הגבלת שכר הטרחה לעורך דין - למי זה טוב?
ביום 04.12.14 אישרה ועדת הכלכלה את התקנות המשלימות את החוק שאושר בכנסת ביום 03.03.14, על לפיהן יוגבל שכר טירחת עורך דין ברכישת דירה מקבלן לנמוך מבין 5,000 ש' או 0.5% ממחיר הדירה, מהחוק יוחרגו דירות שמחירן מעל 4.6 מיליון שקלים. התקנות יכנסו לתוקף ביום 10.01.2015.
מי שרוכש כיום דירה חדשה, נאלץ לשאת בעלויות נוספת מעבר לתשלומים ליזם, כאשר העיקריות שבהן הינן: מס רכישה בהתאם להוראות החוק ועלות עורך דין שמחושבת כאחוז מסוים בתוספת מע"מ מגובה התמורה ברכישת הדירה כשהיא כוללת מע"מ.
קרי, לאור החוק החדש, הרוכש אמור לראות לנגד עיניו עלות רכישה כוללת נמוכה יותר, ומנגד היזם אמור לספוג את העלות הנוספת - דבר שנראה בעיון ראשוני כנפלא שמטיב עם רוכשי הדירות, האומנם?
מיותר לציין כי היזמים יעמיסו את העלות העודפת על מחירי הדירות, ובהתאם יעלו את המחירים בגובה העלות הנוספת, והרי ההצדקה במשרדי המכירות תהיה שהדבר אינו מהווה עלות נוספת או חדשה על הרוכשים, אלא אותה הגברת בשינוי אדרת - לא כך הם פני הדברים.
- אושרה תכנית להקמת שכונת "מצפה תלפיות" בהיקף של כ-900 יח"ד
- לזה הקבלנים לא ציפו - מבול של ביטולי עסקאות בפתח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרגע שמחיר המכירה יעלה בגובה העלות המשפטית, הרי שהאמור מהווה בעצם מחיר עדכני וגבוה יותר לדירה. מחיר גבוה יותר לדירה גוזר מיד עלות מיסוי גבוהה יותר ובהתאם מס הרכישה של החייבים בכך יעלה. מנגד, בעבר ליזם לא היה טעם בהתמקחות עם העו"ד לגבי גובה העלות, כיוון שרוכש הדירה ממילא נשא בעלות. כעת, אין ספק כי היזמים יתמקחו עם עורכי הדין ויורידו את גובה העלות. מיותר לציין כי ההורדה בעלות המשפטית לא תגולגל לטובת רוכשי הדירות.
לסיכום, בשוק עולה, בו הביקוש גובר על ההיצע ומחירי הדירות עולים, תיקון החוק יגרום לרוכשים לשלם יותר עבור אותו מוצר מחד, ומנגד יגדיל את רווחי היזמים (ירוויחו כתוצאה מהפחתת העלות המשפטיות). לעומת זאת, בשוק יורד, בו ההיצע גדול מהביקוש ומגמת מחירים יורדת, יש להניח כי הרוכשים ירוויחו מעט מהחוק החדש.
אין ספק כי הנפגעים העיקריים מהחוק הם עורכי הדין, לאור העבודה שקהל הלקוחות שלהם השתנה מרוכשי דירות לא מאוגדים ובעלי כוח מיקוח שולי, ליזמים מתוחכמים בעלי ידע ויכולת מיקוח גבוהה.
- מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?
- אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
***יובהר כי לכותב ו/או לחברה שבה הוא מועסק ו/או לחברות קשורות אליה עשוי להיות עניין אישי ו/או החזקות בניירות ערך ו/או בנכסים פיננסיים ו/או באפיקי ההשקעה המוזכרים בכתבה. אין הכתוב מהווה ייעוץ/שיווק להשקעות ו/או למס והוא אינו בא להחליף את שיקול הדעת העצמאי של הקורא ו/או מתן ייעוץ מקצועי, לרבות ייעוץ מקצועי על ידי יועץ/משווק השקעות מוסמך, בהתחשב בנתוניו ובצרכיו המיוחדים של הקורא
- 3.צבי 28/12/2014 11:48הגב לתגובה זועורך הדין הוא של החברה לא של הלקוח. הלקוח ממילא לוקח עורך דין מטעמו. לכן החברה צריכה לשלם לו בדיוק כמו שהיא משלמת על כל הוצאות הבניה .
- 2.י. 26/12/2014 00:53הגב לתגובה זוכושר המיקוח של היזם עם עוה"ד לא שונה לטובה או לרעה בעקבות התקנה החדשה. מאידך הנפגע היחידי הינו הרוכש שיאלץ לשלם עבור הסכום הנוסף לעלות הדירה מס רכישה ועוד בשיעור הגבוה. המחוקק בעצם מרמה את הציבור וטופס טרמפ על היזמים
- לידיעתך גם היום הלקוח שילם מס רכישה על שכט עורך הדין (ל"ת)צבי 28/12/2014 11:49הגב לתגובה זו
- 1.י. 26/12/2014 00:53הגב לתגובה זוכושר המיקוח של היזם עם עוה"ד לא שונה לטובה או לרעה בעקבות התקנה החדשה. מאידך הנפגע היחידי הינו הרוכש שיאלץ לשלם עבור הסכום הנוסף לעלות הדירה מס רכישה ועוד בשיעור הגבוה. המחוקק בעצם מרמה את הציבור וטופס טרמפ על היזמים
הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?
20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?
מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.
בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.
אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.
האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.
- המהפכה הרובוטית - לא רק טסלה
- DoorDash משיקה שותפות רובוטית: משלוחים אוטונומיים בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.
.jpg)