צילום: Daniel Zuchnik; GettyImages IL

באפט מבקש מהפד להחזיק ביותר מ-10% בבנק אוף אמריקה

המשקיע האגדי מבקש אישור חריג להגדיל את אחזקותיו בבנק, ומבטיח לא להתערב במבנה הניהולי או באסטרטגיית החברה; הבנק יפרסם היום את תוצאותיו הכספיות ל-Q3

נועם בראל | 16/10/2019 09:09 (9)

נושאים בכתבה בנק אוף אמריקה וורן באפט

המשקיע האגדי, וורן באפט מבקש מהפדרל ריזרב אישור חריג להגדיל את אחזקותיו בבנק אוף אמריקה (סימול: BAC) לשיעור הגבוה מ-10%. מניית הבנק מגיבה הדיווח בעלייה של כ-2% במסחר המאוחר בוול סטריט.

חברת האחזקות של באפט, ברקשייר הת'וואי, אשר מחזיקה נכון להיום ב-9.96% מבנק אוף אמריקה, הגישה מכתב לפד, לפיו היא מתחייבת להשקיע בצורה פאסיבית ולא להתערב במבנה הניהולי של הבנק או באסטרטגיה שלו.

נזכיר כי ב-2017 משכה ברקשייר הת'וואי בקשה דומה שהגישה לפד בנוגע לאחזקותיה ב-Wells Fargo, וזאת לאחר שהתגלה מחדל בבנק לפיו נוצרו חשבונות לא מאושרים ללקוחות.

העיתוי בו בחר באפט להגיש את הבקשה גם הוא כנראה נלקח בחשבון, שכן הבנק צפוי לפרסם היום את תוצאותיו הכספיות לרבעון השלישי של השנה, לפני פתיחת המסחר בוול סטריט.

קונצנזוס האנליסטים צופה שהבנק יציג רווח למניה של 68 סנט, גבוה בכ-3% לעומת הרבעון השלישי של 2018, והכנסות של כ-22.73 מיליארד דולר, נמוך בכ-0.2% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

לאורך השנתיים האחרונות, בנק אוף אמריקה הכתה בתחזית הרווח למניה ב-100% מהמקרים, והכתה בתחזית ההכנסות ב-63% מהמקרים.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

5.
אבי 18/10/2019 01:59
הגב לתגובה זו
לא חסרות מניות
4.
לרון 16/10/2019 21:30
הגב לתגובה זו
הם המקדמים אדם או חברה או צייר וכו',כמה יודעים מיהו צ'רלי מונגר,ולפי דעתי גדול מבאפט הוא ביל גייטס ששוויו במיקרוסופט פי שתיים,יש לו קרן צדקה עכשווית של ביליונים ואינו מקבל את יחסי הציבור של באפט,מה שנכון באפט אינו קוטל קנים.........אך יש גם אחרים!!!!!
משה 19/10/2019 22:16
הגב לתגובה זו
גם באפט תרם הון עתק ונדמה לי שיש להם קרן צדקה משותפת
3.
אחד העם 16/10/2019 14:14
הגב לתגובה זו
אדם שתורם את כל הונו לצדקה.כמה כאלה יש? רק על ההשקעה באפל ובבנק אוף אמריקה בשנים האחרונות עשה איזה 50 מיליארד דולר. תנו כבודלמי שמגיע ללא ספק
2.
לרון 16/10/2019 12:22
הגב לתגובה זו
2-3% השנה,מה כל כך "אגדי" בזה?
יבג 16/10/2019 22:29
הגב לתגובה זו
חבל כי 2-3% אצלו זה על 50 מיליארד אז אם הוא הרוויח מיליארד וחצי זה לא מספיק לך.אבל למה באפט גדול בכל מקרה גם בלי קשר לכמה אחוזים יש לו השנה. עזוב שלא מסתכלים על שנה אחת אלה על 10-20 שנים טאז תבין שאתה מדבר שטויות.אבל הכי חשוב הוא בן אדם פשוט שלא מסתכל כמה אחוזים עשה פה ושם אלה חשובה הדרך וכשיהיו ירידות בשוק ואתה תברח כמו ילד מהשוק והוא יכנס לשוק עוד ועוד כשכולם יברחו ועשה לא 2-3% אלה 20-30% כשאתה תעשה 20%- ואז מי תגיב.
1.
לרון 16/10/2019 12:18
הגב לתגובה זו
עם באפט "המשקיע האגדי" נכון יותר התואר "המשקיע שהיה אגדי" מה עוד שיש לו צוות שלם המשקיע עבורו ומנהל עבורו,
שרון 16/10/2019 15:28
הגב לתגובה זו
ה"צוות" שזה טד וטוד, הם סה"כ שניים שמנהלים סה"כ 10 מיליארד כל אחד מתוך הפורטפוליו של ברקשייר. באפט לא מושלם אבל אי אפשר לקחת ממנו את הרקורד.
לרון 16/10/2019 20:40
"היה"!נח על זרי הדפנה של עברו,לא דיברתי על העבר,אני תמיד מדבר על ההווה בלבד!

צילום: iStock

המושג שצריך להכיר לחודשים הקרובים - CECL

בעוד רזרבות הבנקים בארה"ב יורדות בצורה חדה ברקע לחזרה של הממשל האמריקני לשוק, הרגולציה החדשה שצפויה להיכנס לתוקף בתחילת ינואר צפויה לעלות בצורה דרמטית את הצורך של הבנקים ברזרבות. המשמעות: הקיפאון בשוקי המימון רק בתחילתו, והדולר נהנה מרוח גבית

עמית נעם טל | 30/09/2019 21:02

נושאים בכתבה בנק אוף אמריקה גולדמן זאקס הפד זהב טראמפ שער הדולר

שוק המימון שמור בימים כתיקונם לאנשי מקצוע "ולעכברי" אג"ח, ובצדק: כאשר ההתנהלות בשוק המימון מתרחשת ללא קשיים מיוחדים, מדובר בשוק משמעמם לחלוטין. הזינוק שהתרחש בחודש האחרון בעלויות המימון בשוק החזיר את שוק זה למרכז הבמה, כאשר ההתערבויות היומיות מצד הפד' מלבות עוד יותר את הדיון סביב יציבות המערכת הבנקאית. יש תמימות דעים בין הכלכלנים היום כי אחת הסיבות לאירועים בחודש האחרון היא רגולציה על הסקטור. בהקשר זה נראה ששווה להתעמק במהלך שצפוי לצאת לדרך בחודשים הקרובים, ה-CELC. ה-CECL הוא קיצור של Current Expected Credit Loss, תקן חשבונאי חדש שצפוי להיכנס לתוקף לראשונה בתחילת ינואר הקרוב בבנקים הגדולים בארה"ב, ויחול בהדרגה על שאר הבנקים. עד שנת 2023 התקן צפוי להיות מוחל על כל הבנקים בארה"ב. התקן החודש נוצר בחלק מלקחי המשבר הכלכלי של 2008, ומטרתו הוא שיפור איכות הדיווח על המצב הכספי של התאגיד הבנקאי, באמצעות הקדמת רישום ההפרשות להפסדי אשראי. החל מתחילת השנה הבאה, ישונה החישוב להפרשות להפסדי אשראי מצד הבנקים: ההפרשה להפסדי אשראי תחושב לפי ההפסד הצפוי לאורך חיי האשראי, במקום לאמוד את ההפסד שנגרם וטרם זוהה. באומדן ההפרשה להפסדי האשראי יעשה שימוש משמעותי במידע צופה פני עתיד שישקף תחזיות סבירות לגבי אירועים כלכליים עתידיים. התקן שהוצג לראשונה ב-2016 זוכה בשנים האחרונות לאינספור ביקורות. הביקורת העיקרית טוענת כי בעוד המטרה של התקן החדש היא להפחית את רמת המחזוריות בענף הבנקאות, בפועל התקן עשוי להגביר אותה, כאשר עלות האשראי צפויה לעלות. ההשפעה לטווח קצר המעבר לחישוב עתידי של הפסדי אשראי צפוי לעלות את דרישת הרזרבות מהבנקים ב-30% עד 50%, כאשר חלק מהערכות מדברות כי ההפרשות מצד הבנקים יצטרכו לגדול בעד 70%. כל זה מגיע כאשר רזרבות הבנקים ירדו בשבועות האחרונים לרמות שפל בעקבות החזרה של הממשל האמריקני לשוק (לכתבה המלאה). אם זה לא מספיק, זה מגיע בתקופה בה הבנקים 3 מהבנקים הגדולים צריכים לבצע ברבעון הקרוב הורדת מינוף לאחר שעברו ברבעון השני של השנה לקטגוריה ה-2 מבחינת דרישות ההון (לכתבה המלאה). המשמעות היא שהקיפאון בשוקי המימון בשבועיים האחרונים נמצא בתחילתו. הדרך המהירה של הבנקים הגדולים להגדיל את הונם היא באמצעות עצירה של הלוואות בשוק ה-REPO. הניתוח האחרון של גולדמן זאקס: 3 בנקים גדולים יצטרכו לבצע הורדת מינוף ברבעון הקרוב. הדרישה הרגולטורית החדשה מגיעה בתזמון גרוע לבנקים

לנוכח המתרחש בשוק המימון, הבנקים הגדולים מעריכים היום כי לפד' לא תהיה ברירה, והוא יצטרך להפוך את ההתערבויות היומיות שהוא מבצע כעת לתוכנית רכישות (QE). מורגן סטנלי לדוגמא, צופה כי הפד' יחל בתוכנית רכישות בהיקף של 315 מיליארד דולר לתקופה של 6 חודשים החל מה-1 בנובמבר. עד שהפד' יתערב, מצוקת הדולרים בשווקים כבר בא לידי ביטוי בשוק המט"ח, כאשר הדולר אינדקס נסחר בשיא של שנתיים וחצי. גרף הדולר אינדקס: הדולר בשיא ברקע למצוקת הנזילות בשוק