ששינסקי והמניות: אלו שנמלטו מדו"ח הביניים, חוטפות כעת
ששינסקי מאחורינו. אחרי סאגה של חודשים ארוכים המשקיעים במניות הגז בבורסה הישראלית קיבלו סוג של וודאות. בבתי ההשקעות מיהרו הבוקר להוציא התייחסויות לפיהן ההמלצות הסופיות של ששינסקי הן מאכזבות מבחינת המשקיעים אבל דבר אחד הוא כמובן חיובי - ההמלצות את בבחינת ה-worst case scenario וזה תמיד טוב לדעת מהוא התרחיש הגרוע ביותר.
עכשיו ההמלצות עוברות לממשלה ושם זה כבר סיפור אחר. בעוד בוועדה ישבו אנשים שבעיקר הסתכלו על הדברים מבחינה פיננסית ובהשוואה למדינות אחרות, בממשלה יושבים אנשים שאמורים לתת את זווית המדיניות - כיצד ישראל רוצה להצטייר בפני המשקיעים הזרים, ההשלכות של עיכוב בהספקת הגז על הסביבה ונושאי מדיניות נוספים.
לגבי המשקיעים שניסו להבין את משמעות ההמלצות הסופיות על מניות הגז השונות בבורסה בת"א, דבר אחד ברור היה כבר במהלך מסיבת העיתונאים אתמול - הועדה נזכרה להתייחס להבדל שבין השותף הכללי לשותף המוגבל.
כנראה שלא רק הצעקות של חברות האנרגיה הגיעו לאוזניהם של חברי הועדה שהחליטו לרכך במעט את המסקנות הסופיות, גם צעקותיהם של המשקיעים הפרטיים עשו את העבודה ובועדת ששינסקי הבינו שיש אפליה משמעותית בין המשקיעים. בדו"ח הביניים הוועדה לא התייחסה ל"תמלוג העל" לו זכאי השותף הכללי המנהל את שותפות חיפושי הגז והנפט והדבר הביא לזינוקים של ממש בחברות האנרגיה, כלומר אלו שמחזיקות בשותף הכללי של השותפויות ומקבלות מהן 'תמלוגי על'. כהן פיתוח עלתה כ-60% בתוך חודש וחצי ועליות חדות נרשמו גם בנפטא.
בראיון ל-Bizportal מייד לאחר דו"ח הביניים אמר רו"ח שלמה אלפיה כי "כאשר פרופ' ששינסקי אמר שחלק המדינה יעלה ל-66%, הוא ראה לנגד עיניו את השותפויות, כאשר אנחנו מדברים על המשקיע הפרטי, חלק המדינה מבחינה זו יעמוד על למעלה מ-80%". כעת, חברי ועדת ששינסקי הבינו ככל הנראה במצב שנוצר המשקיעים הפרטיים משלמים מס מוגזם ביחס לשותף הכללי שמסתפק במס חברות סטנדרטי.
תחת הכותרת "הסבת המיסוי בגין תמלוגי על" יצרו חברי ועדת ששינסקי מנגנון אשר יפחית את חבות ההיטל על השותפות ועל מחזיקי יחידות ההשתתפות ומצד שני יביא למיסוי 'תמלוגי על' המועברים לצדדים שלישיים או לשותפים מסוימים בשיעור זהה לזה בו חב הפרויקט. ששינסקי עצמו אמר במסיבת העיתונאים כי נוצר חוסר איזון בין בעלי יחידות ההשתתפות (השותף המוגבל) לבין אלו המנהלים את השותפות (שותף הכללי).
- 6.ליוסף 05/01/2011 12:23הגב לתגובה זוהזוי ברמות ורמה נמוכה.
- 5.בן אובד 04/01/2011 14:06הגב לתגובה זוהמגובים ע\"י הטייקונים הגדולים. אוצרות הטבע שייכים לתושבי ישראל כולם. לא לרכך את המסקנות!!!
- 4.שינוי רטרואקיבי פסול מייסודו. כל ההנחות השתנו (ל"ת)לחלוטין.בושה וחרפה 04/01/2011 13:54הגב לתגובה זו
- 3.שוב הקלות לטייקונים 04/01/2011 12:23הגב לתגובה זואיך הועדה מקילה על הטייקונים. כל הרעש היה רק זריית חול בעיניים. שיטת השקשוקה פעלה שוב. הפעם גירסת הועדה. שקשוקינסקי. ככה נראת רפובליקת בננות. מפקירים את החברה ואת האזרחים, ומצפרים את הטייקונים. שום יחצנות ודמעות תנין לא יסתירו זאת. בושה וחרפה.
- 2.קבורת חמור למסקנות ששינסקי (ל"ת)רן רן 04/01/2011 12:09הגב לתגובה זו
- 1.נילי 04/01/2011 11:35הגב לתגובה זובסקטור האנרגיה בארץ .צריך להתרחק עכשיו מסקטור הגז והנפט כמו ממחלת הצרעת. הרי כמה המשקיע הפרטי משלם או ישלם בעתיד? לא פחות מ-80% . תוסיפו על שבעלי ההון כמו יעצימו את המשכורות העתק שלהם על ההכנסות ואז יישאר רווח זעום לחלק בין המשקיעים הפרטיים שהם הציבור בכללו , והרי לכם נוסחה של חוסר כדאיות השקעה בסקטור .
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
