צרות לאלקטרה נדל"ן בגרמניה: אינה עומדת בתנאי הלוואה בעקבות ירידת ערך

החברה קיבלה הודעה מבנק גרמני כי היחס בין בין יתרת ההלוואה, העומדת כיום על כ-57.5 מיליון אירו, לבין שווי הנכס הינו 128.1%. אלעד קראוס: "החשש הוא שמקרה זה יצביע על מגמה של הערכות שווי עתידיות"
לירן סהר | (2)

המשבר באירופה מתחיל להשפיע על אלקטרה נדלן. החברה דיווחה כי קיבלה הודעה מבנק גרמני בדבר אי עמידה בהתניה פיננסית אשר נקבעה בהסכם הלוואה ללא זכות חזרה ללווה (Non Recourse) לרכישת נכס ב-Eschborn ליד העיר פרנקפורט בגרמניה.

לפי הבנק, חברת בת של אלקטרה, המוחזקת בשיעור של 70% אינה עומדת ביחס בין יתר ההלוואה לשווי הנכס (LTV), בהתבסס על הערכת שווי ליום 8 בספטמבר 2011. על פי הערכת שווי זו, שווי הנכס (100%) הינו כ-44.9 מיליון אירו, ובהתאם לכך היחס בין יתרת ההלוואה, העומדת כיום על כ-57.5 מיליון אירו, לבין שווי הנכס הינו 128.1%. בהערכת שווי קודמת שהתקבלה בדצמבר 2010 שווי הנכס עמד על כ-59.8 מיליון אירו. אלקטרה חולקת על שיעור התשואה שנלקח בחשבון בהערכת השווי שנתקבלה מהבנק ופנתה למעריך שווי חציוני בלתי תלוי בגרמניה על מנת לקבל הערכת שווי עדכנית לנכס.

שי ליפמן, אנליסט הנדל"ן של IBI, אומר כי "אם הסכסוך עם הבנק הגרמני לא ייפתר אלקטרה נדל"ן תצטרך למחוק את הנכס. "לא מדובר בצעד חיובי, אך המצב של החברה טוב ואין סכנה לחברה, אך המצב בגרמניה בעייתי והבנקים בבעיה ומתחילים ללחוץ."

אלעד קראוס, אנליסט הנדל"ן של הראל פיננסים, אומר כי "הנקודה של ההלוואה פחות בעייתית מאחר ומדובר ב-Non recourse, ובמקרה הכי גרוע ייקחו את הנכס, אולם החשש הוא שמקרה זה יצביע על מגמה של הערכות שווי עתידיות."

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    גל 24/10/2011 16:20
    הגב לתגובה זו
    ראוי שהחברות יפרסמו גילוי נאות לגבי נכסים שנכנסו לדיפולט
  • 1.
    רוני 24/10/2011 15:31
    הגב לתגובה זו
    ישפיע על הערכות שווי עתידיות של מי? של הנכס? הרי ייקחו אותו של החברה? הרי יש נון ריקורס של נכסים אחרים? מה הקשר? בקיצור סתם תגובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.