הגבלת שכר הטרחה לעורך דין - למי זה טוב?

אודי קושל, אנליסט נדל"ן וחוב במגדל שוקי הון, על השינויים הרגולטורים בנוגע להגבלת שכר טירחת העורך דין בעסקת נדל"ן
אודי קושל | (4)
נושאים בכתבה מחירי הדירות

ביום 04.12.14 אישרה ועדת הכלכלה את התקנות המשלימות את החוק שאושר בכנסת ביום 03.03.14, על לפיהן יוגבל שכר טירחת עורך דין ברכישת דירה מקבלן לנמוך מבין 5,000 ש' או 0.5% ממחיר הדירה, מהחוק יוחרגו דירות שמחירן מעל 4.6 מיליון שקלים. התקנות יכנסו לתוקף ביום 10.01.2015.

מי שרוכש כיום דירה חדשה, נאלץ לשאת בעלויות נוספת מעבר לתשלומים ליזם, כאשר העיקריות שבהן הינן: מס רכישה בהתאם להוראות החוק ועלות עורך דין שמחושבת כאחוז מסוים בתוספת מע"מ מגובה התמורה ברכישת הדירה כשהיא כוללת מע"מ.

קרי, לאור החוק החדש, הרוכש אמור לראות לנגד עיניו עלות רכישה כוללת נמוכה יותר, ומנגד היזם אמור לספוג את העלות הנוספת - דבר שנראה בעיון ראשוני כנפלא שמטיב עם רוכשי הדירות, האומנם?

מיותר לציין כי היזמים יעמיסו את העלות העודפת על מחירי הדירות, ובהתאם יעלו את המחירים בגובה העלות הנוספת, והרי ההצדקה במשרדי המכירות תהיה שהדבר אינו מהווה עלות נוספת או חדשה על הרוכשים, אלא אותה הגברת בשינוי אדרת - לא כך הם פני הדברים.

מרגע שמחיר המכירה יעלה בגובה העלות המשפטית, הרי שהאמור מהווה בעצם מחיר עדכני וגבוה יותר לדירה. מחיר גבוה יותר לדירה גוזר מיד עלות מיסוי גבוהה יותר ובהתאם מס הרכישה של החייבים בכך יעלה. מנגד, בעבר ליזם לא היה טעם בהתמקחות עם העו"ד לגבי גובה העלות, כיוון שרוכש הדירה ממילא נשא בעלות. כעת, אין ספק כי היזמים יתמקחו עם עורכי הדין ויורידו את גובה העלות. מיותר לציין כי ההורדה בעלות המשפטית לא תגולגל לטובת רוכשי הדירות.

לסיכום, בשוק עולה, בו הביקוש גובר על ההיצע ומחירי הדירות עולים, תיקון החוק יגרום לרוכשים לשלם יותר עבור אותו מוצר מחד, ומנגד יגדיל את רווחי היזמים (ירוויחו כתוצאה מהפחתת העלות המשפטיות). לעומת זאת, בשוק יורד, בו ההיצע גדול מהביקוש ומגמת מחירים יורדת, יש להניח כי הרוכשים ירוויחו מעט מהחוק החדש.

אין ספק כי הנפגעים העיקריים מהחוק הם עורכי הדין, לאור העבודה שקהל הלקוחות שלהם השתנה מרוכשי דירות לא מאוגדים ובעלי כוח מיקוח שולי, ליזמים מתוחכמים בעלי ידע ויכולת מיקוח גבוהה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

***יובהר כי לכותב ו/או לחברה שבה הוא מועסק ו/או לחברות קשורות אליה עשוי להיות עניין אישי ו/או החזקות בניירות ערך ו/או בנכסים פיננסיים ו/או באפיקי ההשקעה המוזכרים בכתבה. אין הכתוב מהווה ייעוץ/שיווק להשקעות ו/או למס והוא אינו בא להחליף את שיקול הדעת העצמאי של הקורא ו/או מתן ייעוץ מקצועי, לרבות ייעוץ מקצועי על ידי יועץ/משווק השקעות מוסמך, בהתחשב בנתוניו ובצרכיו המיוחדים של הקורא

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    צבי 28/12/2014 11:48
    הגב לתגובה זו
    עורך הדין הוא של החברה לא של הלקוח. הלקוח ממילא לוקח עורך דין מטעמו. לכן החברה צריכה לשלם לו בדיוק כמו שהיא משלמת על כל הוצאות הבניה .
  • 2.
    י. 26/12/2014 00:53
    הגב לתגובה זו
    כושר המיקוח של היזם עם עוה"ד לא שונה לטובה או לרעה בעקבות התקנה החדשה. מאידך הנפגע היחידי הינו הרוכש שיאלץ לשלם עבור הסכום הנוסף לעלות הדירה מס רכישה ועוד בשיעור הגבוה. המחוקק בעצם מרמה את הציבור וטופס טרמפ על היזמים
  • לידיעתך גם היום הלקוח שילם מס רכישה על שכט עורך הדין (ל"ת)
    צבי 28/12/2014 11:49
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    י. 26/12/2014 00:53
    הגב לתגובה זו
    כושר המיקוח של היזם עם עוה"ד לא שונה לטובה או לרעה בעקבות התקנה החדשה. מאידך הנפגע היחידי הינו הרוכש שיאלץ לשלם עבור הסכום הנוסף לעלות הדירה מס רכישה ועוד בשיעור הגבוה. המחוקק בעצם מרמה את הציבור וטופס טרמפ על היזמים
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר

קרינה קוסמית - חלקיקים אנרגטיים סולריים שחודרים לאטמוספירה בגובה טיסת מטוסי הנוסעים ועלולים לשבש את פעולת המחשבים, היא האחראית לאירוע שהפעם הסתיים בנס. בעקבותיו, השתמשה איירבוס בסוג של "אקמול" בכל 6,000 מטוסיה כדי להשיג פתרון מהיר. זה ממש לא מספיק 



עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג


ב-30 באוקטובר 2025 חוותה טיסת JetBlue 1230 מקנקון שבמקסיקו לניוארק שבניו ג'רזי, צלילה וירידת גובה פתאומית בגובה שיוט מעל פלורידה. הקברניט דיווח למרכז הבקרה: "ציוד רפואי נדרש". 15 נוסעים נפצעו, חלקם בפצעי ראש. המטוס נחת נחיתת חירום בשדה טמפה שבפלורידה. המטוס היה איירבוס A320.

ניתוח ראשוני של איירבוס חשף כי מחשב בקרת המאזנות בכנפיים והגאי הגובה הפיק פקודות שגויות, שגרמו להורדת אף המטוס ולצלילה לא מבוקרת.

האירוע, שהתרחש על פי הדיווח ביום עם רמות קרינה סולארית שאינן גבוהות מהרגיל, הדליק נורת אזהרה: חלקיק קוסמי בודד גרם ל-bit flip, היפוך סיבית בזיכרון מחשבי המטוס, שהתפשט לפקודות קריטיות שגויות ולא רצוניות למאזנות ולהגאי הגובה של המטוס וגרמו לצלילתו הפתאומית. אלא שחברות התעופה לא קיבלו אזהרות מזג אוויר סולאריות ספציפיות או מוקדמות לפני אירוע התקלה במטוס ה-A320 של JetBlue באוקטובר 2025 מכיוון שלא נמדדו רמות סולאריות חריגות.

בניגוד לחלליות, בתעופה המסחרית אין ניטור שגרתי ל-space weather. בטיסה האזרחית שינויי גובה טיסה לטיסה נמוכה יותר - שמגבירים צריכת דלק ב-10%-20% - אינם מקובלים, כמו גם עקיפת אירועי פרצי שמש כסטנדרט לא נעשית בשיגרה.

גם במקרה של טיסה 171 של אייר אינדיה עם מטוס דרימליינר של בואינג שהתרסקה ביוני 2025, החקירה עדיין לא הסתיימה והמטוסים ממשיכים לטוס מאחר ולא זוהה ולא אותר בוודאות הגורם להתרסקות.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר

קרינה קוסמית - חלקיקים אנרגטיים סולריים שחודרים לאטמוספירה בגובה טיסת מטוסי הנוסעים ועלולים לשבש את פעולת המחשבים, היא האחראית לאירוע שהפעם הסתיים בנס. בעקבותיו, השתמשה איירבוס בסוג של "אקמול" בכל 6,000 מטוסיה כדי להשיג פתרון מהיר. זה ממש לא מספיק 



עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג


ב-30 באוקטובר 2025 חוותה טיסת JetBlue 1230 מקנקון שבמקסיקו לניוארק שבניו ג'רזי, צלילה וירידת גובה פתאומית בגובה שיוט מעל פלורידה. הקברניט דיווח למרכז הבקרה: "ציוד רפואי נדרש". 15 נוסעים נפצעו, חלקם בפצעי ראש. המטוס נחת נחיתת חירום בשדה טמפה שבפלורידה. המטוס היה איירבוס A320.

ניתוח ראשוני של איירבוס חשף כי מחשב בקרת המאזנות בכנפיים והגאי הגובה הפיק פקודות שגויות, שגרמו להורדת אף המטוס ולצלילה לא מבוקרת.

האירוע, שהתרחש על פי הדיווח ביום עם רמות קרינה סולארית שאינן גבוהות מהרגיל, הדליק נורת אזהרה: חלקיק קוסמי בודד גרם ל-bit flip, היפוך סיבית בזיכרון מחשבי המטוס, שהתפשט לפקודות קריטיות שגויות ולא רצוניות למאזנות ולהגאי הגובה של המטוס וגרמו לצלילתו הפתאומית. אלא שחברות התעופה לא קיבלו אזהרות מזג אוויר סולאריות ספציפיות או מוקדמות לפני אירוע התקלה במטוס ה-A320 של JetBlue באוקטובר 2025 מכיוון שלא נמדדו רמות סולאריות חריגות.

בניגוד לחלליות, בתעופה המסחרית אין ניטור שגרתי ל-space weather. בטיסה האזרחית שינויי גובה טיסה לטיסה נמוכה יותר - שמגבירים צריכת דלק ב-10%-20% - אינם מקובלים, כמו גם עקיפת אירועי פרצי שמש כסטנדרט לא נעשית בשיגרה.

גם במקרה של טיסה 171 של אייר אינדיה עם מטוס דרימליינר של בואינג שהתרסקה ביוני 2025, החקירה עדיין לא הסתיימה והמטוסים ממשיכים לטוס מאחר ולא זוהה ולא אותר בוודאות הגורם להתרסקות.