התפטרות בורגס - בפסגות מניחים מה הסיבה האמיתית
התפטרותו של סטפן בורגס מניהול חברת כיל של עידן עופר מעלה לא מעט תהיות. האם מדובר בהטרדה מינית לכאורה או שמא האסטרטגייה של בורגס לא התאימה עוד לבעל השליטה. בבית ההשקעות פסגות סיפקו התייחסות לפרשה, ובשורה התחתונה כותבים כי זהות המנכ"ל לא תשנה את המציאות בשווקים לפיה כמות האשלג שמספקת כיל לא מספיק גדולה כדי לעשות כך.
וכך כתבה האנליסטית אילנית שרף מפסגות: "שיחה עם החברה לא הועילה ביום שישי ורק הוסיפה ערפל סביב נושא העזיבה הפתאומית כאשר הכתבות בדבר הסיבות לעזיבתו רק הגבירו את סימני השאלה, והובילו אותנו לשאול שאלות לא רק סביב סיבת העזיבה האמתית אלא גם סביב תפיסת השוק את האמירות של החברה בנוגע לעזיבה וחוסר האמון שעשוי להירקם סביב הנושא. אנחנו כמובן לא יודעים לספק תשובות ולהצביע על הסיבה האמתית אבל כשמנכ"ל עוזב טרם סיים לעצב מחדש וליישם את האסטרטגיה הרב שלבית שהוא מנהיג מיום כניסתו לתפקיד, לאחר שיו"ר הקבוצה עזב מספר חודשים לפני, אנחנו בוחרים להניח שסיבת העזיבה אינה קשורה בסיבות אישיות והיא כנראה נובעת בשל חוסר הסכמה פנימית לגבי המשך התכנית האסטרטגית של קבוצת כיל, כפי שהנהיג אותה עד כה המנכ"ל היוצא".
"נוכח מצב שוק הדשנים בשנים האחרונות והעלייה הצפויה בהצעים בשנים הבאות, שם לו בורגס למטרה לצמצם את ההוצאות בקבוצה ולשנות מיקוד. שינוי מיקוד בתוכנית האסטרטגית נקבע בשני רבדים: גידול הפעילות מחוץ לישראל בכדי להקטין תלות בזיכיון של ים המלח. הרובד השני מתייחס לגידול בפעילות של דשנים מורכבים על חשבון פעילות דשני סחורות נוכח הירידה הדרמטית במחירים שנובעת בין היתר מגידול הצפוי בהיצעים".
הרצון של בורגס - לא הרצון של עופר
"לחברת כיל אין השפעה על שוק הדשנים, על הכמויות והמחירים. לכן שינוי יכול להיות רק כתוצאה משינוי בתוך החברה וגם אז הוא מאוד מוגבל! הרי שורש הבעיה בתעשייה נובע מגידול בכמויות הפוטנציאליות בעתיד כתוצאה מהגדלת מכרות קיימים והקמה של מכרות חדשים. לכיל אין באמת יכולת לשנות את פני התעשייה ונראה כי הרצון של המנכ"ל היוצא להגדיל את הפעילות בחו"ל ולבצע רכישות על מנת להקטין את התלות בים המלח, כאשר המצב בתעשייה נראה לא יציב כרגע, לא בא בקנה אחד עם הרצונות של הבעלים. כן אפשר לציין את אסטרטגיית ההתייעלות ומיקוד בדשנים מורכבים כאסטרטגיה שאמורה לשפר את שולי הרווחיות של החברה, אך להערכתנו ההשפעה של מיקוד במוצרים מורכבים תבוא לידי ביטוי בדוחות של כיל כאשר רמת המחירים באשלג הינם סביב 200 דולר והיא כמעט ולא תהיה מורגשת ברמות מחירים של 400 דולר לטון. כלומר, מחירי האשלג ממשיכים להיות מאוד דומיננטיים ולקבוע את היקף הרווחיות של החברה ולכן לאסטרטגיה הזו יש השפעה מאוד מוגבלת ואת תוצאות הפעילות עדיין קובעת התנודה במחירי האשלג!".
- לקראת זיכיון 2030: חלקה של המדינה ברווח מים המלח יגיע ל-50%
- איי סי אל בתוצאות מעורבות: "ההידרדרות במחירים הייתה מהירה מהצפוי אבל כעת יש התייצבות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"ההבנה שלנו שההצלחה של עקיבא מוזס נשענה על שוק בו רמות המחירים נסקו ואף הגיעו ל- 700 דולר לטון מובילה אותנו גם להבנה שהאתגר שהתמודד עמו בורגס בשנות כהונתו נשען על הנסיגה במחירי הדשנים לרמות שפל של העשור האחרון לכ-200 דולר והשינויים שהנהיג בורגס בתקופת כהונתו יכולת מוגבלת באשר לשינוי התוצאות. נזכיר רק ש-5 השנים האחרונות (השנים הרעות) בשוק הדשנים האחרונות היו בסימן מאבק החברות בירידה בביקושם כתוצאה מהרעה במצבם של החקלאים בשווקים הרלוונטיים, נוכח הירידה במחירי הסחורות החקלאיות ונוכח שינויים חדים שנרשמו ביחסי המטבעות המקומיים אל מול הדולר. אלו הובילו לירידה חדה במחירי הדשנים ובעיקר במחירי האשלג. 5 השנים הבאות (השנים היותר רעות?) צפויות להיות בסימן מאבק בעלייה בהיצעים כתוצאה מהרחבת מכרות קיימים ופתיחת מכרות חדשים שצפויים להוסיף כ- 12 מיליון טון אשלג עד שנת 2020".
- 3.העיניים כואבות 03/12/2016 09:54הגב לתגובה זוכמה שטויות ב"כתבה" אחת??? בורגס לא עשה שום צעד על דעת עצמו, הכל היה מתואם היטב ומובל ע"י עידן עופר וניר גלעד. תבדקו את קו התעופה ת"א-לונדון ותבינו בעצמכם... והדירקטוריון? - הוא כלל גם את בורגס, גם את ניר גלעד, גם את נציגי החברה לישראל והמילניום - שבשליטת עידן עופר. עכשיו הדוברת הסמויה של כיל מנסה לשכתב את ההסטוריה! בושה וחרפה!!
- 2.ולא אמרה כלום. מאמר אטום ועמום (ל"ת)אמרה הרבה 11/09/2016 20:34הגב לתגובה זו
- 1.אורי 11/09/2016 16:27הגב לתגובה זוהאסטרטגיה העיקרית שעידן עופר כפה על כיל מרגע השתלטותו על החברה היתה: הפסקת כל הפעולות שלא נחוצות מבחינתו לשאיבת כל המזומנים והרווחים לכיסו, זה התחיל בצמצום למעשה ל 0 של כל פעילות המחקר ופיתוח ,שכאשר היתה חברה ממשלתית כל הרווחים הופנו לזה . בתקופתו של בורגס , נוספה הברחת נכסים מסיבית ,שמומנה ע"י גיוס איגרות חוב במליארדי דולרים לפעולות סרק בתחום המיחשוב - "פרויקט הרמוניזציה" שרובו המוחלט בוצע באמסטרדם ונועד להעביר כסף דרך גבית דמי ניהול ושכירות מופרזים לעידן עופר(לפי אותם פטנטים נכלולים שהשתמש בצי"ם, בטר פלייס וחברת המכוניות), בתקווה שפרוייקט מחשוב זה יצור תלות במרכז זה במידה ולא יזכו בהמשך הזיכיון
יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”
הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9% הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.
בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”
גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.
- מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
- ירון יעקובי עושה סיבוב נוסף על מחזיקי המניות באוגווינד - קונה בהנפקה פרטית בהנחה של 62%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”
עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עליו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה
עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה
אל על יו"ר אל על אל על 1.84% , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה. בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות.
במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות
למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.
ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.
מועדון הנוסע המתמיד
בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים
לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים".
על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.
- חברות התעופה שחזרו לישראל: תמונת מצב
- סיומה של המלחמה הוא גם סיום תור הזהב של חברות התעופה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שינויים בהנהלה
לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.
