זוכה פרס נובל בכלכלה לשנת 2000 פרופ' ג'יימס הקמן, ערך ניסוי במדינת צפון קרולינה שבארה"ב: הוא בחר באקראי קבוצת ילדים בגילאי 0-5 מתוך אוכלוסייה אפרו-אמריקאית, וסיפק לה חינוך באיכות פדגוגית גבוהה בגני הילדים ובצהרונים. לאחר 15 שנה, ושוב לאחר 25 שנה, פרופ' הקמן חזר לאותם ילדים שבגרו. מרביתם הצטרפו לשוק העבודה והוא בחן את מצבם הכלכלי, הבריאותי ואת הצלחתם בשוק העבודה. את ממצאיו השווה הקמן לקבוצת ביקורת: אפרו-אמריקאים מאותו אזור ובגילאים דומים שלא נכנסו לניסוי, ולא קיבלו חינוך ברמה גבוהה. 

תוצאות המחקר היו מפתיעות ומסקנותיו היו שביחס לקבוצת הביקורת, הילדים שקיבלו חינוך איכותי בגיל הרך היו פחות מעורבים בפשיעה, השכלתם הייתה גבוהה יותר, הכנסתם הייתה גבוהה יותר ואף בריאותם הנפשית הייתה טובה יותר. 

ככלכלן, פרופ' הקמן חישב את התשואה להשקעה שהשקיע בכל אחד מהילדים שהשתתפו בניסוי המיוחד וגילה שהתשואה על כל דולר שהושקע עמדה על 13% לשנה, תשואה שהיא מעל ומעבר לתשואת שוק המניות באותן שנים. הוא הראה שההשקעה בגיל הרך משתלמת ביותר. פרופ' הקמן אינו היחיד שעשה מחקרים מסוג זה על פני השנים, ומחקרים נוספים ורבים (כדוגמת מחקריו של פרופ' שביט וצוותו ממרכז טאוב) הראו שוב ושוב את אותן התוצאות.

לטענת החוקרים, הסיבה לתשואה הגבוהה מהשקעה בילדים בגיל הרך נובעת מכך שבתקופה זו אישיותו של הילד מתעצבת, הוא קולט ידע רב, ומגבש תכונות ויכולות שישפיעו עליו בהמשך חייו. בגילאים אלה, הילד הינו כמו ספוג שסופג הכל: ככל שתתנו לו יותר, כך הוא יספוג יותר, ובטווח הארוך - יצליח יותר. השקעה זו בונה את הבסיס האיתן להון האנושי אותו יישא הילד כל חייו.

• הרשת החברתית, אחת מסמלי בועת הדוטקום, מגיעה לנאסד"ק ונוסקת ב-600% ביום
• אזורים דרשה פטור מפיצוי בשל הקורונה, ונדחתה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הקורונה פוגעת בהשכלה של הילדים - לטווח הארוך

ההבנה שההשכלה תורמת להצלחתנו אינה חדשה, אך החשיבות של חינוך איכותי בגיל הרך פחות מוכרת. חשוב לשים אליה לב, בוודאי בתקופה שוירוס הקורונה משפיע בצורה קיצונית על כלל העולם ומערכת ההשכלה מושפעת מהתחלואה והסגרים.

בשנה האחרונה הילדים בכל הגילאים אינם רוכשים את אותה השכלה כמו בימים כתיקונם. הלמידה מרחוק מיטיבה אמנם עם חלק מהתלמידים, אבל פוגעת באחרים. בחינות שנעשות מרחוק אינן מאפשרות בדיקה מהימנה לגבי יכולותיהם של התלמידים ונוצרים עיוותים בהערכת ההישגים הלימודיים והאפקטיביות של הלמידה. לצערנו, כיום לא קיימת מערכת שמאפשרת למידה טובה ואיכותית מרחוק לכולם, ולא קיימת יכולת לבחון את הילדים ברמה נאותה.

מכאן נובעת השאלה האם תפקוד מערכת החינוך, בצורתו הנוכחית, גורם לפגיעה משמעותית בעתיד הילדים? ואם כן, עד כמה? לפי מחקריהם של פרופ' הקמן ואחרים, לפגיעה בהשכלה יש השפעות ארוכות טווח. אין ספק שאם הילדים לא יקבלו חינוך באיכות טובה וברמה גבוהה בגיל הרך, התשואה שנקבל על ההשקעה תהיה הרבה יותר נמוכה מ-13%. על מנת שהילדים יגיעו להישגים גבוהים בבגרותם, אנחנו כהורים חייבים כבר היום להגדיל את ההשקעה בחינוך של כל הילדים, וכאמור - בפרט בגיל הרך.

• F‑35, איירבוס וגם אנבידיה: סעודיה מכוונת הכי גבוה בדרך להפוך למוקד תחבורה אזורי
• משבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• F‑35, איירבוס וגם אנבידיה: סעודיה מכוונת הכי גבוה בדרך להפוך...

הפספוס הגדול ביותר - לא להיות בשוק

במובן מסוים, חינוך דומה לשוק המניות. שאלה שעולה לפרקים בהיבט של שוק המניות היא - האם אפשר לתזמן את השוק? כלומר, האם ניתן לדעת מתי לצאת מהשוק לפני משבר, ומתי להיכנס חזרה לפני פריצה מעלה של השוק. התשובה המקובלת היא שלא ניתן לתזמן את השוק. הסיבה לכך היא שבמבט על נתוני העבר ניתן לראות שירידות ועליות בשווקים יכולות לקרות במהירות ובטווח זמן קצר, כך שניתן בקלות לפספס את זמני היציאה והכניסה הנכונים. 

כך למשל, נתוני 20 השנים האחרונות בשוק המניות האמריקאי (בין השנים 1999 ל-2019) מראים שרווחיו הפוטנציאליים של מי שלא היה מושקע בשוק בתקופה של 10 הימים עם העליות הגדולות ביותר (כלומר, פספס את הימים עם העליות הגדולות ביותר כיוון שהיה מחוץ לשוק באותה תקופה) היו נמוכים בכ-50% מהרווחים שהיו מתקבלים אילו כן היה מושקע בשוק באותה תקופה. יתרה מכך, אילו לא היה מושקע בשוק במשך 30 הימים עם העליות הגדולות ביותר, רווחיו הפוטנציאלים היו נמוכים בכ-80% מרווחיו אילו כן היה מושקע בשוק באותה תקופה. טענה זו תומכת בכך שאם המבט הינו לטווח הארוך, עדיף לא לנסות לתזמן את השוק וכדאי להישאר בשוק גם בתקופות פחות טובות. לצאת מהשוק אפשר תמיד, אבל בחירת נקודה החזרה לשוק היא מאתגרת עד בלתי אפשרית.

אל תנסו לתזמן את השוק - השקיעו בחינוך הילדים עוד היום!

כיצד זה מתקשר להשכלה בגיל הרך ולקורונה? כפי שתואר לעיל, הגיל הרך היא תקופה חשובה שבה הילד רוכש למידות משמעותיות שמעצבות את חייו. פספוס של קבלת השכלה בתקופה זו דומה למצב בו לא נמצאים בשוק ההון בתקופות עם הגידול המהיר במחירי המניות. אי המצאות בשוק ומניעת השכלה מתאימה בתקופה זו, ישפיע באופן ניכר על בניית תשתית ההון האנושי של ילדי הגיל הרך וישפיע על ההתפתחות לטווח הארוך של הילדים.

אין ספק שחוסר השכלה ברמה נאותה לילדים יוביל להשפעות עתידיות אותן נראה ונרגיש בטווח הרחוק, כאשר ההון האנושי של האוכלוסייה המתבגרת לא יהיה גבוה כפי שיכול היה להיות אילו לא חווינו את הקורונה. ככל שהאוכלוסייה הצעירה יותר מאבדת השכלה זו, ההשפעה תהיה גדולה יותר ואת תוצאותיה נדע רק בעוד שנים רבות. לכן לא מומלץ לסמוך על כלכלת השוק, אלא יש להקדים ולהגדיל את ההשקעות בגיל הרך כל עוד אפשר לעשות את זה - התוצאה תהיה תשואה מעל ומעבר לתשואת השוק.

כפי שהחמצת תקופות של עליה בשוק המניות פוגעת בתשואה, כך גם אי קבלת השכלה נאותה בתקופות שונות בחייו של הלומד. ככל שהילד צעיר יותר, ההשפעות יהיו חזקות יותר, והחוסר בהשכלה נאותה יפגע בהון האנושי של הלומד. השפעות אלה בעלות האפקט הגדול ביותר בשנות הגיל הרך. לכן, חשוב לדאוג להשכלה נאותה וטובה לילדיכם בגיל הרך. השקיעו בהם, כי זו תהיה ההשקעה הטובה ביותר שתעשו בחייכם. ואם גורמי חוץ כמו הקורונה מפריעים להענקת חינוך טוב - מצאו פתרונות אלטרנטיביים להשלמת החסר. את הזמן אין להשיב, ובעתיד יהיה קשה לפצות על חוסר השקעה בגיל הרך.

חברת CHEGG (סימול CHGG) היא אחת מהחלוצות בתחום החינוך הדיגיטלי. ואם אנו מחפשים מדד (ETF) מתאים, ניתן לבחון את EDUT המשקיעה בטכנולוגיות חינוכיות וגם בפלטפורמות עבודה מרחוק כגון SLACK. כמו בתחומים אחרים, גם כאן צפוי להיות שיבוש (disruptive) בדומה לזה שקורה בתחום הרכב, שוק התעסוקה, הקמעונאות ועוד. כדאי להכיר את היכולת להיחשף לתחום זה גם ברמת ההשקעות בשוק ההון.