למה השקל כל כך חזק ולאן הוא הולך מכאן?
הדולר עומד על רמה של 3.53 שקל. בטווח הבינוני קצר נראה תיקון לעבר רמת ה-3.75, אך בטווח הארוך השקל יתאים את ציפיות השוק וישאר קרוב יותר לטווח 3.4 השקלים
נכון לכתיבת שורות אלה הדולר עומד על רמה של כ-3.53 שקלים. לרמת זו חשיבות פסיכולוגית לא מבוטלת כמו גם כלכלית ובעשר השנים האחרונות הדולר נגע מתחת לרמה זו כבר 4 פעמים. ברמה הפשטנית ביותר היחס בין השקל לדולר מתבסס על היצע וביקוש, כלומר ככל שהביקוש לשקל חזק יותר כך הערך שלו יעלה.
להלן מס' גורמים המעודדים את הביקוש לשקל:
צמיחה בתיירות
התיירות בישראל הכפילה את עצמה בעשר השנים האחרונות (מכ-2 מיליון מבקרים בממוצע בשנה עד 2010 עד לצפי של יותר מ-5 מיליון מבקרים ב-2019).
אם בעבר ישראל מותגה כ"ארץ הקודש" ופנתה בעיקר לנוצרים אדוקים או יהודים שהגיעו לביקורי מולדת הרי שכיום חלק לא מבוטל מהתיירים מגיעים דווקא ליהנות מחופי הים והמסעדות הטובות בישראל.
מעבר לתרומה הישירה לכלכלה הישראלית (בתי מלון, מסעדות, מוניות ועוד), כל תייר יוציא בממוצע כ-2,000 דולר במהלך הביקור אשר מהווים כ-10 מיליארד דולר בשנת 2019.
הטבלה המצורפת מבוססת על נתוני משרד התיירות ומתארת את מס' המבקרים בישראל באלפים משנת 2007 (נותני 2019 הינם הערכה המבוססת על נתוני החציון הראשון) ומתארת צמיחה ממוצעת של כ-10% בשנה.
- ה-S&P 500 צפוי לשבור היום שיא; ומה קורה באירופה?
- בכמה יעלה ה-S&P 500 בשנה הקרובה? תחזיות של הבנקים להשקעות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגרף המצורף מתאר את יחס הדולר לשקל ברזולוציה חודשית.
בעשר השנים האחרונות 3 מתוך 4 נקודות השפל של הדולר התרחשו בין הרבעון השני לשלישי ובעיקר בחודש יולי המהווה גם את שיא עונת התיירות (מסומן בעיגולים).
אקזיטים והשקעות חוץ בחברות ישראליות
במהלך 2018 גייסו חברות הזנק (Start-Up) ישראליות כ-6.5 מיליארד דולר בכ-623 עסקאות. במחצית הראשונה של 2019 גויסו כבר כ-3.5 מיליארד דולר.
למרות שלא כל הכסף אכן יומר לשקלים ניתן להניח שחלק לא מבוטל מהכספים שיתקבלו (כ-23%) יועבר בתור מס חברות לקופת המדינה ולכן כנראה יומר לשקלים. חלק נרחב נוסף מהכסף יושקע בארץ – משרדים, ציוד טכנולוגי, משכורות- גם בשקלים.
שוק ההון הישראלי אטרקטיבי
מעבר להיי-טק גם שוק ההון הישראלי נעשה אטרקטיבי עבור משקיעים זרים. למנהל השקעות שמחפש פיזור גיאוגרפי ישראל מאפשרת השקעה סולידית לאזור המזרח התיכון עם דירוג אשראי מושלם, יציבות כלכלית ושלטונית סבירה.
צורת השקעה נוספת בחברות ישראליות היא הנפקת מניות בוול סטריט, לדוגמה, במאי השנה חברת פייבר (FIVER) אשר בסיסה בתל אביב, הונפקה בבורסת הנאסד"ק לפי שווי של מיליארד דולר.
- ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
- "רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
ניתן להעריך שמעל ל-10 מיליארד דולר מושקעים מדי שנה בחברות ישראליות אם באמצעות השקעה ישירה (רכישה, מיזוג, השקעה) או משנית (בבורסה).
חוזקת הכלכלה - אפקט נתניהו, סטטוס קוו ויציבות שלטונית
בעוד שבסוריה מתנהלת מלחמת אזרחים מזה 8 שנים, איראן נמצאת על סף משבר כלכלי, מדינות המפרץ נמצאות בתלות גבוהה במחירי הנפט היורדים ובטורקיה ארדואן נגרר למלחמה, ישראל היא אי של יציבות שלטונית לא רק ביחס לאזור המזרח התיכון אלא גם ביחס לעולם כולו.
עם דירוג אשראי מושלם, אבטלה נמוכה, אוכלוסייה משכילה ויחס חוב תוצר שמרני. מדינת ישראל מהווה כלכלה אטרקטיבית במיוחד להשקעות פנימיות וחיצוניות כאחד. יחס החוב תוצר שמודד את היחס שבין התוצר לחוב המדינה הוא הנמוך ביותר מאז 2009 (ראו טבלה מצורפת).
יצוא ביטחוני
מדינת ישראל ידועה כבעלת יכולת צבאית מהמתקדמות והמשוכללות בעולם. נתון זה מספק רוח גבית למכירת אמל"ח ותוצרת ביטוחנית לחו"ל. בשנת 2017 היצוא הביטחוני הסתכם ב כ- 9 מיליארד דולר ו 7.5 מיליארד דולר ב2018.
היתרון של יצוא ביטחוני על פני יצוא קמעונאי רגיל הוא שעקומת הביקוש שלו אמורה להישאר קשיחה גם כאשר השקל מתחזק משום שהרוכשים הן מדינות שפחות רגישות לשינויי מט"ח מאשר לקוחות הקצה שהינם אנשים פרטיים.
משאבי טבע - מאגרי הגז והנפט
כמויות הגז הטבעי במאגרי תמר ולוויתן שהתגלו צפויים לחזק את השקל. פרויקט מאגר לווייתן עומד לפני סיום ו-88% ממנו כבר הושלם. מאגר לווייתן ותמר כבר חתמו על חוזים בשווי של עשרות מיליארדי דולרים ל-18 השנים הקרובות, סכומים שצפויים להפוך לשקלים ובשל כך יחזקו את השקל אל מול הדולר בשנים הקרובות.
תחזית לדולר שקל לטווח הקצר מבוססת ניתוח טכני
גרף נרות שבועי של הדולר ביחס לשקל משנת 2009
ניתן לשים לב למס' מאפיינים ברורים: רמות השיא הולכות ויורדות לאורך התקופה באופן מתון. אזור ה-3.4 שקל לדולר מהווה תמיכה חזקה ובמהלך 10 השנים האחרונות כל נגיעה ברמה זו הביאה לעליה חדה לשיא חדש. כל רמת שפל הגיעה בחציון השני של השנה ואילו החצי השני אופיין במגמת החלשות.
בשנים האחרונות החזרה לרמת התמיכה התרחשה כל שלוש-ארבע שנים ואילו הירידה הנוכחית לכיוון רמת התמיכה מתרחשת לאחר שנה בלבד - מה שמעיד על התגברות המוכרים בשוק.בהתבסס על הנתונים הללו אני משער שרמת ה-3.75 שמסומנת בצבע אדום ומהווה את השיא הקודם לא תשבר בטווח הזמן הקצר- בינוני (בשנה הקרובה).
יחד עם זאת התיסוף בשקל כתוצאה מתיירות כנראה הגיע לסיומו בחודש אוגוסט. בהתבסס על העבר, נגיעה בשער התמיכה בשילוב עם ירידת הסטוקסטיק לווה בתיקון חד כלפי מעלה. בטווח הבינוני קצר אני מאמין שנראה תיקון בחודשיים הקרובים לעבר רמת ה-3.75 שלא תשבר. בטווח הארוך השקל יתאים את ציפיות השוק וישאר קרוב יותר לטווח של 3.4 שקלים.
הכותב הוא משקיע וסוחר עצמאי, בעל כ-12 שנות ניסיון בשוק ההון, אשר כיהן במהלך השנים כסוחר נוסטרו, משקיע ואנליסט. הכותב עובד כיום כמתפעל קרנות השקעה אלטרנטיביות במיטב דש ומייצג את דעותיו האישיות בלבד.
- 6.יפה 26/09/2019 23:16הגב לתגובה זופשוט וברור בלי פוליטיקה ודעות
- יופי 08/10/2019 08:57הגב לתגובה זו"אפקט נתניהו" זה לא פוליטיקה?
- 5.8 23/09/2019 06:53הגב לתגובה זוהנתון של התיירות מדהים.
- שגיא 23/09/2019 15:05הגב לתגובה זואיך בדיוק הדולר יגיע ל - 3.75 תוך חודשיים.... זה לא רציני התחזית הזאת
- 4.הערכה :: עד מרץ הקרוב - 3,68 = דגש ::על ממונף (ל"ת)כותבי תרחישים 20/09/2019 18:30הגב לתגובה זו
- 3.יוני 20/09/2019 12:08הגב לתגובה זוממש הגזמת...
- יונתן שקד 23/09/2019 10:53הגב לתגובה זוהוא ינוע לכיוון השיא הקודם, אני מאמין שיעלה ל 3.6
- 2.th 16/09/2019 17:50הגב לתגובה זווכמה שנים ייקח עד שהגיוס של היום יניב מס חברות בעתיד?
- 1.חגי 16/09/2019 08:39הגב לתגובה זוהישראלית והשקל בהתאם
- לפיד היה שר אוצר טוב 17/09/2019 12:50הגב לתגובה זומיליארד שקל, ותוך שנתיים לפיד סגר את הגרעון. בא כחלון האהבל ויצר גרעון של עשרות מיליארדים שוב.
- גם סטיב ג׳ובס לא קיבל תעודת בגרות (ל"ת)אנונימי 16/09/2019 13:37הגב לתגובה זו
- האיש השווה מיליונים 23/09/2019 16:05באמת
- לא בדיוק 17/09/2019 11:14לפיד אפילו לא סיים לימודי תיכון ופרש בגיל 17 מהלימודים.
AI שעון חול (גרוק)ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" - ולמה הנתונים מראים את ההפך
במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום,
לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.
אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת
ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.
לוגיקה
נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי
הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור
להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?
אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.
ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני
2024:
למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה
מבטיח הזה.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון
נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.
נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:
AI שעון חול (גרוק)ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" - ולמה הנתונים מראים את ההפך
במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום,
לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.
אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת
ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.
לוגיקה
נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי
הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור
להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?
אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.
ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני
2024:
למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה
מבטיח הזה.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון
נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.
נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:
