התפטרות בורגס - בפסגות מניחים מה הסיבה האמיתית

אילנית שרף: "רצון של המנכ"ל היוצא להגדיל את הפעילות בחו"ל ולבצע רכישות על מנת להקטין את התלות בים המלח - לא בא בקנה אחד עם הרצונות של הבעלים"
גיא בן סימון | (3)

התפטרותו של סטפן בורגס מניהול חברת כיל של עידן עופר מעלה לא מעט תהיות. האם מדובר בהטרדה מינית לכאורה או שמא האסטרטגייה של בורגס לא התאימה עוד לבעל השליטה. בבית ההשקעות פסגות סיפקו התייחסות לפרשה, ובשורה התחתונה כותבים כי זהות המנכ"ל לא תשנה את המציאות בשווקים לפיה כמות האשלג שמספקת כיל לא מספיק גדולה כדי לעשות כך.

וכך כתבה האנליסטית אילנית שרף מפסגות: "שיחה עם החברה לא הועילה ביום שישי ורק הוסיפה ערפל סביב נושא העזיבה הפתאומית כאשר הכתבות בדבר הסיבות לעזיבתו רק הגבירו את סימני השאלה, והובילו אותנו לשאול שאלות לא רק סביב סיבת העזיבה האמתית אלא גם סביב תפיסת השוק את האמירות של החברה בנוגע לעזיבה וחוסר האמון שעשוי להירקם סביב הנושא. אנחנו כמובן לא יודעים לספק תשובות ולהצביע על הסיבה האמתית אבל כשמנכ"ל עוזב טרם סיים לעצב מחדש וליישם את האסטרטגיה הרב שלבית שהוא מנהיג מיום כניסתו לתפקיד, לאחר שיו"ר הקבוצה עזב מספר חודשים לפני, אנחנו בוחרים להניח שסיבת העזיבה אינה קשורה בסיבות אישיות והיא כנראה נובעת בשל חוסר הסכמה פנימית לגבי המשך התכנית האסטרטגית של קבוצת כיל, כפי שהנהיג אותה עד כה המנכ"ל היוצא".

"נוכח מצב שוק הדשנים בשנים האחרונות והעלייה הצפויה בהצעים בשנים הבאות, שם לו בורגס למטרה לצמצם את ההוצאות בקבוצה ולשנות מיקוד. שינוי מיקוד בתוכנית האסטרטגית נקבע בשני רבדים: גידול הפעילות מחוץ לישראל בכדי להקטין תלות בזיכיון של ים המלח. הרובד השני  מתייחס לגידול בפעילות של דשנים מורכבים על חשבון פעילות דשני סחורות נוכח הירידה הדרמטית במחירים שנובעת בין היתר מגידול הצפוי בהיצעים".

הרצון של בורגס - לא הרצון של עופר

"לחברת כיל אין השפעה על שוק הדשנים, על הכמויות והמחירים. לכן  שינוי יכול להיות רק כתוצאה משינוי בתוך החברה וגם אז הוא מאוד מוגבל! הרי שורש הבעיה בתעשייה נובע מגידול בכמויות הפוטנציאליות בעתיד כתוצאה מהגדלת מכרות קיימים והקמה של מכרות חדשים. לכיל אין באמת יכולת לשנות את פני התעשייה ונראה כי הרצון של המנכ"ל היוצא להגדיל את הפעילות בחו"ל ולבצע רכישות על מנת להקטין את התלות בים המלח, כאשר המצב בתעשייה נראה לא יציב כרגע, לא בא בקנה אחד עם הרצונות של הבעלים. כן אפשר לציין את אסטרטגיית ההתייעלות ומיקוד בדשנים מורכבים כאסטרטגיה שאמורה לשפר את שולי הרווחיות של החברה, אך להערכתנו ההשפעה של מיקוד במוצרים מורכבים תבוא לידי ביטוי בדוחות של כיל כאשר רמת המחירים באשלג הינם סביב 200 דולר והיא כמעט ולא תהיה מורגשת ברמות מחירים של 400 דולר לטון. כלומר, מחירי האשלג ממשיכים להיות מאוד דומיננטיים ולקבוע את היקף הרווחיות של החברה ולכן לאסטרטגיה הזו יש השפעה מאוד מוגבלת ואת תוצאות הפעילות עדיין קובעת התנודה במחירי האשלג!".

"ההבנה שלנו שההצלחה של עקיבא מוזס נשענה על שוק בו רמות המחירים נסקו ואף הגיעו ל- 700 דולר לטון מובילה אותנו גם להבנה שהאתגר שהתמודד עמו בורגס בשנות כהונתו נשען על הנסיגה במחירי הדשנים לרמות שפל של העשור האחרון לכ-200 דולר והשינויים שהנהיג בורגס בתקופת כהונתו יכולת מוגבלת באשר לשינוי התוצאות. נזכיר רק ש-5 השנים האחרונות (השנים הרעות) בשוק הדשנים האחרונות היו בסימן מאבק החברות בירידה בביקושם כתוצאה מהרעה במצבם של החקלאים בשווקים הרלוונטיים, נוכח הירידה במחירי הסחורות החקלאיות ונוכח שינויים חדים שנרשמו ביחסי המטבעות המקומיים אל מול הדולר. אלו הובילו לירידה חדה במחירי הדשנים ובעיקר במחירי האשלג. 5 השנים הבאות (השנים היותר רעות?) צפויות להיות בסימן מאבק בעלייה בהיצעים כתוצאה מהרחבת מכרות קיימים ופתיחת מכרות חדשים שצפויים להוסיף כ- 12 מיליון טון אשלג עד שנת 2020".  

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    העיניים כואבות 03/12/2016 09:54
    הגב לתגובה זו
    כמה שטויות ב"כתבה" אחת??? בורגס לא עשה שום צעד על דעת עצמו, הכל היה מתואם היטב ומובל ע"י עידן עופר וניר גלעד. תבדקו את קו התעופה ת"א-לונדון ותבינו בעצמכם... והדירקטוריון? - הוא כלל גם את בורגס, גם את ניר גלעד, גם את נציגי החברה לישראל והמילניום - שבשליטת עידן עופר. עכשיו הדוברת הסמויה של כיל מנסה לשכתב את ההסטוריה! בושה וחרפה!!
  • 2.
    ולא אמרה כלום. מאמר אטום ועמום (ל"ת)
    אמרה הרבה 11/09/2016 20:34
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אורי 11/09/2016 16:27
    הגב לתגובה זו
    האסטרטגיה העיקרית שעידן עופר כפה על כיל מרגע השתלטותו על החברה היתה: הפסקת כל הפעולות שלא נחוצות מבחינתו לשאיבת כל המזומנים והרווחים לכיסו, זה התחיל בצמצום למעשה ל 0 של כל פעילות המחקר ופיתוח ,שכאשר היתה חברה ממשלתית כל הרווחים הופנו לזה . בתקופתו של בורגס , נוספה הברחת נכסים מסיבית ,שמומנה ע"י גיוס איגרות חוב במליארדי דולרים לפעולות סרק בתחום המיחשוב - "פרויקט הרמוניזציה" שרובו המוחלט בוצע באמסטרדם ונועד להעביר כסף דרך גבית דמי ניהול ושכירות מופרזים לעידן עופר(לפי אותם פטנטים נכלולים שהשתמש בצי"ם, בטר פלייס וחברת המכוניות), בתקווה שפרוייקט מחשוב זה יצור תלות במרכז זה במידה ולא יזכו בהמשך הזיכיון
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבורסה ננעלה באדום: ת"א ביטוח איבד 6.9%, הבנקים 4.5% - איי.סי.אל זינקה 4.8%

הבורסה ננעלה בירידות חזקות, כשהבנקים וחברות הביטוח בירידות חדות, לאור איומי שר האוצר, סמוטריץ', על הכפלת המיסוי על הבנקים במידה ויגלגלו את המיסוי לצרכנים; סאמיט ירדה לאור ירידת שווי נכסים בניו יורק, ובמקביל הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו של דה זראסאי, טורבוג'ן זינקה לאחר איזכור השם רפאל; ומי חברת האנרגיה המתחדשת שהורידה תחזיות ונפלה? 

מערכת ביזפורטל |

הבורסה ננעלה ביום אדום במיוחד, והפיננסים משכו את מדדי הדגל למטה, כשמספר גופים ירדו במהלך המסחר בשיעור דו-ספרתי, כולל הראל, מנורה, מזרחי ודיסקונט, אך לקראת הנעילה הירידות התמתנו מעט.  

 דווקא בכזה יום מעניין לראות את המניות שבכל זאת מצליחות לטפס.  ארן ארן 15.25%  מזנקת דו-ספרתית, ארן היא חברת מו"פ קטנה, היא מספקת שירותי פיתוח הנדסי לחברות בתעשיות שונות (רפואה, ביטחון, מים, פלסטיק), וגם משקיעה בסטארט-אפים, היא הודיעה על קבלת שתי הזמנות, האחת מחברה בטחונית ישראלית והשניה מחברה בטחונית בינלאומית לייצור מוצרים לשוק הבטחוני, בהיקף כולל של כ- 18.45 מיליון שקל, בנוסף להזמנה נוספת של כ-3 מיליון שקל.  בהזמנות ארן כותבת שנכללת גם הזמנה לייצור מוצר שנבחר על ידי הלקוח כפתרון ייחודי בתחום מערכות אוויריות בלתי מאוישות (רחפנים).

סאמיט סאמיט -4.78%   הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו נכסי דיור להשכרה של חברת דה זראסאי גרופ בניו־יורק, בהיקף של כ־450 מיליון דולר, והצעתה נבחרה כהצעה המובילה במסגרת הליך מכירה פומבית המתנהל כחלק מהליכי חדלות פירעון של דה זראסאי מול הבנק המממן. במקביל, עדכנה סאמיט על אינדיקציה לירידת שווי של 65-70 מיליון דולר בנכסי הדיור הקיימים שלה בניו־יורק, נתון שממחיש את הלחץ המתמשך בשוק המגורים האמריקאי.

טורבוג'ן טורבוג'ן 9.25%    זינקה היום אחרי שהודיעה על התקשרות עם רפאל כדי להשתמש במיקרו-טורבינה שעליה יש לרפאל קניין רוחני בשביל לעשות פיילוט עם חברה בטחונית, רפאל תקבל תמלוגים של 10% מההכנסות של הפרויקט. מכל ההודעה הזאת נראה שטורבוג'ן בעיקר משתמשת, לכאורה, בשם של רפאל כדי לקבל קרדיביליות מול מערכת הביטחון וגם השוק, נזכיר כי טורבוג'ן הודיעה שהיא בדרך לנאסד"ק: טורבוג’ן הגישה תשקיף ל-SEC

ג'ין טכנולוגיות 6.41%   דיווחה שנבחרה כספק יחיד לאספקת תשתית GenAI ארגונית לאחד משלושת גופי הבריאות הגדולים בישראל - לביזפורטל נודע שמדובר בקופת חולים מכבי. ההתקשרות המתוכננת היא לשלוש שנים וכוללת רישיון שימוש בפלטפורמה של החברה לצד שירותי פיתוח, התאמה, הטמעה וליווי מקצועי. נכון לעכשיו אין הזמנת עבודה מחייבת והמהלך כפוף לאישורים פנימיים אצל מכבי - ג׳ין טכנולוגיות תטמיע AI בקופ"ח גדולה - במי מדובר?



משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini

הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם מס; מה לעשות?

צרות של עשירים - משקיעים רבים סבורים שהשוק עלה מדי ורוצים לממש, אבל אז הם נזכרים במס על רווחים ומתחרטים - למה זו טעות ונאחל לכם לשלם כמה שיותר מסים על רווחים בבורסה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משקיע מס

אחרי שנה שבה שוק המניות המקומי רשם עליות חריגות ( שיא מאז 1992) ואחרי שנים שוול סטריט שוברת שיאים, אתם לא תשמעו אנשים שאומרים באמת שזה זמן מצוין להשקיע בבורסות. סליחה, טעות - אתם תקראו מנהלי השקעות, מנכ"לים, אנליסטים שאומרים שהשווקים ימשיכו לעלות, אבל הם לא אומרים את האמת שלהם, ואם כן - הם כנראה לא יודעים מה זה שוק מניות, מה זו מחזוריות ולא בטוח שהם יודעים לתמחר חברות ושווקים. וזה לא שאנחנו מבינים יותר, ממש לא, אלו מספרים, עובדות, זו מתמטיקה פשוטה. ככל שהשווקים עולים התמחור של הפירמות גבוה יותר וזה במבחנים שונים כמו - מכפילי רווח, מכפילי הון ועוד.

ההקדמה הזו חשובה למי שרואה את התחזיות של המומחים. אין באמת מומחים, יש פוזיציה ענקית שמחייבת את המומחה להאמין בעליות - זה הביזנס שלו. הוא חייב להיות אופטימי. מה שכן יש אלו בעלי שליטה שמממשים. שי את זה בלי סוף, ולמי הם מוכרים - לנו. פראיירים כנראה רק מתחלפים. הגופים המוסדיים מקבלים מאיתנו כסף גדול דרך הפרשות לפנסיה, גמל השתלמות ועוד וקונים מניות גם במחירים של פי 2-3 משנה שעברה, גם במכפילי רווח של 40. 

ומה אתם באופן ישיר עושים? כלומר בקרנות נאמנות, במניות וכו'? יש כאלו ומסתבר שהם רבים מאוד שאומרים לנו - "השוק יקר, טאואר הגיעה ל-90 דולר מכרתי חצי מהכמות, זינקה ל-100 מכרתי עוד חצי. קניתי באזור 32-33 דולר. אבל עכשיו היא ב-120 דולר. גם לא הרווחתי את העלייה הנוספת וגם שילמתי מס ענק".

בואו נחלק את הדילמה לשתיים: לתזמן את טאואר בשיא - אף אחד לא יכול. לתזמן את המסים - כולם יכולים. 

משקיעים חוששים מ-FOMO, אבל ככל שהשוק עולה, הם משתכנעים למכור. הבעיה שאחרי שהם משתכנעים למכור יש דילמה חדשה. למכור עכשיו ולשם מס? זו היתה שנה מופלאה, אין כמעט ניירות שירדו, התיקים מפוצצים ברווחים וגם במס תיאורטי (מס של 25% על הרווח בעת המימוש). ברגע שתבוצע מכירה, המס התיאורטי יהפוך למס בפועל. 

ואז משקיעים רבים אומרים - נחכה כבר לשנה הבאה, ודוחים את העסקה. הכל יכול להית בעתיד - אולי יתברר שהם צדקו, אבל זו חוכמה שבדיעבד.