הזרימה מתחדשת - האצה בקצב הגיוסים בקרנות הנאמנות

נדב לוי | (1)

אחרי מחצית ראשונה חזקה במיוחד, במהלכה זרם לא מעט כסף לתעשיית קרנות הנאמנות וזאת ברקע לעליות השערים החדות והשיאים שליוו את המדדים המובילים מסביב לעולם, בשבוע הראשון של החודש הורגשה האטה משמעותית בזרימת הכסף לתעשייה כאשר לא מעט קטגוריות רשמו דעיכה דרסטית בסך הגיוסים. עם זאת, בסיכום השבוע החולף נראה כי הציבור חוזר לבורסה (דרך קרנות הנאמנות). 

השיפור הגדול בקצב הגיוסים נרשם בעיקר בקטגוריית הקרנות המנייתיות שגייסו סכום של כ-220 מיליון שקל, הנחלקים לגיוסים של כ-110 מיליון שקל בקרנות מניות בארץ, כ-50 מיליון שקל בקרנות הגמישות וכ-60 מיליון שקל בקרנות מניות בחו"ל. השיפור נרשם במקביל למגמה החיובית שאפיינה את שוקי המניות בשבוע החולף. נזכיר כי במהלך השבוע קודם לכן רשמו אותן הקרנות גיוס צנוע מאוד של 85 מיליון שקל בלבד. עם זאת, יש לציין כי מאז תחילת השנה גוייס סכום אסטרונומי של כ-4.4 מיליארד שקל בקרנות המנייתיות הרבה מעבר ל-2.5 מיליארד שקל שהוזרם במהלך כל שנת 2016. 

גם בגזרת אג"ח כללי, בדגש על קרנות מעורבות עם חשיפה מנייתית, שהיוותה את שער הכניסה המרכזי של הציבור במהלך המחצית הראשונה (גיוסים של 11.6 מיליארד שקל), נרשם שיפור כאשר קצב הגיוסים עלה בשבוע החולף ל-385 מיליון שקל, זאת לעומת כ-270 מיליון שקל בלבד שגוייס בשבוע לפני כן. בתוך כך, מתחילת החודש קרנות אג"ח כללי גייסו כ-640 מיליון שקל, מה שמקנה להן את ראש טבלת הקרנות המגייסות גם השבוע. 

בניגוד לקטגוריות האחרות, באגרות החוב הקונצרניות נרשמה נסיגה לעומת חודש קודם וזאת על אף המגמה החיובית שנרשמה במדדי התל-בונד (תשואה של עד 0.25%). מכאן, קרנות אג"ח קונצרני רשמו זה השבוע השני פדיונות הנאמדים בסכום של כ-70 מיליון שקל. מתחילת החודש פדו אותן הקרנות כ-110 מיליון שקל. ההסבר - אזהרות גוברות, כולל מצד בנק ישראל, לגבי הערכת חסר של הסיכון באפיק זה.

קרנות אג"ח מדינה המשיכו במומנטום החיובי וגייסו בסיכום השבוע החולף כ-110 מיליון שקל. למרות זאת, מתחילת השנה הן עדיין קבוצת הקרנות הפודה ביותר מבין הקרנות המסורתיות.

באפיק השקלי הובילו הקרנות הכספיות שינוי מגמה משבוע קודם וגייסו השבוע סכום של כ-60 מיליון שקל. לעומתן, הקרנות השקליות ממשיכות במגמת הפדיונות, ושומרות על קצב פדיונות זהה משבוע שעבר, לסכום הנאמד בכ-30 מיליון שקל. קרנות אג"ח חו"ל  גם הן ביצעו מהפך וכנגד המגמה בחודשים האחרונים, רשמו גיוסים של כ-55 מיליון שקל, ומתחילת החודש הן גייסו כ-35 מיליון שקל

תעשיית קרנות הנאמנות כולה רשמה בשבוע החולף גיוסים של כ-705 מיליון שקל, המתחלקים לגיוסים של כ-60 מיליון שקל בקרנות הכספיות, כ-770 מיליון שקל בקרנות המנוהלות ולפדיון של 125 מיליון שקל בקרנות המחקות. כך, עפ"י אומדנים והערכות שבוצעו ע"י כלכלני מיטב דש.

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יועץ בבינלאומי 16/07/2017 19:11
    הגב לתגובה זו
    הפדיונות בקונצרני בגלל הבנק שלנו שהחליט לצאת ממדדי תל בונד מסוימים
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)
קרנות נאמנות

אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר

מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?

גיא טל |

הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.

בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.


אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי. 

לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. ​ חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.

ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.