הגורם שתומך כעת בשוקי המניות - עוד עלול להתהפך

מדדי המניות בארצות הברית חזרו להיסחר ברמות שיא בזמן שהתשואות באיגרות החוב הממשלתיות נסחרות ברמות שפל היסטוריות. כיצד מסתדרת האופטימיות של משקיעי המניות עם הפסימיות של משקיעי האג"ח וכיצד כדאי להיחשף לשווקים?
גלעד גרומר | (2)
נושאים בכתבה מנורה מבטחים

הימים האחרונים מאופיינים בפער בין האופטימיות של משקיעי המניות לפסימיות של משקיעי איגרות החוב הממשלתיות שנסחרות ברמות שפל היסטוריות. ההסבר שלנו הוא שאין פער ואפילו להיפך – יש קשר בין ירידת התשואות באיגרות החוב הממשלתיות לעליה המפתיעה לכאורה בשוקי המניות.

משקיעי איגרות החוב החליטו כנראה שהפד לא מסוגל להעלות את הריבית נוכח חוסר הוודאות שיצרה בריטניה והבעיות של הבנקים האירופאים בכלל והאיטלקים בפרט. אפילו נתוני שוק התעסוקה החזקים שפורסמו ביום שישי האחרון לא הצליחו לבלבל אותם והתשואות ביום שישי "נתקעו" על 1.37%.

האמת שאפשר להבין את הגורמים שמובילים לתשואות נמוכות בארצות הברית, שכן הכלכלה המפותחת היחידה בעולם שרוב המשקיעים מוכנים לקנות איגרות חוב שלה היא ארצות הברית. מתחילת השנה ירדו התשואות לעשר שנים בכ-0.9%, ולהערכתנו, יש לכך משמעות חיובית על שווי נכסים רבים, בהם מניות.

היות והתשואה הנדרשת על נכסים נגזרת בין היתר מרמת הסיכון שלהם, ככל שנכס נחשב בטוח יותר כך הוא יניב תשואה קרובה יותר לאיגרות חוב ממשלתיות. לדוגמה, בניין משרדים הממוקם בלב מנהטן ואשר מניב 10 מיליון דולר בשנה, שוערך בתחילת השנה בשווי משוער של כ-389 מיליון דולר. שווי זה גילם תשואה של 2.67% שהייתה גבוהה בכ-0.3% מאיגרת החוב הממשלתיות לעשר שנים שעמדה אז על 2.27%. היות ומתחילת השנה ירדו התשואות לעשר שנים ב-0.9%, שווי הנכס אמור תיאורטית להתאים את עצמו לתשואות החדשות ולכן ישוערך בכ-599 מיליון דולר, קרי עלייה של כ-54%.

כמובן שירידה של 0.9% בתשואות קריטית פחות ככל שהמרווח בין התשואה הנדרשת על הנכס לתשואת איגרת החוב הממשלתית גבוהה יותר. כך למשל, נכס שהמשקיעים דרשו עליו תשואה של 5.87% בתחילת השנה (3.6% יותר מאיגרת ממשלתית) יעלה רעיונית "רק" בכ-15% כתוצאה מירידת התשואות.

יש  לזכור שכשחברות רוכשות נכסים הן עושות זאת במינוף מה שאומר שההון העצמי/שווי החברה גדל באופן חד יותר.

נקודה נוספת למחשבה היא מה ההשפעה של תשואות שליליות על מחירי נכסים בשווקים כל כך מפותחים כמו גרמניה, שוויץ ומדינות אירופאיות נוספות. להערכתנו, ירידת התשואות החדה אמורה לתרום לשווי המניות, ולכן אנו לא כל כך מופתעים מכך שירידות השערים שראינו בחלק מהמדדים בתחילת השבוע שעבר נמחקו בהמשך השבוע, זאת כל עוד הכלכלות המובילות בעולם לא גולשות למיתון ואין אינפלציה.

אנו מעריכים כי האיום היותר ממשי על שוק המניות הוא דווקא מהכיוון ההפוך של נתונים כלכליים שימשיכו להפתיע לטובה ויחזירו לשולחן את האופציה להעלאת ריבית.

סוגיה נוספת הקשורה לתשואות השפל באפיק הממשלתי היא מרווחי התשואה באפיק הקונצרני שכבר נמצאים ברמות נמוכות משהיו לפני משאל העם בבריטניה. משקיעים רבים חשים שקשה למצוא איגרות חוב המספקות תוספת תשואה הולמת ביחס לסיכון. טיעון זה הגיוני ברמה האבסולוטית, אך בהסתכלות על האלטרנטיבות הממשלתיות נראה כי גם מרווחי תשואה הם דבר יחסי. כך למשל, מרווח תשואה של 1% כשאיגרות החוב הממשלתיות מניבות תשואה של 4% מספק תועלת נמוכה יותר ממרווח תשואה זהה כשהאיגרת הממשלתית המקבילה נסחרת ב-1%.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

בבדיקה שעשינו באשר לקשר בין מרווחי התשואה בתל בונד צמודות מדד, אשר כולל 153 סדרות איגרות חוב צמודות למדד, לתשואות איגרות החוב הממשלתיות המקבילות, מצאנו כי אומנם מרווחי התשואה קרובים לשפל אך הערך המתקבל רחוק משם.

מרווחי התשואה הנוכחיים עומדים על כ-143 נקודות בסיס מעל איגרת החוב הממשלתית המקבילה. מדובר ברמה הגבוהה בכ-30 נקודות בסיס מהשפל של כל הזמנים, אך היות והתשואות באיגרות החוב הממשלתיות נמוכות במיוחד, הערך למשקיעים נמצא ברמה הגבוהה משמעותית מהממוצע בארבע וחצי השנים האחרונות.  

המסקנה להערכתנו היא שתשואות השפל תומכות בשוקי המניות ובאפיק הקונצרני, וזאת לא רק בשל היעדר אלטרנטיבות השקעה אלא גם בגלל המודלים המימונים לחישוב הערך הכלכלי של נכסים. הבעיה העיקרית של מודלים אלו היא שהם מניחים שהתשואות הנוכחיות יישארו יציבות, אולם כשאלו ישתנו, יעודכנו גם שווי הנכסים. אנו מעריכים כי אחת הדרכים המתאימות ביותר ליצירת פוזיציה בתקופה זו היא באמצעות קרנות מחקות מומלצות על ידי הבנקים, בהתאם לאפיק המבוקש.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    משקיע 18/07/2016 10:21
    הגב לתגובה זו
    בשבוע האחרון חזרו התשואות של האגח האמריקאי ל10 שנים לעלות והן הולכות ומתקרבות לשיא הקודם שלהם . ההנחה הבסיסית שלי שהפד יפעל כנגד הזרם ויעלה את הריבית בקרוב מאוד , אני מניח ברבע אחוז . זה יהיה גם טוב למניות בלונג ראן , בייחוד של הבנקים . איך אומר קרמר , קנו קנו קנו !
  • 1.
    אחד 17/07/2016 20:13
    הגב לתגובה זו
    אלה רק ריבית שלילית .קנית מניות עצמית המשך הדפסת כסף היא המנוע שכרגע מריץ את השווקים . תמחור הסיכון אינו קיים, כי בצד היצע וביקוש נמצא גורם אחד בלבד הבנקים המרכזיים הקונים מכל הבא ליד.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.