כוננות ספיגה: האם המפולת בדולר-שקל תתחדש? הנה הצפי של פסגות ולידר

השבוע החולף היה אחד הסוערים בשוק המט"ח המקומי מזה תקופה ארוכה. המטבע האמריקני נכנס למצב של מפולת שבועית ורשם שפל של מעל שנתיים מול השקל כשצלל במהלך המסחר ביום רביעי האחרון לרמה של 3.64, וזאת בניגוד למגמת התחזקותו של הדולר מול סל המטבעות בעולם. מה שמנע את המשך ההתרסקות במטבע האמריקני היה התערבותו האגרסיבית של בנק ישראל בשלב המסחר הרציף שהצליחה לרסן משמעותית את הירידה והביאה להיפוך מגמה, שנמשכה גם ביום למחרת (ה') אודות לעזרתו של בנק ישראל שהמשיך לפעול בהיקף של מאות מיליוני דולרים. דולר רציף

בתוך כך, בכירי בנק ישראל העבירו מסרים לסוחרי המט"ח גם בעצם פעולתם האגרסיבית ועצירת הירידה בדולר וגם כאשר הצהירו לגבי המשך פעולתם. כך לדוגמה, סגנית הנגידה, נדין בודו-טרכטנברג אמרה בראיון לאתר 'רויטרס' כי "התערבות בשוק המט"ח נמצאת לחלוטין על השולחן ואנחנו נמשיך להתערב אם נראה שהתחזקות השקל פוגעת בכלכלה. אנחנו מרגישים שיש אפקטיביות להתערבות מצידנו".

בנוסף, אנדרו אביר, האיש שמנהל בבנק ישראל את רכישות המט"ח, אמר כי "הועדה המוניטרית לא אמרה לחטיבת השווקים "110 מיליארד דולר זה משהו שאסור לעבור". בעצם כך הבהיר אביר כי לבנק ישראל עדיין קיימת האפשרות לפעול גם כאשר יתרות המט"ח שמחזיק עלו לראשונה מעל רף 100 מיליארד דולר.

כעת נשאלת השאלה - לאן מכאן? האם בנק ישראל ימשיך להזרים מאות מליונים ולהתערב בצורה מאסיבית במטרה לבסס את הדולר מעל רף 3.70 שקל או שמא כיוון הדולר מטה אינו נמנע וידיהם של סוחרי המט"ח על העליונה. הנה תחזיות הכלכלנים:

• הדולר מאבד 1%, התממש 2.5% ביומיים
• אחרי הזינוקים בוול סטריט: הדולר יורד ב-1.2% - 3.77 שקל

פסגות בית השקעות: "נדגיש שבטווח הקצר מאוד (מספר ימים לכל היותר) לרכישות של בנק ישראל יכולה להיות השפעה אך השפעה הזו תפוג מהר מאוד כאשר הרכישות מעוקרות. כלומר, כאשר בנק ישראל רוכש דולרים הוא למעשה מזרים שקלים למערכת הפיננסית. על מנת שכמות הכסף במשק לא תגדל באופן משמעותי ותייצר אינפלציה ו/או עליית מחירי נכסים ו/או עלייה בתיאבון לסיכון, בנק ישראל "סופג" את אותם השקלים חזרה. תהליך זה נקרא "עיקור", בנק ישראל טוען שזה מה שהוא עושה והעדויות מלמדות שהוא אכן מתבצע בפועל".

"פה מגיע הקאטץ'. בשנים האחרונות מתקיים ויכוח לגבי מה משפיע יותר על השווקים: כמות הכסף עצמה או הזרם שלה (כלומר השינוי בה). ויכוח זה היה סוער במיוחד בכל הנוגע להרחבות הכמותיות השונות כאשר הבנקים המרכזיים גילו שהמדיניות שלהם לא ממש עובדת למרות שהמאזנים שלהם הולכים ומתנפחים ללא היכר. כמו כל ויכוח בין כלכלנים גם לוויכוח הזה אין תשובה חד משמעית אבל נראה שהכף נוטה לכיוון של הזרם. בהתאם, להערכתנו אם בנק ישראל מעקר את הרכישות שלו, לאחר העיקור זרם השקלים והדולרים במשק נותר ללא שינוי (בהינתן שהתנאים הכלכליים לא השתנו) ולכן גם שער החליפין צריך להיוותר ללא שינוי. השורה התחתונה: כדי להחליש את השקל לאורך זמן בנק ישראל צריך לבצע הרחבות מוניטריות נוספות, מה שהוא לא צפוי לעשות בסביבה הכלכלית הנוכחית. לכן, כל עוד המשק הישראלי נראה טוב השקל ימשיך ליהנות מרוח גבית".

לידר שוקי הון: "עם פרסום נתוני התוצר לרבעון הרביעי של 2016 (צמיחה של 6.2%) לפני שבועיים הלחץ לייסוף בשקל התגבר. שוק המט"ח מבין היטב שגם אם לא צפויה העלאת ריבית בקרוב, ההצדקה להמשיך במלחמת המטבעות במשק בצמיחה מהירה עם גידול של 11.2% ביצוא, כבר פחות משכנעת. כמובן שבנק ישראל לא שמח לייסוף חד ומהיר אך נדמה שהנכונות להילחם נגד כוחות השוק קטנה".

• מה צריכה נור כדי להיות רווחית? - ראיון עם משה נור
• השווי של אורבניקה נחתך - מה המכפיל שלה עכשיו?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

"המשמעות של ניתוח זה ברורה: הלחץ לייסוף בשקל צפוי להימשך בחודשים הקרובים. נגד גורמי המאקרו הבסיסיים התומכים בשקל חזק קשה להתווכח. הייסוף בשקל הינו תולדה של גורמים מאקרו כלכליים בסיסיים, כולל עודף בחשבון השוטף (3.9% תוצר בשנת 2016) והשקעות ריאליות נטו (כ-3% נוספים). ישראל נהנית מכניסת הון נטו חיובי בהיקף גדול, בפרט השקעות בענפי הטכנולוגיה העלית כולל מכירת חברות הזנק".

לאומי שוקי הון: "מצב העניינים של שער החליפין משקף את ההשפעה החזקה של גורמים בסיסים, ארוכי טווח, התומכים בתיסוף השקל ואת הנסיון להתמודד עם מצב זה באמצעות כלי קצר טווח -  התערבות במסחר במט"ח. אי התאמה זו, שבין האופי ארוך הטווח של גורם התיסוף לעומת האופי קצר הטווח של כלי ההתמודדות עם הבעיה, יוצר מצב של עלות יקרה של ניהול יתרות מט"ח בהיקף אדיר של כמאה מיליארד דולר מחד ואפקטיביות מועטה מאוד של השימוש בכלי זה. יש כאן, ככל הנראה, כשל של ממש באי התאמת הכלי לבעיה".  לכתבה המלאה.

בבנק לאומי כתבו בסקירה שפורסמה ביום רביעי האחרון כי קיימת אפשרות להעלאת ריבית ראשונה בישראל במהלך השליש האחרון של 2017. "במבט קדימה, אנו מעריכים כי קיימת אפשרות להעלאת ריבית ראשונה בישראל לקראת סוף השנה. יש להדגיש כי תנאי הרקע ההכרחיים לאפשרות של העלאת ריבית, כוללים: חזרת האינפלציה (בעיקר הצפויה) לתוך תחום יעד יציבות המחירים, מספר העלאות ריבית בארה"ב והמשך התרחבות של הפעילות הכלכלית הריאלית במשק. בטווח הארוך יותר, ייתכן כי קצב העלאת הריבית בישראל עשוי להיות מעט מהיר יותר מזה שחוזה חטיבת המחקר של בנק ישראל (0.50% בסוף 2018), כיוון שהתפתחות זו עשויה להוביל לפתיחת פער ריביות משמעותי מול ארה"ב, דבר אשר עלול להוביל לתנודתיות חדה יחסית בשווקים השונים – שוק ההון והמט"ח", כך נכתב בסקירה.