לא רק אינטל: קוואלקום מדווחת על פרצות אבטחה חמורות במעבדיה
קוואלקום מצטרפת לאינטל, אפל, ארם ו-AMD ומודיעה כי גם מעבדיה סובלים מפרצות אבטחה. ענקית השבבים מקליפורניה ניצלה את יום המסחר החיובי בוול סטריט והודיעה בסיומו כי גם היא מזהה בעיות אבטחה במעבדי הסנאפדראגון שלה ועובדת על פתרון. בתוך כך, מניית החברה ירדה כ-1% לאחר ההודעה. קוואלקום, אשר מעבדי הסנאפדראגון שלה נמצאים בשימוש ברוב מכשירי האנדרואיד, מסרה בתגובה: "אנו מודעים לפרצת האבטחה שדווחה בכלל המעבדים בתעשייה, ואספקת טכנולוגיות באבטחה חזקה ופרטיות נמצאת בעדיפות עליונה מבחינתה. על כן אנחנו עובדים יחד עם ARM וחברות נוספות כדי להעריך את ההשפעה ולפתח פתרונות לטובת לקוחותינו". פרצות האבטחה במעבדים, עליהן דווח בשבוע שעבר, הובילו לצניחה בשווי מניות אינטל, כאשר בהמשך השבוע דיווחו חברות טכנולוגיה נוספות על גילוי פרצות אבטחה דומות. בין החברות הבולטות שדיווחו על תקלות אבטחה ניתן למצוא ענקיות כמו אפל, אמזון, מיקרוסופט, IBM, AMD, וארם, אשר הודיעו כי הן עובדות על תיקונים ועדכונים לטיפול בבעיה. קוואלקום עלתה לאחרונה לכותרות לאחר שענקית השבבים ברודקום הודיעה כי הגישה הצעת לרכישתה לפי שווי של כמעט 130 מיליארד דולר (כולל חוב של 25 מיליארד דולר) בעסקה שמרביתה במניות ברודקום. למרות הצעת הרכש חסרת התקדים אותה קיבלה, בקוואלקום הוחלט לסרב להצעת הענקית אשר הונחה על השולחן. בברודקום אגב, לא הרימו ידיים, ועדיין נחושים לבצע את העסקה. אם אכן העסקה תצא לפועל, מדובר יהיה בעסקה הרכישה הגדולה אי פעם בענף הטכנולוגיה.
הסיבה שהפד' לא יכול להשיק תוכנית QE חדשה
למרות העליות בשוקי המניות בחודש האחרון, פוזיציות הענק של הבנקים הגדולים ממשיכות להצביע כי הכלכלה האמריקנית תגלוש למיתון לקראת סוף 2019. בתוך כך, שוק החוב האמריקני חושף מדוע הפד' לא יכול להשיק תוכנית QE חדשה, למרות ההתבטאויות האחרונות
בחינה עמוקה יותר של הנתונים מצביעה כי הבנקים הגדולים מתרכזים בעיקר באגרות החוב הקצרות. האחזקה הממוצעת באגרות חוב לטווחים של פחות מ-3 שנים זינקה בחודשים האחרונים לרמה של 87.3 מיליארד דולר, קרוב לשיא כל הזמנים שנרשם בדצמבר 2012. מדובר בעלייה חדה לעומת שאר אגרות החוב של ארה"ב, כפי שניתן לראות בגרף הבא.
מה גורם לזינוק?
האפשרות הראשונה שעשויה לגרום להסתערות של הבנקים הגדולים על החוב האמריקני היא שארה"ב מתקשה לבצע הנפקות חוב בחודשים האחרונים ברקע לירידה החדה ברכישות שמספקות סין ויפן בחודשים האחרונים (לכתבה המלאה), ואותם בנקים גדולים נכנסים בצורה אגרסיבית לחוב האמריקני במטרה למנוע נפילה של אותן הנפקות חוב. חשוב לציין כי הסבירות לאפשרות זו נמוכה יחסית, בעיקר לנוכח הריצה של המשקיעים בחודשים האחרונים לאג"ח ממשלתי בכל העולם (לראייה, תשואות אג"ח גרמניה בשפל של 0.1% בלבד), אך לא ניתן בשלב זה לשלול אפשרות זו.
האפשרות הסבירה יותר היא שאותם בנקים גדולים הגדילו משמעותית את אחזקותיהם באגרות החוב הקצרות מחשש להאטה כלכלית חריפה יותר בשנתיים הקרובות, שתגרום לירידה בתשואות, ואז יוכלו הבנקים לגרוף קופון נאה. בנוסף, צריך לזכור כי מדובר בנכס נזיל במיוחד, ולכן מדובר מבחינת הגופים הגדולים בגידור המשתלם ביותר בשוק. מי שחיפש אינדיקטור טוב "לציפיות של הכסף החכם בשווקים", הפוזיציות של ה- Primary Dealer עשויות לספק תובנות מעניינות.
מה יקרה במידה והפד' ישיק QE חדשה?
אחד המיתוסים הגדולים סביב ה-QE בעשור האחרון הוא שברגע שהפד' מבצע רכישות בשוקי האג"ח, התשואות יורדות. מבט זריז על תשואות החוב של ארה"ב בעשור האחרון מגלה שהמציאות הפוכה לגמרי. תשואות האג"חים הממשלתיות עלו בזמן שהפד' ביצע QE, והן ירדו כאשר הפד' הפסיק לתמוך בשווקים.
תיאורטית, אם הפד' יבצע כעת תוכנית רכישות חדשה ויצליח לשכנע את הגופים הגדולים כי הכלכלה האמריקנית תצא מהאטה המסתמנת בשנתיים הקרובות, ההתהפכות בפוזיציות של ה- Primary Dealers צפויה להזניק את תשואות האג"חים של ארה"ב לשיאים חדשים. נזכיר כי התהליך מתרחש במקביל לכך שהממשל האמריקני צפוי להתקרב לגירעון של טריליון דולר ב-2019, והוא צפוי להמשיך לעלות בשנים הקרובות. הדבר האחרון שהממשל האמריקני צריך כעת הוא שהריביות יחזרו לטפס.
בנוסף, נזכיר כי עליית תשואות תתורגם גם לשאר השווקים. במילים פשוטות: QE (שהיא לא במתכונת של הלאמת שוק האג"ח כמו ביפן) עשויה ליצור יותר נזק מתועלת בשלב הנוכחי.
נזכיר כי הריביות הגבוהות ב-2018 כבר גרמו לזינוק חד בהחזרי ההלוואות של הממשל האמריקני, כפי שניתן לראות בגרף הבא
.jpg)