עשינו זאת שוב: פרס נובל בכימיה לפרופ' דן שכטמן, פרס ישראל כבר יש לו
שנתים אחרי שפרופ' עדה יונת קטפה את פרס נובל בכימיה ישראלי נוסף עושה זאת שוב: היום (ד') פרופ' דן שכטמן מהטכניון הוא הזוכה היחיד בפרס נובל בכימיה ב-2011.
שכטמן גילה את הגבישים הקוואז' מחזוריים . מסקנותיו מהעבודה שפרסם ב-1982, עמדו בסתירה מוחלטת למה שהמדע ידע עד אז. בכך שכטמן יצר ענף חדש בחקר הגבישים והבנתם במרוצת השנים.
פרופסור שכטמן ביצע בעקבות הגילוי שורה של ניסיונות, במטרה לברר מה גורם לסימטריה המחומשת של הגבישים האלו. הוא הניח שמדובר בתופעה הקרויה "תאומים". אולם אותה כששלל את האפשרות הזו הבין שגילה גבישים חדשים, ובהמשך הוא מצא גבישים כאלה בשלושה חומרים שונים.
מאז ועד היום למדע ידועים כבר על מאות חומרים המקיימים את המבנה ששכטמן גילה, ומדי שנה מתקיימים כנסים ברחבי העולם תחת הנושא.
שכטמן (70) מצטרף לשורה מכובדת של ישראלים שזכו בפרסי נובל בכימיה בשנים האחרונות . עדה יונת זכתה ב-2009 על חקר הריבוזומים, בשנת 2004 היו אלו אהרון צ'חנובר ואברהם הרשקו זכו על תרומתם להבנת התהליכים בתא שעוזרים לפירוק חלבון.
בשנת 1998 זכה בפרס ישראל לחקר הפיזיקה. שנה אחר כך זכה בפרס וולף המוענק בישראל לאנשי מדע ולאמנים נודעים מכל רחבי תבל.
- 6.יליד הארץ 05/10/2011 17:05הגב לתגובה זובין זוכי פרס נובל. לטרור אולי.
- 5.יפה למרות ששר האוצר כאן מפליא בטיפשותו (ל"ת)ישראלי 05/10/2011 14:02הגב לתגובה זו
- 4." עשינו זאת" ישראליות הכוחנית במיטבה ההישג שלו (ל"ת)חברה שתלטנית 05/10/2011 14:01הגב לתגובה זו
- 3.מירי 05/10/2011 13:39הגב לתגובה זומרגש! היהודים היו וישארו חכמים - בגלל זה שונאים אותנו - מדינה כל כך קטנה עם כל כך הרבה מחוננים אין באף מקום בעולם . חבל שאנחנו מוקפים אויבים אחרת היה פה שוויץ.
- 2.הורס מסיבות 05/10/2011 13:27הגב לתגובה זוהנוער הבור וחסר הידע? כל שאריות מדור הנפילים של שנותיה הראשונות של המדינה.
- תומר 05/10/2011 13:44הגב לתגובה זואנחנו עם צבוע, תחמן ובתנך כתוב " בתחבולות תעשה לך מלחמה" .... תרתי משמע וזאת האמת לאמיתה אבל אף אדם לא אוהב לעמוד מול המראה ולראות באמת את מה שהוא רואה.....
- 1.שונא כימיה מהתיכון 05/10/2011 13:15הגב לתגובה זוצריך למנף את ההצלחות להצמחת דור חדש וסקרן של כימאים ופיזיקאים מעולים! לתשומת לב הקוראים גדעון סער ודניאל הרשקוביץ!
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
