שכונת יערית שלומי
צילום: אלי אלון

בצל האזעקות: המשקיעים שלוקחים סיכונים ורוכשים דירות בשלומי ונהריה

העסקאות האחרונות בשני היישובים מצביעים על כך שיש מי שלא מפחד לרכוש דירות ללא ממ"ד במחיר הזדמנות, אבל גם שעבור דירות חדשות, בעיקר ליד חוף הים בנהריה, יש מי שמוכן לשלם עד 28 אלף שקל למטר - האם האיום האיראני ימתן את הביקושים?
איציק יצחקי | (1)

עד לפני חודשיים זה היה נראה כמו תסריט בלתי אפשרי, אבל היישוב הקטן והצנוע שלומי, שרק בשבוע שעבר חטף טיל נ"ט בפגיעה ישירה, ונמצא כעת, יחד עם יישובים אחרים בצפון - תחת סימן שאלה גדול בשל האיום האיראני, הוליד 3 עסקאות נדל"ן - האחרונה שבהן בסוף פברואר.

נהריה (אפי קפיטל)

המחיר ליד הים עלה. נהריה (אפי קפיטל)

המשא ומתן המתקדם לשחרור החטופים והצפי לרגיעה באותה תקופה, הוביל לרכישת צמוד קרקע ב-2.3 מיליון שקל. זו עסקה שנראית חריגה בכל קנה מידה - מי קונה צמוד קרקע באחד היישובים הכי טראומטים בתקופה הזאת, ובטח במחיר של יותר משני מיליון שקל? מדובר בבית של 6 חדרים, 165 מ"ר - צמוד קרקע סטנדרטי שכולנו מכירים, רק עם "פרמיית סיכון הר דב", כפי שמכנים עסקאות מסוג זה באזור. העסקה הזאת מפתיעה ולא בגלל המחיר שלה, אלא בגלל המהות - רק לאחרונה סיפרו לנו מתווכים שהטלפון שלהם לא מפסיק לצלצל כי התושבים רוצים למכור ולברוח.

את המשקיעים שחזרו לשוק אפשר לזהות דרך עסקאות נוספות. ברחוב ניצן בשלומי, למשל, נעשתה לאחרונה עסקה למכירת דירת 3 חדרים במחיר של 1.13 מיליון שקל. המחיר הזה מגלם מחיר שוק. לעומת זאת, ברחוב הרב עוזיאל נעשתה עסקה לרכישת דירה ישנה, 3.5 חדרים, 69 מ"ר, במחיר מצחיק של 384 אלף שקל. עבור דירה כזו לא צריך משכנתא, אפשר לממן אותה גם בהלוואה לכל מטרה (ומתברר שהישראלים אוהבים אותה מאוד לאחרונה). כלומר, העובדה שהביקוש לדירות יד שנייה יורד במלחמה לא אומר שאי אפשר לזהות הזדמנויות בתקופה הזאת.

על פניו, המשקיעים שרוכשים דירות כאלה עשו שכל. הם מבינים שהזדמנות כזאת לא תחזור. לרכוש בית בלי ממ"ד בשלומי, מרחק יריקה מהגדר, זו כמעט התאבדות. אבל מצד שני, אתה מבין שמדובר במשקיע שמאמין שמחר, יום אחרי המלחמה, הוא יעשה אקזיט לא רע על הדירה הזאת.

שלומי היא רק חלק מתופעה. משקיעי הנדל"ן בצפון חזרו להשקיע בשבועות האחרונים, אבל עכשיו הם מהססים - מה יקרה בזירה מול איראן? האם האיום מלבנון יהיה משמעותי יותר, או שמא ייתכן שדווקא הזירה הצפונית תהיה דווקא בטוחה יותר והדרום יספוג את מרבית הטילים? 

מלחמה פועלת בשני כיוונים, מקבילים יש לומר, בשעת מלחמה. מצד אחד היא גורמת לביקוש לרדת בצורה משמעותית. זה אמור להוביל לירידת מחירים. אבל מצד שני, יש מי שמזהה את ההזדמנות הזאת. משקיעי הנדל"ן למדו, בדרך הקשה אמנם, שגם מלחמה היא לא ערובה להורדת מחירים בטווח הארוך. הם מנסים לאתר דירות יד שנייה במחיר מציאה ולנצל את העובדה שיש מי שחושש מהמצב. איך זה משפיע? המשקיעים נוהרים למקומות המסוכנים ולכאורה מגדילים מעט את הביקוש, אבל לנוכח הירידה הדרמטית הם רק מתקנים חלק קטן מהירידה.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

משקיעי הנדל"ן בנהריה היו בהייפ מסוים בשבועות האחרונים. הם ראו כיצד המכירות התחדשו והאמינו שהם עומדים לעשות הרבה מאוד כסף, אחרי שרכשו דירות בודדות בתחילת המלחמה. עכשיו, הם מתפללים שהמלחמה עם איראן תיפסק.

בפרויקט תמ"א 38 ברחוב סוקולוב 4, לא רחוק מהים, התבצעו בשבועות האחרונים לפחות 4 עסקאות שצריך לשים לב אליהן. 3 מהעסקאות הללו נעשו במחיר ממוצע של מעל 2.4 מיליון שקל. מדובר בדירות 4 חדרים שנמכרו במחיר ממוצע של כמעט 21 אלף שקל. איך זה קורה בנהריה ולמה אנשים רוכשים במחיר ממוצע גבוה מאוד ביחס לעיר? מדובר בדירות ליד הים. חוף גלי גליל נמצא במרחק מאות מטרים בלבד ואולי זו הסיבה למחיר. עסקה נוספת באותו בניין נעשתה בתחילת ינואר. מדובר בדירת 5 חדרים שנמכרה ב-28 אלף שקל למטר, בתקופת מלחמה ובריבית גבוהה. גם בפרויקט ברחוב רמז 13, שם היה בעבר משפחתון, לא מפסיק למכור. מתחילת השנה נמכרו שם 8 דירות, כשהמחיר הנמוך ביותר היה 2.3 מיליון שקל. רוב הדירות מכילות 5 חדרים, ועדיין - לשלם מעל 19,500 שקל וצפונה בנהריה - זה לא עניין של מה בכך.

השאלה היא איך המצב הנוכחי ישפיע. בשבוע שעבר נשמעה אזעקה בעיר אחרי חמישה חודשים של שקט. אתמול, האזעקות פעלו באזור רמת הגולן, אבל התמקדו דווקא באזור הדרום - ירושלים, באר שבע, דימונה וערד. אז מה יקרה עכשיו? שיחה קצרה עם מתווך מקומי מעלה סימני שאלה. לטענתו, הרוכשים שהיו על המדף ימתינו יומיים-שלושה כדי לבחון את המצב הביטחוני. אם לא תירשם הסלמה, הוא אומר, הביקושים ימשיכו לעלות.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דניאל 16/04/2024 06:01
    הגב לתגובה זו
    נהריה לא בערי האימות כך שהמחירי הדירות לא ירדו
דירות בבת ים. צילום: צלי אהרוןדירות בבת ים. צילום: צלי אהרון

אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%

היועץ הכלכלי לראש הממשלה מעריך כי הירידות בשוק הדיור יימשכו, תקף את מתנגדי סבסוד המשכנתאות והזהיר מפגיעה הולכת וגוברת במשקי הבית על רקע יוקר המימון והוצאות המלחמה

אדיר בן עמי |

בוועידת מרכז הבנייה הישראלי שהתקיימה באילת, התייחס פרופ' אבי שמחון, היועץ הכלכלי לראש הממשלה, למצב שוק הדיור ולכיוון שאליו הוא מעריך שהמחירים ינועו בשנה הקרובה. שמחון ציין כי לדבריו, ירידת המחירים כבר החלה, וכי המגמה צפויה להעמיק משמעותית. "מחירי הדירות כבר ירדו בכ־2.5%, ואני מעריך שהם יירדו בכ־10% נוספים במהלך השנה וחצי הקרובות," אמר. לדבריו, השילוב בין האטה בביקושים לבין תנאי המימון המכבידים מוביל לשינוי כיוון בשוק שהתאפיין בעליות רצופות במשך שנים.


שמחון הדגיש כי הוא אינו מרבה לפרסם תחזיות, אך ציין שהנתונים בשטח תומכים בהערכה כי מדובר בתחילת מגמה. גורמים בענף מסכימים כי שינויי הריבית, אי־הוודאות הכלכלית והמלחמה השפיעו על קצב העסקאות והביאו לירידה הדרגתית במחירי הדירות, אף אם לא תמיד באופן אחיד בכל אזורי הארץ.


בהתייחסות רחבה יותר למצב הכלכלי, אמר שמחון כי תקציב המדינה שהושפע עמוקות מהוצאות המלחמה, משקף את המחירים הכלכליים הכבדים של הלחימה. לדבריו, ההחלטה לסיים את גיבוש התקציב עם גירעון של 3.9% התקבלה לאחר התלבטות משמעותית, אך הוא הדגיש כי מדובר ברמה שאינה גבוהה בהשוואה למדינות מערביות אחרות שלא התמודדו עם מלחמה. שמחון ציין כי הממשלה בחרה להימנע מצעדי הרחבה משמעותיים כדי שלא להגדיל את יחס החוב־תוצר מעבר למצבו הנוכחי.


סבסוד המשכנתאות 

שמחון התייחס ליוזמת הסבסוד למשכנתאות המוצעת על ידיו, נושא שהוביל לעימות מול משרד האוצר ובנק ישראל. "יש מאות אלפי משפחות שנפגעו קשות מעליית הריבית. משקי בית ששילמו כ־5,000 שקלים בחודש רק לפני שנתיים משלמים היום מעל 6,000 שקלים," אמר. לדבריו, מדובר בפגיעה שמצמצמת צריכה ומכבידה על הכלכלה. הוא טען כי המדינה חייבת להתערב, אך ציין כי ההתנגדות המקצועית של האוצר ושל הייעוץ המשפטי מבוססת על עקרונות שוויוניות ועל החשש מתקדים תקציבי.


בכירי האוצר והבנק המרכזי טוענים כי סבסוד משכנתאות יטיל על התקציב נטל משמעותי, ועלול להוביל להטיה בשוק הדיור. שמחון, מנגד, הדגיש כי בעיניו מדובר בתמיכה חברתית וכלכלית נדרשת, וכי הפגיעה במשקי הבית הפכה לבלתי נסבלת. לדבריו, היוזמה ממשיכה להיבחן, אך הסיכויים לאישורה עדיין אינם ברורים.