כשפישר מתערב - תראו מי פה למעשה גורפים רווחי עתק
נכון לכתיבת השורות האלה נשברת רמת ה-3.5 שקלים לדולר ועושה רושם שבאין מפריע, ימשיך שע"ח את מסעו למטה. ברקע, כמובן, מרחפת השאלה, מתי יתערב פישר במסחר על מנת לבלום את הצניחה החופשית של המטבע האמריקני? שאלה שכל כולה תולדה של עיוות שוק משמעותי.
ההתערבות של בנק ישראל בשוק המט"ח יוצרת חוסר שיווי משקל ומנתקת את מחיר השוק מהמחיר הכלכלי של המטבע. העיוות נובע מכך שבשוק קיים קונצנזוס רחב לגבי הכיוון של שער הדולר ומנגד עומד בנק ישראל, קונה בעל כיסים עמוקים שאינו מונע משיקולי רווח והפסד. כמו תמיד, במקום שבו יש עיוות בשוק יש גם מי שמרוויח ממנו.
ההתערבות של פישר, ההזדמנות של הבנקים
במקרה שלנו, ההתערבות של הנגיד בשוק המט"ח מספקת לבנקים הישראליים הזדמנות נדירה לגרוף רווחים ברמת סיכון נמוכה. על מנת להבין איך זה עובד צריך להכיר את אחד המכשירים הנפוצים ביותר במסחר במט"ח: עסקת הפורוורד. למעשה, מדובר בעסקת חליפין עתידית בין שני מטבעות על פי שער (שער הפורוורד) ותאריך שמוסכמים מראש בעת ביצוע העסקה. שער הפורוורד הוא מכפלה של השער הנוכחי השורר בשוק (שער Spot) במנת הפרש הריביות של צמד המטבעות לתקופת הזמן שנקבעה לעסקה.
אם נבחן את הפוזיציות של השחקנים השונים בשוק: המוסדיים, היצואנים והספקולנטים, נסיק, מן הסתם, שרובם נמצאים בפוזיציית שורט על הדולר, כל אחד מסיבותיו שלו. לפי התיאוריה הכלכלית שבאה לידי ביטוי בנוסחה זו, אמורים היו מי שמוכרים דולרים וקונים שקלים לתקופה של שנה, לקבל תמורת העסקה את פער הריביות המלא ששורר בין המטבעות (2.75% לשנה, נכון להיום) ולבצע עסקה לפי שער דולר עתידי של 3.59 שקל.
בפועל, בשוק שיש בו כל כך הרבה מוכרים וקונה יחיד, מקבלים המוכרים תמורה שמשקפת פער ריביות של כ-1.25% לשנה ושער עתידי של 3.54 שקל. המשמעות היא שהמוכרים כאילו נותנים לצד הקונה (הבנקים) הלוואה של שקלים לתקופה של שנה, בריבית נמוכה בכ-1.75% מריבית בנק ישראל.
הבנקים המסחריים שסופגים מהמשקיעים את הדולרים, מוכרים אותם לבנק ישראל בשער ספוט ולמעשה מגלגלים אל הנגיד את סיכון החשיפה הדולרית. עם השקלים שקיבלו תמורתם מבנק ישראל, קונים הבנקים מק"מ בתשואה של 3.4% לשנה או לחליפין מפקידים אותם אצלו תמורת ריבית של 3%. בכדי להשלים את התמונה נוסיף, כי על הבנקים לגייס מט"ח פיזי כנגד פוזיציות הפורוורד בכדי למוכרן לבנק ישראל. מט"ח זה מגויס מלקוחות הבנק, בעלי פיקדונות המט"ח שמחזיקים דולרים אמיתיים (לא רק חשיפה לתנודות השער) תמורת ריבית בגובה של כ-1.2%. בשורה התחתונה מרוויחים הבנקים מרווח נאה מאוד וחסר סיכון, כרגיל.
עם זאת, גם הספקולנטים ושאר המוכרים לא יוצאים לגמרי "פראיירים" מהעסקה. הם מוותרים אמנם על פער הריביות ה"אמיתי" בין המטבעות דהיינו, הריבית האלטרנטיבית, אולם מרוויחים במקום אחר. מחקרים שבחנו אסטרטגיות השקעה מעין אלו לתקופות ארוכות מצאו כי בפועל, השער של מטבעות שבהם הריבית גבוהה נוטה להתחזק מעבר לפער הריביות ולכן, אסטרטגיה של קניית מטבעות בעלי ריבית גבוהה ומכירה בחסר של מטבעות בעלי ריבית נמוכה מניבה תשואה חיובית למשקיעים.
הכותב, רונן קפלוטו, מנהל השקעות במגדל קרנות נאמנות
- 12.יש תמורה לאגרה (ל"ת)תמי 04/04/2011 21:14הגב לתגובה זו
- 11.מגלגל החוזים בלונג 04/04/2011 19:58הגב לתגובה זוכאשר הוא משחיל את הקרנות של מגדל בעמלות גבוהות בגלגול החוזים בשורט על הדולר בכל חודש בחודשו.
- תגובה ל- 11 04/04/2011 21:20הגב לתגובה זוהמצב בחוזים הסחירים לא הרבה יותר טוב , וזה ברור, אין ארביטראז' ים בשוק כה משוכלל
- 10.מהיכן כל הכסף הזה שהוא קונה בו דולרים ? (ל"ת)רוצה להבין 04/04/2011 17:04הגב לתגובה זו
- 9.המתואר בכתבה הוא שטות גמורה (ל"ת)דסק ריביות חדר עסקאו 04/04/2011 16:10הגב לתגובה זו
- 8.בדיוק מה שחששתי ממנו... (ל"ת)משקיע אלמוני 04/04/2011 14:49הגב לתגובה זו
- 7.כתבה מעניינת ועניינית מאד (ל"ת)זיו 04/04/2011 13:13הגב לתגובה זו
- 6.איתי 04/04/2011 12:46הגב לתגובה זולא הבנתי למה העסקה לפי שער דולר עתידי של 3.59 שקל?
- סוחר מט" ח 04/04/2011 15:06הגב לתגובה זואם אתה מכפיל את השער של היום, נניח 3.5 ₪ במנה של הריביות (לתקופה של 1 שנה) כפי שהוא הסביר בכתבה כלומר: 1.03 (הריבית השקלית ) : 1.0025 (הריבית הדולרית) =3.59 ₪
- כתבה לעניין.... (ל"ת)עינת 04/04/2011 13:32הגב לתגובה זו
- 5.כל הכבוד לכתבה- המלך הוא עירום (ל"ת)z 04/04/2011 12:42הגב לתגובה זו
- 4.אלעד 04/04/2011 12:15הגב לתגובה זוניתוח מעמיק ויסודי !
- 3.מורה נבוכים 04/04/2011 11:45הגב לתגובה זואם אתה חייב , או ממש רוצה להחזיק דולרים- זה הזמן להפקידם בפקדון , ריבית זה לא הכל בחיים ודבר ידוע הוא שבשווקים לא מאוזנים מתווכים תמיד מרוויחים
- 2.z 04/04/2011 11:14הגב לתגובה זומאמר נכון המצביע על עיוות בשווקים. לדעתי עיוות שייגדל וייצור את תנועת המט" ח הגדולה הבאה. יפה רונן.
- 1.אז מה על המשקיע הקטן לעשות בעניין זה? (ל"ת)אובד עצות 04/04/2011 10:40הגב לתגובה זו
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
אסף בנאי, מייסד ומנכ”ל משותף, פרופיט קבוצת פיננסים צילום:שלומי יוסףלאומי פרטנרס ומשפחת שסטוביץ' רוכשים נתח בפרופיט לפי שווי של 650 מיליון שקל
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים בשלב מתקדם של משא ומתן להשקעה של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים.
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים במשא ומתן להשקעה משותפת של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים שמנוהלת על ידי אסף בנאי. ההשקעה מבוססת על שווי של כ-650-660 מיליון שקל לפני הזרמת הכספים, גבוה כמעט פי 4 מהשווי שבו נרכשה השליטה בחברה לפני חמש שנים. לאומי פרטנרס יוביל את ההשקעה. כמחצית מהסכום יזרום ישירות לקופת החברה להרחבת פעילות, והיתרה תשולם לבעלי השליטה הקיימים - אסף בנאי ושלומי אלברג, שמחזיקים כל אחד ב-40%, ויוסי סגול עם 20% שהצטרף לפני כארבע שנים.
פרופיט הוקמה ב-2006, והיא "בית סוכנים" וסוג של פמילי אופיס. היא מתמחה בהפצת מוצרי ביטוח, פנסיה והשקעות פיננסיות. כיום היא מנהלת נכסים בהיקף של יותר מ-80 מיליארד שקל, עם צוות של מעל 300 מתכננים פיננסיים-סוכני ביטוח מורשים. החברה מפעילה גם קרן גידור שמנהלת 400 מיליון שקל, ומרוויחה על פי ההערכות כ-60-70 מיליון שקל בשנה.
פרופיט הרחיבה את פעילותה לתחום ההשקעות האלטרנטיביות וספגה מכה - גם הפסד כספי וגם מכה תדמיתית עם הנפקת פעילות בבורסה, מגדלור שמאוחר יותר נמחקה אחרי הפסדי עתק למשקיעים ואחרי שהציפה בעיות-תקלות גדולות בניהול השקעות ובדרך המחיקה של החברה - פרופיט בריבוע - אסף בנאי ושלומי אלברג שיווקו השקעות אלטרנטיבות והרוויחו פעמיים.
עם זאת, עדיין יש פעילות שאפילו מתרחבת בתחום ההשקעות האלטרנטיבות, רק שלא דרך חברה נסחרת. הפעילות הזו כוללת קרנות נדל"ן והלוואות פרטיות.
הנהלת פרופיט חוזקה לאחרונה עם מינויים בכירים: דניאל כהן, בעל ניסיון של 15 שנים בהפניקס, משמש כמנכ"ל, ואמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי לשעבר בהפניקס, מנהל את מחלקת המחקר. השינויים האלה תורמים ליציבות, במיוחד לאחר סכסוך משפטי עם הפניקס ב-2023 על חשדות טוויסטינג, העברת לקוחות בין מוצרים ללא הצדקה. הסכסוך נפתר בהסכם שיתוף פעולה, שכלל גידול של 20% בהפצת מוצרי הפניקס דרך פרופיט, והוביל להכנסות נוספות של 25 מיליון שקל.
היסטוריית הבעלות בפרופיט כוללת תהפוכות. ב-2008 רכשה פסגות 50% מהמניות, וב-2012 השלימה שליטה מלאה. ב-2016 קנתה פסגות את יתרת המניות תמורת 56 מיליון שקל. ב-2021, בנאי ואלברג רכשו חזרה את השליטה ב-165 מיליון שקל, וסגול הצטרף בשווי 200 מיליון. השווי הנוכחי של מעל 650 מיליון הוא תודות להרחבת רשת הסוכנים מ-150 ל-300 והוספת שירותי ייעוץ דיגיטלי, שמגדילים את מספר הלקוחות במעל 10% בשנה.
