כנס משקיעי הגז-נפט: "יחימוביץ' מוציאה לשון הרע ומסתתרת מאחורי החסינות"
מאבק המשקיעים במניות חיפושי הנפט והגז כנגד המלצות ועדת ששינסקי להעלאת המיסוי בענף עולה היום הילוך. קבוצת משקיעים, המכנה עצמה "המשקיעים הקטנים", מקיימת בשעה זו מסיבת עיתונאים בבית העיתונאים בתל אביב.
במסיבת העיתונאים נושאים דברים משקיעים במניות גז ונפט שונות. מסיבת העיתונאים הינה חלק מהקפיין שעורכים המשקיעים בתקשורת כנגד המלצות ששינסקי, שכולל מודעות בעיתונים ובאינטרנט. את המאבק מוביל יועץ התקשורת מוטי מורל.
שושנה וינברגר, ניצולת שואה ומשקיעה בשותפות חיפושי הנפט גבעות עולם הייתה הראשונה מבין המשקיעים לדבר: "השקענו את הכסף בשביל להביא לעצמאות אנרגטית של ישראל ולשגשוגה. קיווינו שלאחר התקופה הארוכה שבה רק הפסדנו, גם לנו תגיע ההצלחה והתשואה שתפצה אותנו... לצערי תקווה זו עומדת להיקבר בגלל ועדת ששינסקי".
משקיע נוסף בתחום, עו"ד אהוד שלוש, בעל חברת דפוס אמר כי הוא משקיע במשך שנים בתחום: "הפסדתי בגבעות כ-150 עד 200 אלף שקל אחרי שאחד מקידוחי 'מגד' הוכרז כיבש... בהמשך הצטרפתי לישראמקו ואני משקיע לטווח ארוך. הסיבה שהשקעתי בתחום הזה היא שבתור עצמאי לא הייתה לי קרן פנסיה וחשבתי שאוכל להיעזר בהכנסות כקרן פנסיה במקרה של תגלית ולכן ציפיתי שאותן הטבות מס יימשכו".
"מה שעשינו זו חלוציות. אמנם השקענו למענינו ולטובתינו, אבל מימנו את תגליות הגז שבלעדינו לא היו מתגלות", אמר שלוש. המשקיע השווה בין תגליות הגז לזכייה בפיס: "פתאום החליט שר האוצר לשנות את חוקי המשחק ולשנות את ההסכם. זה כמו פיס. כאשר אתה קונה כרטיסי פיס מדי חודש ואומרים לך שיהיה מס של 20% על הזכיה. אבל פתאום, כשזכית בפרס הגדול אומרים לך שזכית יותר מדי ולוקחים לך 80% מס".
המשקיע דוד וינברגר אמר שזה בסדר לשנות את חוקי המס במדינה, אך לדבריו הבעייתיות היא בכך שהדבר נעשה באופן רטרואקטיבי. "ההשקעה בחיפושי נפט היא לגיטימית. האמנתי שזו השקעה באוצרות טבע, השקעה לטובת המדינה והשקעה לטובתי - לא לחינם המדינה נתנה הטבות מס", אך הוסיף כי "הטבות המס רלוונטיות רק במקרה של תגלית" והדגיש בתוך כך את משמעות הטבת ניכוי האזילה, שאמורה להיות מבוטלת לפי המלצות ששינסקי, למשקיע הקטן.
"מדינת ישראל לא מממנת כלום, האם אנחנו לא זכאים לקבל את מה שהובטח לנו? האם המדינה רשאית לעשוק אותנו?", שאל וינברגר. לדבריו, שמה של הקרן החדשה לישראל, המזוהה עם הצד השמאלי של הקשת הפוליטית, צריך להיות 'הקרן לישראל חדשה' - "הם רוצים להחזיר אותנו לרוסיה הקומוניסטית... זה הלאמה נטו. האם חזרנו להיות ונצואלה? האם חזרנו להיות רוסיה? אני לא חושב שזה ראוי וזו הסיבה שיצאנו למלחמה".
"איך אני אמור ללמד את ילדי למלא הסכמים כשמדינת ישראל לא ממלאת הסכמים?" כך שאל המשקיע האחרון לדבר, דוד חי. חי התייחס לסקר אחרון שפורסם לאחרונה לפיו שלי יחימוביץ' מדורגת גבוה במפלגה: "שתתבייש מפלגת העבודה אם זה מה שיש לה מה להציע".
ההתייחסות ליחימוביץ' מגיעה יום אחרי מכתב שפרסמה חברת הכנסת אתמול, בו תקפה את האנשים מאחורי הקמפיין בטענה כי אין מדובר באמת במשקיעים קטנים וכי אופן התנהלותו של הקמפיין, שלא ידוע מי מממן אותו מעלה שאלות לגבי הזהות האמיתית של העומדים מאחוריו והאנטרסים שלהם.
גם היועץ מוטי מורל תקף את יחימוביץ' וטען כנגדה דברים דומים לאלה שהיא טענה אתמול נגד קבוצת המשקיעים. לדבריו, גם היא מופעלת מאינטרסים: "החברה לישראל חתמה עם חברת EMG. מעניין מי מגייס את שלי יחימוביץ' לשורותיו", מורל הוסיף כי כשאין ליחימוביץ' מה לומר "היא מתחילה להשמיץ ולהוציא לשון הרע, כאילו יצחק תשובה עומד מאחורי הקמפיין". מורל אמר כי המטרה של הקמפיין היא ביטול המלצות ועדת ששינסקי ולא שינויים. לדבריו, זו לא תהיה הפעם הראשונה לכך.
מורל התייחס לשאלות העיתונאים לגבי קיומו של קשר בין קבוצת המשקיעים שהוא מייצג לבין יצחק תשובה. מורל ענה: "מעניין שאותה שאלה באה משישה עיתונאים שונים. מישהו פה מנהל קמפיין שקרי. אם שלי יחימוביץ' תודיע כי היא מורידה את החסינות שלה, היא תחטוף תביעה מפה ועד אמריקה. זה שקר".
וינברגר הוסיף בהקשר זה כי "אותם חברי כנסת, חלק נכבד מהם - אותה יחימוביץ', אני בספק גדול אם היא קראה את דו"ח ששינסקי, אם היא יודעת מה ההבדל בין השותף המוגבל לשותף הכללי. זה פשוט פופוליזם... קיימת בורות מוחלטת בקרב הנבחרים שלנו בקשר להמלצות ששינסקי".

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
