הגבלת שכר הטרחה לעורך דין - למי זה טוב?

אודי קושל, אנליסט נדל"ן וחוב במגדל שוקי הון, על השינויים הרגולטורים בנוגע להגבלת שכר טירחת העורך דין בעסקת נדל"ן
אודי קושל | (4)
נושאים בכתבה מחירי הדירות

ביום 04.12.14 אישרה ועדת הכלכלה את התקנות המשלימות את החוק שאושר בכנסת ביום 03.03.14, על לפיהן יוגבל שכר טירחת עורך דין ברכישת דירה מקבלן לנמוך מבין 5,000 ש' או 0.5% ממחיר הדירה, מהחוק יוחרגו דירות שמחירן מעל 4.6 מיליון שקלים. התקנות יכנסו לתוקף ביום 10.01.2015.

מי שרוכש כיום דירה חדשה, נאלץ לשאת בעלויות נוספת מעבר לתשלומים ליזם, כאשר העיקריות שבהן הינן: מס רכישה בהתאם להוראות החוק ועלות עורך דין שמחושבת כאחוז מסוים בתוספת מע"מ מגובה התמורה ברכישת הדירה כשהיא כוללת מע"מ.

קרי, לאור החוק החדש, הרוכש אמור לראות לנגד עיניו עלות רכישה כוללת נמוכה יותר, ומנגד היזם אמור לספוג את העלות הנוספת - דבר שנראה בעיון ראשוני כנפלא שמטיב עם רוכשי הדירות, האומנם?

מיותר לציין כי היזמים יעמיסו את העלות העודפת על מחירי הדירות, ובהתאם יעלו את המחירים בגובה העלות הנוספת, והרי ההצדקה במשרדי המכירות תהיה שהדבר אינו מהווה עלות נוספת או חדשה על הרוכשים, אלא אותה הגברת בשינוי אדרת - לא כך הם פני הדברים.

מרגע שמחיר המכירה יעלה בגובה העלות המשפטית, הרי שהאמור מהווה בעצם מחיר עדכני וגבוה יותר לדירה. מחיר גבוה יותר לדירה גוזר מיד עלות מיסוי גבוהה יותר ובהתאם מס הרכישה של החייבים בכך יעלה. מנגד, בעבר ליזם לא היה טעם בהתמקחות עם העו"ד לגבי גובה העלות, כיוון שרוכש הדירה ממילא נשא בעלות. כעת, אין ספק כי היזמים יתמקחו עם עורכי הדין ויורידו את גובה העלות. מיותר לציין כי ההורדה בעלות המשפטית לא תגולגל לטובת רוכשי הדירות.

לסיכום, בשוק עולה, בו הביקוש גובר על ההיצע ומחירי הדירות עולים, תיקון החוק יגרום לרוכשים לשלם יותר עבור אותו מוצר מחד, ומנגד יגדיל את רווחי היזמים (ירוויחו כתוצאה מהפחתת העלות המשפטיות). לעומת זאת, בשוק יורד, בו ההיצע גדול מהביקוש ומגמת מחירים יורדת, יש להניח כי הרוכשים ירוויחו מעט מהחוק החדש.

אין ספק כי הנפגעים העיקריים מהחוק הם עורכי הדין, לאור העבודה שקהל הלקוחות שלהם השתנה מרוכשי דירות לא מאוגדים ובעלי כוח מיקוח שולי, ליזמים מתוחכמים בעלי ידע ויכולת מיקוח גבוהה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

***יובהר כי לכותב ו/או לחברה שבה הוא מועסק ו/או לחברות קשורות אליה עשוי להיות עניין אישי ו/או החזקות בניירות ערך ו/או בנכסים פיננסיים ו/או באפיקי ההשקעה המוזכרים בכתבה. אין הכתוב מהווה ייעוץ/שיווק להשקעות ו/או למס והוא אינו בא להחליף את שיקול הדעת העצמאי של הקורא ו/או מתן ייעוץ מקצועי, לרבות ייעוץ מקצועי על ידי יועץ/משווק השקעות מוסמך, בהתחשב בנתוניו ובצרכיו המיוחדים של הקורא

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    צבי 28/12/2014 11:48
    הגב לתגובה זו
    עורך הדין הוא של החברה לא של הלקוח. הלקוח ממילא לוקח עורך דין מטעמו. לכן החברה צריכה לשלם לו בדיוק כמו שהיא משלמת על כל הוצאות הבניה .
  • 2.
    י. 26/12/2014 00:53
    הגב לתגובה זו
    כושר המיקוח של היזם עם עוה"ד לא שונה לטובה או לרעה בעקבות התקנה החדשה. מאידך הנפגע היחידי הינו הרוכש שיאלץ לשלם עבור הסכום הנוסף לעלות הדירה מס רכישה ועוד בשיעור הגבוה. המחוקק בעצם מרמה את הציבור וטופס טרמפ על היזמים
  • לידיעתך גם היום הלקוח שילם מס רכישה על שכט עורך הדין (ל"ת)
    צבי 28/12/2014 11:49
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    י. 26/12/2014 00:53
    הגב לתגובה זו
    כושר המיקוח של היזם עם עוה"ד לא שונה לטובה או לרעה בעקבות התקנה החדשה. מאידך הנפגע היחידי הינו הרוכש שיאלץ לשלם עבור הסכום הנוסף לעלות הדירה מס רכישה ועוד בשיעור הגבוה. המחוקק בעצם מרמה את הציבור וטופס טרמפ על היזמים
נחיל רחפניםנחיל רחפנים

אלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב

להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי

עופר הבר |
נושאים בכתבה רחפנים

דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.

להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.

הנחילים שחושבים לבד

רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות. 

הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.

סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון

בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות. 

נחיל רחפניםנחיל רחפנים

אלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב

להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי

עופר הבר |
נושאים בכתבה רחפנים

דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.

להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.

הנחילים שחושבים לבד

רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות. 

הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.

סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון

בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.