דיון חירום באוצר ובב"י: "הורדת הדירוג תומחרה במידה מסוימת בשווקים"

שר האוצר: "הורדת הדירוג מהווה נורת אזהרה". 6 מיליארד של אגרות חוב המגובות על ידי הממשל האמריקני נמצאות בסכנה
ג'וש דוקרקר | (21)

השפעת הורדת הדירוג של חוב הממשל האמריקני אמש עדיין לא ברורה והדעות לתגובות השוק רבות. בין הנפגעות המשניות למהלך זה עשויה להיות גם מדינת ישראל. בצל כך, הערב (מוצאי שבת) התקיימה פגישת עדכון בהשתתפות בכירי האוצר, בנק ישראל ורשות ני"ע. בפגישה נדונו התנודתיות בשווקים הפיננסיים בארץ ובעולם בימים האחרונים וההשלכות של הורדת דירוג האשראי של ארה"ב. בפגישה צוין, כי האפשרות של הורדת דירוג האשראי של ארה"ב נלקחה בחשבון מזה זמן במדיניות המקרו-כלכלית, ואף תומחרה במידה מסוימת בשווקים בעת האחרונה. על רקע זה התקיימה סדרת דיונים בחודשים האחרונים במשרד האוצר, בבנק ישראל וברשות לניירות ערך. עוד נמסר, כי ההשלכות של האירועים בשווקים העולמיים לא לגמרי ברורות עדיין, אולם בנק ישראל והאוצר עוקבים אחרי ההתפתחויות כל העת, וערוכים להשתמש בכלים העומדים לרשותם, על פי הצורך. מוקדם יותר, שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, אמר: "במשרד האוצר התקיימו בחודשים האחרונים סדרת התייעצויות בנוגע למשבר החובות בארה"ב ובאירופה, ונלקח בחשבון גם תסריט הורדת דירוג האשראי של ארה"ב. למרות ביטחוננו המלא בעוצמתה הכלכלית של ארה"ב ובהתאוששותה מהמשבר, הורדת הדירוג מהווה נורת אזהרה שמזכירה לכולנו כי אנחנו עדיין מנווטים את ספינת הכלכלה הישראלית במים סוערים". ב-2 באוגוסט הודיעה סוכנות הדירוג, S&P, על העברת אגרות חוב המגובות על ידי הממשל האמריקני לרשימת המערב עם תחזית שלילית. זאת בשל חשש להורדת דירוג אפשרית של החוב האמריקני, חשש שהתממש אמש. לחץ כאן לכתבה אודות אזהרת סוכנות הדירוג

תגובות לכתבה(21):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 20.
    ש" ח 07/08/2011 07:36
    הגב לתגובה זו
    יש למכור זהב ולקנות את הדולר
  • 19.
    עלאק מתומחר!!!! לפרוץ בצחוק או בבכי? C החוצפה (ל"ת)
    עיוור אחד 07/08/2011 02:06
    הגב לתגובה זו
  • 18.
    לך חפש תפקיד בפסיכולוגיה (ל"ת)
    תן לכלכלן את התפקיד 07/08/2011 00:45
    הגב לתגובה זו
  • 17.
    ממש לא מודאג פישר התותח קנה דולרים (ל"ת)
    אבי 07/08/2011 00:16
    הגב לתגובה זו
  • 16.
    בלופר-לא לקחת בחשבון מצב כזה,תתפטר במהירות . (ל"ת)
    תן למקצוענים להוביל 07/08/2011 00:07
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    ישר 06/08/2011 23:57
    הגב לתגובה זו
    האמת יוצאת לאור תפסיק אם ההצגות כאילו אתה שוקל לסגור את הבורסה הרי אתה מחכה להזדמנות כזאת לגלח את הר השקלים שאין לו כיסוי....
  • 14.
    שטיניץ 06/08/2011 23:53
    הגב לתגובה זו
    שלא תחשוב לרגע אם הפתרון לסגור את הבורסה זהו מעשה בת יענה אתה צריך להתמודד אם כל תרחיש אפשרי מה קרה ביבי לקח ממך את התואר....
  • 13.
    לך לעזאזל אתה והמיים הסוערים שלך-כלבלב מקשקש (ל"ת)
    אזרח 06/08/2011 23:16
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    א 06/08/2011 23:01
    הגב לתגובה זו
    אז יש כסף אדון שטייניץ , איכן? אצל המאיון העליון. יש לקבוע מדרגת מס של 70% על שכר מעל 100 אלף לחודש. מס על דיוודנד של 50%. מה עים הפטורים לתעשייה ריווחית? יש שם מיליארדים רבים.
  • אי 07/08/2011 00:48
    הגב לתגובה זו
    חוץ מבעיה קטנה שהשכר ישולם לחברה קפריסאית עם 10 אחוז מס ובישראל לא תראה שקל מהמיסים ואז לא יהיה כסף לשלם על כל ההטבות שדורשים הצעירים
  • 11.
    מוטב היה בימים כאלה שלא תראה את פרצופך! (ל"ת)
    שפויה 06/08/2011 22:41
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    גם את הפסקת הגז המצרי לקח בחשבון. (ל"ת)
    גד 06/08/2011 22:40
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    עליביבי לקחיהו שודדיהו שקרנהיו תחזיר את (ל"ת)
    המדינה לעם חבורת זבל 06/08/2011 22:39
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אז מה היה לנו כאן אירן חיזבאללה חמאס ועכשיו (ל"ת)
    דירוג האשראי שלארה" ב 06/08/2011 22:36
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    שטיניץ ספר לנו כמה אתה חיב לממשלת ארה" ב ? (ל"ת)
    סופרקקר שכמותך 06/08/2011 22:35
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    שר הגזל והעושק בממשלת הסופרקקר ממשיך להלך (ל"ת)
    אימים 06/08/2011 22:33
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    תומך באוצר . ובביבי צריך לחשוב גם על המדינה (ל"ת)
    יניב 06/08/2011 21:57
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שטייניץ הוא הנזק הגדול ביותר על הכלכלה בארץ (ל"ת)
    קרן 06/08/2011 21:27
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ריסק את העם (ל"ת)
    שטייניץ חי בבועה 06/08/2011 20:55
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יגאל 06/08/2011 20:43
    הגב לתגובה זו
    ושטיינץ אמורה עפ החלטתו של ביבי ערב החקיקה,לשמש לחינוך ורווחה.ראשית עדין לא קורה כלום בעניין פתיחת הקרן(האם ייתכן כי ביבי לא רוצה להקים הקרן כי יש לו מטרות אחרות לכסף שיגיע????),ושנית זו הזדמנות פז להראות כי בכוונת הממשלה להשתמש בכספים הללו לפתרונות הבעיות הבוערות. אגב מעניין אותי לא פחות,היכן כל אלה שדיברו בעד חוק ששינסקי והקמת הקרן,קרי,יחימוביץ,שאמעה,מלכיאור,מוע לא שומעים אותם ומדוע אינם מעלים את ענין התמלוגים. אגב ,נכון שהכספים יתחילו ליזרום רק בעוד מספר שנים,אך תמיד ניתן להקצות לכך כספים וכפי שחברות לוקחות הלוואות על סמך הכנסות עתידיות ,כך גם המדינה יכולה לעשות.אז שוב,ששינסקי לקח ,ששינסקי ישלם.
  • 1.
    תחשוב כמה ניתן לשקר לעצמך (ל"ת)
    וכבר לא אומר זיבי 06/08/2011 20:37
    הגב לתגובה זו
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI
מדד המחירים

מדד המחירים ביולי - מה הצפי והאם הריבית תרד?

לקראת מדד יולי שיתפרסם מחר: כמה ישפיע שכר הדירה ואיך זה ישפיע על החלטת הריבית בשבוע הבא?

תמיר חכמוף |

מחר בשעה 14:00 יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש יולי, נתון שצפוי להמשיך לרכז תשומת לב מצד המשקיעים ובכלל הציבור הרחב שהמדד משפיע עליו באופן ישיר - המחירים בסופר, הריבית על ההלוואות, ההצמדה על הלוואות, משכנתאות ועוד. המדד גם משפיע על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב יביא לדחייה של הורדת הריבית.   

בחודשים האחרונים נרשמה מגמת ירידה ביריבת, אבל בחודשיים האחרונים היא עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%. הצפי כעת הוא לעלייה חודשית של 0.3%-0.5%, בהובלת סעיפי השכירות, הנופש והטיסות, כאשר חלק מההשפעה יקוזז על ידי ירידות עונתיות בלבוש ובהנעלה.

מה צופים האנליסטים

קונסנזוס התחזיות הוא כ-0.4%. בלידר שוקי הון מצביעים על צפי של כ-0.4%, עם אפשרות ל-0.3%, כאשר עיקר הדחיפה כלפי מעלה מגיעה מסעיפי נופש, טיסות ודיור, מול ירידה עונתית בלבוש והנעלה. לגישתם,  במידה והמדד יהיה בטווח 0.3%-0.4%, הקצב השנתי יתכנס לכ-3.1%, אם כי לגישת כל הכלכלנים, קצב האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים יירד משמעותית. במיטב מציבים את תחזית יולי על 0.5% וממשיכים לראות, אינפלציה של 2.3% ב-12 החודשים הקרובים.

בצד התורמים לעלייה במדד יולי, מחירי השכירות (סעיף הדיור), נופש בישראל וטיסות לחו״ל, סעיפים עונתיים מובהקים. האנליסטים מדגישים כי אלה צפויים להוביל את המדד, כשחלק מההשפעה תקוזז על ידי ירידות בהלבשה ובירקות. בצד המאקרו הרחב: סקרי עסקים מצביעים על ירידה בשיעור החברות שמתכוונות לייקר מחירים, מה שתומך בהאטה הדרגתית באינפלציה בהמשך המחצית. עם זאת, צריך להדגיש כי תיתכן הפתעה מבחינה זו שכן מחירי הדירות יורדים כבר מספר חודשים וזה אמור להוביל לקיפאון או לירידה בקצב העלייה בשכר הדירה. אלא שבהמשך לכך שאלפי משפחות נותרו בלי דירה בעקבות המלחמה ונאלצו אחרי טווח מסויים לחזור לשוק כשוכרים, אלא שאז נוצרו עודפי ביקוש גדולים והמשכירים ניצלו זאת לעליית מחירים משמעותית מאוד. באזורי הפגיעה נרשמו עליות משמעותיות בשכר הדירה וזה ישפיע על מדד שכר הדירה, אם כי, זה הורגש בהדרגה, ולאחר שהמפונים חזרו מבתי המלון. 

ומכאן, שמצד אחד השכר דירה בכיוון מטה, אבל יש קפיצה של מחירים במקומות מסוימים בגלל המלחמה, השאלה איך הלמ"ס ימדוד את הקפיצה הזו.  

שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.