יונתן שקד
יונתן שקד
ניתוח

למה השקל כל כך חזק ולאן הוא הולך מכאן?

הדולר עומד על רמה של 3.53 שקל. בטווח הבינוני קצר נראה תיקון לעבר רמת ה-3.75, אך בטווח הארוך השקל יתאים את ציפיות השוק וישאר קרוב יותר לטווח 3.4 השקלים

יונתן שקד | (13)

נכון לכתיבת שורות אלה הדולר עומד על רמה של כ-3.53 שקלים. לרמת זו חשיבות פסיכולוגית לא מבוטלת כמו גם כלכלית ובעשר השנים האחרונות הדולר נגע מתחת לרמה זו כבר 4 פעמים. ברמה הפשטנית ביותר היחס בין השקל לדולר מתבסס על היצע וביקוש, כלומר ככל שהביקוש לשקל חזק יותר כך הערך שלו יעלה.

להלן מס' גורמים המעודדים את הביקוש לשקל:

צמיחה בתיירות

התיירות בישראל הכפילה את עצמה בעשר השנים האחרונות (מכ-2 מיליון מבקרים בממוצע בשנה עד 2010 עד לצפי של יותר מ-5 מיליון מבקרים ב-2019).

אם בעבר ישראל מותגה כ"ארץ הקודש" ופנתה בעיקר לנוצרים אדוקים או יהודים שהגיעו לביקורי מולדת הרי שכיום חלק לא מבוטל מהתיירים מגיעים דווקא ליהנות מחופי הים והמסעדות הטובות בישראל.

מעבר לתרומה הישירה לכלכלה הישראלית (בתי מלון, מסעדות, מוניות ועוד), כל תייר יוציא בממוצע כ-2,000 דולר במהלך הביקור אשר מהווים כ-10 מיליארד דולר בשנת 2019.

הטבלה המצורפת מבוססת על נתוני משרד התיירות ומתארת את מס' המבקרים בישראל באלפים משנת 2007 (נותני 2019 הינם הערכה המבוססת על נתוני החציון הראשון) ומתארת צמיחה ממוצעת של כ-10% בשנה.

הגרף המצורף מתאר את יחס הדולר לשקל ברזולוציה חודשית.

בעשר השנים האחרונות 3 מתוך 4 נקודות השפל של הדולר התרחשו בין הרבעון השני לשלישי ובעיקר בחודש יולי המהווה גם את שיא עונת התיירות (מסומן בעיגולים).

 

אקזיטים והשקעות חוץ בחברות ישראליות

במהלך 2018 גייסו חברות הזנק (Start-Up) ישראליות כ-6.5 מיליארד דולר בכ-623 עסקאות. במחצית הראשונה של 2019 גויסו כבר כ-3.5 מיליארד דולר.

למרות שלא כל הכסף אכן יומר לשקלים ניתן להניח שחלק לא מבוטל מהכספים שיתקבלו (כ-23%) יועבר בתור מס חברות לקופת המדינה ולכן כנראה יומר לשקלים. חלק נרחב נוסף מהכסף יושקע בארץ – משרדים, ציוד טכנולוגי, משכורות- גם בשקלים.

שוק ההון הישראלי אטרקטיבי

מעבר להיי-טק גם שוק ההון הישראלי נעשה אטרקטיבי עבור משקיעים זרים. למנהל השקעות שמחפש פיזור גיאוגרפי ישראל מאפשרת השקעה סולידית לאזור המזרח התיכון עם דירוג אשראי מושלם, יציבות כלכלית ושלטונית סבירה.

צורת השקעה נוספת בחברות ישראליות היא הנפקת מניות בוול סטריט, לדוגמה, במאי השנה חברת פייבר (FIVER) אשר בסיסה בתל אביב, הונפקה בבורסת הנאסד"ק לפי שווי של מיליארד דולר.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

ניתן להעריך שמעל ל-10 מיליארד דולר מושקעים מדי שנה בחברות ישראליות אם באמצעות השקעה ישירה (רכישה, מיזוג, השקעה) או משנית (בבורסה).

 

חוזקת הכלכלה - אפקט נתניהו, סטטוס קוו ויציבות שלטונית

בעוד שבסוריה מתנהלת מלחמת אזרחים מזה 8 שנים, איראן נמצאת על סף משבר כלכלי, מדינות המפרץ נמצאות בתלות גבוהה במחירי הנפט היורדים ובטורקיה ארדואן נגרר למלחמה, ישראל היא אי של יציבות שלטונית לא רק ביחס לאזור המזרח התיכון אלא גם ביחס לעולם כולו.

עם דירוג אשראי מושלם, אבטלה נמוכה, אוכלוסייה משכילה ויחס חוב תוצר שמרני. מדינת ישראל מהווה כלכלה אטרקטיבית במיוחד להשקעות פנימיות וחיצוניות כאחד. יחס החוב תוצר שמודד את היחס שבין התוצר לחוב המדינה הוא הנמוך ביותר מאז 2009 (ראו טבלה מצורפת).

 

יצוא ביטחוני

מדינת ישראל ידועה כבעלת יכולת צבאית מהמתקדמות והמשוכללות בעולם. נתון זה מספק רוח גבית למכירת אמל"ח ותוצרת ביטוחנית לחו"ל. בשנת 2017 היצוא הביטחוני הסתכם ב כ- 9 מיליארד דולר ו 7.5 מיליארד דולר ב2018.

היתרון של יצוא ביטחוני על פני יצוא קמעונאי רגיל הוא שעקומת הביקוש שלו אמורה להישאר קשיחה גם כאשר השקל מתחזק משום שהרוכשים הן מדינות שפחות רגישות לשינויי מט"ח מאשר לקוחות הקצה שהינם אנשים פרטיים.

 

משאבי טבע - מאגרי הגז והנפט

כמויות הגז הטבעי במאגרי תמר ולוויתן שהתגלו צפויים לחזק את השקל. פרויקט מאגר לווייתן עומד לפני סיום ו-88% ממנו כבר הושלם. מאגר לווייתן ותמר כבר חתמו על חוזים בשווי של עשרות מיליארדי דולרים ל-18 השנים הקרובות, סכומים שצפויים להפוך לשקלים ובשל כך יחזקו את השקל אל מול הדולר בשנים הקרובות.

 

תחזית לדולר שקל לטווח הקצר מבוססת ניתוח טכני

גרף נרות שבועי של הדולר ביחס לשקל משנת 2009

ניתן לשים לב למס' מאפיינים ברורים: רמות השיא הולכות ויורדות לאורך התקופה באופן מתון. אזור ה-3.4 שקל לדולר מהווה תמיכה חזקה ובמהלך 10 השנים האחרונות כל נגיעה ברמה זו הביאה לעליה חדה לשיא חדש. כל רמת שפל הגיעה בחציון השני של השנה ואילו החצי השני אופיין במגמת החלשות.

בשנים האחרונות החזרה לרמת התמיכה התרחשה כל שלוש-ארבע שנים ואילו הירידה הנוכחית לכיוון רמת התמיכה מתרחשת לאחר שנה בלבד - מה שמעיד על התגברות המוכרים בשוק.בהתבסס על הנתונים הללו אני משער שרמת ה-3.75 שמסומנת בצבע אדום ומהווה את השיא הקודם לא תשבר בטווח הזמן הקצר- בינוני (בשנה הקרובה).

יחד עם זאת התיסוף בשקל כתוצאה מתיירות כנראה הגיע לסיומו בחודש אוגוסט. בהתבסס על העבר, נגיעה בשער התמיכה בשילוב עם ירידת הסטוקסטיק לווה בתיקון חד כלפי מעלה. בטווח הבינוני קצר אני מאמין שנראה תיקון בחודשיים הקרובים לעבר רמת ה-3.75 שלא תשבר. בטווח הארוך השקל יתאים את ציפיות השוק וישאר קרוב יותר לטווח של 3.4 שקלים.

הכותב הוא משקיע וסוחר עצמאי, בעל כ-12 שנות ניסיון בשוק ההון, אשר כיהן במהלך השנים כסוחר נוסטרו, משקיע ואנליסט. הכותב עובד כיום כמתפעל קרנות השקעה אלטרנטיביות במיטב דש ומייצג את דעותיו האישיות בלבד.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    יפה 26/09/2019 23:16
    הגב לתגובה זו
    פשוט וברור בלי פוליטיקה ודעות
  • יופי 08/10/2019 08:57
    הגב לתגובה זו
    "אפקט נתניהו" זה לא פוליטיקה?
  • 5.
    8 23/09/2019 06:53
    הגב לתגובה זו
    הנתון של התיירות מדהים.
  • שגיא 23/09/2019 15:05
    הגב לתגובה זו
    איך בדיוק הדולר יגיע ל - 3.75 תוך חודשיים.... זה לא רציני התחזית הזאת
  • 4.
    הערכה :: עד מרץ הקרוב - 3,68 = דגש ::על ממונף (ל"ת)
    כותבי תרחישים 20/09/2019 18:30
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יוני 20/09/2019 12:08
    הגב לתגובה זו
    ממש הגזמת...
  • יונתן שקד 23/09/2019 10:53
    הגב לתגובה זו
    הוא ינוע לכיוון השיא הקודם, אני מאמין שיעלה ל 3.6
  • 2.
    th 16/09/2019 17:50
    הגב לתגובה זו
    וכמה שנים ייקח עד שהגיוס של היום יניב מס חברות בעתיד?
  • 1.
    חגי 16/09/2019 08:39
    הגב לתגובה זו
    הישראלית והשקל בהתאם
  • לפיד היה שר אוצר טוב 17/09/2019 12:50
    הגב לתגובה זו
    מיליארד שקל, ותוך שנתיים לפיד סגר את הגרעון. בא כחלון האהבל ויצר גרעון של עשרות מיליארדים שוב.
  • גם סטיב ג׳ובס לא קיבל תעודת בגרות (ל"ת)
    אנונימי 16/09/2019 13:37
    הגב לתגובה זו
  • האיש השווה מיליונים 23/09/2019 16:05
    באמת
  • לא בדיוק 17/09/2019 11:14
    לפיד אפילו לא סיים לימודי תיכון ופרש בגיל 17 מהלימודים.
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.