השנה החולפת והשנה הקרבה - סיכומים ואיחולים
שנת תשע"ב הייתה שנה קשה לאזרחי ישראל. אמנם גלעד שליט חזר מהשבי, אך מעמד הביניים עדיין חי תחת עול החיים בישראל ושבוי בידי ממשלה ורגולטורים אשר מעדיפים את טובתן של קבוצות לחץ על פני הרוב הדומם. השנה החולפת הייתה קשה גם למשקיעים בשוק ההון ישראל. יותר ויותר חברות נכנסות להליך של הסדרי חוב ו"מתהדרות" בהערת 'עסק חי' בדוחות הכספיים שלהן. בנוסף, המס על הבורסה הועלה (מעמד הביניים שוב משלם את המחיר) וכך גם המיסים העקיפים (מע"מ, דלק וכו'). על כך נאמר, תכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה.
לפיכך, נאחל שנה טובה בשוק ההון - נאחל להצלחתו של הנגיד האירופי, סופר מריו, שיצליח להשיב את האמון בשווקים ולהניע את הכלכלה האירופית (ולא רק הגרמנית ושל מדינות סקנדינביה). נאחל בהצלחה ושנה טובה לבן עמנו הנגיד בן ברננקי, שיתפקד היטב כיועץ המעצמה הגדולה בעולם וישאב מחוכמתו של יוסף - שר האוצר היהודי הראשון באימפריה המיצרית בתקופת פרעה.
נאחל שנה של החלטות נכונות בירושלים - שנה בה הרגולטורים השונים יקבלו החלטות נבונות אשר יאזנו בצורה נכונה בין צרכי הציבור, הכלכלה והמדינה. שיבינו כי עודף רגולציה מזיק לא פחות מאשר היעדר רגולציה. נאחל למידתיות בהחלטות תוך הסתכלות על הטווח הארוך, ולא לפעולות למען רווח פוליטי קצר טווח במיוחד בשנת בחירות. נאחל לשנה ללא הצהרות פוליטיות מטופשות כגון: מי שמזהם שישלם בהתייחסות למחירי הדלק (לא ראיתי את כיל, בזן, תע"ש ושאר המפעלים המזהמים משלמים על הנזק לסביבה ולבריאות האזרחים), אך כן לשנה עם החלטות פוליטיות אמיצות.
שנת תשע"ב הניבה מספר הישגים פורצי דרך לחברות ישראליות במגוון רחב של תחומים. ביניהם ניתן למנות את חברת פרוטליקס, אשר קיבלה אישור FDA לתרופת הגושה - דבר המקרב אותה בצעד משמעותי נוסף לכיוון פתרון תרופתי המבוסס תאים מהצומח, ועשוי להפוך את החברה למעצמה גנרית כלל עולמית.
חברת מלאנוקס הראתה לעולם הפיננסי כי נחישות ועבודה קשה בעולם הכלכלי - ריאלי הם אלו אשר נותנים ערך לחברה, ובסוף הדרך גם שוק ההון מבין זאת. חברת בטר פלייס אשר התחילה בשיווק מסחרי של המכונית החשמלית בתקווה שניתן יהיה לייעל את התהליך, בכדי לשמש תחליף אמיתי לתלות בנפט של OPEC ועוד ועוד.
לפיכך נאחל כי גם השנה נראה פריצות דרך - שמאגר תמר ידליק לכולנו את האורות בבית, והרגולטור לא ישכח להוריד לציבור את עלויות החשמל. שעננת הרגולציה תתפזר ונראה כיצד תעשיות חדשות קמות בארץ כגון תעשיית הגז והנפט שתקרום עור וגידים עם תוכניות ממשיות להקמת תשתית הן מקומית והן לצרכי ייצוא. נאחל שהרגולציה תתאזן ונראה כיצד תעשיות ותיקות מתאוששות כגון ענף התקשורת, שוק ההון ועוד. נאחל לפריצות דרך מדעיות נוספות של חברות היי-טק וביומד בישראל כגון פלוריסטם, ביוליין ועוד.
ולסיום נאחל מכל הלב כי תהיה זו שנת בריאות, ביטחון אזרחי ובטחון כלכלי לכל אזרחי ישראל. שנה טובה
- 1.ניר 11/09/2012 22:40הגב לתגובה זולכבוד השנה החדשה - אנא בקש מעובדיך לשחרר את הקרן הנזילה שלי ולא לעקב אותי בטענות שווא.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
