השנה החולפת והשנה הקרבה - סיכומים ואיחולים

דן הלמן, הלמן אלדובי, מסכם את השנה החולפת, על יתרונותיה וחסרונותיה, ומאחל קדימה לשנה החדשה
דן הלמן | (1)

שנת תשע"ב הייתה שנה קשה לאזרחי ישראל. אמנם גלעד שליט חזר מהשבי, אך מעמד הביניים עדיין חי תחת עול החיים בישראל ושבוי בידי ממשלה ורגולטורים אשר מעדיפים את טובתן של קבוצות לחץ על פני הרוב הדומם. השנה החולפת הייתה קשה גם למשקיעים בשוק ההון ישראל. יותר ויותר חברות נכנסות להליך של הסדרי חוב ו"מתהדרות" בהערת 'עסק חי' בדוחות הכספיים שלהן. בנוסף, המס על הבורסה הועלה (מעמד הביניים שוב משלם את המחיר) וכך גם המיסים העקיפים (מע"מ, דלק וכו'). על כך נאמר, תכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה.

לפיכך, נאחל שנה טובה בשוק ההון - נאחל להצלחתו של הנגיד האירופי, סופר מריו, שיצליח להשיב את האמון בשווקים ולהניע את הכלכלה האירופית (ולא רק הגרמנית ושל מדינות סקנדינביה). נאחל בהצלחה ושנה טובה לבן עמנו הנגיד בן ברננקי, שיתפקד היטב כיועץ המעצמה הגדולה בעולם וישאב מחוכמתו של יוסף - שר האוצר היהודי הראשון באימפריה המיצרית בתקופת פרעה.

נאחל שנה של החלטות נכונות בירושלים - שנה בה הרגולטורים השונים יקבלו החלטות נבונות אשר יאזנו בצורה נכונה בין צרכי הציבור, הכלכלה והמדינה. שיבינו כי עודף רגולציה מזיק לא פחות מאשר היעדר רגולציה. נאחל למידתיות בהחלטות תוך הסתכלות על הטווח הארוך, ולא לפעולות למען רווח פוליטי קצר טווח במיוחד בשנת בחירות. נאחל לשנה ללא הצהרות פוליטיות מטופשות כגון: מי שמזהם שישלם בהתייחסות למחירי הדלק (לא ראיתי את כיל, בזן, תע"ש ושאר המפעלים המזהמים משלמים על הנזק לסביבה ולבריאות האזרחים), אך כן לשנה עם החלטות פוליטיות אמיצות.

שנת תשע"ב הניבה מספר הישגים פורצי דרך לחברות ישראליות במגוון רחב של תחומים. ביניהם ניתן למנות את חברת פרוטליקס, אשר קיבלה אישור FDA לתרופת הגושה - דבר המקרב אותה בצעד משמעותי נוסף לכיוון פתרון תרופתי המבוסס תאים מהצומח, ועשוי להפוך את החברה למעצמה גנרית כלל עולמית.

חברת מלאנוקס הראתה לעולם הפיננסי כי נחישות ועבודה קשה בעולם הכלכלי - ריאלי הם אלו אשר נותנים ערך לחברה, ובסוף הדרך גם שוק ההון מבין זאת. חברת בטר פלייס אשר התחילה בשיווק מסחרי של המכונית החשמלית בתקווה שניתן יהיה לייעל את התהליך, בכדי לשמש תחליף אמיתי לתלות בנפט של OPEC ועוד ועוד.

לפיכך נאחל כי גם השנה נראה פריצות דרך - שמאגר תמר ידליק לכולנו את האורות בבית, והרגולטור לא ישכח להוריד לציבור את עלויות החשמל. שעננת הרגולציה תתפזר ונראה כיצד תעשיות חדשות קמות בארץ כגון תעשיית הגז והנפט שתקרום עור וגידים עם תוכניות ממשיות להקמת תשתית הן מקומית והן לצרכי ייצוא. נאחל שהרגולציה תתאזן ונראה כיצד תעשיות ותיקות מתאוששות כגון ענף התקשורת, שוק ההון ועוד. נאחל לפריצות דרך מדעיות נוספות של חברות היי-טק וביומד בישראל כגון פלוריסטם, ביוליין ועוד.

ולסיום נאחל מכל הלב כי תהיה זו שנת בריאות, ביטחון אזרחי ובטחון כלכלי לכל אזרחי ישראל. שנה טובה

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ניר 11/09/2012 22:40
    הגב לתגובה זו
    לכבוד השנה החדשה - אנא בקש מעובדיך לשחרר את הקרן הנזילה שלי ולא לעקב אותי בטענות שווא.
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).