ההשקעה האלטרנטיבית שכולנו שוכחים - אך מניבה 13% בשנה בממוצע
זוכה פרס נובל בכלכלה לשנת 2000 פרופ' ג'יימס הקמן, ערך ניסוי במדינת צפון קרולינה שבארה"ב: הוא בחר באקראי קבוצת ילדים בגילאי 0-5 מתוך אוכלוסייה אפרו-אמריקאית, וסיפק לה חינוך באיכות פדגוגית גבוהה בגני הילדים ובצהרונים. לאחר 15 שנה, ושוב לאחר 25 שנה, פרופ' הקמן חזר לאותם ילדים שבגרו. מרביתם הצטרפו לשוק העבודה והוא בחן את מצבם הכלכלי, הבריאותי ואת הצלחתם בשוק העבודה. את ממצאיו השווה הקמן לקבוצת ביקורת: אפרו-אמריקאים מאותו אזור ובגילאים דומים שלא נכנסו לניסוי, ולא קיבלו חינוך ברמה גבוהה.
תוצאות המחקר היו מפתיעות ומסקנותיו היו שביחס לקבוצת הביקורת, הילדים שקיבלו חינוך איכותי בגיל הרך היו פחות מעורבים בפשיעה, השכלתם הייתה גבוהה יותר, הכנסתם הייתה גבוהה יותר ואף בריאותם הנפשית הייתה טובה יותר.
ככלכלן, פרופ' הקמן חישב את התשואה להשקעה שהשקיע בכל אחד מהילדים שהשתתפו בניסוי המיוחד וגילה שהתשואה על כל דולר שהושקע עמדה על 13% לשנה, תשואה שהיא מעל ומעבר לתשואת שוק המניות באותן שנים. הוא הראה שההשקעה בגיל הרך משתלמת ביותר. פרופ' הקמן אינו היחיד שעשה מחקרים מסוג זה על פני השנים, ומחקרים נוספים ורבים (כדוגמת מחקריו של פרופ' שביט וצוותו ממרכז טאוב) הראו שוב ושוב את אותן התוצאות.
לטענת החוקרים, הסיבה לתשואה הגבוהה מהשקעה בילדים בגיל הרך נובעת מכך שבתקופה זו אישיותו של הילד מתעצבת, הוא קולט ידע רב, ומגבש תכונות ויכולות שישפיעו עליו בהמשך חייו. בגילאים אלה, הילד הינו כמו ספוג שסופג הכל: ככל שתתנו לו יותר, כך הוא יספוג יותר, ובטווח הארוך - יצליח יותר. השקעה זו בונה את הבסיס האיתן להון האנושי אותו יישא הילד כל חייו.
- מי המניה הנמכרת בחסר ביותר ב-S&P 500?
- הרשת החברתית, אחת מסמלי בועת הדוטקום, מגיעה לנאסד"ק ונוסקת ב-600% ביום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקורונה פוגעת בהשכלה של הילדים - לטווח הארוך
ההבנה שההשכלה תורמת להצלחתנו אינה חדשה, אך החשיבות של חינוך איכותי בגיל הרך פחות מוכרת. חשוב לשים אליה לב, בוודאי בתקופה שוירוס הקורונה משפיע בצורה קיצונית על כלל העולם ומערכת ההשכלה מושפעת מהתחלואה והסגרים.
בשנה האחרונה הילדים בכל הגילאים אינם רוכשים את אותה השכלה כמו בימים כתיקונם. הלמידה מרחוק מיטיבה אמנם עם חלק מהתלמידים, אבל פוגעת באחרים. בחינות שנעשות מרחוק אינן מאפשרות בדיקה מהימנה לגבי יכולותיהם של התלמידים ונוצרים עיוותים בהערכת ההישגים הלימודיים והאפקטיביות של הלמידה. לצערנו, כיום לא קיימת מערכת שמאפשרת למידה טובה ואיכותית מרחוק לכולם, ולא קיימת יכולת לבחון את הילדים ברמה נאותה.
מכאן נובעת השאלה האם תפקוד מערכת החינוך, בצורתו הנוכחית, גורם לפגיעה משמעותית בעתיד הילדים? ואם כן, עד כמה? לפי מחקריהם של פרופ' הקמן ואחרים, לפגיעה בהשכלה יש השפעות ארוכות טווח. אין ספק שאם הילדים לא יקבלו חינוך באיכות טובה וברמה גבוהה בגיל הרך, התשואה שנקבל על ההשקעה תהיה הרבה יותר נמוכה מ-13%. על מנת שהילדים יגיעו להישגים גבוהים בבגרותם, אנחנו כהורים חייבים כבר היום להגדיל את ההשקעה בחינוך של כל הילדים, וכאמור - בפרט בגיל הרך.
- איך תשפיע הורדת הריבית על רווחי חברות הנדל"ן המניב?
- המטוס מספר 1 של מדינת ישראל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המטוס מספר 1 של מדינת ישראל
הפספוס הגדול ביותר - לא להיות בשוק
במובן מסוים, חינוך דומה לשוק המניות. שאלה שעולה לפרקים בהיבט של שוק המניות היא - האם אפשר לתזמן את השוק? כלומר, האם ניתן לדעת מתי לצאת מהשוק לפני משבר, ומתי להיכנס חזרה לפני פריצה מעלה של השוק. התשובה המקובלת היא שלא ניתן לתזמן את השוק. הסיבה לכך היא שבמבט על נתוני העבר ניתן לראות שירידות ועליות בשווקים יכולות לקרות במהירות ובטווח זמן קצר, כך שניתן בקלות לפספס את זמני היציאה והכניסה הנכונים.
כך למשל, נתוני 20 השנים האחרונות בשוק המניות האמריקאי (בין השנים 1999 ל-2019) מראים שרווחיו הפוטנציאליים של מי שלא היה מושקע בשוק בתקופה של 10 הימים עם העליות הגדולות ביותר (כלומר, פספס את הימים עם העליות הגדולות ביותר כיוון שהיה מחוץ לשוק באותה תקופה) היו נמוכים בכ-50% מהרווחים שהיו מתקבלים אילו כן היה מושקע בשוק באותה תקופה. יתרה מכך, אילו לא היה מושקע בשוק במשך 30 הימים עם העליות הגדולות ביותר, רווחיו הפוטנציאלים היו נמוכים בכ-80% מרווחיו אילו כן היה מושקע בשוק באותה תקופה. טענה זו תומכת בכך שאם המבט הינו לטווח הארוך, עדיף לא לנסות לתזמן את השוק וכדאי להישאר בשוק גם בתקופות פחות טובות. לצאת מהשוק אפשר תמיד, אבל בחירת נקודה החזרה לשוק היא מאתגרת עד בלתי אפשרית.
אל תנסו לתזמן את השוק - השקיעו בחינוך הילדים עוד היום!
כיצד זה מתקשר להשכלה בגיל הרך ולקורונה? כפי שתואר לעיל, הגיל הרך היא תקופה חשובה שבה הילד רוכש למידות משמעותיות שמעצבות את חייו. פספוס של קבלת השכלה בתקופה זו דומה למצב בו לא נמצאים בשוק ההון בתקופות עם הגידול המהיר במחירי המניות. אי המצאות בשוק ומניעת השכלה מתאימה בתקופה זו, ישפיע באופן ניכר על בניית תשתית ההון האנושי של ילדי הגיל הרך וישפיע על ההתפתחות לטווח הארוך של הילדים.
אין ספק שחוסר השכלה ברמה נאותה לילדים יוביל להשפעות עתידיות אותן נראה ונרגיש בטווח הרחוק, כאשר ההון האנושי של האוכלוסייה המתבגרת לא יהיה גבוה כפי שיכול היה להיות אילו לא חווינו את הקורונה. ככל שהאוכלוסייה הצעירה יותר מאבדת השכלה זו, ההשפעה תהיה גדולה יותר ואת תוצאותיה נדע רק בעוד שנים רבות. לכן לא מומלץ לסמוך על כלכלת השוק, אלא יש להקדים ולהגדיל את ההשקעות בגיל הרך כל עוד אפשר לעשות את זה - התוצאה תהיה תשואה מעל ומעבר לתשואת השוק.
כפי שהחמצת תקופות של עליה בשוק המניות פוגעת בתשואה, כך גם אי קבלת השכלה נאותה בתקופות שונות בחייו של הלומד. ככל שהילד צעיר יותר, ההשפעות יהיו חזקות יותר, והחוסר בהשכלה נאותה יפגע בהון האנושי של הלומד. השפעות אלה בעלות האפקט הגדול ביותר בשנות הגיל הרך. לכן, חשוב לדאוג להשכלה נאותה וטובה לילדיכם בגיל הרך. השקיעו בהם, כי זו תהיה ההשקעה הטובה ביותר שתעשו בחייכם. ואם גורמי חוץ כמו הקורונה מפריעים להענקת חינוך טוב - מצאו פתרונות אלטרנטיביים להשלמת החסר. את הזמן אין להשיב, ובעתיד יהיה קשה לפצות על חוסר השקעה בגיל הרך.
כיצד ניתן 'להשקיע' בחינוך דרך הבורסה?
חברת CHEGG (סימול CHGG) היא אחת מהחלוצות בתחום החינוך הדיגיטלי. ואם אנו מחפשים מדד (ETF) מתאים, ניתן לבחון את EDUT המשקיעה בטכנולוגיות חינוכיות וגם בפלטפורמות עבודה מרחוק כגון SLACK. כמו בתחומים אחרים, גם כאן צפוי להיות שיבוש (disruptive) בדומה לזה שקורה בתחום הרכב, שוק התעסוקה, הקמעונאות ועוד. כדאי להכיר את היכולת להיחשף לתחום זה גם ברמת ההשקעות בשוק ההון.
- 2.יוסי 11/01/2021 12:03הגב לתגובה זודווקא אנשים בלי השכלה מתעשרים , כי הם חושבים בצורה לא שגרתית.
- 1.אידיוט 11/01/2021 11:55הגב לתגובה זובורסה הישראלית חולה במניה דפרסיה. פעם עולה , פעם יורדת. אין הגיון בעליות ואין הגיון בירידות.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- בואינג מזנקת ב-10%: מצפה לעלייה במסירות מטוסים ב-2026 ולתזרים חיובי של מיליארדים
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.

הפד' מתכונן להורדת ריבית: האם זה תחילת ראלי סוף השנה או מלכודת שורית?
סיכויי הורדת הריבית בדצמבר מגיעים ל-90%, אבל הסיכון הוא שהפד יאותת על עצירת ההקלה המוניטרית; איך עליית התשואות ביפן משפיעה על ההשקעות ברחבי העולם, והאם יש ממה לחשוש?
מאקרו ארצות הברית: הורדת הריבית הופכת לודאית - ראלי סוף שנה בפתח?
ההתפתחות המרכזית בתחום המאקרו בארצות הברית בשבועיים האחרונים היא סיבוב הפרסה היוני של הפד, כשסיכויי הורדת הריבית בדצמבר כבר נושקים ל-90%. המפנה היוני נובע מהמשך מה שנראה כחולשה בנתונים הכלכליים, בעיקר בנתונים הרכים התלויים בסקרי דעת קהל. כך, סנטימנט הצרכנים נחלש מאוד וגם הייצור מתכווץ. גם נתונים חלקיים הנוגעים לשוק העבודה מצביעים על חולשה מסוימת. בהקשר זה נציין שדו"ח התעסוקה לחודש נובמבר נדחה בשלב זה לאמצע דצמבר, ולכן הפד ממשיך להיות מעט עיוור בתחום זה. דו"ח ה-ADP שיפורסם השבוע מקבל משנה חשיבות עקב כך, בדומה לדו"ח ה-PCE שהופך למרכזי עוד יותר מבדרך כלל בהיעדר נתוני אינפלציה מעודכנים.
האם הנרטיב של "חולשה מתפתחת" בכלכלה האמריקאית נכון? בשבוע האחרון החלה "עונת הקניות" בארצות הברית לקראת סוף השנה עם חגיגות ה-Black Friday ו-Cyber Monday, שבהן נרשמו קניות שיא. הצרכן האמריקאי קנה מכל הבא ליד ושבר שיאים בקניות אוף-ליין ואונליין. נתונים אלה סותרים מעט את נתוני הפסימיות של סקרי דעת הקהל שצוינו קודם לכן. נראה שהצרכנים הפסימיים בארצות הברית אינם עוצרים בדרך לקופות.
בנוסף, התביעות הראשוניות לדמי אבטלה נשארות באזור הבטוח של כ-220 אלף, כשאין הרבה משרות חדשות, אבל גם אין הרבה פיטורים. כנראה שמצב שוק העבודה מושפע עמוקות ממדיניות ההגירה, ולכן קשה מאוד לקרוא את הנתונים (הרחבה בחלק האחרון של הטור). הצמיחה, על כל פנים, ממשיכה להיות בריאה ואף חזקה – באזור ה-4%.
בינתיים השוק אופטימי למדי עם נטייה שורית מאז שהתחזק הנרטיב להורדת ריבית בדצמבר. האם אנחנו בתחילתו של ראלי סוף שנה? לדעתי לפחות עד ה-10 בדצמבר (החלטת הריבית) אין סיבה לירידות חדות ויש סיכוי סביר להמשך עליות מתון, אבל יש סיכון מסוים סביב החלטת הפד עצמה. בעוד הורדת ריבית צפויה בוודאות גבוהה למדי, היא עלולה להיות "הורדת ריבית ניצית", במובן זה שהפד יבהיר שבכוונתו לעצור את מחזור ההורדות בפגישה שלאחר מכן. תרחיש כזה עלול לגרום לגל מימושים נוסף לפני סוף השנה, בדומה לירידות שנרשמו רק לפני שבועיים כשהשוק חשב שלא תהיה הורדת ריבית בדצמבר.
- ראלי סוף שנה בפתח? כל מה שמשקיע צריך לדעת עכשיו
- האם הירידות בוול סטריט מלמדות על הביצועים בשנה כולה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקארי טרייד היפני: הגורם לירידות בקריפטו?
למרות הציפייה להורדת ריבית, תשואות אגרות החוב בארצות הברית טיפסו (כלומר מחירי האג"ח ירדו) בימי המסחר הראשונים של השבוע ומחקו את כל הירידות שנרשמו בשבוע שעבר. מלבד החשודים המיידיים (חששות מאינפלציה ומהתרחבות החוב הפיסקלי), תרמה לכך גם התנהגות אגרות החוב של יפן. השווקים ביפן עוברים זעזועים משמעותיים בשבועות האחרונים, עם השפעה לא מבוטלת על השווקים הגלובליים. מבלי להיכנס לסקירה מקיפה, נציין שתשואות אגרות החוב של יפן – שנסחרו שנים ארוכות באזור האפס ואף בתשואה שלילית והיוו מקור זול למזומן ברחבי העולם (ה"קארי טרייד" היפני), החלו לטפס לאחרונה בחדות ורושמות כעת שיאים שלא נראו מאז סוף העשור הראשון במאה הנוכחית. העליות בתשואות ביפן הובילו לעליית תשואות כללית בשווקי האג"ח בעולם, כולל בארצות הברית. ההשפעה אינה מסתיימת רק באגרות החוב. רבים מייחסים את הירידות בקריפטו להתרחשויות אלה, שכן הכסף הזול מיפן שימש שנים ארוכות להזרמת כספים מאסיבית לנכסים ספקולטיביים כמו קריפטו ושוק המניות. התייבשות המקור הזה, יחד עם הצורך "לסגור פוזיציות" עקב ההפסדים שנגרמים ללווים מהעלייה בתשואות, גורמת ליציאת כספים מנכסי סיכון.
