שוקי המניות לאן? 5 הסימנים שיאותתו לנו על כיוון השווקים
השבועות האחרונים היו מהקשים שידע שוק ההון בשנים האחרונות. תנודתיות רבה וירידות חדות בשוקי האג"ח והמניות, היו מנת חלקם של מנהלי ויועצי ההשקעות ולקוחותיהם המבולבלים. מנהלי ההשקעות בכל רחבי הגלובוס ממתינים למועד היפוך המגמה, לרגע בו השווקים יגעו ברצפה ונתחיל לראות את התיקון המיוחל
ברור שכרגע השאלה המרכזית היא, האם באמת הגיע מועד ההיפוך? האם מס' ימים של עליות בארה"ב ובאירופה מסמנות את תחילתו של התיקון? לדעתי, השאלה האמיתית היא מהם הסימנים שנקבל שיכוונו אותנו בתקופה זאת?
הבסיס להנחה שבאמת הגיע מועד התיקון, נעוץ בחשיבה שהירידות האחרונות היו בבחינת Over shooting. תגובת יתר של השווקים בכל העולם בעקבות הורדת הדירוג בארה"ב לצד 'הענשה' בארץ של הטייקונים ועסקיהם, כשברקע המחאה החברתית המתחזקת.
כולנו רוצים לחשוב שמדד המעו"ף שנגע כבר ב-1350 הינו זול ב-1090 ותל בונד 20 בתשואה פנימית של 3.75% או תל בונד 40 ב-4.3% הם הזדמנות קנייה. בכדי שנחשוב שאכן זה כך, בואו נציג את האירועים הבולטים, או הדגלים שיונפו וישדרו לנו את כיוון השווקים. חלקם מגיעים מההתנהגות בשווקים עצמם:
דגל 1. תשואת האג"ח האמריקני - האירוע, עליית תשואה. כיום אנחנו ב-2.19% כשלראשונה מזה שבועות אנחנו מתחילים לראות ציפיות לעליית תשואות ויציאה מהבונקר שהאג"ח מספק.
דגל 2. תשואת האג"ח הממשלתי הישראלי - האירוע, הפסקת ירידות התשואה לצד מעבר של גופים מוסדיים לאג"ח קצר יותר. האג"ח הממשלתי היה הנהנה הגדול מירידת התשואות של מקבילתו האמריקנית ואי העלאת הריביות בארה"ב ובישראל. סביר להניח שיגיע הרגע בו ירידת התשואות תיבלם, במידה ויחלו בכך המק"מים, שבאופן פרדוכסלי מגלמים ירידת ריבית ע"י בנק ישראל, הרי שתשואתם אמורה לחזור לעלות ואף לחצות את ריבית בנק ישראל לכיוון מעלה.
דגל 3. מדד ה VIX - האירוע, ירידה בסטיות התקן והתכנסותו של מדד ה-VIX לכיוון 20% - מדד ה-VIX עלה בחדות בשבועות האחרונים וגילם את הפחד שאחז בשווקים, ואת הריצה אחר הגנות וביטוח מפני ירידות. לצד ואולי אף לפני שנראה גידול בפעילות מוסדית בחבילות של מניות גדולות. לרוב באמצעות תעודות הסל, מדד ה-VIX אמור להתחיל לרדת, כרגע הוא נע סביב 25%. מגמה שתלך ותתחזק לקראת 22%-20% תהיה איתות ודגל בולט למדי. בל נשכח שבארה"ב כבר ראינו בשבוע שעבר רמות היסטריות שמעל ל 45% וההתאוששות כרגע מביאה אותו לאזור ה-30%-35% בלבד.
דגל 4. דגל שירימו נתוני מאקרו גלובליים - אנחנו מחפשים נתונים טובים להיאחז בהם. אין ספק שעל מנת לעמוד בהיקפי החובות במדינות המערב, אנו זקוקים לצמיחה איתנה ואמיתית. נתונים כאלה מארה"ב או מאירופה שכל כך חסרים בשבועות האחרונים ישמשו כדגל וטריגר לשינוי מגמה בשווקים. ראוי לציין שמשבר שונה דווקא כאן ממשבר 2008. מרבית העולם מתהדר, לפחות בשלב זה, בצמיחה חיובית, אמנם חלשה ואף נחלשת. רק צמיחה אמיתית יכולה/אמורה לסייע ולממן את חובות המדינות בהן נפגעו הכלכלות והאמירו החובות.
דגל 5. דגל הנגידים - בשלב זה נסתפק גם במעשים ובדיבורים של הנגידים בארה"ב ובאירופה. תמיכה איתנה באג"ח מדינות ה-PIIGS, שמירה על ריבית נמוכה, חיזוק ושמירה על איתנות הבנקים ונחישות במלחמה בספקולציה בשווקי המניות והאג"ח ייצבו את השורות ויתרמו למגמה חיובית. שימו לב שדגל זה הורם אפילו בסופ"ש האחרון ע"י ברננקי. כך שהתהליך החל וברור שאין זה נשק שניתן להשתמש בו ללא הרף מבלי לפגוע באפקטיביות שלו.
לצד חמשת דגלים אלו, אסור לנו לרגע לשכוח שמלבד חובות והאטה גלובלית, ממתינים לנו באופק שני אירועים מרכזיים בעלי משמעות רבה: הצמיחה במדינות דרום - מזרח אסיה נמצאת בסכנה ההולכת וגוברת עם התעצמות האינפלציה. לצד זה ישנה גם תלותן הרבה, מעבר לרצונן להודות בכך, בצמיחה ובהחלשות האמריקנית. בל נשכח, האירוע שלנו, המקומי. ההצבעה ב-20 לספטמבר על מדינה פלסטינאית והשלכותיה לגבי היציבות המדינית ויחסינו הכלכליים עם אירופה.
- 1.Jean-Francois morf 28/08/2011 15:26הגב לתגובה זוTo smart, clever and a half... Yelling " PIIGS, PIIGS" was a self full filling prophecy, an ILL CALUMNY from the israeli-american traders! ILL as Illinois, CA as California, LU as Louisiana, M as Michigan, NY as New York! Because of so many israeli traders self full filling prophecies, banks where bankrupt in 2008, and now the PIIGS are bankrupt in 2011, for having saved their banks in 2008! But many israeli traders are now multi-billionaires, having ruined the banks in 2008, and the PIIGS in 2011!
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מטוס קרב (דובר צהל)מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה
מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל, האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם.
לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים. רה-ארגון שם הוא קריטי.
הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.
"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"
מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- "מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".
