השנה החולפת והשנה הקרבה - סיכומים ואיחולים
שנת תשע"ב הייתה שנה קשה לאזרחי ישראל. אמנם גלעד שליט חזר מהשבי, אך מעמד הביניים עדיין חי תחת עול החיים בישראל ושבוי בידי ממשלה ורגולטורים אשר מעדיפים את טובתן של קבוצות לחץ על פני הרוב הדומם. השנה החולפת הייתה קשה גם למשקיעים בשוק ההון ישראל. יותר ויותר חברות נכנסות להליך של הסדרי חוב ו"מתהדרות" בהערת 'עסק חי' בדוחות הכספיים שלהן. בנוסף, המס על הבורסה הועלה (מעמד הביניים שוב משלם את המחיר) וכך גם המיסים העקיפים (מע"מ, דלק וכו'). על כך נאמר, תכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה.
לפיכך, נאחל שנה טובה בשוק ההון - נאחל להצלחתו של הנגיד האירופי, סופר מריו, שיצליח להשיב את האמון בשווקים ולהניע את הכלכלה האירופית (ולא רק הגרמנית ושל מדינות סקנדינביה). נאחל בהצלחה ושנה טובה לבן עמנו הנגיד בן ברננקי, שיתפקד היטב כיועץ המעצמה הגדולה בעולם וישאב מחוכמתו של יוסף - שר האוצר היהודי הראשון באימפריה המיצרית בתקופת פרעה.
נאחל שנה של החלטות נכונות בירושלים - שנה בה הרגולטורים השונים יקבלו החלטות נבונות אשר יאזנו בצורה נכונה בין צרכי הציבור, הכלכלה והמדינה. שיבינו כי עודף רגולציה מזיק לא פחות מאשר היעדר רגולציה. נאחל למידתיות בהחלטות תוך הסתכלות על הטווח הארוך, ולא לפעולות למען רווח פוליטי קצר טווח במיוחד בשנת בחירות. נאחל לשנה ללא הצהרות פוליטיות מטופשות כגון: מי שמזהם שישלם בהתייחסות למחירי הדלק (לא ראיתי את כיל, בזן, תע"ש ושאר המפעלים המזהמים משלמים על הנזק לסביבה ולבריאות האזרחים), אך כן לשנה עם החלטות פוליטיות אמיצות.
שנת תשע"ב הניבה מספר הישגים פורצי דרך לחברות ישראליות במגוון רחב של תחומים. ביניהם ניתן למנות את חברת פרוטליקס, אשר קיבלה אישור FDA לתרופת הגושה - דבר המקרב אותה בצעד משמעותי נוסף לכיוון פתרון תרופתי המבוסס תאים מהצומח, ועשוי להפוך את החברה למעצמה גנרית כלל עולמית.
חברת מלאנוקס הראתה לעולם הפיננסי כי נחישות ועבודה קשה בעולם הכלכלי - ריאלי הם אלו אשר נותנים ערך לחברה, ובסוף הדרך גם שוק ההון מבין זאת. חברת בטר פלייס אשר התחילה בשיווק מסחרי של המכונית החשמלית בתקווה שניתן יהיה לייעל את התהליך, בכדי לשמש תחליף אמיתי לתלות בנפט של OPEC ועוד ועוד.
לפיכך נאחל כי גם השנה נראה פריצות דרך - שמאגר תמר ידליק לכולנו את האורות בבית, והרגולטור לא ישכח להוריד לציבור את עלויות החשמל. שעננת הרגולציה תתפזר ונראה כיצד תעשיות חדשות קמות בארץ כגון תעשיית הגז והנפט שתקרום עור וגידים עם תוכניות ממשיות להקמת תשתית הן מקומית והן לצרכי ייצוא. נאחל שהרגולציה תתאזן ונראה כיצד תעשיות ותיקות מתאוששות כגון ענף התקשורת, שוק ההון ועוד. נאחל לפריצות דרך מדעיות נוספות של חברות היי-טק וביומד בישראל כגון פלוריסטם, ביוליין ועוד.
ולסיום נאחל מכל הלב כי תהיה זו שנת בריאות, ביטחון אזרחי ובטחון כלכלי לכל אזרחי ישראל. שנה טובה
- 1.ניר 11/09/2012 22:40הגב לתגובה זולכבוד השנה החדשה - אנא בקש מעובדיך לשחרר את הקרן הנזילה שלי ולא לעקב אותי בטענות שווא.
נחיל רחפניםאלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב
להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי
דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.
להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.
הנחילים שחושבים לבד
רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות.
הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- ירידה של 3% במניית אירו-ויירמנט במסחר המאוחר למרות שיא בהכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון
בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.
נחיל רחפניםאלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב
להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי
דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.
להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.
הנחילים שחושבים לבד
רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות.
הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- ירידה של 3% במניית אירו-ויירמנט במסחר המאוחר למרות שיא בהכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון
בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.
