הגיעו להסכמה: לאומי ישלם לחברה להשבת נכסי נספי השואה 125 מיליון ש'
אחרי שנים של מלחמות ותביעות ענק בנק לאומי, והחברה לאיתור והשבה של נכסי נספי השואה הגיעו להסכמות לפיו ישלם הבנק לחברה סך של 125 מיליון שקלים (בערכים של היום, 130.8 מיליון שקלים).
ההסכם שמהווה סילוק סופי ומוחלט של כל תביעותיה של החברה לאיתור והשבה כלפי קבוצת הבנק, נחתם בהמלצתם של הבוררים שמונו בתביעה שהגישה החברה כנגד הבנק: כב' שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) שטרסברג-כהן, כב' השופטת (בדימוס) שטרנברג-אליעז ופרופ' עמרי ידלין.
בלאומי מבהירים כי ההסכם בין הצדדים לא מהווה הכרה של הבנק בתביעה מתביעות החברה או בטענה מטענותיה אלא נחתם מתוך רצון לאפשר סיוע לניצולי השואה בעודם בחיים.
- 4.דלית 27/03/2011 10:46הגב לתגובה זועל חשבון ניצולי השואה,כי אינכם צפרסמים תגובות נכונות מהבטן. דרעקים!
- 3.דלית 27/03/2011 10:35הגב לתגובה זואיזו בשורה נהדרת! למי???? לכל עובדי החברה ולמנכל שרואים בחברה את מקור פרנסתם ולא החזר לניצולי שואה, כמו לי למשל. הגנבים של כל כספי ניצולי השואה הם אותם הגנבים שהפקיעו את כספי הניצולים. נבזות ונוולות - אין מלים לתאר את כל ההתנהלות הכספית כלפי הניצולים שרק מסביבם מתעשרים ומשמינים, בזמן שהשורדים הולכים נחלשים ונעלמים.......
- 2.הבוגד מחברון 27/03/2011 09:57הגב לתגובה זוכאשר בנק מפחד ומסרב ליפתוח ספרים ומיסמכים כל שופט מתחיל יסכם זאת כך הגנבה גדולה פי מאה על כן אסור לקבל פשרה כו עלובה אדם אשר יחתום על פשרה כו מבישה חובה להרחיק אותו מ כלל ישראל ושמו יזכר לדראון עולם כבוגד ו מויסר
- דלית 27/03/2011 10:39הגב לתגובה זושלוש דירות של גליה מאור? וגם עשרות אלפי שקלים לבנו של המנכ" ל הטייס שסילקו אותו או שהסתלק בלית ברירה לאחר שהארץ" גילה את הפוטיזם. מנוולים!
- 1.דן 27/03/2011 09:29הגב לתגובה זוהבנקים נהנים מההפקר על גב אנשים שסמכו עליהם לכן הם יכולים לשלפ בין היתר משכורות ענק לבכירים על עושק וגזל של רכוש שלא שייך להם . מוביל בנק מזרחי יש לו סוללה של עו" ד המתמחים בהפלת חובות פיקטיבים ודרישתם בהוצל" פ. כאשר ההוצל" פ משתפת פעולה על העושק והגזל של אנשים שנפלו בציפורני בנק זה. גם בנק ישראל לא בודק את המחדלים !!! הגיע הזמן שבמקר המדינה יעשה בדק בית לכל כספי העושק והגזל שבהנקים גוזלים ועושקים במרמה.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
