אם מטרת מסיבת העיתונאים לאחר הודעת הריבית הייתה להסביר את המדיניות ולהגביר וודאות בשווקים, התוצאה הייתה הפוכה. המסרים שהעביר בנק ישראל היו סותרים, מפתיעים ולא כל כך ברורים. למעט ציפיות לחזרת האינפלציה לתחום היעד, יתר הפרמטרים שמשפיעים על החלטת הריבית שצוינו בהודעת הריבית היו די שליליים. הנתונים הכלכליים במשק, למעט הצריכה הפרטית, נחלשו, במיוחד היצוא והייצור. תחזיות הצמיחה בעולם ירדו. השקל התחזק, המדיניות המוניטארית המרחיבה בעולם ממשיכה וה-FED הוריד את התחזית להעלאת הריבית.

לעומת זאת, מבדיקות שערכנו עולה נימה אופטימית הרבה יותר - תחזית הצמיחה לשנת 2015 ירדה מ-3.2% ל-3%, אך הועלתה תחזית לשנת 2016, מ-3.5% ל-3.7%. זאת למרות, שגם ה-OECD וגם הבנק העולמי הוריד לאחרונה את תחזיות הצמיחה לשנת 2016. העלאת התחזית נבעה מעלייה בתחזית להוצאות הממשלה ומשיפור בתחזית לסחר העולמי.

במיוחד בלטה שונות בהתייחסות ליצוא. הנגידה הביעה הערכה די פסימית עם הדגשת הסיכונים לירידה ביצוא בטווח הקצר והארוך. לעומת זאת, מחלקת המחקר הייתה אופטימית הרבה יותר ביחס לתחזיות היצוא, למרות שמתחילת השנה היצוא רק ירד. לפי הערכתנו, שני גורמים הובילו "למהומה" בסוף המסחר - דברי הנגידה, שפחתו ההסתברות לשימוש בכלים מוניטאריים לא שגרתיים, והעלאת תחזית האינפלציה והריבית ע"י מחלקת מחקר של בנק ישראל. לגבי הכלים הלא שגרתיים, לא ברור מדוע דווקא עכשיו פחתה הסתברות של השימוש בהם - עת היצוא נחלש והשקל התחזק. האם שלושה מדדי המחירים שהיו בהתאם לתחזית מספיקים כדי לבצע "התערבות מילולית הפוכה" שבוודאות תחזק את השקל? 

לגבי הנקודה השנייה, תחזית האינפלציה של בנק ישראל לשנה הקרובה כמעט הגבוהה ביותר בקרב החזאים. השוק "לא קונה" את התחזית של בנק ישראל. תחזיות האינפלציה הגלומות בשוק נמוכות הרבה יותר. בנוסף, עדכון כלפי מעלה בתחזית האינפלציה ע"י בנק ישראל אתמול לא גרם לביצועים עודפים של האג"ח הצמודות על פני השקליות, כאשר שני האפיקים ירדו בערך בשיעור דומה.

• איך זה שהבורסה לא מושפעת מהרפורמה במערכת המשפט?
• האם יכול להיות שהחיים פה נהיו זולים? בעולם של פרופ' קרנית פלוג התשובה היא כן
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אף על פי שהמשקיעים לא מאמינים לתחזית האינפלציה של בנק ישראל, הם מאוד נבהלו מעדכון כלפי מעלה בתחזית הריבית, שמבוסס על אותה תחזית אינפלציה. בנק ישראל צופה כעת חמש העלאות ריבית בשנת 2016 מ-0.1% ל-1.25% - חמש העלאות ריבית בשנה קלנדרית אחת מהוות קצב גבוה שלא קרה פעמים רבות מאז תחילת המילניום, ואינו נראה סביר נוכח האינפלציה המתונה והצמיחה השברירית. תחזית הריבית של בנק ישראל לסוף 2016 גבוהה מהתחזית לריבית בארה"ב שמגולמת בחוזים על הריבית, אך עדיין נמוכה מהתחזית של ה-FED שעומדת על 1.6%. יחד עם זאת, היינו ממליצים לקחת בערבון מוגבל את התחזיות של מחלקת המחקר של בנק ישראל. הועדה המוניטארית פעלה בעבר באופן שונה מאוד מהתחזיות של מחלקת המחקר. לראיה, באמצע שנת 2014 העריכה מחלקת המחקר שהריבית בסוף שנת 2015 תעמוד על 1.5%. למען הצדק, צריך לציין שתחזיות החזאים בשוק הפרטי לא היו מדויקות הרבה יותר מבנק ישראל, אך גם לא פחות.

הבהלה בשוק אחרי הודעת הריבית גרמה לכך שתלילות העקום השקלי בחלק הקצר שלו עלתה כמעט לרמה של התלילות בעקום האמריקני. משמעות השוויון בין השיפועים, שהריבית בישראל תעלה בקצב דומה לארה"ב, למרות שוודאות העלאת הריבית בארה"ב גבוהה מאשר בישראל. תלילות העקום בחלקים הארוכים בישראל גבוהה משמעותית מאשר בעקום האמריקני. אנו מעריכים שהריבית בישראל תעלה בקצב איטי מאשר בתחזית של בנק ישראל, ולכן הזעזוע החד שנרשם אתמול בשוק האג"ח היה מוגזם.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

• מהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא הזדמנות בשבילכם?
• איך תשפיע הורדת הריבית על רווחי חברות הנדל"ן המניב?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• המטוס מספר 1 של מדינת ישראל