אז איך מלבינים הון בישראל של שנת 2007?
הלבנת הון, בניגוד למה שנהוג לחשוב, אינו נושא קשור (עדיין) לאי תשלום מס הכנסה. להיפך, חלומו של כל מלבין הון מתחיל הינו להגיע למצב שבו יקים "חברת קש" דרכה ישלם מסים על הכנסותיו מפשיעה ובכך יוכל להציג הכנסותיו כאילו הושגו בדרך ישרה, על מנת להעלות את רמת חייו.
כלומר, הון מולבן הינו כסף שמקורו בפשיעה חמורה שעבר תהליך שמעניק לו מראה של הון שהגיע ממקורות לגיטימיים.
להלן תרחיש להלבנת הון פרי דמיונו של המחבר:
רון (שם בדוי) הינו ראש עיר בישראל אשר נוהג מדי פעם לאשר פרויקטי בניה תמורת שוחד. כמו כן, רון נוהג להטות מכרזים עירוניים לטובת המרבה במתן השוחד. כאשר רון יסיים את הקדנציה כראש עיר יצטברו ברשותו כמה עשרות מיליוני דולרים בחשבונות בנק שונים באיי קיימן ואורוגוואי ובשאר מדינות בהן הפיקוח על המערכת הבנקאית רופף.
רון, שמתלבט מזה שנים אם ירכוש דירה במגדל מגורים יוקרתי, או שמא יבנה ווילה עם בריכה ליד ביתו של בינימין נתניהו בקיסריה, מחליט בסופו לרכוש את דירת הפנטהאוז בפרויקט היוקרה בעירו, ושתוכניותיו אושרו על ידו באופן חריג בעת כהונתו כראש עיר.
אלא שאז רון מבין כי על מנת לממש את חלומו, יאלץ להעביר כספים רבים שיגרמו לאנשי החוק לתהות על מקור הכסף. רון מרגיש חסר אונים מכך שאינו יכול להשתמש בכל ההון שצבר במהלך כהונתו כראש עיר ומחליט כי הגיע העת להלבין את הכסף.
בפני רון עומדות מספר דרכים להלבין את כספו, להלן שתי דוגמאות נפוצות:
1. קבלת ההון במסווה של הלוואה: רון יכול לפנות לבנק העוסק בהלבנה באחד ממקלטי המס בעולם, כגון איי קיימן או אורוגוואי, בו הפקיד את כספי השוחד ולבקש לקבל "הלוואה" כנגד הכספים המופקדים בחשבון.
למעשה זוהי הלוואה שלא מיועדת לפירעון. רון מפקיד לצורך הדוגמא מיליון דולר ומקבל "הלוואה" נגדית בסך 900 אלף דולר. 100 אלף דולר יישארו בידי הבנק כעמלה. אם "יבואו" רשויות החוק הישראליות וישאלו את רון על מהות 900 אלף הדולרים שנכנסו לחשבונו הישראלי יוכל תמיד להציג שמקור הכסף ב"הלוואה" "כשרה".
נציין בהקשר זה, כי ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון, נחשד בעבר בעבירה מסוג זה כשקיבל הלוואה מידידו סיריל קרן.
2. רון יכול לבקש "לעבוד" כ"יועץ" עבור האדם ששילם לו את השוחד בעבר. רון ידווח כי האדם לו הוא "מייעץ" "משלם" לו סכום מופרז. חוקי לכאורה, אבל מאד מסריח.
גלעד שרון נחשד בעבר כמי שקיבל כספי שוחד עבור אביו כש"עבד" כיועץ עבור הקבלן דוד אפל.
ולדוגמא נוספת: איגור היה איש עסקים רוסי-צרפתי שהזדמן לו לבצע עסקת נשק גדולה עם קבוצת מחתרת אפריקנית. כתוצאה מהעסקה נוצר לאיגור רווח הון של חמש מאות מיליון דולר, אך מאחר ולא יכול היה להפקיד את ההון בבנק הצרפתי הקרוב למקום מגוריו, ביקש מאנשי המחתרת האפריקאית לקבל את התמורה ביהלומים.
איגור עלה לישראל מכוח חוק השבות והקים חברה למסחר ביהלומים בבורסה ליהלומים ברמת-גן. הוא אף הודיע לרשויות, כי קיבל באשראי של מיליון דולר ממכרה היהלומים באפריקה, וכי בכוונתו לייבא יהלומים בשווי של מיליון דולר.
בפועל איגור ייבא יהלומים בשווי 500 מיליון דולר, למרות שדיווח על יהלומים בשווי מיליון דולר בלבד, אך איש לא בחן את הסחורה.
לאחר חודש דיווח איגור למדינה, כי ליטש את היהלומים לאיכות כל כך גבוהה עד שהצליח למוכרם תמורת 500 מיליון דולר, כלומר ייצר רווח הון של 499 מיליון דולר. איגור שילם מס הכנסה בשמחה רבה וכיום באפרשותו לסייע לכל עניי עירו.
ולדוגמא האחרונה: זאב (שם בדוי), לשעבר יבואן מוביל של כימיקלים ממריצים לצריכה פרטית, התחיל את עסקיו כאיש מכירות בתחום ובשל כישורי ההפצה וההרתעה שהקרין הצליח לקדם את עסקיו במהרה עד שהגיע למצב בו הוא מייצר רווח שנתי של עשרות מיליוני דולרים.
על מנת להצדיק את מקורות ההכנסה שלו, הקים זאב קיוסקים לכל אורכו של ציר תנועה ראשי הומה אדם בתל אביב במרחק של כעשרים מטרים זה מזה.
מדי יום שלח זאב את 'אנשי הפצת הכימיקלים' שלו לקיוסקים שברשותו על מנת שיפקידו את הפדיון היומי שעשו.
הקיוסקים דיווחו על ההכנסות מעסקי הכימיקלים כאילו היו הכנסות ממכירת מוצרי המכולת הרגילים. בעקבות ההצלחה המסחררת של זאב בתחומו, החליט לפרוש בשיא וכעת הוא שוהה בארה"ב לצורך חופשה מעסקיו. רשויות למניעת הלבנת הון ומימון טרור הינו גוף מודיעיני הפועל במרץ בכל רחבי העולם על מנת למנוע פעילויות מהסוג שתואר לעיל.
בימים אלו שוקדים ברשות למניעת הלבנת הון על שינוי החוק הקיים בנושא על מנת להקשות על העבריינים. אך אין לשכוח כי אלו בשל המבנה הארגוני בו הם פועלים – מסתגלים ומשנים את דרכי פעולתם במהרה על מנת להמשיך לשרוד.
מתי הריבית תתחיל לרדת?
הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות?
בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.
אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%
האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%, אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה
שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו.
הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.
- כצפוי: בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה - 4.5%
- בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה; ירידה בתחזית הצמיחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
