עשו עלינו סיבוב - מס חשאי במסווה של אנרגיה ירוקה
לאחרונה אני נובר יותר ויותר במסמכי רגולציה ממשלתיים הנוגעים לאנרגיה ירוקה, וככל שעוברים עוד ועוד כאלו אל מול עיני - כך מתגבר לו ניחוח הקומבינה. הצטרפותה של ישראל לארגון ה-OECD מחייבת את הממשלה לעמוד ביעדי האנרגיה המתחדשת שמציב הארגון - עד כאן הכל נשמע כמו יוזמה מבורכת לחסכון באנרגיה ומניעת זיהום אוויר. אולם בישראל כמו בישראל - כשהכסף נכנס לתמונה הדברים מתחילים 'להתלכלך'. ממשלת ישראל מתחייבת כאמור לעמוד ביעדי אנרגיה ירוקה שהציב ה-OECD. בין היתר נדרש כי עד 2015 כ-7% מכלל ייצור האנרגיה במשק יעשה בדרכים ירוקות וכ-20% עד 2020. על מנת לקדם את הרפורמה ולדחוף את היזמים והמשקיעים להיכנס לתחום, החליטה הממשלה לספק להם סבסוד בתעריף הסופי. אתמקד בעסקי האנרגיה הסולארית ופחות באנרגיית רוח. בכדי להבין את ה"קומבינה", צריך לדעת כיצד עובד העסק בגדול: המשקיע שנכנס לתחום מתקין את הלוחות הסולאריים שרכש על גגות המבנים שברשותו או לחלופין על גגות אותם הוא שכר. בינתיים חברת החשמל, אשר בשליטה ממשלתית, מתחייבת לשלם עבור כל קילו וואט שמיוצר בתהליך ירוק בין 1.5 ל-1.9 שקלים. לצורך השוואה, מחיר קילו וואט שמיוצר בתהליך פחמי רגיל עולה לנו כיום כ-40 אגורות. חשבון פשוט מראה כי התשואה על האנרגיה הירוקה נעה בין 300% ל-400% מעל למחיר החשמל שמיוצר בתהליך פחמי, תשואה נאה למדי אשר שוררת גם בקרב המדינות האירופיות המובילות בתחום כגון צרפת גרמניה ואיטליה. לא זה רק זה, מדובר בחוזה סגור ל-20 שנה - היזם/משקיע מובטח לקבל את אותו תעריף למשך שני עשורים מרגע חתימת ההסכם. כאן עולה השאלה - מהיכן מגיע הכסף שמשלמת הממשלה ולאן בדיוק הוא הולך? הכסף כמובן מגיע מכיסו של משלם המסים, דבר שמקובל לכשעצמו שכן שבסופו של דבר אותו אזרח הוא שאמור להנות מהשימוש שעושה הממשלה באותם כספי מסים. אכן כך בישראל? ממש לא. בעוד הזרוע הימנית של הממשלה מלטפת את המשקיעים הירוקים ומשלשלת לכיסם מיליארדי שקלים, זו השמאלית שטומנת בחובה גם את חברת החשמל, מבשרת לצרכן הביתי על העלאת תעריפי החשמל הרגיל. נשמע לכם כמו אגדה או יצירה? אכן יצירתי, רק חבל שאתם אלו שמשמשים כחומר ביד ה"יוצר" - ממשלת ישראל. כך נוצר מצב שהצרכן הקטן משלם יותר מ-2 מיליארד שקלים (עד 2020) ישירות לכיסו של הטייקון, זה שיכול להרשות לעצמו להשקיע בתחום האנרגיה המתחדשת ולהשיא את רווחיו. בקיצור, בזמן שהאזרח הקטן יצא להשיג את לחמו - היה מי שדאג 'להשחיל' לו מס חדש במסווה של אנרגיה ירוקה. כשמסתכלים אל תוך התהליך, או יותר נכון על היעדר התהליך שמכתיבה הממשלה, אל הריקבון מצטרפת גם צחנה. מדוע לא מנצלים את המנוף האדיר של שוק האנרגיה המתחדשת על מנת לעודד את שוק העבודה ואת המשק הישראלי בכלל!? צריך להבין שמי שיכול להרוויח מעסקי האנרגיה המתחדשת הינם או חברות הנדל"ן הגדולות שבבעלותן גגות רבים היכולים לשמש להפקת אנרגיה ירוקה, או לחלופין אילי הון המסוגלים להשכיר שטחי גגות לצורך התקנת לוחות סולאריים. לאזרח הקטן לא ניתנת ההזדמנות להשתתף בחגיגה - ולמה? לצערי אני נאלץ להשתמש במה שנשמע לעתים כקלישאה: יחסי הון שלטון שמרחיבים עוד יותר את פער המעמדות שכבר קיים. הממשלה מסבסדת את הטייקונים שמייבאים את הלוחות הסולאריים ממדינות המזרח ומרחבי אירופה ישירות לגגות ישראל. אין שום תנאי מקדים שדורש ייצור מקומי או מעורבות כחול-לבן בתהליך, כזאת שתשדרג גם את המעמד הנמוך ותתרגם את מנופו של שוק האנרגיה לכדי צמצום האבטלה במשק והרחבת הפעילות הכלכלית. כבר לפני 25 שנה היה מי שידע לומר ש"האזרח הקטן נאלץ לשלם בגדול" (שלום חנוך, "מחכים למשיח", 1985). בפעם הבאה ש'מאכילים' אתכם בכותרות של אנרגיה ירוקה, כדאי שתוודאו שאין בה כתמים שחורים.
חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי
האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין
האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין.
הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים.
הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.
להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:
• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.
- מי יציל את העו"ש שלכם ומה הריבית שתקבלו על היתרה בחשבון?
- דיסקונט רוכש את חלקה של שופרסל בפייבוקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.
שיא כל הזמנים: מעל 51 מיליארד שקל בהוצאות כרטיסי האשראי ביולי
הנתונים של שב"א מצביעים על עלייה חדה בצריכה לאחר מבצע "עם כלביא", הכולל שיאים גם בעסקאות אונליין ופיזיות, עם זינוק דו-ספרתי בכל התחומים המרכזיים
החזרה לשגרה אחרי יוני הרווי באי ודאות ביטחונית באה לידי ביטוי בולט במספרים של שב"א שירותי בנק אוטו -1.21% , כאשר ביולי 2025 נרשם שיא כל הזמנים בהוצאות הציבור בכרטיסי אשראי, עם סכום כולל של כ-51.8 מיליארד שקל, עלייה
של 11.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מדובר בפעם הראשונה שהיקף ההוצאות החודשי חוצה את רף 50 מיליארד השקלים.
ממוצע ההוצאות היומי עמד על 1.671 מיליארד שקל, זינוק של 20.3% לעומת חודש יוני, שבו התנהלה הלחימה במסגרת מבצע "עם כלביא" מול איראן. גם ביחס
למאי האחרון, השיא הקודם, מדובר בעלייה של 8.8%. לפי מנכ"ל שב"א איתן לב-טוב, מדובר ב"תיקון בהיבט של הצריכה במשק" שמבטא חזרה מהירה של הביקושים.
גם בעסקאות הפיזיות, המתבצעות בבתי עסק, נרשמה רמת שיא, 21.3 מיליארד שקל, עלייה של 10.3% לעומת אשתקד. הממוצע היומי עמד על 687 מיליון שקל, כמעט כמו השיא שנרשם באפריל השנה.
כמעט מיליארד שקל ביום באונליין
שיאים נרשמו גם בפילוח בין סוגי העסקאות: בעסקאות אונליין עמד היקף ההוצאות החודשי על 30.494 מיליארד שקל, עלייה של יותר מ-13% לעומת יולי 2024, ובפעם הראשונה
מעל רף 30 מיליארד. הממוצע היומי בעסקאות אונליין היה קרוב למיליארד שקל, 983.7 מיליון, עלייה של 20.1% לעומת יוני.
- שיאים חדשים בהוצאות הישראלים בכרטיסי אשראי - על מה הם מבזבזים?
- אתם מכניסים 18,200 שקל ומוציאים 17,600 - איך אפשר לחיות ככה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנכ"ל חברת שבא, איתן לב-טוב: "בחודש יולי ראינו תיקון בהיבט של הצריכה במשק, וההוצאות בכרטיסי אשראי, בענפים המרכזיים, עלו בחדות, זאת לאחר שבחודש יוני המשק חווה הגבלות על פעילותו במהלך ימי מבצע 'עם כלביא'. הזינוק בהיקף ההוצאות של הציבור בעסקאות אונליין, המתבצעות ללא הצגת כרטיס, גורם לכך שאנו קרובים להיקף רכישות יומי באונליין של יותר ממיליארד שקל".
