בוכים על חלב שנשפך: סקטור הקמעונאות צנח בצל המחאה; מי מומלצת?
בעיתות של חוסר וודאות בשווקים הפיננסים וירידות שערים רוחביים בכל בורסות העולם המשקיעים בדר"כ בורחים למניות הקמעונאות והתקשורת הנחשבות דפנסיביות. ההנחה שעומדת מאחורי גישה זו היא שאנשים לא מפסיקים לאכול וגם לא לדבר אחד עם השני, לכן החברות שפועלות בתחומים אלו ימשיכו להרוויח. אולם לסקטור הקמעונאות הישראלי יש צרות משלו - חרם צרכני על תנובה ומחאה חברתיח כוללת. את ההשפעה על החברות בתחום ניתן לראות גם בקופות הרושמות וגם במחירי המניות בבורסה.
מתחילת השנה מניית שופרסל איבדה 31.7%, צים שיווק נחתכה בכ-35%, ויקטורי איבדה כ-25%, אלון רבוע כחול צללה בכ43.6%, זאת כאשר מדד המעו"ף איבד רק כ-22%. מנגד מניית רמי לוי הצליחה לשמור על פרופיל חיובי כשהתחזקה בכ-3.75%.
אז כשסקטור שלם נמצא על הכוונת של הציבור הישראלי ועל הכוונת של ציבור המשקיעים, נשאלת השאלה - מי מסוכנת יותר ומי פחות ומה כדאי לעשות?
בשיחה עם Bizportal אומר מאיר סלייטר, אנליסט בכיר בבית ההשקעות דש ברוקראז', "החרם על תנובה זה לא הסיפור הגדול, הסיפור הגדול זו המחאה.
היא גרמה להעלאת המודעות של אנשים למה שהם קונים, הם לא מבזבזים בסופר כמו שהוא היו רגילים עד לפני חודשיים".
מדובר בעובדה בשטח שהעלייה במודעות הורידה את הצריכה במזון: ביולי אוגוסט הנתונים של סטורנקסט (חברה שסוקרת את מה שעובר בקופות בסופרים) מצביעים כי יש ירידה בעיקר במוצרי החלב. סלייטר מסביר עוד כי השפעה עיקרית נוספת של המחאה היא ירידה במחירים, לדבריו "משהו שעוד לא ראינו כבר שנתיים". מוצרי המזון ירדו באוגוסט בכ-0.6% בהשוואה לחודש יולי.
רמי לוי - קטנה ויציבה
איך ההשפעות האלו מתבטאות בעסקייהם של החברות מסקטור הקמעונאות? "היום המחירים יורדים וזה יפגע להן ברווחיות. גם פוטנציאל של העלייה בצריכה יעלם בעקבות שיעורי הרווחיות הנמוכים. כל החברות נפגעות ממצב זה".
סלייטר מסביר, כי אלון רבוע כחול שלה הרווחיות הנמוכה ביותר בענף היא הראשונה להיפגע ועוד בצורה משמעותית, אחריה נמצאת שופרסל. מי שתפגע הכי פחות היא רמי לוי בגלל שלה יש רווחיות הכי גבוה ומינוף הנמוך ביותר.
שטראוס ואסם בצל המחאה
אסם אומנם מייצרת מזון ועכשיו כל חברות המזון נמצאות על הכוונת, אך היא פועלת בשוק שבו המחירים עלו בצורה מדודה ולא פראית. לכן, מעריך סלייטר, כי היא לא חשופה ישירות לחרם. בשורה תחתונה: ההשפעה של המחאה על אסם הינה מינורית. "אסם היא חברה סולידית מי שרוצה להחזיק במנייה סולידית אסם זו אחת מהן. היא לא הזדמנות גדולה אבל בהחלט יש פה הזדמנות סולידית".
- 2.אופירה 15/09/2011 19:27הגב לתגובה זויציבה עם פוטנצייל אדיר
- 1.דוד 15/09/2011 14:54הגב לתגובה זונטו אחזקות
- שמוליק 16/09/2011 07:20הגב לתגובה זונטו אצלי בעדיפות
- גילעד 15/09/2011 16:54הגב לתגובה זורמי לוי מנייה יציבה עם תשואה חזקה ביותר, אפשר לראות זאת בגרפים חודשיים ושנתי חודש הבא נפתח תחום הסלולאר שיקפיץ את המניה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
