השנה החולפת והשנה הקרבה - סיכומים ואיחולים

דן הלמן, הלמן אלדובי, מסכם את השנה החולפת, על יתרונותיה וחסרונותיה, ומאחל קדימה לשנה החדשה
דן הלמן | (1)

שנת תשע"ב הייתה שנה קשה לאזרחי ישראל. אמנם גלעד שליט חזר מהשבי, אך מעמד הביניים עדיין חי תחת עול החיים בישראל ושבוי בידי ממשלה ורגולטורים אשר מעדיפים את טובתן של קבוצות לחץ על פני הרוב הדומם. השנה החולפת הייתה קשה גם למשקיעים בשוק ההון ישראל. יותר ויותר חברות נכנסות להליך של הסדרי חוב ו"מתהדרות" בהערת 'עסק חי' בדוחות הכספיים שלהן. בנוסף, המס על הבורסה הועלה (מעמד הביניים שוב משלם את המחיר) וכך גם המיסים העקיפים (מע"מ, דלק וכו'). על כך נאמר, תכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה.

לפיכך, נאחל שנה טובה בשוק ההון - נאחל להצלחתו של הנגיד האירופי, סופר מריו, שיצליח להשיב את האמון בשווקים ולהניע את הכלכלה האירופית (ולא רק הגרמנית ושל מדינות סקנדינביה). נאחל בהצלחה ושנה טובה לבן עמנו הנגיד בן ברננקי, שיתפקד היטב כיועץ המעצמה הגדולה בעולם וישאב מחוכמתו של יוסף - שר האוצר היהודי הראשון באימפריה המיצרית בתקופת פרעה.

נאחל שנה של החלטות נכונות בירושלים - שנה בה הרגולטורים השונים יקבלו החלטות נבונות אשר יאזנו בצורה נכונה בין צרכי הציבור, הכלכלה והמדינה. שיבינו כי עודף רגולציה מזיק לא פחות מאשר היעדר רגולציה. נאחל למידתיות בהחלטות תוך הסתכלות על הטווח הארוך, ולא לפעולות למען רווח פוליטי קצר טווח במיוחד בשנת בחירות. נאחל לשנה ללא הצהרות פוליטיות מטופשות כגון: מי שמזהם שישלם בהתייחסות למחירי הדלק (לא ראיתי את כיל, בזן, תע"ש ושאר המפעלים המזהמים משלמים על הנזק לסביבה ולבריאות האזרחים), אך כן לשנה עם החלטות פוליטיות אמיצות.

שנת תשע"ב הניבה מספר הישגים פורצי דרך לחברות ישראליות במגוון רחב של תחומים. ביניהם ניתן למנות את חברת פרוטליקס, אשר קיבלה אישור FDA לתרופת הגושה - דבר המקרב אותה בצעד משמעותי נוסף לכיוון פתרון תרופתי המבוסס תאים מהצומח, ועשוי להפוך את החברה למעצמה גנרית כלל עולמית.

חברת מלאנוקס הראתה לעולם הפיננסי כי נחישות ועבודה קשה בעולם הכלכלי - ריאלי הם אלו אשר נותנים ערך לחברה, ובסוף הדרך גם שוק ההון מבין זאת. חברת בטר פלייס אשר התחילה בשיווק מסחרי של המכונית החשמלית בתקווה שניתן יהיה לייעל את התהליך, בכדי לשמש תחליף אמיתי לתלות בנפט של OPEC ועוד ועוד.

לפיכך נאחל כי גם השנה נראה פריצות דרך - שמאגר תמר ידליק לכולנו את האורות בבית, והרגולטור לא ישכח להוריד לציבור את עלויות החשמל. שעננת הרגולציה תתפזר ונראה כיצד תעשיות חדשות קמות בארץ כגון תעשיית הגז והנפט שתקרום עור וגידים עם תוכניות ממשיות להקמת תשתית הן מקומית והן לצרכי ייצוא. נאחל שהרגולציה תתאזן ונראה כיצד תעשיות ותיקות מתאוששות כגון ענף התקשורת, שוק ההון ועוד. נאחל לפריצות דרך מדעיות נוספות של חברות היי-טק וביומד בישראל כגון פלוריסטם, ביוליין ועוד.

ולסיום נאחל מכל הלב כי תהיה זו שנת בריאות, ביטחון אזרחי ובטחון כלכלי לכל אזרחי ישראל. שנה טובה

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ניר 11/09/2012 22:40
    הגב לתגובה זו
    לכבוד השנה החדשה - אנא בקש מעובדיך לשחרר את הקרן הנזילה שלי ולא לעקב אותי בטענות שווא.
הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)

מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה רובוט

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

​בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.

​אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.

​האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.

​אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.