כך תשפיע הרחבה כמותית באירופה על שוקי המניות בעולם

מור מרגלית, מנהל השקעות לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אנליסט, דן במצבה הכלכלי של אירופה וכיצד עשויה להשפיע הרחבה כמותית
מור מרגלית | (1)

הבנק המרכזי של גוש האירו (ECB) מנסה כבר תקופה ארוכה להוציא את כלכלות אירופה מהדשדוש המתמשך אליו נכנסו בעקבות משבר החוב לפני כשנתיים. הצעדים שננקטו עד כה לא נשאו פירות משמעותיים וההאטה החלה להתפשט גם לכלכלות גרמניה וצרפת הנמצאות בלב האיחוד המוניטרי.

עם כניסתו של מריו דראגי לתפקיד נשיא הבנק המרכזי האירופי בנובמבר 2011 החל הבנק במהלך הדרגתי אך קבוע של הורדת שיעור הריבית מ1.5% ועד לרמה מזערית של 0.15%. מהלך זה הגיע באיחור ניכר ביחס לבנק הפדרלי בארה"ב, אשר הוריד את הריבית לרמה של 0.25% עוד ב-2009 והצליח להחליש את הדולר מול מרבית המטבעות בעולם. ה-ECB הנהיג אף לאחרונה ריבית שלילית בשיעור של 0.1%- עבור הבנקים המפקידים את כספם למשמרת אצל הבנק המרכזי.

הבנק הוציא לפועל במהלך השנים האחרונות גם מספר תוכניות LTRO שנועדו להזרים כסף נוסף למערכת הפיננסית האירופית על ידי מתן הלוואות לבנקים ברחבי היבשת. בשיאו של משבר החוב ב-2011-2012 רכש הבנק גם איגרות חוב של מדינות הגוש כמו איטליה, ספרד ויוון וכל זאת בניסיון לעצור את סחף עליית התשואות שאיים להכניס מדינות אלה לחדלות פירעון.

במבט לאחור ניתן לראות כי הבנק רשם הצלחות לא מבוטלות לאורך השנים הללו. תשואות האג"ח ל-10 שנים באיטליה וספרד ששייטו מעל 7%, נסחרות כיום בפחות מ-2.5%. אפילו היוונים לאחר תוכנית הסדר חוב יכולים כיום לגייס חוב ל-10 שנים בתשואה של 5.73%.

הבנק אף הצליח לבצע פחות לאירו למול הדולר בכ-6.5% מאז חודש מאי האחרון, פיחות התומך בייצוא ממדינות היבשת לארה"ב ולאסיה. הפיחות באירו הגיע אחרי עוצמה שהפגין המטבע ביחס לדולר האמריקאי במהלך השנה האחרונה.

המשקים באירופה מסרבים להתאושש

למרות הצלחות אלו, המשקים האירופים מסרבים להתאושש. האבטלה בגוש נותרה גבוהה ברמה של 11.5%. קצב האינפלציה השנתי כמעט ונעצר ועומד על 0.3% בלבד. הכלכלה הגרמנית התכווצה ברבעון ברבעון האחרון בכ-0.2%-, הכלכלה הצרפתית בקיפאון עם צמיחה של 0% ואיטליה נפלה חזרה למיתון לאחר שני רבעונים רצופים של צמיחה שלילית.

לאור התפשטות מחודשת של האטה כלכלית ברחבי גוש האירו הולכים וגוברים הקולות הקוראים לבנק המרכזי האירופי להודיע השבוע על מהלך הרחבה כמותית בדומה לזה שנעשה בשנים האחרונות בארה"ב, אנגליה ויפן. מהלך ההרחבה הכמותית יכול להתבצע דרך רכישת אג"ח ממשלות אירופה כדי להוריד את תשואותיהן ולהקל עוד יותר את תנאי האשראי, אך חשוב לציין כי כבר היום התשואות ברחבי גוש האירו נמוכות מאוד! אג"ח ממשלת גרמניה ל-10 שנים נסחרות בתשואה של 0.9% בלבד, אג"ח ממשלת הולנד לתקופה דומה נסחרות ב-1.05% ואג"ח ממשלת צרפת יניבו לתקופה זו רק 1.25%.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

במילים פשוטות, מדינות רבות באירופה יכולות לגייס היום כסף כמעט בחינם. מכאן שה-ECB יתקשה לתרץ מהלך שכזה בניסיון להקל את תנאי האשראי ואם אכן יכריז על תוכנית הקלה כמותית שכזו, תכליתה תהיה אחת ויחידה פשוט להדפיס כסף, כיון שלא נותר כבר הרבה מה לעשות.

התפשטות ההאטה למדינות רבות ברחבי הגוש משמעותה שהבנק לא צריך לשמור על סלקטיביות בהחלטה אילו אג"ח של אילו מדינות כדאי לרכוש, כיון שכמעט בכולן המצב הכלכלי הולך ומתדרדר בהתמדה.

ההשפעות של הרחבה כמותית

ההשפעה של מהלך כזה על שוקי המניות ברחבי העולם צפויה להיות חיובית. שוקי המניות בגוש האירו נתמכים בשנים האחרונות בין השאר הודות להקלות הכמותיות בארה"ב ויפן. כסף חם ממדינות אלו המחפש אחר תשואה זלג גם למדדי המניות באירופה. להקלה כמותית בגוש האירו יכולה להיות השפעה דומה בכיוון ההפוך. ביכולתה לתמוך הן בשוקי המניות באירופה, אך גם בארה"ב לדוגמא, הנמצאת על סף סיום תוכנית ההרחבה הכמותית שלה בחודשים הקרובים, וזאת כאשר כסף עודף מאירופה ימצא דרכו לשווקים האמריקאים.

במידה ואכן תצא לפועל תוכנית הקלה כמותית בגוש האירו בזמן הקרוב, הסבירות להמשך עליות בשוקי המניות תעלה ומשחק הכיסאות המוזיקליים בשווקים צפוי להימשך.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בלה בלה בלה (ל"ת)
    מנהל השקעות עאלק. 03/09/2014 09:26
    הגב לתגובה זו
הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)

מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה רובוט

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

​בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.

​אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.

​האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.

​אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.