
טעות ששווה למשקיעים מיליארדים
שעות בודדות למתכנת היו שוות לציבור המשקיעים מיליארדי שקלים. יש כאן בעיה חמורה שכמעט ואף אחד לא שם לב אליה. הבורסה בתל אביב היא היחידה בעולם שפועלת בימי ראשון עד חמישי ולא בימי שני עד שישי כמו ביתר בורסות העולם. היכן הבעיה ואיפה מיליארדי השקלים? הנה התשובה. מוצרי ההשקעה כגון קרנות נאמנות, קרנות סל ועוד, נמדדים בארץ (ובעולם) לפי מספר פרמטרים מקובלים וקבועים אשר מהווים כלי עזר למדידת הסיכון למול התשואה. המדידה המקובלת ביותר הינה מדד 'שארפ' אשר בודק את התשואה שהניב מכשיר ההשקעה למול התנודתיות. מתמטית, זהו חישוב ההפרש בין תוחלת התשואה של הנכס לבין תשואת נכס חסר סיכון (ריבית חסרת סיכון) חלקי סטיית התקן.
כאן מתחילה הבעיה. תוצאה של סטיית תקן תושפע רבות ממספר המשתנים אותה היא בודקת ובמקרה זה מדובר בימי דיווח שערים של מכשיר ההשקעה. כל מכשיר אשר נסחר בבורסה בישראל ומחזיק בפחות מ-10% נכסים בחו"ל יקבל חישוב סטיית תקן של 5 ימי מסחר לפי 5 ימי דיווח של שערים בשבוע, בעוד פרסום השערים ובהתאם לכך גם מספר המשתנים, אשר יחושבו לסטיית התקן במכשירים המטים את השקעתם לחו"ל, יקבלו 4 ימי דיווח בשבוע לחישוב של אותה סטיית תקן. מכאן, יקבלו מכשירים אלו ציון מדד שארפ שכמעט בהכרח יהיה נחות. למה 4 ימי דיווח ולא 5? כפי שציינתי, בישראל הבורסה אינה עובדת באותם ימים של הבורסות האחרות בעולם ולכן נוצרים עיוותים באשר למועדים בהם ניתן לרכוש את מכשירי ההשקעה למול המועד בו מתאפשר למנהל המכשיר לרכוש את הנכסים בבורסות חו"ל. לכן, נוצר מצב בו מכשירי ההשקעה המוטים לנכסים בחו"ל מדלגים על יום דיווח ואינם מקבלים שער ביום ראשון של כל שבוע. כתוצאה מכך אותה התנודה השבועית שהייתה אמורה להיות מחושבת ל-5 דיווחים תחושב ל-4 דיווחים בלבד. אתם שואלים את עצמכם מה זה כבר משנה? לפניכם דוגמה מספרית שתסביר את העניין היטב. נניח קבוצה של 4 מספרים: 75, 80, 85, 90. ממוצע מספרים אלו עומד על 82.5 וסטיית התקן שתחושב לקבוצה זו הינה 6.45. נרחיב את הקבוצה ל-5 מספרים על ידי הוספת המספר הממוצע של הקבוצה, כך שהקבוצה החדשה כעת הינה: 82.5, 75, 80, 85 ,90. הממוצע כמובן לא השתנה הוא עומד על 82.5 אבל סטיית התקן המחושבת לסדרה זו עומד כעת על 5.6. כלומר אותו הממוצע מביא לסטיית תקן נמוכה בכ-15%. נזכיר כי בנוסחה של מדד שארפ, סטיית התקן נמצאת במכנה ועל כן תהיה בעלת השפעה גבוהה ביותר. בעולם של מערכות דירוג של קרנות הנאמנות בבנקים, מדובר בנתון שמביא לעיוות מהותי במקום הקרן בתחרות ועל כן יכולים לבחור מנהלי קרנות נאמנות לא להסיט את מרכז ההשקעה שלהם לחו"ל, זאת גם לטובת השגת תשואת יתר וגם נוכח הרצון להתרכז בהשקעות בשוק ההון המקומי למורת תשואת החסר. בחמש השנים האחרונות השיג מדד ה-500S&P אשר מהווה קרוב ל-60% ממדד ה-MSCI העולמי, כ-50% זאת למול כ-12% בלבד של מדד ת"א 35. גם הפיזור הסקטוריאלי כמובן שעדיף בחו"ל על פני זה שבשוק המקומי. עדיין, מעדיפים מנהלי הקרנות בארץ להציג מדד שארפ בגישה הלא נכונה (על פני 4 ימי מסחר) מסיבות תחרותיות על פני חישוב נכון והחזרת תשואה עודפת למשקיעים. מדובר במיליארדי שקלים שמתאדים. החשיפה הממוצעת של תיק השקעות בישראל למניות עומדת סביב ה-30% וסך הנכסים בקרנות נאמנות עומד על כ-220 מיליארד שקל. בחישוב פשוט, פער של כ-38% (ההפרש בין המדד בת"א ל-S&P500) על כ-30% מהנכסים יסתכם לסך של כ-2.5 מיליארד שקל שציבור המשקיעים והחוסכים יכלו ליהנות מהם. את העיוות ניתן היה לפתור בדרכים רבות כגון התחשבות ב-5 ימי מסחר שבועיים בחישוב סטיית התקן או לפחות יצירת מכנה משותף זהה. פתרון מוחלט לבעיה היה יכול לבוא בהתאמת ימי מסחר בין ישראל לחו"ל, מה שגם היה יכול היה לייצר נפחי מסחר גבוהים יותר בבורסה המקומית. אני יודע שכאן אני מבקש אולי יותר מדי אבל בסופו של יום רבים מהמנגנונים בארץ נקבעים ומתוחזקים על ידי פקידים שבאים בתשע בבוקר ודלת המשרד נמצאת מאחוריהם כבר בארבע. חבל שלא הקצו מספר בודד של שעות מתכנת להזנת השערים שהיה כמובן פותר בעיה כל כך פשוטה ומביא למשקיעים קצת נחת עם רווחים גבוהים יותר.
הכותב הוא מנכ״ל בית ההשקעות יצירה
- 17.דור 14/10/2019 14:54הגב לתגובה זואתה פשוט טועה, מובן שאם תוסיף את הממוצע ולא יום אמיתי סטיית התקן תרד. כי סטיית התקן מודדת את הפיזור מסביב לממוצע. דבר שני אם מחשבים 4 ימי מסחר אמיתיים או 5, בחישוב שנתי זה לא משנה בכלל. קורה שטועים. אגב עם זאת נחמד לראות שינוי מרענן לטובה בכתבות, אני אוהב את רוח הכתבה הזו.
- אבנר 14/10/2019 23:11הגב לתגובה זואין ימים אמיתיים ולא אמיתיים, יש 5 ימים שמדווחים כ-4, זה מה שמעלה את סטיית התקן ומוריד את מדד שארפ. גם בחישוב שנתי שמבוסס על תנודה יומית זה משנה. קורה שלא מבינים.
- 16.יוסי 14/10/2019 06:57הגב לתגובה זו1. אם סטית התקן נמוכה יותר בחישוב והיא במכנה, מדד שארפ עולה - זו הטענה ההפוכה ממה שמציין הכתב. 2. להציג דוגמא מספרית שלא משנה את הממוצע אך משנה את סטיית התקן - מעיד משהו על הכותב. 3. כשמדובר בפרקי זמן ארוכים ולא שבועיים שלושה, ההשפעה על סטיית התקן, שארפ, תשואות, חיסכון של הציבור, המירמור של הכתב על פקידי הבנק שעובדים פחות ממנו ומקבלים לא פחות, היא שולית
- יוסי 14/10/2019 20:44הגב לתגובה זומסבירים לך שאף אחד לא רוצה לפרס שארפ לפי סטיית תקן שמחושב לפי4 ימים בשבוע כי אז סטיית התקן גבוה יותר ומדד שארפ נמוך יותר ומסבירים לך שכולם רוצים לפרסם שארפ כך שסטיית התקן תהיה לפי 5 ימים בשביל שזה יהיה המספר הנמוך במכנה ואז זה יעלה את השארפ .
- 15.מייק לבנובסקי, ר''ג 13/10/2019 21:36הגב לתגובה זונתוני השארפ מאושרים אך ורק על ידי נאמן הקרן או מחלקת התפעול של הקרן ואלו משתמשים במערכת הפרדיקטה שהיא לא קשורה בכלל למה שמנהל הקרן בוחר. זה בשבילו נתון חיצוני. כתבה שמניחה הנחה שלא מחזיקה מים בכלל. מטופש לגמרי
- 14.לרון 13/10/2019 17:47הגב לתגובה זודרך אחת "להכות" את המדד,ריבית דריבית ואין כאן מקום להסביר,מנהל השקעות מכל סוג לא יכול "להכות" מדדים כי הוא צריך לשמור נזילות לפדיונות,וגם הצמדה למדדים זה שטויות,צריך להצמיד לאינפלציה למדד המחירים לצרכן ותו לא!!!
- 13.אורי 13/10/2019 17:30הגב לתגובה זורק בקרנות ? ומה בקופות הגמל ? שם נמצא הכסף הגדול . זו הסיבה שמשפחה מסוימת מוציאה את כספה לחול ?
- 12.אבי 13/10/2019 17:16הגב לתגובה זובעת השוואה בין קרנות נאמנות מתייחסים גם למדד ה"שארפ". קרנות טובות היו יכולות להשיג עוד גיוסים. העיוות עוזר לקרנות גרועות.
- 11.מומחה לקנוניות 13/10/2019 14:51הגב לתגובה זולכן צריך לוותר על שארפ. מספיק לתת תשואה 5 שנים אחורה ולהוסיף אם מדיניות הקרן השתנתה ב 5 שנים האחרונות
- 10.שלומי 13/10/2019 14:26הגב לתגובה זושמישהו ירים את הכפפה
- 9.HAKY1 13/10/2019 13:08הגב לתגובה זוכל בתי ההשקעות אפילו מדד הם לא יודעים לעשות. מציע למשקיעים לחשב בפשטות את ההפקדות הנומינליות לאורך השנים מבטיח לכם שלא תראו שום רווח . התשלום החודשי כפול שנה כפול מס השנים זה בדיוק מה שתצאו בחסכון שלכם !!!!!!!!!!!!!!שום רווח נניח שאתה מפקיד 1000 ש"ח בחודש אחרי 20 שנים יש לך בקופה 240000 ש"ח !!!תשקיעו לבד !!
- 8.איתי 13/10/2019 13:00הגב לתגובה זואם מחשבים ס. תקן לתקופה ארוכה, למשך חצי שנה או שנה, לא אמורה להיות לזה כזו משמעות
- לא נכון (ל"ת)qqq 14/10/2019 00:59הגב לתגובה זו
- הסוחר הספקן 14/10/2019 21:101. חסרה דוגמא מפורטת של שני החישובים (עבור 4 ימים, עבור 5 ימים) והבדלים בפרטים יכולים להיות משמעותיים. 2. כפי שכתבו אחרים - הדוגמא של הוספת דגימה חמישית זהה לממוצע - לא רלוונטית. 3. באופן עקרוני כפי שכתב איתי לטווח ארוך זה לא אמור להיות מאוד משנה. אני מעריך שבימי שני הדגימות רחוקות יחסית מאלו של יום חמישי שלפניו ומעלות את סטיית התקן כאופן ש"מפצה" על הדגימה החסרה בימי שישי (או ראשון).
- 7.משקיען 13/10/2019 12:56הגב לתגובה זואז מה יעשה משקיע מהציבור? ולמה הם לא מתקנים?
- 6.בוא ננסח אחרת... 13/10/2019 12:42הגב לתגובה זוהאומנם זה מה שמשתמע מהכתבה?אם כן למה איש לא פונה לבג״ץ לאסדרת העניין ברגולציה שתפנה את המשקיע התמים, ומאידך, מדוע מתירים לקרנות הנאמנות להמשיך ולפעול כך, או לפחות להטיל עליהן חובת פרסום גילוי נאות בכל רגע, ממש כמו שעל קופסאות סיגריות יש אזהרה...?
- מה דעת המחבר המלומד? (ל"ת)וואללה 13/10/2019 18:49הגב לתגובה זו
- 5.לרון 13/10/2019 12:28הגב לתגובה זוכנות ויושר יוצרים אמון המשקיע בקרנות של "יצירה"!
- 4.לרון 13/10/2019 12:26הגב לתגובה זולמשקיע עצמאית! כל הכבוד על הדווח ,אולם האם אין מר ארד קשת כורת את הענף עליו הוא יושב?
- 3.תותח. כתבה חשובה ומעניינת (ל"ת)מושיק 13/10/2019 12:16הגב לתגובה זו
- 2.z 13/10/2019 11:54הגב לתגובה זואתה צודק באמרה אבל לקחת מ 4 נתונים נתון נוסף (הגדלת ב 20 - 25 אחוז) ולהכניס אותו בדיוק על הממוצע עם סטיה אפס מהממוצע?? - באמת נו...
- 1.הבורסה זה ג'ונגל לא מתימטיקה מדוייקת (ל"ת)שי 13/10/2019 09:12הגב לתגובה זו