הנתונים מלמדים - המוסדים בורחים והזרים לא מגיעים
פעמים רבות חוזרת על עצמה בתקשורת המילה "מוסדיים". איזכור שם הקוד המדובר, מגיע בדרך כלל ללא מספרים או הערכות לגבי שווי ההחזקות של גופים אלה. ניתוח תיק ההחזקות של הגופים המוסדיים עשוי להסביר לנו את השפעתם האמיתית על שוק ההון הישראלי.
התבוננות
חלק מצמצום ההחזקה המנייתית בישראל, מקורו בירידת ערך של הרכיב המנייתי המקומי. אולם הגופים המוסדיים בחרו שלא להשלים את הרכיב המנייתי, על מנת לפצות על ירידת הערך. במקביל לקיטון ברכיב המניות המקומי, ניכר גידול ברכיב ההשקעות בחו"ל מרמה של 12.1% בתום שנת 2010 לרמה של 12.7% בתום חודש יולי.
קופות הגמל וקרנות ההשתלמות בלטו בהגדלת רכיב ההשקעות בחו"ל. לעומת זאת, פוליסות ביטוחי המנהלים המשתתפות ברווחים, הינן המחזיקות הגדולות (היקף של 26.5%) ברכיב השקעות בחו"ל, רכיב דומה לרכיב עימו פתחו את השנה.
קרנות הפנסיה הוותיקות, החדשות וכן קרנות הנאמנות מפגרות משמעותית אחר הגופים המוסדיים האחרים, הן בהחזקה מנייתית והן בהשקעות בחו"ל. נראה כי בעת הנוכחית של המשברים הגלובליים, התיק של קרנות הפנסיה הולם הרבה יותר את אתגרי התקופה. רמת הנזילות של הגופים המוסדיים כפי שבאה לידי ביטוי בהיקף המזומן והפיקדונות לתום חודש יולי, עומדת על 11.9% אל מול 11.6% בתום שנת 2010, כלומר ללא שינוי מהותי.
קרנות הנאמנות אשר הינן "כסף חם" בהגדרה, מטות את רמת הנזילות הממוצעת בגופים המוסדיים כלפי מעלה. מנגד פוליסות ביטוחי המנהלים המשתתפות ברווחים, מחזיקות רמות נזילות נמוכות מהותית מן הממוצע המוסדי. נראה כי הגופים המוסדיים אינם מגדילים רמות נזילות על מנת להצטייד במזומן, למקרה של פדיונות דוגמת משבר 2008. הם נשענים על רמת נזילות יציבה.
פדיונות מואצים בחסכון טווח ארוך המורכב בחלקו הלא מבוטל מכספים נזילים, עלול להביא להיערכות חדשה של הגופים המוסדיים. בכך הוא למעשה מקצין את המגמה השלילית באפיקים בעלי בעיית נזילות דוגמת שוק המניות ושוק האג"ח הקונצרני.
מזה תקופה אנו מדברים על מחסור בקונים בשוק המניות המקומי. דבר שבא לידי ביטוי בקיטון במחזורי המסחר והגדלת התנודתיות. השינוי המהותי על ציר הזמן במבנה תיק ההשקעות המוסדי, אשר יכול לשנות את מפת הביקושים בשוק המניות, הוא הגדלת רכיב המניות בתיק קרנות הפנסיה לרמה המקבילה של מכשירי חסכון טווח ארוך מקבילים.
ככל שהמרכיב הלא סחיר בתיק הפנסיוני יקטן ידרשו הגופים הפנסיונים לתור אחר תשואות בשוק הפתוח. בצורה זו, יהוו לגורם ביקוש חדש ומהותי בשוק המניות הצמא לידיים חדשות. עד אז נמשיך ונמתין למשקיעים הזרים אשר ספק יבואו וספק יבוששו לבוא.
- 5.לא מבין עניין 09/09/2011 02:21הגב לתגובה זולא בדקת באמת את ההמלצות הקודמות שלו, ההמלצה היא להתגונן באג" ח ממשלתי ובאפיק האחר להגדיל את המנייתי לפוזיציה לטווח ארוך. למה כל כך נכון לשרוף את רוב התיק בגריל הנוכחי אם אפשר להתגונן. אנחנו באמצע טורנדו....
- 4.אחד שיודע 08/09/2011 17:44הגב לתגובה זומדובר על מנהל השקעות בינוני במקרה הטוב שלא ניהל חסכון ארוך טווח בשש-שבע שנים אחרונות (שוק ההון השתנה דרמטית בתקופה זו) ותשימו לב להמלצות שלו בעבר ולמציאות כיום ועדיין עושים לו יחסי ציבור, לא ברור העניין
- 3.יואב 08/09/2011 16:20הגב לתגובה זומביא זווית מענינת כל פעם מחדש. תותח.
- 2.נילי 08/09/2011 14:37הגב לתגובה זובא מר סילבן שלום, ורוצה להעלות את המס על הבורסה (כתבה בגלובס היום ). עלובי נפש שכמותכם: על מה היתה המחאה? לא בגלל הגזרות שהפלתם ברובן על שכבות מעמד הביניים ? הליכוד מבחינה חברתית (אף פעם לא היה חברתי) פשט את הרגל .
- 1.יגאל 08/09/2011 09:19הגב לתגובה זוהנגזרות של בזק - בי קום אינטרנט זהב וכו' היום שה הרבה יותר אטרקטיבי החלטת לעבור לממשלתי וקונצרני בדירוג גבוה!!! נראה לי שזה הזמן המתאים להתהפך לכיוון השני - בשביל אגח ממשלתי בתשואה של 3% לא צריך מנהל השקעות . תן קפיצה גדולה לתוך מניות והקונצרני בלי לבחור תעשה מצויין!!!!
- משקיע 08/09/2011 12:14הגב לתגובה זוחבל שביזפורטל לא מביא מנהלי השקעות איכותיים.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029
הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.
המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.
על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.
המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח.
- טראמפ בישראל: צפי לעומסים גדולים בירושלים; הרכבות יתוגברו
- תנועת הרכבות - חזרה לשגרה; תחנת השלום חוזרת לפעילות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.
