שכונת יערית שלומי
צילום: אלי אלון

בצל האזעקות: המשקיעים שלוקחים סיכונים ורוכשים דירות בשלומי ונהריה

העסקאות האחרונות בשני היישובים מצביעים על כך שיש מי שלא מפחד לרכוש דירות ללא ממ"ד במחיר הזדמנות, אבל גם שעבור דירות חדשות, בעיקר ליד חוף הים בנהריה, יש מי שמוכן לשלם עד 28 אלף שקל למטר - האם האיום האיראני ימתן את הביקושים?
איציק יצחקי | (1)

עד לפני חודשיים זה היה נראה כמו תסריט בלתי אפשרי, אבל היישוב הקטן והצנוע שלומי, שרק בשבוע שעבר חטף טיל נ"ט בפגיעה ישירה, ונמצא כעת, יחד עם יישובים אחרים בצפון - תחת סימן שאלה גדול בשל האיום האיראני, הוליד 3 עסקאות נדל"ן - האחרונה שבהן בסוף פברואר.

נהריה (אפי קפיטל)

המחיר ליד הים עלה. נהריה (אפי קפיטל)

המשא ומתן המתקדם לשחרור החטופים והצפי לרגיעה באותה תקופה, הוביל לרכישת צמוד קרקע ב-2.3 מיליון שקל. זו עסקה שנראית חריגה בכל קנה מידה - מי קונה צמוד קרקע באחד היישובים הכי טראומטים בתקופה הזאת, ובטח במחיר של יותר משני מיליון שקל? מדובר בבית של 6 חדרים, 165 מ"ר - צמוד קרקע סטנדרטי שכולנו מכירים, רק עם "פרמיית סיכון הר דב", כפי שמכנים עסקאות מסוג זה באזור. העסקה הזאת מפתיעה ולא בגלל המחיר שלה, אלא בגלל המהות - רק לאחרונה סיפרו לנו מתווכים שהטלפון שלהם לא מפסיק לצלצל כי התושבים רוצים למכור ולברוח.

את המשקיעים שחזרו לשוק אפשר לזהות דרך עסקאות נוספות. ברחוב ניצן בשלומי, למשל, נעשתה לאחרונה עסקה למכירת דירת 3 חדרים במחיר של 1.13 מיליון שקל. המחיר הזה מגלם מחיר שוק. לעומת זאת, ברחוב הרב עוזיאל נעשתה עסקה לרכישת דירה ישנה, 3.5 חדרים, 69 מ"ר, במחיר מצחיק של 384 אלף שקל. עבור דירה כזו לא צריך משכנתא, אפשר לממן אותה גם בהלוואה לכל מטרה (ומתברר שהישראלים אוהבים אותה מאוד לאחרונה). כלומר, העובדה שהביקוש לדירות יד שנייה יורד במלחמה לא אומר שאי אפשר לזהות הזדמנויות בתקופה הזאת.

על פניו, המשקיעים שרוכשים דירות כאלה עשו שכל. הם מבינים שהזדמנות כזאת לא תחזור. לרכוש בית בלי ממ"ד בשלומי, מרחק יריקה מהגדר, זו כמעט התאבדות. אבל מצד שני, אתה מבין שמדובר במשקיע שמאמין שמחר, יום אחרי המלחמה, הוא יעשה אקזיט לא רע על הדירה הזאת.

שלומי היא רק חלק מתופעה. משקיעי הנדל"ן בצפון חזרו להשקיע בשבועות האחרונים, אבל עכשיו הם מהססים - מה יקרה בזירה מול איראן? האם האיום מלבנון יהיה משמעותי יותר, או שמא ייתכן שדווקא הזירה הצפונית תהיה דווקא בטוחה יותר והדרום יספוג את מרבית הטילים? 

מלחמה פועלת בשני כיוונים, מקבילים יש לומר, בשעת מלחמה. מצד אחד היא גורמת לביקוש לרדת בצורה משמעותית. זה אמור להוביל לירידת מחירים. אבל מצד שני, יש מי שמזהה את ההזדמנות הזאת. משקיעי הנדל"ן למדו, בדרך הקשה אמנם, שגם מלחמה היא לא ערובה להורדת מחירים בטווח הארוך. הם מנסים לאתר דירות יד שנייה במחיר מציאה ולנצל את העובדה שיש מי שחושש מהמצב. איך זה משפיע? המשקיעים נוהרים למקומות המסוכנים ולכאורה מגדילים מעט את הביקוש, אבל לנוכח הירידה הדרמטית הם רק מתקנים חלק קטן מהירידה.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

משקיעי הנדל"ן בנהריה היו בהייפ מסוים בשבועות האחרונים. הם ראו כיצד המכירות התחדשו והאמינו שהם עומדים לעשות הרבה מאוד כסף, אחרי שרכשו דירות בודדות בתחילת המלחמה. עכשיו, הם מתפללים שהמלחמה עם איראן תיפסק.

בפרויקט תמ"א 38 ברחוב סוקולוב 4, לא רחוק מהים, התבצעו בשבועות האחרונים לפחות 4 עסקאות שצריך לשים לב אליהן. 3 מהעסקאות הללו נעשו במחיר ממוצע של מעל 2.4 מיליון שקל. מדובר בדירות 4 חדרים שנמכרו במחיר ממוצע של כמעט 21 אלף שקל. איך זה קורה בנהריה ולמה אנשים רוכשים במחיר ממוצע גבוה מאוד ביחס לעיר? מדובר בדירות ליד הים. חוף גלי גליל נמצא במרחק מאות מטרים בלבד ואולי זו הסיבה למחיר. עסקה נוספת באותו בניין נעשתה בתחילת ינואר. מדובר בדירת 5 חדרים שנמכרה ב-28 אלף שקל למטר, בתקופת מלחמה ובריבית גבוהה. גם בפרויקט ברחוב רמז 13, שם היה בעבר משפחתון, לא מפסיק למכור. מתחילת השנה נמכרו שם 8 דירות, כשהמחיר הנמוך ביותר היה 2.3 מיליון שקל. רוב הדירות מכילות 5 חדרים, ועדיין - לשלם מעל 19,500 שקל וצפונה בנהריה - זה לא עניין של מה בכך.

השאלה היא איך המצב הנוכחי ישפיע. בשבוע שעבר נשמעה אזעקה בעיר אחרי חמישה חודשים של שקט. אתמול, האזעקות פעלו באזור רמת הגולן, אבל התמקדו דווקא באזור הדרום - ירושלים, באר שבע, דימונה וערד. אז מה יקרה עכשיו? שיחה קצרה עם מתווך מקומי מעלה סימני שאלה. לטענתו, הרוכשים שהיו על המדף ימתינו יומיים-שלושה כדי לבחון את המצב הביטחוני. אם לא תירשם הסלמה, הוא אומר, הביקושים ימשיכו לעלות.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דניאל 16/04/2024 06:01
    הגב לתגובה זו
    נהריה לא בערי האימות כך שהמחירי הדירות לא ירדו
בנייה. קרדיט: צלי אהרוןבנייה. קרדיט: צלי אהרון

מס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס


צלי אהרון |
נושאים בכתבה מס רכוש קרקע

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.

אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.

רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל

החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן. 

מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור. 

המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה. 

רון חן אנשי העיר
צילום: טל גבעוני
ראיון

"הרוכשים חוזרים לתל אביב"

רון חן, מנכ"ל אנשי העיר: ״תל אביב נכנסה ראשונה להאטה, והיא תהיה הראשונה לצאת"; חן מדבר על התעניינות של יהודים בחו"ל ומסביר איך זה שבאותו בניין יש דירה ב-75 אלף שקל למ"ר וגם - ב-50 אלף שקל למ"ר

צלי אהרון |

אנשי העיר אנשי העיר 0.22%   שפועלת בתחום ההתחדשות העירונית, הנפיקה לפני חודשים ספורים וירדה מאז 20% לשווי של 200 מיליון שקל. מאכזב, אבל מנכ"ל החברה, רון חן לא מודאג - "אני מאמין בחברה ומסתכל לטווח ארוך. לא באתי לעשות סיבוב". חן משדר בראיון לביזפורטל אופטימיות לגבי השנה הקרובה. לדבריו, שוק הנדל״ן בתל אביב, שהוא השוק העיקרי של החברה (30 פרויקטים של התחדשות עירונית בעיר) - חוזר לשגרה, ״אנשים אמרו 'רגע, אנחנו לא סגורים אם לקנות עכשיו, אנחנו רוצים לקנות נכס בישראל, אבל לא עכשיו'. הם חיכו ועכשיו אנחנו רואים אותם חוזרים, גם תושבי חוץ. אנחנו רואים הבשלה שלהם, ומדובר על שינוי משמעותי".

״תל אביב נכנסה ראשונה להאטה, והיא תהיה הראשונה לצאת"

האם הצפי להורדת ריבית משפיע? ״זה ישפיע בהמשך לסיום המלחמה והחזרת החטופים החיים וחזרת הסנטימנט החיובי. יש תנועה משמעותית של אנשים שרוצים להיות בתל אביב, גם ברמה של מגורים וגם ברמה של השקעה״. 

אנשי העיר ממשיכה בקצב מהיר של קידום וביצוע פרויקטים, ומחזיקה כיום צבר משמעותי של אלפי דירות בתהליך, בעיקר בפינוי-בינוי באזורי הביקוש בתל אביב, גבעתיים והרצליה. בתוך חמש שנים, מעריך חן, החברה תסיים את רוב הפרויקטים הגדולים בתל אביב ותכוון את משאביה לעבר פרויקטים רחבי היקף של עירוב שימושים ואלפי דירות, בהיקפים של מאות דירות בכל מתחם. ״הפרויקטים של הדור הבא יהיו הרבה יותר גדולים, מורכבים ואורבניים, שם נמצא הערך האמיתי ליזמים שיידעו לבצע״.

"הרוכשים חוזרים לתל אביב", אומר חן ומספק אנקדוטה מעניינת - "באותו בניין יש דירות ב-50 אלף שקל למ״ר וגם 75 אלף״. הסיבות לפער הן קומה גבוהה ששווה יותר, גימור איכותי לעומת גימור בסיסי, וחניה ששווה הרבה כסף. 

מה אתה רואה בשוק היוקרה?