הגבלת שכר הטרחה לעורך דין - למי זה טוב?
ביום 04.12.14 אישרה ועדת הכלכלה את התקנות המשלימות את החוק שאושר בכנסת ביום 03.03.14, על לפיהן יוגבל שכר טירחת עורך דין ברכישת דירה מקבלן לנמוך מבין 5,000 ש' או 0.5% ממחיר הדירה, מהחוק יוחרגו דירות שמחירן מעל 4.6 מיליון שקלים. התקנות יכנסו לתוקף ביום 10.01.2015.
מי שרוכש כיום דירה חדשה, נאלץ לשאת בעלויות נוספת מעבר לתשלומים ליזם, כאשר העיקריות שבהן הינן: מס רכישה בהתאם להוראות החוק ועלות עורך דין שמחושבת כאחוז מסוים בתוספת מע"מ מגובה התמורה ברכישת הדירה כשהיא כוללת מע"מ.
קרי, לאור החוק החדש, הרוכש אמור לראות לנגד עיניו עלות רכישה כוללת נמוכה יותר, ומנגד היזם אמור לספוג את העלות הנוספת - דבר שנראה בעיון ראשוני כנפלא שמטיב עם רוכשי הדירות, האומנם?
מיותר לציין כי היזמים יעמיסו את העלות העודפת על מחירי הדירות, ובהתאם יעלו את המחירים בגובה העלות הנוספת, והרי ההצדקה במשרדי המכירות תהיה שהדבר אינו מהווה עלות נוספת או חדשה על הרוכשים, אלא אותה הגברת בשינוי אדרת - לא כך הם פני הדברים.
- כמה עולה דירת 4 חדרים בפתח תקווה?
- דירה בהנחה - האם כדאי לכם לחכות להגרלה או לחפש דירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרגע שמחיר המכירה יעלה בגובה העלות המשפטית, הרי שהאמור מהווה בעצם מחיר עדכני וגבוה יותר לדירה. מחיר גבוה יותר לדירה גוזר מיד עלות מיסוי גבוהה יותר ובהתאם מס הרכישה של החייבים בכך יעלה. מנגד, בעבר ליזם לא היה טעם בהתמקחות עם העו"ד לגבי גובה העלות, כיוון שרוכש הדירה ממילא נשא בעלות. כעת, אין ספק כי היזמים יתמקחו עם עורכי הדין ויורידו את גובה העלות. מיותר לציין כי ההורדה בעלות המשפטית לא תגולגל לטובת רוכשי הדירות.
לסיכום, בשוק עולה, בו הביקוש גובר על ההיצע ומחירי הדירות עולים, תיקון החוק יגרום לרוכשים לשלם יותר עבור אותו מוצר מחד, ומנגד יגדיל את רווחי היזמים (ירוויחו כתוצאה מהפחתת העלות המשפטיות). לעומת זאת, בשוק יורד, בו ההיצע גדול מהביקוש ומגמת מחירים יורדת, יש להניח כי הרוכשים ירוויחו מעט מהחוק החדש.
אין ספק כי הנפגעים העיקריים מהחוק הם עורכי הדין, לאור העבודה שקהל הלקוחות שלהם השתנה מרוכשי דירות לא מאוגדים ובעלי כוח מיקוח שולי, ליזמים מתוחכמים בעלי ידע ויכולת מיקוח גבוהה.
- ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
- "רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
***יובהר כי לכותב ו/או לחברה שבה הוא מועסק ו/או לחברות קשורות אליה עשוי להיות עניין אישי ו/או החזקות בניירות ערך ו/או בנכסים פיננסיים ו/או באפיקי ההשקעה המוזכרים בכתבה. אין הכתוב מהווה ייעוץ/שיווק להשקעות ו/או למס והוא אינו בא להחליף את שיקול הדעת העצמאי של הקורא ו/או מתן ייעוץ מקצועי, לרבות ייעוץ מקצועי על ידי יועץ/משווק השקעות מוסמך, בהתחשב בנתוניו ובצרכיו המיוחדים של הקורא
- 3.צבי 28/12/2014 11:48הגב לתגובה זועורך הדין הוא של החברה לא של הלקוח. הלקוח ממילא לוקח עורך דין מטעמו. לכן החברה צריכה לשלם לו בדיוק כמו שהיא משלמת על כל הוצאות הבניה .
- 2.י. 26/12/2014 00:53הגב לתגובה זוכושר המיקוח של היזם עם עוה"ד לא שונה לטובה או לרעה בעקבות התקנה החדשה. מאידך הנפגע היחידי הינו הרוכש שיאלץ לשלם עבור הסכום הנוסף לעלות הדירה מס רכישה ועוד בשיעור הגבוה. המחוקק בעצם מרמה את הציבור וטופס טרמפ על היזמים
- לידיעתך גם היום הלקוח שילם מס רכישה על שכט עורך הדין (ל"ת)צבי 28/12/2014 11:49הגב לתגובה זו
- 1.י. 26/12/2014 00:53הגב לתגובה זוכושר המיקוח של היזם עם עוה"ד לא שונה לטובה או לרעה בעקבות התקנה החדשה. מאידך הנפגע היחידי הינו הרוכש שיאלץ לשלם עבור הסכום הנוסף לעלות הדירה מס רכישה ועוד בשיעור הגבוה. המחוקק בעצם מרמה את הציבור וטופס טרמפ על היזמים
AI שעון חול (גרוק)ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" - ולמה הנתונים מראים את ההפך
במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום,
לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.
אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת
ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.
לוגיקה
נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי
הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור
להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?
אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.
ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני
2024:
למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה
מבטיח הזה.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון
נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.
נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:
AI שעון חול (גרוק)ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" - ולמה הנתונים מראים את ההפך
במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום,
לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.
אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת
ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.
לוגיקה
נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי
הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור
להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?
אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.
ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני
2024:
למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה
מבטיח הזה.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון
נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.
נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:
