מה ממליצים בכירי הכלכלנים לברננקי לעשות בספטמבר? "טפל בסחרור הנדל"ן"
האפשרות כי ממשלת ארה"ב תנסה להניע מחדש את שוק הדיור בכך שתתיר לבעלי בתים לממן מחדש את המשכנתאות שלהם זכתה לתמיכה רחבה מצד כלכלנים מובילים אשר השתתפו בכנס בג'קסון הול בסוף השבוע שעבר.
בתגובה לנאומו של יו"ר הפדרל ריזרב, בן ברננקי, אשר אכזב את הציבור בכך שלמעשה בחר שלא לנקוט בשום פעולה, החלו כלכלנים רבים לעלות דרכים חדשות על מנת להשיב את הצמיחה על כנה. תמיכה בתוכנית שכזו בג'קסון הול עלולה להצביע על כך שה'פד' והקונגרס האמריקאי אינם עוד בעלי האמצעים לפתור את המצב במשק האמריקאי, שדורש פיתרונות יצירתיים יותר מאשר הקלה כמותית ומדיניות פסיקלית מרחיבה.
"או שנמתין שלוש-ארבע שנים בשביל שמשקי הבית יצמצמו את נטל החובות שלהם וירכשו מחדש את האיזון שלהם או שהממשלה ובעלי העסקים יכולים למצוא דרך לעבוד יחד על מנת להאיץ את התהליך, מה שיגביר גם את הצמיחה", אמר כלכלן בכיר.
"ישנה תחושה שאין גמישות במדיניות הפסיקלית ופעולת ה'פד' עם ה-QE2 בכך שזה לא יצר את התחייה בביקוש כפי שכולם קיוו. זאת תחושה חדשה של ייאוש." אמר מיקי לוי, כלכלן ראשי בבנק אוף אמריקה.
ההצעה הקונקרטית ביותר הגיעה מכיוונו של גלן היוברד, יועץ כלכלי בכיר לשעבר לנשיא ג'ורג' וו. בוש ועכשיו משמש כדיקן של ביה"ס לעסקים באוניברסיטת קולומביה. תוכניתו תאפשר לכל בעל בית, אשר משתמש במשכנתא מגובת ע"י הממשלה, לממן מחדש את המשכנתא, אפילו אם ערכו של הבית נמוך משווי יתרתה של המשכנתא אשר עליו לשלם. לדבריו, התוכנית תעזור ל-37 מיליון לווים ותסייע לכלכלה בכך שהיא תתנהג כמו קיצוץ מס ארוך טווח ותוסיף 70 מיליארד בשנה לשורת ההוצאות של המגזר הפרטי.
מי שצפויים להיפגע מהתוכנית יהיו בעלי האג"חים, היות ובמקום שהם יקבלו החזרים עם פרמיה הם יקבלו החזרים בפארי (בלי שהיא מגלמת בתוכה רווח הון אלא רק ריבית). בתגובה לכך טוען היוברד כי לפחות כך תיהיה להם יציבות והם למעשה מצמצמים את הסיכון. גם הבנקים עלולים להפסיד מהמהלך שהיוברד הציע אבל הם ירוויחו כלכלה יציבה יותר.
תוכניתו של היוברד קיבלה את תימכתם של גופים רבים, ביניהם, את הסכמתה של יו"ר קרן המטבע הבינלאומית (IMF), כריסטין לגארד. בתגובתה למצב כלכלת ארה"ב היא התייחסה לשוק הדיור כבעיה חמורה שיש לפעול באופן מיידי על מנת לעצור את הסחרור המאיים של עיקולי הבתים, צניחת מחירי הדירות והידרדרות הוצאות משק הבית. "הפתרון יכול לכלול צעדים יותר אגרסיביים בשביל בעלי הבתים, התערבות חזקה יותר ע"י רשויות ממשלתיות למימון שוק הדיור או צעדים על מנת לעזור לבעלי הבתים לקבל יתרון ע"י סביבת הריבית הנמוכה.", אמרה לגארד.
המתנגדים להצעה טענו כי מהלך שכזה רק ירוויח זמן למהלך הטבעי של הליך ההבראה של שוק הדיור בארה"ב. "יש צורך לתת לסקטור הדיור להגיע לתחתית לפני שניתן לבנות אותו מחדש", אמר קמדן פיין, יו"ר קהילת הבנקאים העצמאיים של ארה"ב. לטענתו, מספר בנקים ייפגעו ממהלך שכזה וכי "ישנם פקטורים רבים מלבד ריבית אשר יכריעו אם בעל בית יכול להרשות לעצמו בית או לא".
מרטין פלדשטיין, הכלכלן של אוניברסיטת הרווארד, אמר כי הגורם העיקרי לשינוי מגמת ההתאוששות וחזרה להרעה בפעילות הכלכלית הוא שוק הדיור וכי כעת הסיכוי למיתון חוזר עומד על מעל 50%. "לאנשים אין משכורות גבוהות יותר, אין הכנסות נוספות ושווים של נכסיהם ממשיכים לקרוס", טען מרטין. גם הוא עומד לצד התוכנית של מימון מחדש אך אינו מאמין כי היא תצא לפועל. "יש פשוט יותר מדי התנגדות למהלך של עוד הוצאות".
- 4.אליוטה 28/08/2011 22:03הגב לתגובה זוחוק בטבע ולא יעזור שום פעלול ושום כלום ותתפוצצו..זהו ! מנהטן =אקרופוליס .!
- 3.אוי אמריקה אמריקה .. 28/08/2011 17:00הגב לתגובה זוהנה פתרון , לשאוב נפט , להפסיק לקנות מסין , לבנות ביהודה ושומרון .
- 2.בא 28/08/2011 16:44הגב לתגובה זוליפני המשבר ,וכולם קנו להשקעה ,ועכשיו השוק מוצף בדירות .
- 1.אבי אבי 28/08/2011 16:25הגב לתגובה זולתת גרין קארד לכל הקונה דירה בסכום של 100 א' דולר / ובלבד שלא יוכל למכור הנכס בפחות מ-10 שנים / אגב שלחתי רעיון זה לשגרירות - אפילו לא אמרו תודה
- איש משרד החוץ 28/08/2011 18:05הגב לתגובה זותן להם להרגע קודם,הם עדיין מתגלגלים מצחוק על הרצפה.יירגעו - יודו לך....
- ל1: תודה אבי (ל"ת)קפטן אמריקה 28/08/2011 16:41הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מטוס קרב (דובר צהל)מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה
מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל, האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם.
לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים. רה-ארגון שם הוא קריטי.
הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.
"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"
מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- "מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".
