CALANDER TRADING: לבחור השקעות ע"פ לוח השנה

יוני ברעם, מנהל חדר מסחר מיטב דש טרייד, מתייחס לכדאיות ההשקעה בשוק ההון על פי החלטה קלאנדרית
יוני ברעם |

לעיתים נדמה שמספר אסכולות המשקיעים בשוק ההון גדול כמספר המשקיעים עצמם, אבל בניגוד לשיטות המפורסמות של ניתוח טכני או השקעה פונדימנטלית, השקעה על פי לוח השנה נותרה די עלומה לקהל הרחב.

למרות ששוק ההון הוא שוק דינמי, משקיעים אלו מנסים לחזות אפקטים כלכליים בעלי קורולציה ללוח השנה, בניסיון לתזמן את השוק במטרה לתשואה עודפת ("להכות את המדד"). אסטרגיות השקעה אלו יכולות להיות לטווח קצר או ארוך, בניסיון לנצל התנהגויות שונות לכאורה של שוקי ההון החל מרמת היום בשבוע, החודש בשנה או רמת השנה בשלבים השונים של מחזור העסקים.

לאורך השנים נחשפתי להרבה כללים ואימרות שונות בנוגע להשקעה בשוק ההון ע"פ לוח השנה. חלקן מבוססות סטטיסטית וחלקן מהוות ככללי אצבע, כגון "השוק תמיד עולה בחול המועד", או "מדד המעו"ף תמיד מסיים חיובי בראש חודש". אחת מהאמרות הידועות ביותר בשוק ההון לגבי תזמון השקעה בשוק המניות ע"פ לוח השנה, הוא אינדיקטור ליל כל הקדושים (Halloween indicator), אותו ניתן לתמצת במשפט אחד sell in May and go away.

באסטרטגיה זו מנסים לקבע חלק מהתשואות על ידי מכירה של מניות והקטנת החשיפה לשוקים לפני תקופת הקיץ והחגים (או ליתר דיוק מתחילת מאי ועד ליל כל הקדושים בסוף אוקטובר) הנחשבת כתקופה קשה יותר למניות. למרות שאסטרטגיה זו נשמעת כפשטנית מדי או אפילו כאמונה תפלה היא נושאת עימה הרבה קבלות. החל מ-1950 ועד היום מדד הדאו ג'ונס רשם תשואה ממוצעת של 0.3% בלבד בחודשים מאי עד אוקטובר לעומת 7.5% תשואה ממוצעת בשאר חודשי השנה.

משקיעים באסטרטגיות של לוח השנה ינסו להכות את השוק על ידי יציאה בתקופת ה"רעות" ולהכנס בתקופות ה"טובות". בין אם זה נובע מביצוי עסקאות הרבות לקראת סוף שנה קלנדרית לצרכי מס או מזרימת ההון לקראת חודשי החורף הקרים המספרים, קורולציה זו של שוקי ההון לחודשי השנה היא אחת מהדוגמאות הידועות לאפקט לוח השנה.

בכל מקרה, לא הייתי ממהר לשים תזכורות לשנה הקרובה להוראות המסחר שלי. כפי שכל מי שניסה לקנות מניה במחיר הנמוך היומי ולמכור אותה במחיר הכי גבוה יודע- כל ניסיון לתזמן את השוק על בסיס קבוע הוא חסר סיכוי. עכשיו כששנה חדשה של השקעות עומדת בפתח, נראה שמי שהשקיע במדד המעו"ף והנאסד"ק הצליח לרשום בחודשיים האחרונים של השנה תשואות נאות של 3.2% ו-6.6% בהתאמה.

לעומת זאת מי שלא יצא מהשוק במאי רשם עד סוף השנה תשואות של 10.4% ו-26.6% בשני המדדים בהתאמה. אז יש כאלו שגידו ש-2013 היא היוצא מן הכלל, אבל לדעתי זה יותר מורכב מזה. במבט לאחור כולנו יכולים להסביר מדוע השוק ירד או עלה, אבל האמת היא שגם ליועצים ומנהלי התיקים הגדולים קשה מאוד לזהות מגמות בשוק בזמן התהוותם.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

היום, כשהמעו"ף עומד על 1300 נקודות קשה לזכור שרק באוגוסט, לפני כחצי שנה, רוחות המלחמה שנשבו מסוריה שלחו אותו לנמוך השנתי שלו, באזור 1150 נקודות. בדיעבד כולנו חכמים, אבל בנקודת זמן ההיא בסוף אוגוסט סביר להניח שמעט מהמשקיעים (ישראלים וזרים) האמינו שעד סוף השנה מדד המעו"ף יתאושש ויספיק לרשום עליות של כ-20%.

מחקרים אמפירים מהשנים האחרונות מראים שגם כאשר בשוק יש מהלך עליות מתמשך של מספר חודשים - אחוז גדול מהעליות מתבצעות בזמן קצר מאוד. לכן סביר להניח שמי שחיכה על הקווים - פספס אותן. אני מאמין שחשוב לזכור - בחיים הכל לא שחור או לבן, וכך גם באסטרגיות השקעה, זה לא תמיד הכל או לא כלום. בהינתן פרופיל וטווח ההשקעה אישי רצוי תמיד לשמור על חשיפה מסוימת לשווקים השונים. גם אני גיבשתי לאורך השנים מספר תובנות לגבי התנהגות השוק, אך למרות הניסיון והסטטיסטיקות תשואה עודפת משיגים ע"י בחירת מושכלת של ני"ע אפיקי השקעה והתנהלות כלכלית נכונה, ולא ע"י תיזמון השוק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)

מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?

יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה

יעקב צלאל |

בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.

לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.

לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור. 

היסטוריה

היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.

דלק מערכות רכב

דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.

ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.

שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)

מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?

יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה

יעקב צלאל |

בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.

לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.

לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור. 

היסטוריה

היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.

דלק מערכות רכב

דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.

ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.