UBS השלים את ההפצה: הזרים קיבלו 4% ממניות לאומי, השאר נותר בישראל
לאחר שהשלימה את מכירת האחזקות בבנק דיסקונט, היום מבצעת המדינה הפצה של כ-5% מאחזקותיה בבנק לאומי. בית ההשקעות UBS הוא שרכש לבסוף את האחזקות בלאומי, וכבר הבוקר השלים את ההפצה.
כ-80% מהמניות שרכש UBS, משמע כ-4% ממניות בנק לאומי, נרכשו על ידי קרנות השקעה חיצוניות לטווח ארוך. 1% הנותר שרכש בית ההשקעות הועברו לידי גופים ישראליים. מ-UBS נמסר כי "התחרות על המחיר בין הגופים הזרים הייתה גדולה ונרשמו ביקושי יתר משמעותיים."
גורם בכיר בשוק ההון אמר ל-Bizportal כי "הגופים המוסדיים בישראל לא יכלו מלכתחילה לספוג את כל ההפצה, שכן מדובר ב-1.3 מיליארד שקלים, סכום משמעותי ביחס לשוק הישראלי."
ההפצה בוצעה במחיר של 17.6 שקלים למניה, המשקף דיסקאונט של 0.9% על מחיר הסגירה האחרון שעמד על 17.77 שקלים. הסכום הכולל אותו שילם UBS עומד על 1.297 מיליארד שקלים. העסקה האחרונה שביצעה המדינה במניות הבנק הייתה בינואר 2006 עת נמכרו כ-10% ממניות הבנק לקבוצת סרברוס גבריאל.
הליך מכר זה הינו ההליך הרביעי אותו מבצעת המדינה מתחילת 2010, במהלכה ביצעה המדינה שלוש הפצות נוספות של 25% ממניות בנק דיסקונט כאמור. לאחר עסקה זו יוותרו בידי המדינה כ-6.5% ממניות הבנק שמתוכם 1% יימכר לעובדי הבנק. יש לציין כי המדינה התחייבה שלא למכור מניות נוספות של הבנק במשך 60 יום.
מיד לאחר השלמת המכירה, שר האוצר ד"ר יובל שטייניץ אמר כי "בהמשך להשלמת הפרטת בנק דיסקונט מכרנו היום בעסקה מוצלחת 5% ממניות בנק לאומי שבידי המדינה. מדובר בהישג למדינת ישראל והבעת אמון בכלכלתה ובחוסנה הפיננסי."
לאומי ללא גרעין שליטה
טרם הפצת המניות, החזיקה המדינה 11.46% ממניות הבנק והייתה לבעלת השליטה הגדולה ביותר. כעת לאחר ההפצה, נותרו בידי המדינה כ-6.5%, משמע שלמה אליהו, יו"ר אליהו חברה לביטוח, הוא בעל המניות הגדול ביותר כעת עם אחזקות של 9.6% ממניות הבנק.
החשב הכללי שוקי אורן התייחב היום להתפוגגות גרעין השליטה בבנק לאומי. לדבריו, העסקה מייצרת מצב חדש בו בנק לאומי נכנס לעידן שבו יפעל ללא גרעין שליטה. אורן ציין כי המדינה פועלת נמרצות להשלמת החקיקה שתשפר את אופן ניהולו של בנק ללא גרעין שליטה.
- 5.דני 19/01/2011 16:48הגב לתגובה זואדמה ציבורית חלק אותו לעםחשבת על זה
- 4.אזרח מודאג 19/01/2011 13:14הגב לתגובה זומעולה ? דבר מדאיג שעתה יכולים קבוצות עוינות להתארגן ולרכוש חבילות וכך להשתלט על הבנק הגדול במדינה - תקנו אותי אם אני טועה ?
- 3.גוליבר 19/01/2011 12:35הגב לתגובה זומי שמחזיק במניה שלא ימכור. עכשיו המניה מטפסת
- 2.דניאל 19/01/2011 09:14הגב לתגובה זואתה בובה שסופה להתפוצץ וליפול לים, תיזכור שזהו הדבר האחרון שתעשה בפוליטקה - שקרן עלוב נפש.
- 1.המניות שייכות לציבור לא להעביר אותן לטייקונים (ל"ת)דוד 19/01/2011 09:00הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
