כך תשפיע הרחבה כמותית באירופה על שוקי המניות בעולם

מור מרגלית, מנהל השקעות לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אנליסט, דן במצבה הכלכלי של אירופה וכיצד עשויה להשפיע הרחבה כמותית
מור מרגלית | (1)

הבנק המרכזי של גוש האירו (ECB) מנסה כבר תקופה ארוכה להוציא את כלכלות אירופה מהדשדוש המתמשך אליו נכנסו בעקבות משבר החוב לפני כשנתיים. הצעדים שננקטו עד כה לא נשאו פירות משמעותיים וההאטה החלה להתפשט גם לכלכלות גרמניה וצרפת הנמצאות בלב האיחוד המוניטרי.

עם כניסתו של מריו דראגי לתפקיד נשיא הבנק המרכזי האירופי בנובמבר 2011 החל הבנק במהלך הדרגתי אך קבוע של הורדת שיעור הריבית מ1.5% ועד לרמה מזערית של 0.15%. מהלך זה הגיע באיחור ניכר ביחס לבנק הפדרלי בארה"ב, אשר הוריד את הריבית לרמה של 0.25% עוד ב-2009 והצליח להחליש את הדולר מול מרבית המטבעות בעולם. ה-ECB הנהיג אף לאחרונה ריבית שלילית בשיעור של 0.1%- עבור הבנקים המפקידים את כספם למשמרת אצל הבנק המרכזי.

הבנק הוציא לפועל במהלך השנים האחרונות גם מספר תוכניות LTRO שנועדו להזרים כסף נוסף למערכת הפיננסית האירופית על ידי מתן הלוואות לבנקים ברחבי היבשת. בשיאו של משבר החוב ב-2011-2012 רכש הבנק גם איגרות חוב של מדינות הגוש כמו איטליה, ספרד ויוון וכל זאת בניסיון לעצור את סחף עליית התשואות שאיים להכניס מדינות אלה לחדלות פירעון.

במבט לאחור ניתן לראות כי הבנק רשם הצלחות לא מבוטלות לאורך השנים הללו. תשואות האג"ח ל-10 שנים באיטליה וספרד ששייטו מעל 7%, נסחרות כיום בפחות מ-2.5%. אפילו היוונים לאחר תוכנית הסדר חוב יכולים כיום לגייס חוב ל-10 שנים בתשואה של 5.73%.

הבנק אף הצליח לבצע פחות לאירו למול הדולר בכ-6.5% מאז חודש מאי האחרון, פיחות התומך בייצוא ממדינות היבשת לארה"ב ולאסיה. הפיחות באירו הגיע אחרי עוצמה שהפגין המטבע ביחס לדולר האמריקאי במהלך השנה האחרונה.

המשקים באירופה מסרבים להתאושש

למרות הצלחות אלו, המשקים האירופים מסרבים להתאושש. האבטלה בגוש נותרה גבוהה ברמה של 11.5%. קצב האינפלציה השנתי כמעט ונעצר ועומד על 0.3% בלבד. הכלכלה הגרמנית התכווצה ברבעון ברבעון האחרון בכ-0.2%-, הכלכלה הצרפתית בקיפאון עם צמיחה של 0% ואיטליה נפלה חזרה למיתון לאחר שני רבעונים רצופים של צמיחה שלילית.

לאור התפשטות מחודשת של האטה כלכלית ברחבי גוש האירו הולכים וגוברים הקולות הקוראים לבנק המרכזי האירופי להודיע השבוע על מהלך הרחבה כמותית בדומה לזה שנעשה בשנים האחרונות בארה"ב, אנגליה ויפן. מהלך ההרחבה הכמותית יכול להתבצע דרך רכישת אג"ח ממשלות אירופה כדי להוריד את תשואותיהן ולהקל עוד יותר את תנאי האשראי, אך חשוב לציין כי כבר היום התשואות ברחבי גוש האירו נמוכות מאוד! אג"ח ממשלת גרמניה ל-10 שנים נסחרות בתשואה של 0.9% בלבד, אג"ח ממשלת הולנד לתקופה דומה נסחרות ב-1.05% ואג"ח ממשלת צרפת יניבו לתקופה זו רק 1.25%.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

במילים פשוטות, מדינות רבות באירופה יכולות לגייס היום כסף כמעט בחינם. מכאן שה-ECB יתקשה לתרץ מהלך שכזה בניסיון להקל את תנאי האשראי ואם אכן יכריז על תוכנית הקלה כמותית שכזו, תכליתה תהיה אחת ויחידה פשוט להדפיס כסף, כיון שלא נותר כבר הרבה מה לעשות.

התפשטות ההאטה למדינות רבות ברחבי הגוש משמעותה שהבנק לא צריך לשמור על סלקטיביות בהחלטה אילו אג"ח של אילו מדינות כדאי לרכוש, כיון שכמעט בכולן המצב הכלכלי הולך ומתדרדר בהתמדה.

ההשפעות של הרחבה כמותית

ההשפעה של מהלך כזה על שוקי המניות ברחבי העולם צפויה להיות חיובית. שוקי המניות בגוש האירו נתמכים בשנים האחרונות בין השאר הודות להקלות הכמותיות בארה"ב ויפן. כסף חם ממדינות אלו המחפש אחר תשואה זלג גם למדדי המניות באירופה. להקלה כמותית בגוש האירו יכולה להיות השפעה דומה בכיוון ההפוך. ביכולתה לתמוך הן בשוקי המניות באירופה, אך גם בארה"ב לדוגמא, הנמצאת על סף סיום תוכנית ההרחבה הכמותית שלה בחודשים הקרובים, וזאת כאשר כסף עודף מאירופה ימצא דרכו לשווקים האמריקאים.

במידה ואכן תצא לפועל תוכנית הקלה כמותית בגוש האירו בזמן הקרוב, הסבירות להמשך עליות בשוקי המניות תעלה ומשחק הכיסאות המוזיקליים בשווקים צפוי להימשך.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בלה בלה בלה (ל"ת)
    מנהל השקעות עאלק. 03/09/2014 09:26
    הגב לתגובה זו
נחיל רחפניםנחיל רחפנים

אלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב

להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי

עופר הבר |
נושאים בכתבה רחפנים

דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.

להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.

הנחילים שחושבים לבד

רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות. 

הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.

סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון

בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות. 

נחיל רחפניםנחיל רחפנים

אלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב

להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי

עופר הבר |
נושאים בכתבה רחפנים

דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.

להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.

הנחילים שחושבים לבד

רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות. 

הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.

סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון

בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.