אית'ן תורנטון, מייסד Mach Industries. קרדיט: רשתות חברתיות
אית'ן תורנטון, מייסד Mach Industries. קרדיט: רשתות חברתיות

גיוס של 100 מיליון דולר בגיל 21 בלבד, בדרך לשנות את מערך ההגנה העולמי

לאחר שבגיל 19 הקים את Mach Industries, וגייס לפי שווי של 335 מיליון דולר, אית'ן תורנטון בן ה-21 מגייס 100 מיליון דולר על פי שווי של 470 מיליון דולר, מקים תשתית ייצור חדשה לכלי נשק מונעי מימן ומעצב מחדש את עתיד הביטחון הלאומי

רן קידר | (2)
נושאים בכתבה Mach Industries סקויה

חברת Mach Industries, סטארטאפ ביטחוני צעיר בבעלות אית'ן תורנטון בן ה-21, גייסה השבוע 100 מיליון דולר נוספים, בסבב שותפות בהובלת Khosla Ventures ו-Bedrock Capital, ובהשתתפות המשקיעה הוותיקה Sequoia. בכך מגיע סך הגיוסים של החברה לכ-185 מיליון דולר, בשווי שוק של כ-470 מיליון דולר. 

הסבב החדש מהווה עלייה מתונה יחסית בשווי החברה. באוקטובר 2023, בעת גיוס סבב A, הוערכה Mach בשווי של 335 מיליון דולר לאחר ההשקעה. המשמעות היא ששווי של 470 מיליון דולר לאחר ההשקעה בסבב הנוכחי מגלם למעשה עלייה של 35 מיליון דולר בלבד במשך שנה וחצי – עלייה צנועה שמעידה אולי על זהירות מצד המשקיעים, למרות ההתרשמות הכללית מהחברה.

עם זאת, בשנה האחרונה צמחה החברה מ-20 עובדים ל-140. לב ליבה של החדשנות של Mach נמצא בשימוש בדלק מימני – דלק קל, זמין לייצור בשטח. המימן מאפשר הגדלה דרמטית של טווחי פעולה, מהירות, וזמן שהייה באוויר. ובאמצעותו החברה מפתחת שלוש מערכות נשק מתקדמות: כטב"ם מונע סילון קל משקל בעל המראה ונחיתה אנכיים בשם Viper, שאינו דורש מסלול המראה; דאון שמיועד לטוס בגובה רב בשם Glide, עם יכולות פגיעה מטרות ממרחק של קילומטרים, בקצה האטמוספירה; ו-Stratos – לוויין אווירי לצורכי תצפית ותקשורתו הפועל בגבהים קיצוניים.


אב טיפוס בגראז' בגיל 16, שווי שוק של 470 מיליון דולר בגיל 21

החברה נוסדה רק בשנת 2023, לאחר שתורנטון עזב את לימודיו ב-MIT בעקבות זכייתו במלגת Thiel היוקרתית, אך סיפור ההתחלה מתחיל עוד קודם – בגיל 16, כאשר תורנטון החל לבנות אבי-טיפוס צבאיים במוסך בביתו. הוא המשיך לפתח טכנולוגיות במכון לינקולן, מוסד מחקר של MIT והממשל הפדרלי, עד שהבשילה ההחלטה להקים חברה משלו.

החזון של תורנטון: פתרון מקיף להגנה על ארה"ב ובעלות בריתה באמצעות מערכות הגנה מתקדמות מונעות מימן, כולל יכולות לטיפול באיום ההולך וגובר של טילים היפרסוניים, טילים שטסים במהירות העולה על פי חמש ממהירות הקול. תורנטון מציג גישה חדשנית שמהפכת לא רק את אופי כלי הנשק אלא גם את הדרך שבה הם מיוצרים,ממפעלים מבוזרים קטנים ועד עצמאות מלאה בשרשרת האספקה.

לדברי תורנטון, מטרת החברה היא "לפתח כלי נשק עם יכולת תקיפה בטווחים ארוכים מאוד". אך הצמיחה המהירה של החברה היתה חוויה סוערת, שכללה ריצה מהירה שחלקה רומנטית כשהוא והשותף המייסד בנו את הריהוט בחברה בעצמם, וחלקה כללה טעויות כמעט פטאליות שאחת מהן נבעה מחסכון בנהלי בטיחות שהובילה לפציעה חמורה של אחד מאנשי הצוות וכמעט לסגירת החברה, ועברה דרך שערוריית רשת קלה, בה האשימו את החברה שהיא משתמשת במנועים סיניים בכטב"מ שלה, Viper. 

כך או כך, החברה הכריזה על תוכניות להקמת המפעל הראשון שלה, Forge 1, מתקן ייצור בשטח של כ-10,700 מ"ר בעיר הנטינגטון ביץ', קליפורניה. המפעל עתיד לייצר את כלל המערכות של Mach, מקצה לקצה, תחת קורת גג אחת. שלב הייצור מגיע לאחר שהחברה השיגה חוזים משמעותיים, כולל מול זרוע של הצבא האמריקאי, AAL, שבחרה בה לפיתוח טיל שיוט מדויק בעל יכולת המראה אנכית, ושלב טיסות הניסוי הראשונות כבר בוצע בהצלחה. 

הסטארטאפ של תורנטון מסמל את תחילתו של עידן חדש בתעשיית הביטחון: שילוב בין חדשנות טכנולוגית קיצונית לבין קצב ייצור מהיר ועמיד. בכך Mach חורגת ממסגרות החשיבה המסורתיות של קבלני הביטחוניים ומציעה פתרונות רלוונטיים לעולם בו מערכות בלתי מאוישות, אינטליגנציה מלאכותית והיפרסוניקה הופכות לנורמה. 

ודבר נוסף שתורנטון ו-Mach מביאים איתם זה רוח יזמית של המצאות בגראז', עם סיפור שלא נשמע במשך זמן רב ומתחבר לאתוס של מיקרוסופט, אפל וגוגל. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 22/06/2025 23:39
    הגב לתגובה זו
    התוכניות של החברה שלו כנראה כבר נגנבה על ידי הסינים והצפון קוריאנים ...
  • 1.
    יאצק 19/06/2025 21:54
    הגב לתגובה זו
    מרכז ליכוד ממנה יור לתעשיה הצבאית כדי לעשות קומבינות בפריימריז.
עופר שחם, מג'סטיק לאבס (טל גבעוני)עופר שחם, מג'סטיק לאבס (טל גבעוני)

סטארטאפ ישראלי רוצה להתחרות באנבידיה; איפה הצניעות?

מג'סטיק לאבס, שהוקם בסוף 2023 ופועל בישראל ובארה"ב, מגייס 100 מיליון דולר

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה

הסטארט-אפ מג'סטיק לאבס, שהוקם בסוף 2023 ופועל בישראל ובארה"ב, מגייס 100 מיליון דולר, בסבב סיד ובסבב A, בהובלת קרנות ההון סיכון Lux Capital ו-Bow Wave Capital ובהשתתפות קרנות נוספות ובהן Grove Ventures, Hetz Ventures, QP Ventures, TAL Ventures ו-SBI היפנית. החברה, המנוהלת על ידי עופר שחם, מכוונת למטרה שאפתנית - לערער על הדומיננטיות של אנבידיה בתחום שבבי הבינה המלאכותית לדאטה סנטרס. נראה שהיעד הזה הוא רחוק מביצוע. עם כל הכובד - הדרך שלם מאוד ארוכה. 

ליבת הפיתוח של מג'סטיק היא שבב לרבות שרתים ייעודיים לבינה מלאכותית שכוללים את מעבד ה-GPAIU ( General Purpose AI Unit). המערכת נועדה להחליף שרתי GPU מסורתיים כמו אלו שמספקות אנבידיה או גוגל, תוך מענה לבעיה כרונית בתחום, צוואר הבקבוק בזיכרון. מג'סטיק מבטיחה להציע קיבולת זיכרון גבוהה פי 1,000 ביחס לשרתים הקיימים, תוך שיפור בביצועי המחשוב וביעילות האנרגטית.

במרכז האתגר הטכנולוגי שמנסה מג'סטיק לפתור עומד "קיר הזיכרון" – מונח מוכר בעולם המחשוב המתאר את הפער ההולך וגדל בין מהירות העיבוד של מעבדים לבין קצב גישתם לזיכרון. ככל שהמודלים גדלים, כך הופך הגישה המהירה לזיכרון לצוואר בקבוק חמור יותר, שמוביל להאטה ואף לצריכת חשמל גבוהה במרכזי המידע. לשם השוואה, כרטיסי GPU של אנבידיה מסדרה H100 מגיעים כיום לנפח זיכרון של עד 192 ג'יגה-בייט, מה שמחייב התקנת מערכים עצומים כדי לתמוך במודלים עתירי נתונים.

שחם, מנכ"ל מג'סטיק, מביא עמו ניסיון רב-שנים בתחום פיתוח שבבים. בעברו הוביל את קבוצת השבבים של גוגל שעסקה בטלפונים חכמים ודאטה סנטרים, ובהמשך עמד בראש קבוצת הפיתוח של מטא לפיתוח שבבים עבור מוצרי מציאות רבודה. עמו הקימו את מג'סטיק גם מאסומי ריינדרס ושה ראבי, שותפיו לשעבר בגוגל ובמטא. לדברי שחם, הצוות מגיע עם "הבנה עמוקה של החולשות במבנה השרתים הקיים ובצרכים העתידיים של תשתיות AI".

החזון של מג'סטיק כולל פיתוח חומרה חדשה והתאמה לתוכנות קיימות. אחד ממוקדי הכוח של אנבידיה הוא סביבת התוכנה Cuda, שמאפשרת הרצה יעילה של מודלים על גבי החומרה שלה. עם זאת, בשנים האחרונות צמחו פלטפורמות קוד פתוח מתחרות, כמו PyTorch, OpenXLA ו-TVML, שמפחיתות את התלות באנבידיה ומאפשרות לחברות כמו מג'סטיק להציע אלטרנטיבות פתוחות, גמישות וזולות יותר.

אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייבאלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייב

רשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל

שלושת המאגדים החדשים בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, מציבים את ישראל בלב זירת המחקר והפיתוח העולמית בתחומי איכות הסביבה, טכנולוגיות חישה וחומרה מתקדמת. מדובר ביוזמות רחבות-היקף שיחברו בין תעשייה, ממשלה ואקדמיה - ובהן חברות ענק כמו אנבידיה, רפאל, אלביט והתעשייה האווירית, לצד מכון ויצמן, מכון וולקני והאוניברסיטה העברית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רשות החדשנות

רשות החדשנות הודיעה על השקת שלוש תכניות דגל בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, במסגרת מאגדי מחקר יישומי שנועדו להעניק לתעשייה הישראלית יתרון תחרותי וליצור אימפקט כלכלי וסביבתי משמעותי. שלושת המאגדים - Green Soil, DiamondSEMI IL ו-NDT - ממוקדים בליבת החדשנות הישראלית: טכנולוגיות סביבתיות, רכיבי חומרה מתקדמים ומדע החומרים.

ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, מסביר כי "שלושת מאגדי הדגל החדשים שאישרנו הם ביטוי עוצמתי ליכולת של ישראל לקחת את המדע והידע המצטבר באקדמיה ולהפוך אותו למנועי צמיחה כלכליים ותעשייתיים אמיתיים. הם מדגימים את העומק והבשלות של החדשנות הישראלית: מההתמודדות עם אתגרי הסביבה והאקלים דרך פיתוח רכיבים מבוססי יהלום שיכולים לשנות את תעשיית המוליכים למחצה ועד טכנולוגיות חישה ובדיקה מתקדמות שמציבות את ישראל בלב המהפכה התעשייתית הבאה".

"המאגדים האלה מראים איך השקעה ממשלתית חכמה, ממוקדת וארוכת טווח יכולה להצמיח ידע חדש, ליצור יתרון טכנולוגי ולבנות תשתיות של מצוינות שישרתו את הכלכלה הישראלית לשנים רבות קדימה. זהו בדיוק השילוב הייחודי של מדע, תעשייה וחזון שמבדיל את ישראל משאר העולם ומאפשר לה להיות לא רק מעצמת סטארט-אפים, אלא מעצמת עומק טכנולוגי גלובלית".

"האתגר האמיתי שלנו כיום הוא להמשיך לייצר חדשנות שמבוססת על ערך אמיתי - על מדע, על תעשייה ועל יכולת יישומית. זהו השלב בהתפתחות של ההייטק הישראלי - המעבר מהמהירות אל העומק, מהמוצר הבודד אל תשתיות שמעצבות את העתיד".

שלושת מאגדי הדגל: טיהור קרקעות, רכיבי מוליכים למחצה מבוססי יהלומים וטכנולוגיות בדיקה

Green Soil היא תכנית לפיתוח טכנולוגיות ביולוגיות לטיהור קרקעות ומי תהום מזיהומים קשים, בהם PFAS (תרכובות כימיות עמידות), חומרי נפץ ודלקים. הפיתוח מבוסס על שימוש בחיידקים ובמרכיבים ביולוגיים מותאמים לפירוק מזהמים בשטח עצמו ובעומק הקרקע, תוך שילוב שיטות החדרה וניטור מתקדמות. התכנית מאגדת 10 חברות ו-16 קבוצות מחקר ובהן אלביט, נטפים, בז"ן, נצר השרון ומכון וולקני, וצפויה לפתוח לשוק הישראלי והעולמי הזדמנויות בהיקפים של מאות מיליארדי דולרים.