לאחר מותה של אם המשפחה, נותר האב בעל הזכויות המלאות בנכס שבו התגוררו השניים. אלא שבנו של האב, שהתגרש כ-15 שנה לפני כן, עבר לגור עם הוריו ומאז לא עזב את הבית. האב, שמתגורר כיום בדיור מוגן, ביקש לפנות את הבן, למחוק את הערת האזהרה שהוטלה על הנכס, ולמכור את הדירה כדי לממן את הוצאותיו. הבן התנגד, תוך שהוא נאחז בצוואתה של האם המנוחה, שקבעה כי יוכל להתגורר בדירה עד שישה חודשים לאחר מות האב. המחלוקת התמקדה בפרשנות סעיף 10 לצוואה, שהעניק לבן מעין "זכות מגורים" בדירה, אך רק לתקופה מוגבלת. האב טען כי מדובר בהוראה חסרת תוקף, מכיוון שהיא מתיימרת להגביל את זכויותיו הקנייניות כבעלים. עוד הוא טען כי מדובר היה בוויתור זמני מצדו בעת ניסוח הצוואה, מתוך רצון שלא לצער את רעייתו המנוחה.

מנגד, הבן טען כי מדובר בהוראה מחייבת, שנועדה להבטיח לו קורת גג, וכי אמו המנוחה הסתמכה על כך שצוואתה תקוים כלשונה. לטענתו, הניסיון של אביו להביא לפינויו חורג מהוראות הצוואה ומהווה הפרה בוטה של רצון האם.

בית המשפט בחן את הוראות הצוואה, את העדויות, ואת טענות הצדדים - והכריע: "רצונה של המנוחה היה להעניק לנתבע קורת גג, אך לא בצורה מוחלטת ולכל החיים", כתבה השופטת ריבי לב אוחיון מבית המשפט לענייני משפחה בירושלים. לדבריה, הצוואה קבעה במפורש כי זכות המגורים תסתיים חצי שנה לאחר מות שני ההורים, ולכן אין מדובר בזכות בלתי מוגבלת בזמן.

לא ניתן לקיים את הצוואה כלשונה

אלא שגם אם לשון הצוואה ברורה, הרי שלא ניתן היה לקיים אותה כלשונה, שכן האם ביקשה להעניק זכות מגורים גם בזכויות שבבעלות האב - דבר שאינו אפשרי משפטית. "לא ניתן לחייב זוכה בצוואה לעשות דבר בנכס שאינו מנכסי העיזבון", ציינה השופטת בפסק הדין שפורסם, והוסיפה כי מדובר בזכות קניין חוקתית, והאב, כבעלים, זכאי לדרוש פירוק שיתוף ולמכור את הנכס.

• אחות הורישה לאח אחד - השני לא מוותר; מה נפסק?
• קיבל דירה בצוואה ומכר אותה - והתברר שהצוואה לא תקפה; מה עושים?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עם זאת, בית המשפט לא הסתפק בהכרזה על בטלות הסעיף, ובחן כיצד ניתן בכל זאת להגשים את רצון האם, למרות המגבלות המשפטיות. כאן נכנסה לתמונה דוקטרינת הביצוע בקירוב - גישה פרשנית שמאפשרת לממש את רצון המצווה גם אם לא ניתן לקיים את הוראות הצוואה כלשונן. "הדרך להגשים את רצון המנוחה היא באמצעות מתן סכום כסף לנתבע, מכספי התמורה שיתקבלו ממכירת הנכס", קבעה השופטת, והוסיפה כי הדבר מבטיח את תכלית הצוואה - מתן קורת גג לבן - מבלי לפגוע בזכויות הקניין של האב.

בית משפט השלום ברמלה הטיל עונש חמור על נאדר ג'אבר, תושב אזור המרכז (גר בג'לג'וליה), בגין חלקו בפרשה רחבת היקף במסגרתה גורמים בענף הדלק הוציאו וניכו חשבוניות פיקטיביות באופן לא חוקי בהיקף של מיליארדי שקלים מתוך מטרה להתחמק מתשלום מס. מדובר בגזר דין ראשון בפרשה, שזכתה לכינוי פרשת "כוכב נולד", וגזרי דין נוספים בפרשה עתידים להתקבל בתקופה הקרובה

על פי המתואר בגזר הדין, נאדר ג'אבר סיפק לשלמה יעקובסון, לזאב שמיין ולחברות שבניהולם תשתית להוצאת חשבוניות פיקטיביות תוך שימוש בחברות קש, באמצעותן בוצעו קיזוזי המס הבלתי חוקיים. התשתית הפיקטיבית סופקה לנאדר ג'אבר על ידי בני הזוג ראאד שעאר ואינאס שוייכי שהאחרונה הינה מנהלת חשבונות במקצועה. במטרה לסייע ליעקובסון, שמיין והחברות להתחמק מתשלום מס, ביצע הנאשם בין היתר פעולות שונות, כגון ליווי אנשים שנשלחו על ידי ראאד ואינאס לעו"ד לחתימה על חוזים כוזבים, התייצגות בכזב כנציג הספקים הפקטיביים במעמד חתימת החוזים, ליווי חותמי החוזים הפקטיביים לנותני שירותי מטבע, העברת החשבוניות הכוזבות בין שמיין ויעקובסון לראאד ואינאס, העברת התשלום לאינאס וראאד ועוד. כנגד פעולותיו אלו קיבל נאדר ג'אבר קצבה חודשים קבועה.

בשל המתואר לעיל, נאדר ג'אבר פעל לסייע לאחרים להתחמק ולהשתמש מתשלום מס, כך שהאחרים הוציאו לחברות שבבעלותם 3,406 חשבוניות פיקטיביות, בסך כולל של 1,062,500,979 שקל וניכו את מס התשומות הגלום בהן בסך של 156,463,710 שקל. במסגרת הסדר טיעון, הסכימה המדינה לעתור לעונש של 3 שנות מאסר, ושמרה על זכותה לטעון באופן חופשי בנוגע לשאר רכיבי המאסר.

כבוד השופטת, סגנית הנשיא דורית סבן נוי קיבלה את עתירת המדינה בנוגע לרכיב המאסר תוך שציינה את הנימוקים שעמדו בבסיס הסדר הטיעון בין הצדדים ובין היתר: שיתוף הפעולה של הנאשם עם רשויות אכיפה והחוק ותרומתו  בקידום החקירה, חלקו הפחות במדרג העברייני כפי שתואר בכתב האישום, העובדה כי הנאשם לא גרף לכיסו את הרווח שנוצר מפעולותיו ורק קיבל תשלום קבוע ונמוך יחסית בתמורת השירותים שסיפק.

• חשד להונאת מס של כ-8 מיליון שקלים בתחום הבניה וההסעות בדרום הארץ
• הודה בסיוע להעלמת חצי מיליון שקל - וירצה עבודות שירות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מנגד, ציינה את הנזק שנגרם לקופה הציבורית, השיטתיות והעקביות שאפיינו את מעשי העבירות. התיק נוהל על ידי עוה"ד אור הדאיה, ראש צוות ביחידה המשפטית מרכז ברשות המסים, בסיועם של עורכי הדין איתן לאמעי ודביר עמר מהיחידה המשפטית מחוז מרכז ברשות המסים.