וירג'ין גלקטיק נופלת ב-12%. זו הסיבה
מניית וירג'ין גלקטיק (סימול: SPCE), נופלת היום במסחר בוול סטריט ב-12%, וזאת לאחר שנודע כי המיליארד ריצ'רד ברנסון, שהחברה נמצאת בבעלותו, מכר אחזקות בחברה ביותר מ-150 מיליון דולר. על פי הדיווח, ברנסון וגופים המזוהים עמו מכרו כ-5.6 מיליון מניות במחירים של כ-26.85-28.73 דולר למניה, וכעת המניה נסחרת בשער של כ-23.5 דולר למניה.
החשש של המשקיעים נובע הן מהעובדה שהמיליארד מוכר, אך גם מכך שמדובר במשקיע גדול שני של החברה שמוכר מניות שלה. בחודש שעבר מכר יו"ר החברה צ'מס פאליהפיטיה (Chamath Palihapitiya) כ-213 מיליון מניות של וירג'ין גלקטיק. פאליהפיטיה שהיה סמנכ"ל בפייסבוק, היה הבעלים של חברת ה-SPAC שלתוכה מיזג ברנסון את וירג'ין בשנת 2019, עוד לפני גל ההנפקות הגדול בצורה זו שקרה בשנה האחרונה.
מכירות הבעלים הללו מגיעות בזמן רגיש עבור וירג'ין גלקטיק. לחברה אמנם יש מאות לקוחות שנרשמו ומוכנים לשלם 250 אלף דולר עבור נסיעה קצרה בחלל אבל החברה מאחרת בלוח הזמנים המתוכנן. החברה קיוותה לבצע את הטיסה כבר בשנה שעברה אבל שילוב של עיכובים בעקבות מגיפת הקורונה וכמה בדיקות שלא הצליחו אילצו אותה לאחר את הלו"ז.
החברה גם איבדה לאחרונה את קצין החלל הראשי שלה, ג'ורג' וויטסיידס (George Whitesides) שהגיע מנאס"א ועזב אותה לטוב חיפוש הזדמנויות אחרות בשירות הציבורי.
- בזק מוותרת על רכישת אקסלרה טלקום של קרן אלומה
- חסימות בכביש 2 ובכביש 20 ביום שישי: גשר חדש יונף באודים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האם הבעלים נוטש? כנראה שלא
מה שכן, צריך לומר שברנסון לא באמת נוטש את החברה, הוא עדיין מחזיק בה בשיעור של כ-25%, ולפי אתר מולטי פול המשמעות של המכירה שלו עכשיו היא שניתן יהיה לסחור במניות רבות יותר, מה שאמנם בשלב הראשון ילחץ כלפי מטה את מחיר המניה, אך באתר מציינים כי עבור משקיעים לטווח ארוך זה לא ממש חשוב והשאלה החשובה היא האם באמת החברה תצליח להביא לקוחות לחלל.
החברה עדיין רחוקה ממסלול לרווחים
וירג'ין גלקטיק בבעלותו של ריצ'רד ברנסון רחוקה מלהיות במסלול לרווחים. החברה נחלה אכזבה בסוף 2020 כאשר טיסת מבחן ננטשה בגלל בעיה טכנית. עוד נמסר בדוח רגולטורי של החברה כי בעלי עניין רבים הגישו את בקשתם למכור את אחזקתם בחברה. בהגשה צוין גם כי וירג'ין גלקטיק ספגה הפסדים משמעותיים מאז הקמתה, מצפה לספוג הפסדים בעתיד ולא ידוע מתי תוכל להגיע לידי רווחיות. בתחילת השנה זינקה המנייה לאחר ש-ARK הודיעה כי תשיק תעודת סל על חברות חלל והשוק ציפה כי היא תיכלל במדד. בסוף החודש שעבר תעודת הסל של ARK אכן הושקה ווירג'ין אכן נכללת בה.
- 2.המניה ממש קורסת, יש טעם להישאר בה? (ל"ת)יובל 16/04/2021 09:19הגב לתגובה זו
- 1.רק מזומן 15/04/2021 21:54הגב לתגובה זוהחלומות יקרים מידי הכסףף יהפוך לזהב ופלטינה.

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.
אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים
מניית אינטל מזנקת 33% לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20%
במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.
מהות העסקה
אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?
היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה.
מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת.
1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים
אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל זינקה ב-23%, אנבידיה קפצה ב-3.5%; הנאסד״ק עלה ב-0.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.