הירשמו
  1. ראשי
  2. וול סטריט

כיצד הפך מדד מניות הסייבר למדד 'הכי ישראלי' בוול סטריט?

מערכת Bizportal |
נושאים בכתבה אבטחת מידע האקרים מתקפת סייבר סייבר

מה הקשר בין אומת הסטרטאפ לבין האיום הגדול ביותר על העולם המודרני? איך קורה שחברות ישראליות מוצאות את עצמן בראש החץ שאמור להגן על אחד המשאבים העדינים ביותר, המידע על כל אחד ואחת מאתנו? כיצד הפך מדד המניות של החברות בתחום הסייבר למדד 'הכי ישראלי' בוול- סטריט?

500 מיליארד דולר. זהו הנזק הכספי שמייצרות מתקפות הסייבר בעולם בשנה, כך לפי הערכות מומחים בתעשייה. תדירות התקיפות יחד עם התחכום שלהם נמצאים בשיא כל הזמנים, כשמידע מקוון ומאגרי Big data נמצאים ברמת הסיכון הגבוהה ביותר. הסכנה ממתקפות הסייבר מקבלת משמעות חדשה ומאיימת יותר מדי יום, כשהחברות שמנסות להתגונן מכך מבינות כבר שהן לא יוכלו להגיע לרמת אבטחה של 100% וההבנה כי לעולם יהיו חשופים לסכנות הללו היא כבר מעין עובדה מוגמרת.

בנק JPMorgan השקיע 250 מיליון דולר באבטחת המידע שלו, אך זה לא מנע מהאקרים מומחים לפרוץ למידע הלקוחות של הבנק ב-2014. כך גם קרה לחברת סוני ולגופים אחרים, קטנים וגדולים כאחד. מחקרים שנעשו בנושא הראו כי הנזק הכספי הממוצע הנוצר מתקיפת סייבר עמד בשנת 2013 על כ-8,700 דולר, ואילו בשנת 2014 הנזק הממוצע עמד כבר על יותר מ- 20,000 דולר. כלומר קצב הגידול של רמת המסוכנות מפרצות אבטחת המידע עולה באגרסיביות, גם היום.

בישראל, מקום שבו ההתמודדות עם איומים שונים ומשונים הפכה לחלק מהפסיפס התרבותי, לא נשארים אדישים למצב, אם זה בתעשייה הפרטית, אם זה בתעשייה הביטחונית ואפילו בצה"ל, שם כבר הוקמה זרוע ייעודית שאמונה על היכולת הצבאית, הן ההתקפית והן ההגנתית.

האם גם האזרח הפשוט נמצא בסכנה גבוהה למתקפות הסייבר?

סביר להניח שאין מי שלא שמע או קרא עד כמה איום הסייבר הופך יותר ויותר מרכזי בחיי היום יום שלנו. כל פיסת מידע שעולה לרשת הופכת בין רגע לחשופה לפשעי הסייבר. החל מאחזקת כרטיס אשראי, דרך שיח מקוון מכל סוג שהוא ועד לחומרים ביטחוניים ברמת הסיווג החמורה ביותר – כולם חשופים לפשעי הסייבר.

ארה"ב, הכלכלה הגדולה בעולם, היא המדינה בה מתבצעים הכי הרבה פשעי סייבר בשנה, כ-59% מסך ההתקפות שבעולם, אך גם המדינה ממנה יוצאות הכי הרבה מתקפות. מיד אחריה ניצבות סין ויפן. המשמעות לכך ששלוש הכלכלות הגדולות בעולם סובלות מכך במיוחד היא חשובה, כיוון שהיא ממחישה לנו עד כמה האיום הוא משמעותי, עד לכך שהוא יכול להביא לנפילתם של ארגונים גדולים ואף מדינות. המעצמות הבינו את זה והחליטו להגדיל מדי שנה את התקציבים המופנים להגנה מפני מתקפות שכאלה, כלומר לחברות הסייבר שעומדות במרכז ההגנה מפני הסכנות הללו יש צפי להכנסות אדירות בשנים הקרובות (ממשלת ארה"ב לבדה אישרה תקציב של 20 מיליארד דולר לשנתיים הקרובות להתמודדות עם איומי הסייבר).

פעילות העסקית של חברות הסייבר גדלה - וזה טוב למשקיעים הפרטיים

כיום, הדרך הטובה ביותר להיחשף לחברות הסייבר הגדולות בעולם היא דרך מדד ה-ISE Cyber Security. המדד כולל את החברות המובילות בתחום הסייבר שנסחרות בארצות הברית. חשיפה למדד מתבצעת דרך תעודות הסל המאפשרות רכישה של מניות המדד. נכון להיום, ישנן שתי חברות המחזיקות תעודות כאלה: 'תכלית תעודות סל', חברת תעודות הסל הגדולה בישראל, לה יש את התעודה תכלית ISE Cyber Security, וחברת 'הראל סל'.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

זו השנה ה-8 שהשורים שולטים בוול סטריט, והדבר שמסוכן יותר מהתיקון עצמו הוא חוסר המודעות

איתן יונסי |
נושאים בכתבה וול סטריט
בזמן ששוק המניות חגג בשבוע שעבר 8 שנים של עליות שערים, והינו השוק השורי ה-2 באורכו בהיסטוריה, הסיכון לתיקון בשווקים הולך וגדל. אף אחד לא יכול לדעת מתי התיקון יגיע, מה יהיה הטריגר לכך, או כמה עמוק הוא צפוי להיות, אך מה שיותר מסוכן מהתיקון עצמו הוא העובדה שישנם משקיעים רבים שאינם מודעים לסכומים שהם מסכנים. קנדריק וויקמן, מנכ"ל חברת הטכנולוגיה הפיננסית וניתוחי השקעות FinMason, אמר כי "אם מסתכלים על השוק בראייה היסטורית, חווינו בממוצע התרסקות אחת לכל 8 עד 10 שנים, עם שיעור צניחה ממוצע של כ-42%". וויקמן ציין כי על פי סקר risk tolerance, המאפיין את רמת הסיכון בתיק לצרכיו של הלקוח, משקיעים רבים אינם מודעים כלל להשפעה על תיק הנכסים שלהם במקרה ושוק המניות יספוג מכה קשה. לדבריו, רוב המשקיעים אינם מודעים לרמת הסיכון שהתיק שלהם חשוף אליו, וכתוצאה מכך הם מקבלים החלטות שגויות בתזמון הגרוע ביותר, כמו מכירת הנכסים עמוק בתוך התיקון. וויקמן טוען שזו "בעיה חמורה". לדבריו, רוב התגובות של אינדיבידואלים להפסדים שאינם צפויים גרועים בהרבה מהתגובות להפסד שנקלח בחשבון כאפשרי. לפי הסקר, רק 57% מהמשקיעים (אלה עם יועץ השקעות וגם אלה ללא) אמרו כי הם מבינים את המושג "risk tolerance". מבין אותם משקיעים, אלו שעבדו עם יועץ השקעות היו מודעים יותר כאשר 68% מהם ענו כי הם מודעים לחשיפת הסיכון בתיק הנכסים שלהם. יחד עם זאת, עבודה עם יועץ השקעות לא עזר מספיק: רק לכ-27% מהמשקיעים נאמר ע"י יועץ ההשקעות כמה הם מסכנים במידה ושוק המניות יחווה נפילה חדה, כאשר 62% מהם מאמינים כי ההפסד בתיק שלהם יהיה נמוך מהחשיפה שלהם למניות. על פי הסקר, כ-57% מהמשקיעים שעובדים עם יועצי השקעות צפויים להיכנס לפאניקה ולמכור בזמן תיקון. התרחיש הגרוע ביותר צריך להיות מובן מאליו. בניית תיקי השקעות לטווח ארוך מכתיבים שרק אחוז קטן מנכסי התיק יהיו במזומן, ולכן כ-90 עד 95 אחוזים מתיקי ההשקעות חשופים לסיכונים של ירידות בטווח הקצר. משקיעים רבים הרגישו את הכאב הזה במשבר הגדול של 2008, למרות שאלו ששמרו על קור רוח והמשיכו להחזיק בתיק הנכסים שלהם עד לרמות השפל של המשבר, זכו להחזיר את כל הפסדם ואף ליצור רווחים בזמן שמדד ה-S&P 500 עלה כ-171% מאז תחילת 2009. ברנדון קרוסו, דירקטור בחברת Edelman Financial Services אמר כי יועצי ההשקעות שממעיטים בסיכונים הפוטנציאליים עושים טעות. "ככל שהלקוחות יהיו מופתעים יותר, כך לרוב הם יהיו מאוכזבים יותר, וזה מתי שהם מתחילים להגיב באמוציות". קרוסו אמר כי הוא מעדיף לקיין דיון גלוי עם הלקוחות על הסיכון בתיקי ההשקעות שלהם. "אתה עושה לעצמך עוול אם אתה פוסח על סך". גם וויקמן ציין כי חשוב ביותר לקיים דיון גלוי ומזכיר את תקופת השפל הגדול. וויקמן אמר כי "אתה צריך לשאול את הלקוח 'במידה ושוק המניות יקרוס ב-35% האם תתלה את עצמך בארון?' " אם הלקוח עונה כן, אז זהו תפקידו של היועץ להתאים את תיק ההשקעות של הלקוח כך שיפסיד פחות במקרה שתרחיש כזה אכן יקרה. וויקמן הוסיף כי "זהו הלקוח שנוטל עליו עצמו הסיכון, לכן הוא זכאי לדעת את הסיכון שהוא לוקח, ואין דרך טובה יותר להעביר ללקוח את המשמעות מאשר לדבר איתו על מקרי קיצון".