השנה החולפת והשנה הקרבה - סיכומים ואיחולים
שנת תשע"ב הייתה שנה קשה לאזרחי ישראל. אמנם גלעד שליט חזר מהשבי, אך מעמד הביניים עדיין חי תחת עול החיים בישראל ושבוי בידי ממשלה ורגולטורים אשר מעדיפים את טובתן של קבוצות לחץ על פני הרוב הדומם. השנה החולפת הייתה קשה גם למשקיעים בשוק ההון ישראל. יותר ויותר חברות נכנסות להליך של הסדרי חוב ו"מתהדרות" בהערת 'עסק חי' בדוחות הכספיים שלהן. בנוסף, המס על הבורסה הועלה (מעמד הביניים שוב משלם את המחיר) וכך גם המיסים העקיפים (מע"מ, דלק וכו'). על כך נאמר, תכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה.
לפיכך, נאחל שנה טובה בשוק ההון - נאחל להצלחתו של הנגיד האירופי, סופר מריו, שיצליח להשיב את האמון בשווקים ולהניע את הכלכלה האירופית (ולא רק הגרמנית ושל מדינות סקנדינביה). נאחל בהצלחה ושנה טובה לבן עמנו הנגיד בן ברננקי, שיתפקד היטב כיועץ המעצמה הגדולה בעולם וישאב מחוכמתו של יוסף - שר האוצר היהודי הראשון באימפריה המיצרית בתקופת פרעה.
נאחל שנה של החלטות נכונות בירושלים - שנה בה הרגולטורים השונים יקבלו החלטות נבונות אשר יאזנו בצורה נכונה בין צרכי הציבור, הכלכלה והמדינה. שיבינו כי עודף רגולציה מזיק לא פחות מאשר היעדר רגולציה. נאחל למידתיות בהחלטות תוך הסתכלות על הטווח הארוך, ולא לפעולות למען רווח פוליטי קצר טווח במיוחד בשנת בחירות. נאחל לשנה ללא הצהרות פוליטיות מטופשות כגון: מי שמזהם שישלם בהתייחסות למחירי הדלק (לא ראיתי את כיל, בזן, תע"ש ושאר המפעלים המזהמים משלמים על הנזק לסביבה ולבריאות האזרחים), אך כן לשנה עם החלטות פוליטיות אמיצות.
שנת תשע"ב הניבה מספר הישגים פורצי דרך לחברות ישראליות במגוון רחב של תחומים. ביניהם ניתן למנות את חברת פרוטליקס, אשר קיבלה אישור FDA לתרופת הגושה - דבר המקרב אותה בצעד משמעותי נוסף לכיוון פתרון תרופתי המבוסס תאים מהצומח, ועשוי להפוך את החברה למעצמה גנרית כלל עולמית.
חברת מלאנוקס הראתה לעולם הפיננסי כי נחישות ועבודה קשה בעולם הכלכלי - ריאלי הם אלו אשר נותנים ערך לחברה, ובסוף הדרך גם שוק ההון מבין זאת. חברת בטר פלייס אשר התחילה בשיווק מסחרי של המכונית החשמלית בתקווה שניתן יהיה לייעל את התהליך, בכדי לשמש תחליף אמיתי לתלות בנפט של OPEC ועוד ועוד.
לפיכך נאחל כי גם השנה נראה פריצות דרך - שמאגר תמר ידליק לכולנו את האורות בבית, והרגולטור לא ישכח להוריד לציבור את עלויות החשמל. שעננת הרגולציה תתפזר ונראה כיצד תעשיות חדשות קמות בארץ כגון תעשיית הגז והנפט שתקרום עור וגידים עם תוכניות ממשיות להקמת תשתית הן מקומית והן לצרכי ייצוא. נאחל שהרגולציה תתאזן ונראה כיצד תעשיות ותיקות מתאוששות כגון ענף התקשורת, שוק ההון ועוד. נאחל לפריצות דרך מדעיות נוספות של חברות היי-טק וביומד בישראל כגון פלוריסטם, ביוליין ועוד.
ולסיום נאחל מכל הלב כי תהיה זו שנת בריאות, ביטחון אזרחי ובטחון כלכלי לכל אזרחי ישראל. שנה טובה
- 1.ניר 11/09/2012 22:40הגב לתגובה זולכבוד השנה החדשה - אנא בקש מעובדיך לשחרר את הקרן הנזילה שלי ולא לעקב אותי בטענות שווא.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
