עסקת הענק של וורן באפט - שוב נראה את מגע הקסם?

אריאל קורינאלדי, אנליסט ראשי, יובנק ניהול נכסים פיננסיים, כותב על מניית בנק אוף אמריקה ועסקת הענק עם ברקשייר האת'ווי

ביום חמישי האחרון הודיע בנק אוף אמריקה על כך שחברת ההשקעות ברקשייר האת'ווי השייכת למשקיע האגדי וורן באפט רכשה מניות בכורה של הבנק בסך של 5 מיליארד דולר. לפי פרטי העסקה, כנגד השקעתו יקבל באפט מניות בכורה שישאו דיבידנד שנתי של 6% אשר ישולמו מדי רבעון. הבנק יכול לרכוש בחזרה את מניות הבכורה בכל רגע נתון תמורת הסכום המקורי ותוספת של 5% פרמיה. בנוסף, קיבלה ברקשייר כתב אופציה לרכישת 700 אלף מניות לפי מחיר של 7.14 דולר למניה.

על פניו נראה כי באפט עשה עסקה מצויינת הן ברמת הסיכוי והן ברמת הסיכון. צד האפסייד הוא די ברור, במידה והבנק יחזור להציג תוצאות טובות ומחיר המניה יעלה, קיימת אפשרות להמיר את מניות הבכורה למניות רגילות במחיר הנוכחי (ואף נמוך ממנו לאחר העליות האחרונות).

מצד הסיכון, נראה כי באפט יקבל תשואה של 6% ע"י השקעה בנכס ש"גדול מדי" ליפול. כלומר, במקום להשקיע באג"ח לעשר שנים של ממשלת ארה"ב בתשואה שנתית של 2% לשנה הוא מקבל תשואה הגבוהה פי 3 בנכס המגובה (כמובן תיאורטית) ע"י ממשלת ארה"ב. למרות שהצהירה ממשלת ארה"ב לאחר המשבר הפיננסי כי לא תתערב שוב בהצלת תאגידים כושלים, לא נראה סביר בעינינו כי הממשל יכול לתת לבנק בסדר גודל כזה ליפול. אירוע כזה עלול לגרום לכאוס טוטאלי במערכת הכלכלית העולמית.

אם כך, מה יוצא לצד המוכר בעסקה זו?

הנתון החיובי בעסקה, זו העובדה שבנק אוף אמריקה מקבל הזרקת נזילות של 5 מיליארד דולר. אך חשוב להבין כי הזרמה זו לא תשפר בטווח הקצר את יחסי הלימות ההון של החברה. מניות בכורה לא נחשבות כהון ראשוני (Tier 1) ע"פ באזל 3. בנוסף, מדובר בדילול עתידי לבעלי המניות הקיימים של 7% מכמות המניות הנוכחית.

כמובן שהנתון החשוב ביותר מבחינת הבנק הוא הפגנת הביטחון של וורן באפט בחברה (ובעקיפין בכלכלה האמריקנית) והאפקט הפסיכולוגי החיובי על המשקיעים. מניית בנק אוף אמריקה נמצאת בנפילה חופשית בחודשים האחרונים והציגה תשואה שלילית של כ-50% מאז תחילת השנה עד לערב ההודעה. ירידה חדה זו נבעה מחשש המשקיעים על חוזקו וחוסנו של הבנק. עיקר החשש נובע מהחשיפה הגבוהה של הבנק לתחום המשכנתאות וזאת לאחר שרכש בשיא המשבר את בנק המשכנתאות הגדול בארה"ב Countrywide.

הבנק, הנחשב הגדול בארה"ב מבחינת היקף נכסים, נסחר כיום במכפיל הון הנמוך מ-0.4 ובעצם עדיין לא הצליח להתאושש מאז ימי המשבר הפיננסי. הנהלת הבנק מקווה שהרוח הגבית שיספק וורן באפט ביחד עם פעולות נוספות כגון מכירות חטיבות שלא במיקוד העסקי של החברה (לדוגמת מכירת חטיבת כרטיסי האשראי הקנדית שלה שבוצעה לאחרונה), תעזור לחברה לחזור ולהציג תוצאות משופרות ולאושש את פעילותה.

התקופה הנוכחית בהחלט מאתגרת ונראה כי השקעה בתחום הפיננסים בעלת סיכון לא מבוטל. אך עם זאת, כנראה ששוב האורקל מאומהה מצליח לנצל הזדמנויות בשווקים על מנת לייצר ערך גבוה למשקיעים בחברת ברקשייר האת'ווי.

אריאל קורינאלדי, אנליסט ראשי, יובנק ניהול נכסים פיננסיים

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    רן 29/08/2011 10:50
    הגב לתגובה זו
    האופציה היא על 700 מיליון מניות, נראה לך שבאפט יתעסק ב-4-5 מיליון $? וזה נראה כמו דיל מטורף!
  • 2.
    עדי 29/08/2011 07:27
    הגב לתגובה זו
    את קוקי נקנקר לוורן באפט. אחחח איזה פתרון צריך לסדר לכל האנליסטים הכלומניקים האלה. סוף
  • 1.
    1 28/08/2011 15:50
    הגב לתגובה זו
    זמן מצויין לרכישת brk.b
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

טקס מסירת אור איתן לצה"ל, צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחוןטקס מסירת אור איתן לצה"ל, צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

אור איתן נכנסת לשירות: צה"ל קיבל לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים

מערכת "אור איתן" פותחה במפא"ת במשרד הביטחון, בהובלת רפאל ובשיתוף אלביט, וצפויה להשתלב במערך ההגנה הרב-שכבתי של צה"ל

מנדי הניג |

אחרי שנים של פיתוח, ניסויים והתאמות מבצעיות, צה"ל מקבל לידיו לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים. משרד הביטחון וחברת רפאל מסרו הבוקר את מערכת "אור איתן" (Iron Beam) הראשונה, בטקס רשמי שנערך במתקן רפאל, במעמד שר הביטחון ישראל כ"ץ ובכירי מערכת הביטחון. במערכת רואים במהלך צעד נוסף בבניית שכבת הגנה משלימה, שמיועדת להתמודד עם איומים זולים ורבים במספר, ובעיקר לשנות את משוואת העלות של ההגנה האווירית.

במשרד הביטחון מדגישים כי "אור איתן" תשתלב בחיל האוויר כחלק מהמערך הרב-שכבתי, לצד כיפת ברזל, קלע דוד וחץ. בשלב זה, המערכת מיועדת בעיקר להתמודדות עם רקטות קצרות טווח, פצמ"רים וכלי טיס בלתי מאוישים, איומים שמאפיינים את הזירות הקרובות לישראל. לא מדובר עדיין במענה לטילים בליסטיים ארוכי טווח, אך במערכת הביטחון מבהירים כי הפיתוח לא נעצר כאן, וכבר מתבצעת עבודה על יכולות מתקדמות נוספות.

המערכת עברה סדרת ניסויים נרחבת והוכיחה יכולת יירוט בפועל של מגוון איומים. הניסויים כללו תרחישים מבצעיים שונים, והם היוו תנאי מרכזי לפני ההחלטה להעביר את המערכת לשימוש מבצעי בצה"ל.

יירוט בעלות שולית נמוכה 

אחד האלמנטים המרכזיים שמבדילים את "אור איתן" ממערכות יירוט קודמות הוא ההיבט הכלכלי. בניגוד למיירטים מבוססי טילים, שבהם כל יירוט כרוך בעלות גבוהה, מערכת הלייזר פועלת בעלות שולית נמוכה במיוחד לכל הפעלה. במשרד הביטחון מציינים כי השילוב בין מקור לייזר מתקדם למכוון אלקטרו־אופטי ייעודי מאפשר דיוק גבוה, טווח פעולה משופר ויעילות מבצעית, בלי תלות במלאי מיירטים יקרים.

המשמעות היא לא רק שיפור ביכולת ההגנה, אלא גם שינוי באופן שבו ניתן להתמודד עם מתקפות רוויות, שבהן נדרש מספר גדול של יירוטים בזמן קצר. עבור מערכת הביטחון, מדובר בכלי שמרחיב את סל האפשרויות, גם מבצעית וגם תקציבית, ומוסיף שכבה נוספת לאסטרטגיית ההגנה האווירית של ישראל.


"היום, ה-28 בדצמבר שנת 2025, החל עידן הלייזר הביטחוני בעולם"