רבעון פושר לדלק ישראל: רווח של 5 מיליון שקל בשל התחרות הקשה בענף הדלק
התחרות הגוברת בענף הדלק נותנת את אותותיה בתוצאות כספיות חלשות של חברת דלק ישראל המוחזקת על ידי יצחק תשובה. החברה, המפעילה 247 תחנות תדלוק ציבוריות ו-180 חנויות נוחות פרסמה הבוקר את תוצאותיה הכספיות לרבעון השני.
את הרבעון שחלף חתמה החברה עם הכנסות של 1.62 מיליארד שקל, עלייה של 26% לעומת הרבעון המקביל. עיקר הגידול נבע כתוצאה מעליית מחירי הנפט בעולם אשר גזרה עלייה במחירי הדלק הנמכר לצרכן הסופי. עם זאת, החברה נהנתה משיפור במכירות כתוצאה מפתיחה מספר רב של חנויות נוחות הסמוכות למתחמי התדלוק.
על התוצאות הכספיות העיב גידול חד בהוצאות ההנהלה (22 מיליון שקל לעומת 11 מיליון שקל ברבעון המקביל) כמו גם גידול בהוצאות המכירה והפעלת התחנות. כתוצאה מכך נשחק הרווח התפעולי של דלק ישראל מ-50.7 מיליון שקל ל-40.3 מיליון שקל.
בשורה התחתונה חתמה דלק ישראל את הרבעון השני עם רווח נקי של 5.7 מיליון שקל, זאת לעומת 20.6 מיליון שקל ברבעון המקביל. במחצית הראשונה של השנה הסתכם הרווח ב-19 מיליון שקל לעומת 53.4 מיליון שקל.
בעלת השליטה בדלק ישראל - חברת דלק קבוצה ניסתה למחוק לפני מספר שבועות את המניות של החברה ממסחר באמצעות הצעת רכש ולפי מחיר של 101 שקלים למניה.
הצעת הרכש למניות נענתה חלקית וקבוצת דלק הגדילה את אחזקותיה ל-87%. על פניו, משקיעים אשר בחרו שלא להיענות להצעת הרכש צברו לעצמם הפסד פוטנציאלי על הנייר של כ-20%.
מנכ"ל דלק ישראל, אבי בן אסאייג: "עליית מחירי הדלק בארץ ובעולם בששת החודשים הראשונים של שנת 2011 הביאה לעלייה משמעותית בהיקף המכירות במתחמי התדלוק בערוצי הדיסקאונט בחברה ומנגד לשחיקה בערוצים האחרים".
- 2.משקיע סביר 22/08/2011 14:29הגב לתגובה זומכירות של 1.6 מיליארד ורווח של חמישה מיליון??? מה הם מסתירים???
- בן 22/08/2011 14:39הגב לתגובה זואלא ממרווח השיווק. וזה מצטמצם.
- 1.קובי 22/08/2011 09:20הגב לתגובה זוכתבה בכלכליסט. מקורבים לדלק נדלן שפוחדים להזדהות מאיימים בשמו של תשובה שלא ישלם ריבית אג" ח ה שמיועדת ליום ב בשבוע הבא. אם יעיזו להרגיז אותו בקטנות כמו חוב של 2 מילארד ש" ח. בעלי אג" ח דלק ישראל וקבוצה היזהרו מהנוכל המאיים ומקורביו הפחדנים .
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
