הנתונים מלמדים - המוסדים בורחים והזרים לא מגיעים
פעמים רבות חוזרת על עצמה בתקשורת המילה "מוסדיים". איזכור שם הקוד המדובר, מגיע בדרך כלל ללא מספרים או הערכות לגבי שווי ההחזקות של גופים אלה. ניתוח תיק ההחזקות של הגופים המוסדיים עשוי להסביר לנו את השפעתם האמיתית על שוק ההון הישראלי.
התבוננות
חלק מצמצום ההחזקה המנייתית בישראל, מקורו בירידת ערך של הרכיב המנייתי המקומי. אולם הגופים המוסדיים בחרו שלא להשלים את הרכיב המנייתי, על מנת לפצות על ירידת הערך. במקביל לקיטון ברכיב המניות המקומי, ניכר גידול ברכיב ההשקעות בחו"ל מרמה של 12.1% בתום שנת 2010 לרמה של 12.7% בתום חודש יולי.
קופות הגמל וקרנות ההשתלמות בלטו בהגדלת רכיב ההשקעות בחו"ל. לעומת זאת, פוליסות ביטוחי המנהלים המשתתפות ברווחים, הינן המחזיקות הגדולות (היקף של 26.5%) ברכיב השקעות בחו"ל, רכיב דומה לרכיב עימו פתחו את השנה.
קרנות הפנסיה הוותיקות, החדשות וכן קרנות הנאמנות מפגרות משמעותית אחר הגופים המוסדיים האחרים, הן בהחזקה מנייתית והן בהשקעות בחו"ל. נראה כי בעת הנוכחית של המשברים הגלובליים, התיק של קרנות הפנסיה הולם הרבה יותר את אתגרי התקופה. רמת הנזילות של הגופים המוסדיים כפי שבאה לידי ביטוי בהיקף המזומן והפיקדונות לתום חודש יולי, עומדת על 11.9% אל מול 11.6% בתום שנת 2010, כלומר ללא שינוי מהותי.
קרנות הנאמנות אשר הינן "כסף חם" בהגדרה, מטות את רמת הנזילות הממוצעת בגופים המוסדיים כלפי מעלה. מנגד פוליסות ביטוחי המנהלים המשתתפות ברווחים, מחזיקות רמות נזילות נמוכות מהותית מן הממוצע המוסדי. נראה כי הגופים המוסדיים אינם מגדילים רמות נזילות על מנת להצטייד במזומן, למקרה של פדיונות דוגמת משבר 2008. הם נשענים על רמת נזילות יציבה.
פדיונות מואצים בחסכון טווח ארוך המורכב בחלקו הלא מבוטל מכספים נזילים, עלול להביא להיערכות חדשה של הגופים המוסדיים. בכך הוא למעשה מקצין את המגמה השלילית באפיקים בעלי בעיית נזילות דוגמת שוק המניות ושוק האג"ח הקונצרני.
מזה תקופה אנו מדברים על מחסור בקונים בשוק המניות המקומי. דבר שבא לידי ביטוי בקיטון במחזורי המסחר והגדלת התנודתיות. השינוי המהותי על ציר הזמן במבנה תיק ההשקעות המוסדי, אשר יכול לשנות את מפת הביקושים בשוק המניות, הוא הגדלת רכיב המניות בתיק קרנות הפנסיה לרמה המקבילה של מכשירי חסכון טווח ארוך מקבילים.
ככל שהמרכיב הלא סחיר בתיק הפנסיוני יקטן ידרשו הגופים הפנסיונים לתור אחר תשואות בשוק הפתוח. בצורה זו, יהוו לגורם ביקוש חדש ומהותי בשוק המניות הצמא לידיים חדשות. עד אז נמשיך ונמתין למשקיעים הזרים אשר ספק יבואו וספק יבוששו לבוא.
- 5.לא מבין עניין 09/09/2011 02:21הגב לתגובה זולא בדקת באמת את ההמלצות הקודמות שלו, ההמלצה היא להתגונן באג" ח ממשלתי ובאפיק האחר להגדיל את המנייתי לפוזיציה לטווח ארוך. למה כל כך נכון לשרוף את רוב התיק בגריל הנוכחי אם אפשר להתגונן. אנחנו באמצע טורנדו....
- 4.אחד שיודע 08/09/2011 17:44הגב לתגובה זומדובר על מנהל השקעות בינוני במקרה הטוב שלא ניהל חסכון ארוך טווח בשש-שבע שנים אחרונות (שוק ההון השתנה דרמטית בתקופה זו) ותשימו לב להמלצות שלו בעבר ולמציאות כיום ועדיין עושים לו יחסי ציבור, לא ברור העניין
- 3.יואב 08/09/2011 16:20הגב לתגובה זומביא זווית מענינת כל פעם מחדש. תותח.
- 2.נילי 08/09/2011 14:37הגב לתגובה זובא מר סילבן שלום, ורוצה להעלות את המס על הבורסה (כתבה בגלובס היום ). עלובי נפש שכמותכם: על מה היתה המחאה? לא בגלל הגזרות שהפלתם ברובן על שכבות מעמד הביניים ? הליכוד מבחינה חברתית (אף פעם לא היה חברתי) פשט את הרגל .
- 1.יגאל 08/09/2011 09:19הגב לתגובה זוהנגזרות של בזק - בי קום אינטרנט זהב וכו' היום שה הרבה יותר אטרקטיבי החלטת לעבור לממשלתי וקונצרני בדירוג גבוה!!! נראה לי שזה הזמן המתאים להתהפך לכיוון השני - בשביל אגח ממשלתי בתשואה של 3% לא צריך מנהל השקעות . תן קפיצה גדולה לתוך מניות והקונצרני בלי לבחור תעשה מצויין!!!!
- משקיע 08/09/2011 12:14הגב לתגובה זוחבל שביזפורטל לא מביא מנהלי השקעות איכותיים.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
אסף בנאי, מייסד ומנכ”ל משותף, פרופיט קבוצת פיננסים צילום:שלומי יוסףלאומי פרטנרס ומשפחת שסטוביץ' רוכשים נתח בפרופיט לפי שווי של 650 מיליון שקל
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים בשלב מתקדם של משא ומתן להשקעה של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים.
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים במשא ומתן להשקעה משותפת של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים שמנוהלת על ידי אסף בנאי. ההשקעה מבוססת על שווי של כ-650-660 מיליון שקל לפני הזרמת הכספים, גבוה כמעט פי 4 מהשווי שבו נרכשה השליטה בחברה לפני חמש שנים. לאומי פרטנרס יוביל את ההשקעה. כמחצית מהסכום יזרום ישירות לקופת החברה להרחבת פעילות, והיתרה תשולם לבעלי השליטה הקיימים - אסף בנאי ושלומי אלברג, שמחזיקים כל אחד ב-40%, ויוסי סגול עם 20% שהצטרף לפני כארבע שנים.
פרופיט הוקמה ב-2006, והיא "בית סוכנים" וסוג של פמילי אופיס. היא מתמחה בהפצת מוצרי ביטוח, פנסיה והשקעות פיננסיות. כיום היא מנהלת נכסים בהיקף של יותר מ-80 מיליארד שקל, עם צוות של מעל 300 מתכננים פיננסיים-סוכני ביטוח מורשים. החברה מפעילה גם קרן גידור שמנהלת 400 מיליון שקל, ומרוויחה על פי ההערכות כ-60-70 מיליון שקל בשנה.
פרופיט הרחיבה את פעילותה לתחום ההשקעות האלטרנטיביות וספגה מכה - גם הפסד כספי וגם מכה תדמיתית עם הנפקת פעילות בבורסה, מגדלור שמאוחר יותר נמחקה אחרי הפסדי עתק למשקיעים ואחרי שהציפה בעיות-תקלות גדולות בניהול השקעות ובדרך המחיקה של החברה - פרופיט בריבוע - אסף בנאי ושלומי אלברג שיווקו השקעות אלטרנטיבות והרוויחו פעמיים.
עם זאת, עדיין יש פעילות שאפילו מתרחבת בתחום ההשקעות האלטרנטיבות, רק שלא דרך חברה נסחרת. הפעילות הזו כוללת קרנות נדל"ן והלוואות פרטיות.
הנהלת פרופיט חוזקה לאחרונה עם מינויים בכירים: דניאל כהן, בעל ניסיון של 15 שנים בהפניקס, משמש כמנכ"ל, ואמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי לשעבר בהפניקס, מנהל את מחלקת המחקר. השינויים האלה תורמים ליציבות, במיוחד לאחר סכסוך משפטי עם הפניקס ב-2023 על חשדות טוויסטינג, העברת לקוחות בין מוצרים ללא הצדקה. הסכסוך נפתר בהסכם שיתוף פעולה, שכלל גידול של 20% בהפצת מוצרי הפניקס דרך פרופיט, והוביל להכנסות נוספות של 25 מיליון שקל.
היסטוריית הבעלות בפרופיט כוללת תהפוכות. ב-2008 רכשה פסגות 50% מהמניות, וב-2012 השלימה שליטה מלאה. ב-2016 קנתה פסגות את יתרת המניות תמורת 56 מיליון שקל. ב-2021, בנאי ואלברג רכשו חזרה את השליטה ב-165 מיליון שקל, וסגול הצטרף בשווי 200 מיליון. השווי הנוכחי של מעל 650 מיליון הוא תודות להרחבת רשת הסוכנים מ-150 ל-300 והוספת שירותי ייעוץ דיגיטלי, שמגדילים את מספר הלקוחות במעל 10% בשנה.
