כשפישר מתערב - תראו מי פה למעשה גורפים רווחי עתק
נכון לכתיבת השורות האלה נשברת רמת ה-3.5 שקלים לדולר ועושה רושם שבאין מפריע, ימשיך שע"ח את מסעו למטה. ברקע, כמובן, מרחפת השאלה, מתי יתערב פישר במסחר על מנת לבלום את הצניחה החופשית של המטבע האמריקני? שאלה שכל כולה תולדה של עיוות שוק משמעותי.
ההתערבות של בנק ישראל בשוק המט"ח יוצרת חוסר שיווי משקל ומנתקת את מחיר השוק מהמחיר הכלכלי של המטבע. העיוות נובע מכך שבשוק קיים קונצנזוס רחב לגבי הכיוון של שער הדולר ומנגד עומד בנק ישראל, קונה בעל כיסים עמוקים שאינו מונע משיקולי רווח והפסד. כמו תמיד, במקום שבו יש עיוות בשוק יש גם מי שמרוויח ממנו.
ההתערבות של פישר, ההזדמנות של הבנקים
במקרה שלנו, ההתערבות של הנגיד בשוק המט"ח מספקת לבנקים הישראליים הזדמנות נדירה לגרוף רווחים ברמת סיכון נמוכה. על מנת להבין איך זה עובד צריך להכיר את אחד המכשירים הנפוצים ביותר במסחר במט"ח: עסקת הפורוורד. למעשה, מדובר בעסקת חליפין עתידית בין שני מטבעות על פי שער (שער הפורוורד) ותאריך שמוסכמים מראש בעת ביצוע העסקה. שער הפורוורד הוא מכפלה של השער הנוכחי השורר בשוק (שער Spot) במנת הפרש הריביות של צמד המטבעות לתקופת הזמן שנקבעה לעסקה.
אם נבחן את הפוזיציות של השחקנים השונים בשוק: המוסדיים, היצואנים והספקולנטים, נסיק, מן הסתם, שרובם נמצאים בפוזיציית שורט על הדולר, כל אחד מסיבותיו שלו. לפי התיאוריה הכלכלית שבאה לידי ביטוי בנוסחה זו, אמורים היו מי שמוכרים דולרים וקונים שקלים לתקופה של שנה, לקבל תמורת העסקה את פער הריביות המלא ששורר בין המטבעות (2.75% לשנה, נכון להיום) ולבצע עסקה לפי שער דולר עתידי של 3.59 שקל.
בפועל, בשוק שיש בו כל כך הרבה מוכרים וקונה יחיד, מקבלים המוכרים תמורה שמשקפת פער ריביות של כ-1.25% לשנה ושער עתידי של 3.54 שקל. המשמעות היא שהמוכרים כאילו נותנים לצד הקונה (הבנקים) הלוואה של שקלים לתקופה של שנה, בריבית נמוכה בכ-1.75% מריבית בנק ישראל.
הבנקים המסחריים שסופגים מהמשקיעים את הדולרים, מוכרים אותם לבנק ישראל בשער ספוט ולמעשה מגלגלים אל הנגיד את סיכון החשיפה הדולרית. עם השקלים שקיבלו תמורתם מבנק ישראל, קונים הבנקים מק"מ בתשואה של 3.4% לשנה או לחליפין מפקידים אותם אצלו תמורת ריבית של 3%. בכדי להשלים את התמונה נוסיף, כי על הבנקים לגייס מט"ח פיזי כנגד פוזיציות הפורוורד בכדי למוכרן לבנק ישראל. מט"ח זה מגויס מלקוחות הבנק, בעלי פיקדונות המט"ח שמחזיקים דולרים אמיתיים (לא רק חשיפה לתנודות השער) תמורת ריבית בגובה של כ-1.2%. בשורה התחתונה מרוויחים הבנקים מרווח נאה מאוד וחסר סיכון, כרגיל.
עם זאת, גם הספקולנטים ושאר המוכרים לא יוצאים לגמרי "פראיירים" מהעסקה. הם מוותרים אמנם על פער הריביות ה"אמיתי" בין המטבעות דהיינו, הריבית האלטרנטיבית, אולם מרוויחים במקום אחר. מחקרים שבחנו אסטרטגיות השקעה מעין אלו לתקופות ארוכות מצאו כי בפועל, השער של מטבעות שבהם הריבית גבוהה נוטה להתחזק מעבר לפער הריביות ולכן, אסטרטגיה של קניית מטבעות בעלי ריבית גבוהה ומכירה בחסר של מטבעות בעלי ריבית נמוכה מניבה תשואה חיובית למשקיעים.
הכותב, רונן קפלוטו, מנהל השקעות במגדל קרנות נאמנות
- 12.יש תמורה לאגרה (ל"ת)תמי 04/04/2011 21:14הגב לתגובה זו
- 11.מגלגל החוזים בלונג 04/04/2011 19:58הגב לתגובה זוכאשר הוא משחיל את הקרנות של מגדל בעמלות גבוהות בגלגול החוזים בשורט על הדולר בכל חודש בחודשו.
- תגובה ל- 11 04/04/2011 21:20הגב לתגובה זוהמצב בחוזים הסחירים לא הרבה יותר טוב , וזה ברור, אין ארביטראז' ים בשוק כה משוכלל
- 10.מהיכן כל הכסף הזה שהוא קונה בו דולרים ? (ל"ת)רוצה להבין 04/04/2011 17:04הגב לתגובה זו
- 9.המתואר בכתבה הוא שטות גמורה (ל"ת)דסק ריביות חדר עסקאו 04/04/2011 16:10הגב לתגובה זו
- 8.בדיוק מה שחששתי ממנו... (ל"ת)משקיע אלמוני 04/04/2011 14:49הגב לתגובה זו
- 7.כתבה מעניינת ועניינית מאד (ל"ת)זיו 04/04/2011 13:13הגב לתגובה זו
- 6.איתי 04/04/2011 12:46הגב לתגובה זולא הבנתי למה העסקה לפי שער דולר עתידי של 3.59 שקל?
- סוחר מט" ח 04/04/2011 15:06הגב לתגובה זואם אתה מכפיל את השער של היום, נניח 3.5 ₪ במנה של הריביות (לתקופה של 1 שנה) כפי שהוא הסביר בכתבה כלומר: 1.03 (הריבית השקלית ) : 1.0025 (הריבית הדולרית) =3.59 ₪
- כתבה לעניין.... (ל"ת)עינת 04/04/2011 13:32הגב לתגובה זו
- 5.כל הכבוד לכתבה- המלך הוא עירום (ל"ת)z 04/04/2011 12:42הגב לתגובה זו
- 4.אלעד 04/04/2011 12:15הגב לתגובה זוניתוח מעמיק ויסודי !
- 3.מורה נבוכים 04/04/2011 11:45הגב לתגובה זואם אתה חייב , או ממש רוצה להחזיק דולרים- זה הזמן להפקידם בפקדון , ריבית זה לא הכל בחיים ודבר ידוע הוא שבשווקים לא מאוזנים מתווכים תמיד מרוויחים
- 2.z 04/04/2011 11:14הגב לתגובה זומאמר נכון המצביע על עיוות בשווקים. לדעתי עיוות שייגדל וייצור את תנועת המט" ח הגדולה הבאה. יפה רונן.
- 1.אז מה על המשקיע הקטן לעשות בעניין זה? (ל"ת)אובד עצות 04/04/2011 10:40הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
