ולא דלק זה מה שהם מחפשים שתימכרו להם חברה סבלנות אירופה מתקנת בסכות יפן חברה זה מיסתדר לא לימכור לנוכלים עושים הכל להפיל אותכם ממשלה צרת העיין הזאות הם העלו מס בורסה עוד חמש אחוז הם עושים הכל ליזרום לפניקה חברה לא לימכור רציו ולא מנית גז החברה קודחת בקרוב מאוד תוצאות חיוביות בגז ובנפט אני שוב פעם אומר לכם לא לימכור מניות ששיכות למיבנה ליויתן שלא תגידו שלא אמרתי לכם אתם תיצטערו על שמחרתם חברה יום טוב לכם
- אין בליוויתן כלום,לברוח לברוח לברוח (ל"ת)עובד בנובל 31/10/2011 11:26הגב לתגובה זו

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
אסף בנאי, מייסד ומנכ”ל משותף, פרופיט קבוצת פיננסים צילום:שלומי יוסףלאומי פרטנרס ומשפחת שסטוביץ' רוכשים נתח בפרופיט לפי שווי של 650 מיליון שקל
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים בשלב מתקדם של משא ומתן להשקעה של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים.
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים במשא ומתן להשקעה משותפת של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים שמנוהלת על ידי אסף בנאי. ההשקעה מבוססת על שווי של כ-650-660 מיליון שקל לפני הזרמת הכספים, גבוה כמעט פי 4 מהשווי שבו נרכשה השליטה בחברה לפני חמש שנים. לאומי פרטנרס יוביל את ההשקעה. כמחצית מהסכום יזרום ישירות לקופת החברה להרחבת פעילות, והיתרה תשולם לבעלי השליטה הקיימים - אסף בנאי ושלומי אלברג, שמחזיקים כל אחד ב-40%, ויוסי סגול עם 20% שהצטרף לפני כארבע שנים.
פרופיט הוקמה ב-2006, והיא "בית סוכנים" וסוג של פמילי אופיס. היא מתמחה בהפצת מוצרי ביטוח, פנסיה והשקעות פיננסיות. כיום היא מנהלת נכסים בהיקף של יותר מ-80 מיליארד שקל, עם צוות של מעל 300 מתכננים פיננסיים-סוכני ביטוח מורשים. החברה מפעילה גם קרן גידור שמנהלת 400 מיליון שקל, ומרוויחה על פי ההערכות כ-60-70 מיליון שקל בשנה.
פרופיט הרחיבה את פעילותה לתחום ההשקעות האלטרנטיביות וספגה מכה - גם הפסד כספי וגם מכה תדמיתית עם הנפקת פעילות בבורסה, מגדלור שמאוחר יותר נמחקה אחרי הפסדי עתק למשקיעים ואחרי שהציפה בעיות-תקלות גדולות בניהול השקעות ובדרך המחיקה של החברה - פרופיט בריבוע - אסף בנאי ושלומי אלברג שיווקו השקעות אלטרנטיבות והרוויחו פעמיים.
עם זאת, עדיין יש פעילות שאפילו מתרחבת בתחום ההשקעות האלטרנטיבות, רק שלא דרך חברה נסחרת. הפעילות הזו כוללת קרנות נדל"ן והלוואות פרטיות.
הנהלת פרופיט חוזקה לאחרונה עם מינויים בכירים: דניאל כהן, בעל ניסיון של 15 שנים בהפניקס, משמש כמנכ"ל, ואמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי לשעבר בהפניקס, מנהל את מחלקת המחקר. השינויים האלה תורמים ליציבות, במיוחד לאחר סכסוך משפטי עם הפניקס ב-2023 על חשדות טוויסטינג, העברת לקוחות בין מוצרים ללא הצדקה. הסכסוך נפתר בהסכם שיתוף פעולה, שכלל גידול של 20% בהפצת מוצרי הפניקס דרך פרופיט, והוביל להכנסות נוספות של 25 מיליון שקל.
היסטוריית הבעלות בפרופיט כוללת תהפוכות. ב-2008 רכשה פסגות 50% מהמניות, וב-2012 השלימה שליטה מלאה. ב-2016 קנתה פסגות את יתרת המניות תמורת 56 מיליון שקל. ב-2021, בנאי ואלברג רכשו חזרה את השליטה ב-165 מיליון שקל, וסגול הצטרף בשווי 200 מיליון. השווי הנוכחי של מעל 650 מיליון הוא תודות להרחבת רשת הסוכנים מ-150 ל-300 והוספת שירותי ייעוץ דיגיטלי, שמגדילים את מספר הלקוחות במעל 10% בשנה.
