כך תשפיע הרחבה כמותית באירופה על שוקי המניות בעולם

מור מרגלית, מנהל השקעות לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אנליסט, דן במצבה הכלכלי של אירופה וכיצד עשויה להשפיע הרחבה כמותית
מור מרגלית | (1)

הבנק המרכזי של גוש האירו (ECB) מנסה כבר תקופה ארוכה להוציא את כלכלות אירופה מהדשדוש המתמשך אליו נכנסו בעקבות משבר החוב לפני כשנתיים. הצעדים שננקטו עד כה לא נשאו פירות משמעותיים וההאטה החלה להתפשט גם לכלכלות גרמניה וצרפת הנמצאות בלב האיחוד המוניטרי.

עם כניסתו של מריו דראגי לתפקיד נשיא הבנק המרכזי האירופי בנובמבר 2011 החל הבנק במהלך הדרגתי אך קבוע של הורדת שיעור הריבית מ1.5% ועד לרמה מזערית של 0.15%. מהלך זה הגיע באיחור ניכר ביחס לבנק הפדרלי בארה"ב, אשר הוריד את הריבית לרמה של 0.25% עוד ב-2009 והצליח להחליש את הדולר מול מרבית המטבעות בעולם. ה-ECB הנהיג אף לאחרונה ריבית שלילית בשיעור של 0.1%- עבור הבנקים המפקידים את כספם למשמרת אצל הבנק המרכזי.

הבנק הוציא לפועל במהלך השנים האחרונות גם מספר תוכניות LTRO שנועדו להזרים כסף נוסף למערכת הפיננסית האירופית על ידי מתן הלוואות לבנקים ברחבי היבשת. בשיאו של משבר החוב ב-2011-2012 רכש הבנק גם איגרות חוב של מדינות הגוש כמו איטליה, ספרד ויוון וכל זאת בניסיון לעצור את סחף עליית התשואות שאיים להכניס מדינות אלה לחדלות פירעון.

במבט לאחור ניתן לראות כי הבנק רשם הצלחות לא מבוטלות לאורך השנים הללו. תשואות האג"ח ל-10 שנים באיטליה וספרד ששייטו מעל 7%, נסחרות כיום בפחות מ-2.5%. אפילו היוונים לאחר תוכנית הסדר חוב יכולים כיום לגייס חוב ל-10 שנים בתשואה של 5.73%.

הבנק אף הצליח לבצע פחות לאירו למול הדולר בכ-6.5% מאז חודש מאי האחרון, פיחות התומך בייצוא ממדינות היבשת לארה"ב ולאסיה. הפיחות באירו הגיע אחרי עוצמה שהפגין המטבע ביחס לדולר האמריקאי במהלך השנה האחרונה.

המשקים באירופה מסרבים להתאושש

למרות הצלחות אלו, המשקים האירופים מסרבים להתאושש. האבטלה בגוש נותרה גבוהה ברמה של 11.5%. קצב האינפלציה השנתי כמעט ונעצר ועומד על 0.3% בלבד. הכלכלה הגרמנית התכווצה ברבעון ברבעון האחרון בכ-0.2%-, הכלכלה הצרפתית בקיפאון עם צמיחה של 0% ואיטליה נפלה חזרה למיתון לאחר שני רבעונים רצופים של צמיחה שלילית.

לאור התפשטות מחודשת של האטה כלכלית ברחבי גוש האירו הולכים וגוברים הקולות הקוראים לבנק המרכזי האירופי להודיע השבוע על מהלך הרחבה כמותית בדומה לזה שנעשה בשנים האחרונות בארה"ב, אנגליה ויפן. מהלך ההרחבה הכמותית יכול להתבצע דרך רכישת אג"ח ממשלות אירופה כדי להוריד את תשואותיהן ולהקל עוד יותר את תנאי האשראי, אך חשוב לציין כי כבר היום התשואות ברחבי גוש האירו נמוכות מאוד! אג"ח ממשלת גרמניה ל-10 שנים נסחרות בתשואה של 0.9% בלבד, אג"ח ממשלת הולנד לתקופה דומה נסחרות ב-1.05% ואג"ח ממשלת צרפת יניבו לתקופה זו רק 1.25%.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

במילים פשוטות, מדינות רבות באירופה יכולות לגייס היום כסף כמעט בחינם. מכאן שה-ECB יתקשה לתרץ מהלך שכזה בניסיון להקל את תנאי האשראי ואם אכן יכריז על תוכנית הקלה כמותית שכזו, תכליתה תהיה אחת ויחידה פשוט להדפיס כסף, כיון שלא נותר כבר הרבה מה לעשות.

התפשטות ההאטה למדינות רבות ברחבי הגוש משמעותה שהבנק לא צריך לשמור על סלקטיביות בהחלטה אילו אג"ח של אילו מדינות כדאי לרכוש, כיון שכמעט בכולן המצב הכלכלי הולך ומתדרדר בהתמדה.

ההשפעות של הרחבה כמותית

ההשפעה של מהלך כזה על שוקי המניות ברחבי העולם צפויה להיות חיובית. שוקי המניות בגוש האירו נתמכים בשנים האחרונות בין השאר הודות להקלות הכמותיות בארה"ב ויפן. כסף חם ממדינות אלו המחפש אחר תשואה זלג גם למדדי המניות באירופה. להקלה כמותית בגוש האירו יכולה להיות השפעה דומה בכיוון ההפוך. ביכולתה לתמוך הן בשוקי המניות באירופה, אך גם בארה"ב לדוגמא, הנמצאת על סף סיום תוכנית ההרחבה הכמותית שלה בחודשים הקרובים, וזאת כאשר כסף עודף מאירופה ימצא דרכו לשווקים האמריקאים.

במידה ואכן תצא לפועל תוכנית הקלה כמותית בגוש האירו בזמן הקרוב, הסבירות להמשך עליות בשוקי המניות תעלה ומשחק הכיסאות המוזיקליים בשווקים צפוי להימשך.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בלה בלה בלה (ל"ת)
    מנהל השקעות עאלק. 03/09/2014 09:26
    הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.