כיצד הפך מדד מניות הסייבר למדד 'הכי ישראלי' בוול סטריט?
מה הקשר בין אומת הסטרטאפ לבין האיום הגדול ביותר על העולם המודרני? איך קורה שחברות ישראליות מוצאות את עצמן בראש החץ שאמור להגן על אחד המשאבים העדינים ביותר, המידע על כל אחד ואחת מאתנו? כיצד הפך מדד המניות של החברות בתחום הסייבר למדד 'הכי ישראלי' בוול- סטריט?
500 מיליארד דולר. זהו הנזק הכספי שמייצרות מתקפות הסייבר בעולם בשנה, כך לפי הערכות מומחים בתעשייה. תדירות התקיפות יחד עם התחכום שלהם נמצאים בשיא כל הזמנים, כשמידע מקוון ומאגרי Big data נמצאים ברמת הסיכון הגבוהה ביותר. הסכנה ממתקפות הסייבר מקבלת משמעות חדשה ומאיימת יותר מדי יום, כשהחברות שמנסות להתגונן מכך מבינות כבר שהן לא יוכלו להגיע לרמת אבטחה של 100% וההבנה כי לעולם יהיו חשופים לסכנות הללו היא כבר מעין עובדה מוגמרת.
בנק JPMorgan השקיע 250 מיליון דולר באבטחת המידע שלו, אך זה לא מנע מהאקרים מומחים לפרוץ למידע הלקוחות של הבנק ב-2014. כך גם קרה לחברת סוני ולגופים אחרים, קטנים וגדולים כאחד. מחקרים שנעשו בנושא הראו כי הנזק הכספי הממוצע הנוצר מתקיפת סייבר עמד בשנת 2013 על כ-8,700 דולר, ואילו בשנת 2014 הנזק הממוצע עמד כבר על יותר מ- 20,000 דולר. כלומר קצב הגידול של רמת המסוכנות מפרצות אבטחת המידע עולה באגרסיביות, גם היום.
בישראל, מקום שבו ההתמודדות עם איומים שונים ומשונים הפכה לחלק מהפסיפס התרבותי, לא נשארים אדישים למצב, אם זה בתעשייה הפרטית, אם זה בתעשייה הביטחונית ואפילו בצה"ל, שם כבר הוקמה זרוע ייעודית שאמונה על היכולת הצבאית, הן ההתקפית והן ההגנתית.
- אחרי שגייסה 30 מיליון דולר: החברה שרוצה להפוך לקאנבה של עולם הסייבר
- מצלמות רכב - הסוס הטרויאני שאתם מתקינים ברכב שלכם
האם גם האזרח הפשוט נמצא בסכנה גבוהה למתקפות הסייבר? סביר להניח שאין מי שלא שמע או קרא עד כמה איום הסייבר הופך יותר ויותר מרכזי בחיי היום יום שלנו. כל פיסת מידע שעולה לרשת הופכת בין רגע לחשופה לפשעי הסייבר. החל מאחזקת כרטיס אשראי, דרך שיח מקוון מכל סוג שהוא ועד לחומרים ביטחוניים ברמת הסיווג החמורה ביותר – כולם חשופים לפשעי הסייבר.
ארה"ב, הכלכלה הגדולה בעולם, היא המדינה בה מתבצעים הכי הרבה פשעי סייבר בשנה, כ-59% מסך ההתקפות שבעולם, אך גם המדינה ממנה יוצאות הכי הרבה מתקפות. מיד אחריה ניצבות סין ויפן. המשמעות לכך ששלוש הכלכלות הגדולות בעולם סובלות מכך במיוחד היא חשובה, כיוון שהיא ממחישה לנו עד כמה האיום הוא משמעותי, עד לכך שהוא יכול להביא לנפילתם של ארגונים גדולים ואף מדינות. המעצמות הבינו את זה והחליטו להגדיל מדי שנה את התקציבים המופנים להגנה מפני מתקפות שכאלה, כלומר לחברות הסייבר שעומדות במרכז ההגנה מפני הסכנות הללו יש צפי להכנסות אדירות בשנים הקרובות (ממשלת ארה"ב לבדה אישרה תקציב של 20 מיליארד דולר לשנתיים הקרובות להתמודדות עם איומי הסייבר).
פעילות העסקית של חברות הסייבר גדלה - וזה טוב למשקיעים הפרטיים כיום, הדרך הטובה ביותר להיחשף לחברות הסייבר הגדולות בעולם היא דרך מדד ה-ISE Cyber Security. המדד כולל את החברות המובילות בתחום הסייבר שנסחרות בארצות הברית. חשיפה למדד מתבצעת דרך תעודות הסל המאפשרות רכישה של מניות המדד. נכון להיום, ישנן שתי חברות המחזיקות תעודות כאלה: 'תכלית תעודות סל', חברת תעודות הסל הגדולה בישראל, לה יש את התעודה תכלית ISE Cyber Security, וחברת 'הראל סל'.
המדד כולל 33 חברות, כשתנאי הסף לכניסה למדד הוא שווי שוק מינימאלי של 100 מיליון דולר, כלומר מדובר בחברות מוכחות ובולטות בתעשייה. המומחיות הישראלית בתחום הסייבר, באה לידי ביטוי גם בהשקעה בתחום כשלישראל יש נציגות מכובדת במדד ולמעשה המדינה שתופסת את הנתח השני בגודלו במדד (אחרי ארה"ב) היא ישראל עם חברות מוכרות check point, CyberArk, Verint ועוד, בהחלט סיבה לגאווה בגווני כחול-לבן.
